ישראל ופלסטין

בשנת 2023, אזרחים הותקפו ונהרגו בקנה מידה חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל ופלסטין בעשורים האחרונים.

ב-7 באוקטובר ביצעו חמושים מרצועת עזה, בהנהגת חמאס, מתקפה בדרום ישראל, שבה הרגו אזרחים בכוונה תחילה, פתחו באש לתוך קהלים, ירו באנשים למוות בתוך בתיהם ולקחו עימם בני ערובה לעזה, ובהם קשישים וילדים ­– מעשים הנחשבים לפשעי מלחמה. על פי הרשויות הישראליות, מאז 7 באוקטובר נהרגו מעל 1,200 אנשים, רובם אזרחים, ונכון ל-15 בדצמבר, 133 אנשים עדיין נתונים בשבי.

זמן קצר לאחר מכן ניתקו הרשויות הישראליות את אספקת השירותים החיוניים, ובהם מים וחשמל, לאוכלוסיית עזה, ומנעו הכנסה של סחורות מכל סוג שהוא, פרט לזרזיף דק של דלק וסיוע הומניטרי חיוני – מעשים שהם בגדר ענישה קולקטיבית ונחשבים לפשעי מלחמה; מעשים אלה נמשכים גם בעת כתיבת שורות אלה. תקיפות של חיל האוויר הישראלי, ובכללן תקיפות שככל הנראה בוצעו בניגוד לחוק, הלמו בעזה ללא הרף, פגעו בבתי ספר ובבתי חולים והפכו חלקים נרחבים של שכונות לעיי חורבות. כוחות ישראליים גם השתמשו בזרחן לבן באזורים מיושבים בצפיפות, בניגוד לחוק. הם הורו על פינוי כל תושבי צפון עזה, ולפי הערכות גרמו לעקירה של 85 אחוזים מאוכלוסיית עזה – 1.9 מיליון איש – מבתיהם, נכון ל-11 בדצמבר. על פי הרשויות בעזה, מעל 18,700 פלסטינים, רובם אזרחים, ובהם יותר מ-7,800 ילדים, נהרגו בין 7 באוקטובר ל-12 בדצמבר.

המצור החמיר את המצב ההומניטרי ברצועת עזה, הנובע מההגבלות הגורפות שישראל מטילה מזה 16 שנה על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה ומחוצה לה. מדיניות הַסגר הממושכת של ישראל, וכן ההגבלות שמטילה מצרים בגבולה עם רצועת עזה, שללו מ-2.2 מיליון הפלסטינים ברצועה, למעט חריגים מעטים, את זכותם לחופש תנועה ולהזדמנויות לשיפור חייהם, הגבילו מאוד את גישתם לחשמל, למים ולשירותי בריאות, והביאו לקריסת הכלכלה. 

בגדה המערבית, על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מתחילת 2023 עד 12 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים 464 פלסטינים, בהם 109 ילדים – פי שניים ויותר ממספר ההרוגים בכל שנה מאז 2005, השנה שבה החל האו"ם לתעד בשיטתיות את מספר ההרוגים. מספרים אלה כוללים הרג לא חוקי, הנובע מהשימוש הקבוע של ישראל בכוח קטלני מופרז, ובמקרים אחדים – הוצאות להורג ללא משפט.

על פי נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס), נכון ל-1 בדצמבר הרשויות הישראליות אף החזיקו 2,873 פלסטינים במעצר מִנהלי ללא כתב אישום וללא משפט, בהתבסס על ראיות חסויות. לדברי המוקד להגנת הפרט, ארגון זכויות אדם ישראלי, זהו המספר הגבוה ביותר מזה שלושה עשורים.

במחצית הראשונה של שנת 2023 אישרה ממשלת ישראל תכניות לבניית 12,855 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בגדה המערבית הכבושה. זהו המספר הגבוה ביותר שתיעד הארגון הישראלי שלום עכשיו עד היום, מאז שהחל לעקוב בשיטתיות אחר תכניות בנייה בשנת 2012. העברת אזרחים לשטח כבוש היא בבחינת פשע מלחמה.

בשמונת החודשים הראשונים של 2023 הגיע מספר אירועי האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם לממוצע היומי הגבוה ביותר, מאז שהאו"ם החל לתעד נתונים אלה בשנת 2006: ממוצע של שלושה אירועים ביום, לעומת שניים ביום ב-2022 ואחד ביום ב-2021. בין השאר כללו אירועים אלה התפרעות המונית של מתנחלים בחווארה ובתורמוסעיא. שיעור האירועים עלה ליותר מחמישה ביום אחרי 7 באוקטובר.

ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים עדיין מוּצָאים אל מחוץ לחוק, בטענה שהם ארגוני "טרור" ו"התאחדויות בלתי-מותרות". כוחות ישראליים פשטו על משרדיהם באוגוסט 2022.

דיכוי הפלסטינים בידי הרשויות הישראליות, במסגרת המדיניות לשימור שליטתם של יהודים ישראלים על פלסטינים, הוא בגדר פשע נגד האנושות – אפרטהייד ורדיפה.   

רצועת עזה

על פי ארגוני סיוע, מאז 7 באוקטובר נהרסו בפעילות צבאית אינטנסיבית יותר מ-46,000 מבני מגורים ברצועת עזה ועוד 234,000 ניזוקו – 60 אחוזים ממאגר הדירות בעזה, נכון ל-24 בנובמבר. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נגרם נזק ל-342 בתי ספר לפחות, ועל פי ארגון הבריאות העולמי בוצעו 187 "תקיפות על שירותי בריאות" ונגרם נזק ל-24 בתי חולים.

המצור והתקיפות האוויריות של ישראל גרמו לכך שרוב בתי החולים הפסיקו לפעול. בשל המחסור בחשמל ובדלק נאלצו מפעלי שפכים, מכוני התפלה ומאפיות להיסגר, והמחסור אף תרם לניתוק שירותי התקשורת. המחסור במים יצר משבר בשירותי בריאות הציבור. אמנם משאיות סיוע החלו להיכנס לעזה ב-21 באוקטובר, ומשאיות רבות יותר נכנסו בימים הספורים של הפסקת האש, שהחלה ב-24 בנובמבר, אך אין די בסיוע זה כדי למלא את צרכיה של אוכלוסיית עזה.

הצו של ישראל להתפנות מצפון הרצועה לא הביא בחשבון צרכים של קשישים, של בעלי מוגבלויות ושל חולים, שרבים מהם אינם יכולים לעזוב. המהלך עשוי להיחשב לעקירה בכפייה – פשע מלחמה.

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בסבב הקודם של מעשי האיבה, שהתחולל במאי 2023 וכלל תקיפות ישראליות על עזה ושיגור טילים על ישראל מצד קבוצות פלסטיניות חמושות בעזה, נהרגו בעזה לפחות 33 פלסטינים, בהם לפחות 12 אזרחים, ושני אזרחים ישראלים.

מדיניות הַסגר של ישראל

מאז שנת 2007 מנעו הרשויות הישראליות מרוב תושבי רצועת עזה את התנועה במעבר ארז, מעבר הנוסעים היחיד בין הרצועה לישראל, שדרכו פלסטינים יכולים לצאת לגדה המערבית ולחו"ל. הרשויות מרבות להיתלות בטעמים ביטחוניים להצדקת הַסגר שהטילו לאחר שחמאס תפס את השליטה הפוליטית ברצועה מידי הרשות הפלסטינית בראשותו של ארגון פתח, ביוני 2007. אולם מדיניות הַסגר אינה מבוססת על הערכות פרטניות בדבר סיכון ביטחוני; האיסור הכללי על יציאה מרצועת עזה חל על כל הפלסטינים, למעט מקרים שהרשויות הישראליות מגדירות ככרוכים ב"נסיבות הומניטריות יוצאות דופן", בעיקר כאשר מדובר במי שזקוק לטיפול רפואי חיוני ובבני לווייתו, וכן באנשי עסקים בולטים.

גם אלה שנזקקים לטיפול רפואי דחוף מחוץ לעזה נתקלים לעיתים בסירוב או בדחייה בקבלת אישורים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח כי בשנים 2008–2021 מתו ברצועת עזה 839 פלסטינים בעת שהמתינו למענה לבקשות להיתרי מעבר.

על פי ארגון זכויות האדם הישראלי גישה, במהלך שמונת החודשים הראשונים של שנת 2023 יצאו מרצועת עזה דרך מעבר ארז כ-1,653 פלסטינים מדי יום, בממוצע. נתון חודשי זה משקף עלייה לעומת שנים קודמות, בעיקר עקב הנפקת היתרי עבודה לפלסטינים מהרצועה, אולם הוא עודנו פחות מ-7 אחוזים מהממוצע היומי של 24,000 פלסטינים שיצאו דרך מעבר ארז בספטמבר 2000, לפני תחילת האינתיפאדה השנייה.  

על פי נתוני ארגון גישה, היקף הסחורות שיוצאו מהרצועה במהלך שמונת החודשים הראשונים של שנת 2023, בעיקר תוצרת חקלאית שנועדה לגדה המערבית ולישראל, הסתכם ב-607 מטעני משאיות בממוצע בחודש – פחות מהממוצע החודשי של 1,064 מטעני משאיות לפני הידוק הַסגר בחודש יוני 2007. הרשויות מגבילות מאוד הכנסה של חומרי בניין ושל פריטים אחרים שהן רואות כ"דו-שימושיים" – חומרים העלולים לשמש גם למטרות צבאיות. רשימת הפריטים האלה כוללת גם ציוד רנטגן ותקשורת, חלקי חילוף וסוללות למכשירי-עזר שנועדו לסייע לאנשים עם מוגבלויות, וכן פריטים אזרחיים חיוניים אחרים.   

מאז 7 באוקטובר ועד לכתיבת שורות אלה סגרו הרשויות הישראליות את המעברים לעזה, ובכך הן מונעות מסחורות ומאנשים, לרבות אנשים הנזקקים לטיפול רפואי דחוף, לצאת מעזה לישראל דרך מעבר ארז. הרשויות הישראליות נוקטות שוב ושוב אמצעים אלה, המכוונים נגד אזרחים ויש בהם משום ענישה קולקטיבית אסורה.

הַסגר מגביל את הגישה לשירותים בסיסיים. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בין ינואר לספטמבר 2023 נותרו משפחות ברצועת עזה ללא אספקת חשמל מרכזית כ-13 שעות ביממה, בממוצע. הפסקות חשמל קבועות וממושכות מכבידות על האוכלוסייה בהיבטים רבים של חיי היומיום, החל בחימום ובקירור, עבור דרך טיפול בשפכים ושירותי בריאות, וכלה בעסקים. המחסור בחשמל פוגע קשות בעיקר באנשים עם מוגבלויות הזקוקים לאור, כדי לתקשר באמצעות שפת הסימנים, או לציוד המוּנע בחשמל כדי להתנייד, למשל מעליות וכיסאות-גלגלים חשמליים. מעל 96 אחוזים ממי התהום ברצועה, מקור המים הטבעי היחיד שנותר בתחומה, "אינם ראויים לשתייה", על פי רשות המים הפלסטינית ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לפיכך, רוב תושבי עזה תלויים בהתפלה ובמים המגיעים מישראל – שאספקתם שובשה במהלך מעשי האיבה. לדברי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), לפני 7 באוקטובר הסתמכו כ-80 אחוזים מתושבי הרצועה על סיוע הומניטרי.

מצרים מגבילה גם היא את תנועת האנשים והסחורות דרך מעבר רפיח, הנמצא בינה לבין רצועת עזה, ולעיתים אף סוגרת אותו לחלוטין. על פי ארגון גישה, בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2023 חצו 27,975 פלסטינים בממוצע מדי חודש גבול זה בשני הכיוונים – פחות מהממוצע החודשי של למעלה מ-40,000 אנשים בתקופה שקדמה להפיכה הצבאית במצרים בשנת 2013. 

הפרות חוק של חמאס ושל ארגונים פלסטיניים חמושים

ב-7 באוקטובר, אנשי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות הרגו אזרחים בכוונה תחילה וביצעו שורת הפרות אחרות, ובהן לקיחת אזרחים כבני ערובה, וירו ללא הבחנה אלפי טילים על ישובים ישראליים. כל המעשים הללו הם פשעי מלחמה. במהלך אירועי 7 באוקטובר תקפו לוחמים בהנהגת חמאס את "פסטיבל סופרנובה סוכות", פסטיבל מוזיקה בחיק הטבע, הרגו לפחות 260 אנשים, על פי שירותי הצלה ישראליים, ופלשו לבתים. קבוצות חמושות איימו להוציא להורג בני ערובה. כמה מבני הערובה שוחררו בסוף נובמבר, בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים שהיו בידי ישראל, במסגרת הסכם הפסקת אש קצר-מועד.

ארגון Human Rights Watch חקר פיצוץ שאירע ב-17 באוקטובר בבית החולים אל-אהלי בעיר עזה, שגרם לעשרות נפגעים, ומצא שהוא נגרם ככל הנראה מתחמושת מוּנעת רקטות, מהסוג שקבוצות פלסטיניות חמושות נוהגות להשתמש בו.

ביוני 2022 ובינואר 2023 פרסמו רשויות חמאס תצלומים, קרוב לוודאי של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, אזרחים ישראלים הסובלים ממוגבלויות פסיכו-סוציאליות; השניים מוחזקים ככל הנראה בידי רשויות חמאס למעלה משמונה שנים, לאחר שנכנסו לעזה. החזקתם ללא קשר עם העולם החיצון מנוגדת לחוק. 

מאז השתלט חמאס על רצועת עזה ביוני 2007 הטילו בתי משפט ברצועה גזר דין מוות על 203 בני אדם, מתוכם 14 בני אדם בין ינואר לספטמבר 2023 – כך על פי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), הפועל מרצועת עזה, וארגון אל-מיזאן. מאז יוני 2007 הוציאו רשויות חמאס להורג 33 בני אדם בשל עבירות פליליות נפוצות ו"שיתוף פעולה" עם ישראל; בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 לא הוצאו בני אדם להורג ברצועת עזה.

על פי המרכז הפלסטיני לזכויות אדם וארגון אל-מיזאן, במהלך הקיץ פיזרו רשויות חמאס בכוח הזרוע הפגנות נגד תנאי החיים הקשים ברצועה, שהתקיימו תחת  הקריאה "אנחנו רוצים לחיות", תוך הכאה ומעצר של מפגינים ועיתונאים. בחודשים ינואר–אוגוסט 2023 קיבלה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (ICHR) 56 תלונות נגד חמאס על מעצרים שרירותיים ו-81 תלונות על עינויים והתעללויות. 

רשויות חמאס מנעו במקרים מסוימים מנשים את חופש התנועה מכוח תקנות שפורסמו בחודש פברואר 2021 והמאפשרות לאפוטרופוסים גברים לפנות לבית המשפט כדי למנוע מנשים לא נשואות לצאת מעזה כאשר נסיעות כאלה עשויות להסב "נזק מוחלט" – מונח רחב המאפשר לגברים להגביל את תנועתן של נשים ככל העולה על רוחם. בינואר התחקו רשויות חמאס אחר שתי נשים, ויסאם ופאטמה אל-טוויל, והחזירו אותן בכוח אל אביהן, שממנו ברחו קודם לכן לאחר שדיווחו על אלימות קשה במשפחה, כולל איומים ברצח.

הגדה המערבית

דיכוי פלסטינים בידי ישראל בגדה המערבית גבר בשנת 2023, בייחוד לאחר 7 באוקטובר.

השימוש בכוח מצד ישראל

בשנת 2023 ביצעו כוחות הביטחון של ישראל מספר פשיטות צבאיות גדולות, בייחוד על העיר שכם ועל מחנה הפליטים ג'נין. במחנה הפליטים התחולל ב-3–4 ביולי המבצע הגדול והקטלני ביותר בגדה המערבית מאז 2005, והוא הסתיים בהרג של 12 פלסטינים, לרבות ארבעה ילדים, בעקירה זמנית של 3,500 אנשים, ובנזק ל-460 מבני מגורים, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

בקרב יותר מ-460 ההרוגים בגדה המערבית בשנת 2023 – המספר הגדול ביותר מזה 18 שנה –  יש פלסטינים שתקפו ישראלים או השליכו בקבוקי תבערה או אבנים על כוחות ישראליים, אך יש גם עוברי אורח, אנשים שהגישו סיוע לפצועים, ואחרים שלא היו מעורבים בלחימה. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח שיותר ממחצית ממקרי המוות מאז 7 באוקטובר נגרמו במבצעים של ישראל שלא כללו עימותים מזוינים.

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מתנחלים ישראלים הרגו 15 פלסטינים, נכון ל-7 בדצמבר. על פי ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, בין 7 באוקטובר ל-28 בנובמבר תקפו מתנחלים ישראלים 93 קהילות פלסטיניות.

רק לעיתים נדירות מיצו הרשויות הישראליות את הדין עם אנשי כוחות הביטחון שעשו שימוש מופרז בכוח נגד פלסטינים או עם מתנחלים שתקפו פלסטינים. לדברי ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, פחות מאחוז אחד מהתלונות שהגישו פלסטינים בשל מעשי אלימות כלפיהם מצד כוחותיה של ישראל בגדה המערבית בשנים 2017–2021, ו-7 אחוזים מהתלונות על אלימות מתנחלים בשנים 2005–2022, הובילו לכתבי אישום. אפילו לאחר התפרעות המתנחלים בחווארה שחררו הרשויות הישראליות בתוך ימים ספורים את רוב 17 האנשים שנעצרו בחשד למעורבות במעשה. ביולי זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את הקצין שהרג בשנת 2020 בירושלים את איאד אל-חלאק, פלסטיני לא חמוש בן 32 שסבל מאוטיזם ולא איים על איש. בית המשפט כינה את הירי הקטלני "טעות כנה".

אלימות והפחדות מצד המתנחלים נמשכות ללא מעצורים. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 1,105 פלסטינים שנעקרו מאז תחילת 2022, ובהם תושבים של ארבע קהילות שלמות, ציינו את אלימות המתנחלים ואת מניעת הגישה לאדמות מרעה על ידי מתנחלים כסיבות הראשיות לעזיבת בתיהם. בין 7 באוקטובר ל-13 בדצמבר נעקרו מבתיהם 1,257 בני אדם.

תקיפות פלסטיניות

נכון ל-30 בנובמבר 2023, פלסטינים הרגו 24 אזרחים ישראלים בפיגועים קטלניים בגדה המערבית – המספר הגבוה ביותר זה 15 שנה, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. באחד הפיגועים האלה, שאירע בינואר 2023, הרג פלסטיני שבעה אזרחים, ובהם ילד אחד, בהתנחלות הישראלית נווה יעקב שבירושלים המזרחית, הנמצאת תחת כיבוש. חמאס הילל רבים מהפיגועים.

מעצרים, עינויים ומעשי התעללות של ישראל בפלסטינים

הרשויות הישראליות מחילות את הדין האזרחי הישראלי על מתנחלים, ואילו על פלסטינים בגדה המערבית הן מושלות באמצעות החוק הצבאי הנוקשה. בכך הן שוללות מהפלסטינים הליך הוגן בסיסי ושופטות אותם בבתי משפט צבאיים, ששיעור ההרשעה בהם מגיע כמעט ל-100 אחוז.

על פי נתוני שב"ס, נכון ל-1 בנובמבר החזיקו הרשויות הישראליות במשמורת 7,677 פלסטינים בגין עבירות "ביטחוניות". על פי ארגון זכויות האסיר הפלסטיני א-דמיר, נכון ל-6 בנובמבר כלל מספר זה 200 ילדים פלסטינים. ישראל מחזיקה בבתי כלא בשטחה פלסטינים רבים מהשטח הפלסטיני הכבוש, ובכך היא מקשה על משפחות המבקשות לבקר את האסירים ומפֵרה את הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, האוסרות על העברת אסירים אל מחוץ לתחומי השטח הכבוש.

במאי מת ח'אדר עדנאן, בן 45, בתא כלאו, 86 יום לאחר שפתח בשביתת רעב נגד מדיניות המעצרים של ישראל. עדנאן בילה כשמונה שנים במעצר, רבות מהן במעצר מִנהלי, וגם קודם לכן פתח בשביתות רעב שנמשכו חודשים, כדי לקרוא תיגר על הדיכוי הישראלי.

על פי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ארגון זכויות אדם ישראלי, יותר מ-1,400 תלונות הוגשו מאז 2001 נגד שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בשל עינויים – לרבות כבילה מכאיבה, מניעת שינה וחשיפה לטמפרטורות קיצוניות – שבוצעו בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. התלונות, שהוגשו למשרד המשפטים בישראל, הובילו לשלוש חקירות פליליות ואף לא לכתב אישום אחד. ארגון Military Court Watch דיווח כי מתוך 26 מקרים של מעצר ילדים פלסטינים שתועדו בשנת 2023, 69 אחוזים מהילדים אמרו כי כוחות ישראליים התעללו בהם פיזית במעצר, ו-73 אחוזים מהם אמרו כי עברו חיפוש בעירום.

קבוצות פלסטיניות לזכויות אדם דיווחו גם על התדרדרות תנאי המאסר של אסירים פלסטינים, לרבות תקיפות אלימות, העברות בין בתי כלא ובידוד אסירים מתוך נקם, צמצום הגישה למים זורמים וללחם וצמצום מספר ביקורי המשפחות. התנאים הורעו לאחר 7 באוקטובר.

התנחלויות והריסת בתים

הרשויות הישראליות מספקות ביטחון, תשתיות ושירותים נוספים לכ-710,000 מתנחלים בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית. 

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בשנת 2023, נכון ל-11 בדצמבר, הרסו הרשויות הישראליות 1,004 בתים של פלסטינים ומבנים אחרים בגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית, תוך עקירת 1,870 בני אדם מבתיהם. נתונים אלה גבוהים מאלה של שנת 2022. רוב המבנים נהרסו בעילה של היעדר היתרי בנייה – היתרים שהרשויות כמעט אינן מאפשרות לפלסטינים להשיג באזורים אלה.

הקושי לקבל היתרי בנייה מהרשויות הישראליות בירושלים המזרחית, וב-60 אחוזים משטחי הגדה המערבית הנמצאים בשליטתה הבלעדית של ישראל (שטח C), הוביל פלסטינים להקים מבנים, לרבות עשרות בתי ספר, הנתונים בסכנה מתמדת של הריסה או החרמה מצד ישראל בתואנה שהוקמו ללא היתר. בנוסף על כך, סכנה חמורה של עקירה נשקפת לקהילות פלסטיניות שלמות באזורים כמו דרום הר חברון. המשפט הבינלאומי אוסר על כוח כובש להרוס רכוש, אלא אם כן הדבר "נחוץ לחלוטין" לצורך "פעולות צבאיות".

הרשויות אף אטמו בתים של משפחות של פלסטינים שנחשדו בתקיפת ישראלים – אטימה הנחשבת לענישה קולקטיבית אסורה.

ביולי פינתה משטרת ישראל בכוח שני פלסטינים קשישים, נורה רית' סוב-לבן, בת 68, ומוסטפא סוב-לבן, בן 72, מבית משפחתם מזה שנים רבות בעיר העתיקה שבירושלים המזרחית הכבושה, כדי להעביר אותו לידי מתנחלים לאחר שבית המשפט העליון דחה במארס את הערעור האחרון שהגישו, בעקבות מאבק משפטי שנמשך עשרות שנים. הפינוי נעשה מכוח חוק מפלה המאפשר לארגוני מתנחלים להגיש תביעות רכוש על קרקעות בירושלים המזרחית, שלטענתם היו בבעלותם של יהודים לפני שנת 1948 – אסטרטגיה שהפעילו בעיקר בשיח' ג'ראח ובסילוואן. בו בזמן אוסר החוק הישראלי על פלסטינים לתבוע את החזרתו של רכוש שהיה בבעלותם בשטח שהוכרז כמדינת ישראל – שטח שהם נמלטו או גורשו ממנו בשנת 1948.  

חופש התנועה

הרשויות הישראליות המשיכו בשנת 2023 לדרוש מבעלי תעודות זהות פלסטיניות, למעט חריגים מעטים, להצטייד בהיתרים קשים-להשגה, ואשר תוקפם מוגבל, לצורך כניסה לישראל ולחלקים ניכרים מהגדה המערבית, לרבות לירושלים המזרחית. ארגון בצלם מתאר זאת כ"משטר ביורוקרטי, שרירותי ונטול כל שקיפות", שבו "רבות מהבקשות מסורבות ללא כל נימוק ובלי יכולת אמיתית לערער על כך".

על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון לתחילת שנה זו תחזקו הרשויות הישראליות 645 מחסומים ומכשולים קבועים אחרים בגדה המערבית, בנוסף למחסומי פתע מזדמנים. כוחות ישראליים נוהגים כדבר שבשגרה לעכב ולהשפיל פלסטינים במחסומים ללא כל נימוק, או למנוע את כניסתם, ואילו למתנחלים ישראלים הם מאפשרים במידה רבה לנוע ללא הפרעה.

ישראל המשיכה בבניית גדר ההפרדה. הרשויות החלו בבניית הגדר לפני למעלה משני עשורים, לכאורה לצרכים ביטחוניים, אך על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 85 אחוזים ממנה נמצאים בתוך הגדה המערבית ולא לאורך הקו הירוק, המפריד בין ישראל לשטח הפלסטיני. היות שכך, הגדר מנתקת אלפי פלסטינים מאדמותיהם החקלאיות ומבודדת 11,000 פלסטינים החיים מצידה המערבי אך אינם רשאים להיכנס לישראל, ויכולתם לחצות את הגדר כדי להגיע לרכושם ולקבל שירותים בסיסיים מוגבלת מאוד. כאשר הגדר תושלם, 9 אחוזים מהגדה המערבית יהיו מבודדים מאחוריה.

הפרות חוק של הרשות הפלסטינית

מדינת פלסטין פרסמה את האמנה נגד עינויים והפרוטוקול האופציונלי שלה ברשומות הפלסטיניות הרשמיות בספטמבר, ובכך הם נעשו בפועל לחוק פלסטיני. בספטמבר גם ביקרה ועדת המשנה של האו"ם למניעת עינויים במתקני מעצר בגדה המערבית. ואולם, הרשות הפלסטינית המשיכה בפרקטיקה השיטתית של מעצר שרירותי של מתנגדים ומבקרים, כולל סטודנטים. הארגון "עורכי דין למען הצדק", קבוצה המייצגת פלסטינים שנעצרו בידי הרשות הפלסטינית, תיעדה 726 פלסטינים שהקבוצה קבעה שנעצרו שרירותית בין ינואר ל-17 באוגוסט, בדרך כלל לתקופות של כמה ימים או שבועות אחדים. בין ינואר לאוגוסט 2023 קיבלה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (ICHR) 162 תלונות נגד הרשות הפלסטינית על מעצרים שרירותיים, 86 תלונות על עינויים והתעללויות ו-13 תלונות על מעצר ללא משפט או ללא כתב אישום בעקבות הוראות של מושל מחוזי.

באוגוסט רשמה הרשות הפלסטינית את הארגון "עורכי דין למען הצדק", לאחר שבמשך חודשים מנעה את רישום הארגון.

חוק המעמד האישי של הרשות הפלסטינית, הן עבור מוסלמים והן עבור נוצרים, מפלה נשים לרעה, לרבות בכל הנוגע לנישואין, לגירושין, למשמורת ולאפוטרופסות על ילדים, וכן לירושה. בפלסטין אין שום חוק מקיף נגד אלימות במשפחה. הרשות הפלסטינית בוחנת מזה זמן רב טיוטת חוק להגנה על המשפחה, אך ארגוני זכויות נשים חוששים כי האמצעים שנקבעו בה אין די בהם כדי למנוע התעללות ולהגן על ניצולים של מעשי התעללות. 

ישראל

במשך רוב-רובה של שנת 2023 יצאו ישראלים לרחובות, בכל רחבי המדינה, בהפגנות שבועיות חסרות תקדים נגד תכנית הממשלה להחליש את עצמאות הרשות השופטת. ביולי יִישמה הממשלה חלק מתכניתה כאשר הכנסת העבירה חוק המונע מבית המשפט העליון להעריך את ה"סבירות" של החלטות שלטוניות. בית המשפט העליון בוחן את החוק בעקבות עתירות לביטולו.

הכנסת חידשה בחודש מארס הוראת שעה האוסרת, למעט חריגים מעטים, על הענקת מעמד חוקי ארוך-טווח בישראל לפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה הנישאים לאזרחים ישראלים או לתושבי ישראל. הגבלה כזו, הנמצאת בתוקף מאז שנת 2003, אינה חלה על בני זוג כמעט משום לאום אחר, הנישאים לאזרחים או לתושבים ישראלים.

בפברואר העבירה הכנסת חוק, שמאז נכנס לתוקף, המאפשר שלילת אזרחות או תושבוּת-קבע מפלסטינים המבצעים "פעולת טרור", ומקבלים תגמול מהרשות הפלסטינית על אותה פעולה, ואת גירושם בעקבות כך לגדה המערבית.

בספטמבר קרא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לגרש מבקשי מקלט אפריקאים שהיו מעורבים בעימותים אלימים בתל אביב. הרשויות הישראליות המשיכו לדחות בשיטתיות בקשות מקלט של אפריקאים – בעיקר אריתראים, אתיופים וסודנים – הנמצאים בארץ, ואשר מספרם מגיע, על פי הערכות "הקו החם" לפליטים ולמהגרים, לכ-34,500, ובה בשעה הן אִפשרו את כניסתם של עשרות אלפי פליטים אוקראינים. כדי ללחוץ על מבקשי המקלט האפריקאים לעזוב הטילה עליהם הממשלה במהלך השנים הגבלות תנועה, הגבלות על היתרי עבודה והגבלות על גישה לטיפול רפואי ולהשכלה.

גורמי מפתח בינלאומיים

מדינות רבות גינו את התקפות 7 באוקטובר שהוביל חמאס, אך מעטות הרבה יותר גינו את הפרות החוק החמורות שביצעו הרשויות הישראליות. ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות סיפקו נשק ותמיכה צבאית לישראל, בעוד מדינות אחרות סיפקו סיוע צבאי לקבוצות פלסטיניות חמושות – דבר שלנוכח הפרות החוק החמורות המתמשכות עלול להפוך אותן לשותפות לפשעי מלחמה.

הנשיא ג'ו ביידן ופקידי ממשל אמריקאים אחרים הגיעו לישראל כמה פעמים כדי לעודד הגנה על אזרחים וללחוץ על פקידי ממשל ישראלים לאפשר הכנסת סיוע לעזה, אם כי בעת כתיבת שורות אלה, ארצות הברית לא התנתה את תמיכתה הצבאית בישראל בקבלת בקשות אלה. לאחר 7 באוקטובר ביקש ממשל ביידן 14.3 מיליארד דולר עבור נשק נוסף לישראל, בנוסף לסיוע הצבאי בסך 3.8 מיליארד דולר שישראל מקבלת מארצות הברית בכל שנה. ארצות הברית גם העבירה, או הודיעה על כוונתה להעביר – בין שאר כלי הנשק – פצצות בקוטר קטן, ערכות הנחיה של תחמושת התקפה ישירה משותפת (JDAM), פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ ומיליון כדורי תחמושת. עם זאת, ארצות הברית עצרה משלוחים של נשק קל מחשש שיימסר לידי מתנחלים.

בספטמבר הכניסה ארצות הברית את ישראל לתכנית הפטור מוויזה, המאפשרת לאזרחים ישראלים להיכנס לארצות הברית ללא ויזה, אף על פי שישראל לא ביטלה לגמרי את האפליה של אזרחי ארצות הברית ממוצא פלסטיני, ערבי או מוסלמי, כאשר הם מבקשים להיכנס לישראל או לשטחים הפלסטיניים הכבושים.

בדצמבר אסרו ארצות הברית ובריטניה על מתנחלים אלימים מהגדה המערבית להיכנס לשטחן.

באמצע אוקטובר הטילה ארצות הברית וטו על החלטה שקראה להפסקת אש הומניטרית בעזה, אך נמנעה מהצבעה על החלטה דומה בנובמבר. כמו ההחלטה שעליה הטילה ארצות הברית וטו, גם זו שמועצת הביטחון של האו"ם קיבלה קראה לישראל ולקבוצות פלסטיניות חמושות להגן על אזרחים ולכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. זו הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה מועצת הביטחון בנושא ישראל ופלסטין מאז 2016. ואולם, בדצמבר שוב הטילה ארצות הברית וטו על החלטה של מועצת הביטחון שקראה להפסקת אש בין כוחות ישראל לקבוצות פלסטיניות חמושות. העצרת הכללית העבירה שתי החלטות שקראו להפסקת אש, אחת באוקטובר והשנייה בדצמבר.

חילוקי דעות בקרב מדינות החברות באיחוד האירופי מנעו מהגוש להגיע להחלטה פה אחד הדרושה כדי לאמץ עמדות תקיפות ולנקוט צעדים קונקרטיים במענה להפרות הישראליות. הדבר ניכר במיוחד אחרי 7 באוקטובר, בין היתר בהצבעות השונות של מדינות האיחוד האירופי החברות באו"ם. המדינות אמנם גינו את חמאס אך לא הצליחו להסכים פה אחד על גינוי פשעי המלחמה של ישראל. שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הציע חבילה של סנקציות ממוקדות שיוטלו על מתנחלים שביצעו מעשי התעללות בגדה המערבית, אבל סיכויי התקבלותה נותרו נמוכים, נוכח הדרישה לאחדות דעים.

הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם עדכן ביוני את מאגר הנתונים על העסקים הפועלים בהתנחלויות. ביולי העבירה מועצת האו"ם לזכויות האדם החלטה המבטיחה מימון להמשך עדכונו של מאגר הנתונים.

חקירת התובע מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) באשר למצב בפלסטין עודנה בעיצומה. התובע דיבר במעבר רפיח וביקר בישראל ובפלסטין במהלך פעולות האיבה. הוא הזכיר לצדדים את המנדט הנמשך של בית הדין הפלילי הבינלאומי והבהיר שלבית הדין נתונה הסמכות לחקור פשעים חמורים שיבוצעו במהלך פעולות האיבה הנוכחיות.

ביולי הגישו 54 מדינות ושלושה ארגונים בין-ממשלתיים לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הצהרות בדבר חוות הדעת המייעצת שביקשה העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2022 בנוגע למעמד המשפטי של הכיבוש הישראלי ההולך ונמשך ולהשלכות המשפטיות של פעולותיה נגד פלסטינים. דיונים פומביים בנוגע לַבקשה לחוות דעת מייעצת צפויים להיפתח בבית הדין הבינלאומי ב-19 בפברואר 2024.