(ביירות, 12 באוקטובר 2023) – ארגון Human Rights Watch אמר היום, עם פרסומו של מסמך שאלות ותשובות בנושא זרחן לבן, כי השימוש של ישראל בזרחן לבן בפעולות צבאיות ברצועת עזה ובלבנון מעמיד אזרחים בסכנה לפציעות חמורות וארוכות טווח. ארגון Human Rights Watch אימת סרטוני וידיאו שצולמו בלבנון ובעזה ב-10 וב-11 באוקטובר שרואים בהם פיצוצים אוויריים של זרחן לבן ששוגר באמצעות ירי ארטילרי מעל נמל העיר עזה ומעל שני אתרים כפריים לאורך גבול ישראל-לבנון. כמו כן, הארגון ראיין שניים שתיארו את התקיפה בעזה.
אפשר להשתמש בזרחן לבן לצורך סימון, איתות ומיסוך וכנשק המצית שריפות של אובייקטים וגורם לכוויות. אפקט התבערה של הזרחן מסיבי, והוא עלול לגרום לכוויות חמורות בבני אדם ולהצית מבנים, שדות ואובייקטים אזרחיים אחרים סמוכים. שימוש בזרחן לבן בעזה, אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם, מגדיל את הסיכון לאזרחים ומפר את האיסור במשפט ההומניטרי הבינלאומי על העמדת אזרחים בסיכון מיותר.
לדברי למא פקיה, מנהלת תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "בכל פעם שמשתמשים בזרחן לבן באזורים אזרחיים צפופים, ישנה סכנה לכוויות איומות ולסבל לכל החיים". פקיה הוסיפה כי "זרחן לבן הוא חסר אבחנה ולכן בלתי-חוקי בפיצוץ אווירי במרכזים עירוניים מאוכלסים ששם הוא עלול לשרוף בתים ולגרום לנזק חמור לאזרחים".
ב-11 באוקטובר, ראיין ארגון Human Rights Watch בטלפון שני תושבים מאזור אל-מינא שבעיר עזה שתיארו כיצד צפו בתקיפות, ונראה לפי תיאוריהם כי מדובר בתקיפות בזרחן לבן. אחד המרואיינים היה ברחוב באותה שעה, והשני היה בבניין משרדים סמוך. שניהם תיארו תקיפות אוויריות מתמשכות לפני שראו פיצוצים בשמיים ולאחר מכן מה שתיארו כקווים לבנים היורדים לכיוון האדמה. שניהם העריכו כי התקיפה אירעה בין 11:30 ל-13:00 וכי הריח היה מחניק. המרואיין שהיה באותה עת במשרדו, סיפר כי הריח העז הוא שגרם לו לגשת לחלון כדי לבדוק מה מתרחש, ואז צילם את התקיפה.
ארגון Human Rights Watch בחן את הסרטון ואימת כי צולם בנמל העיר עזה. הארגון זיהה את התחמושת בתקיפה כפגזי זרחן לבן ארטילריים בקוטר של 155 מ"מ. בסרטונים אחרים שפורסמו ברשתות החברתיות ואומתו על ידי ארגון Human Rights Watch, נראה אותו מיקום. עשן לבן סמיך וריח שום אופייניים לזרחן לבן.
ארגון Human Rights Watch בחן גם שני סרטונים מ-10 באוקטובר משני אתרים סמוכים לגבול ישראל-לבנון. בכל אחד מהם נראים פגזי זרחן לבן ארטילריים בקוטר של 155 מ"מ המשמשים ככל הנראה ליצירת מסך עשן, סימון או איתות.
זרחן לבן מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן אטמוספרי ומוסיף לבעור עד כליה או עד אשר אספקת החמצן מנותקת. התגובה הכימית מסוגלת לייצר חום עז (כ-815 מעלות צלזיוס), אור ועשן.
במגע עם בני אדם, זרחן לבן עלול לגרום לכוויות תרמיות וכימיות שחודרות עד העצם שכן הוא מסיס מאוד בשומן ולכן גם בבשר אדם. חלקיקי זרחן לבן עלולים להחריף פצעים גם לאחר טיפול, לחדור לדם ולגרום לקריסת איברים. פצעים שכבר נחבשו עלולים להתלקח מחדש כאשר התחבושות מוסרות והפצעים נחשפים שוב לחמצן. אפילו כוויות קלות יחסית הן לעיתים קרובות קטלניות. עבור נפגעים, צלקות רבות מהדקות את רקמת השריר ויוצרות נכויות פיזיות. הטראומה מן המתקפה הראשונית, הטיפולים המכאיבים שלאחר מכן וצלקות משנות חזות, גורמים לנזק נפשי ולהדרה חברתית.
השימוש בזרחן לבן באזורים מאוכלסים בצפיפות בעזה מפר את דרישת המשפט ההומניטרי הבינלאומי לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מפציעת אזרחים ומאובדן חיי אזרחים, כך אמר ארגון Human Rights Watch. חשש זה גובר לנוכח טכניקת השימוש בפגזי זרחן לבן בפיצוץ אווירי הנצפית בסרטונים. בפיצוץ אווירי, פגזי זרחן משחררים 116 שבבי לבד ספוגים בחומר הכימי על פני שטח ברדיוס של 125–250 מטר, תלוי בנקודת הגובה שהתרחש בה הפיצוץ, ובכך חושפים אזרחים רבים יותר ומתקנים אזרחיים לסכנה, יותר מאשר בפיצוץ קרקעי ממוקד.
הרשויות הישראליות לא ענו על השאלה אם השתמשו בזרחן לבן במהלך הלחימה הנוכחית.
השימוש הישראלי הנוכחי בזרחן לבן הוא חלק ממעשי האיבה בעקבות המתקפה הקטלנית של חמאס ב-7 באוקטובר וירי הרקטות לאחר מכן, שבמהלכם נהרגו, נכון ל-12 באוקטובר, 1,300 ישראלים, מאות מהם אזרחים, ועשרות ישראלים נחטפו ומוחזקים כבני ערובה בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי. ההפצצה הישראלית הכבדה על עזה במהלך תקופה זו הרגה, על פי משרד הבריאות בעזה, למעלה מ-1,400 פלסטינים, עשרות מהם אזרחים, ועקרה מבתיהם יותר מ-338,000 בני אדם. תושבי יישובים רבים בדרום ישראל נעקרו גם הם מבתיהם, ויותר מ-1,500 חמושים פלסטינים מתו בישראל. הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, המים, הדלק והמזון לעזה אגב הפרת האיסור של המשפט ההומניטרי הבינלאומי על ענישה קולקטיבית, פעולה שהחריפה את המצב ההומניטרי החמור ברצועה הנובע מלמעלה מ-16 שנות סגר ישראלי.
ארגון Human Rights Watch תיעד את השימוש של הצבא הישראלי בזרחן לבן בסכסוכים קודמים בעזה, כולל בשנת 2009. על ישראל לאסור כליל וללא חריגים את השימוש בתחמושת זרחן לבן בפיצוץ אווירי באזורים מיושבים. יש חלופות זמינות ולא קטלניות לפגזי זרחן לבן, לרבות אלה המיוצרות על ידי חברות ישראליות, והצבא הישראלי אף השתמש בהן כחומר מיסוך עבור כוחותיו בעבר. לשימוש בחלופות אלו יש אותה תוצאה, והן מצמצמות באופן דרמטי את הפגיעה באזרחים.
בשנת 2013, בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא השימוש בזרחן לבן בעזה, מסר הצבא הישראלי כי יפסיק את השימוש בו באזורים מיושבים, למעט בשני חריגים צרים שחשף בפני השופטים בלבד. בפסק הדין, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל כתבה כי "מדובר בחריגים ההופכים את השימוש בזרחן הלבן לחריג קיצוני בנסיבות ייחודיות ביותר". אף כי פסק הדין אינו מייצג שינוי רשמי במדיניות, השופטת ארבל קראה לצבא הישראלי לערוך "בדיקה מקיפה ומעמיקה" ולאמץ הנחיה צבאית קבועה.
תקיפות באמצעות נשק תבערה המשוגר מן האוויר באזורים אזרחיים אסורות על פי הפרוטוקול השלישי של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים (CCW). הפרוטוקול מטיל הגבלות חלשות יותר על נשק תבערה בשיגור קרקעי, אך כל סוגי נשק התבערה גורמים לפציעות מחרידות. הפרוטוקול השלישי חל רק על נשק ש"נועד בראש ובראשונה" להבעיר שריפות או לגרום לכוויות, ולכן מדינות מסוימות סבורות שהוא אינו חל על תחמושת רב-תכליתית מסויימת עם אפקט בערה, בדגש על תחמושת המכילה זרחן לבן.
ארגון Human Rights Watch ומדינות רבות קוראים זה מכבר לסגור את הפרצות הללו בפרוטוקול השלישי. יש לקוות כי התקיפות הללו יעצימו את הקריאה מטעמן של לפחות 24 מדינות להקדיש זמן לדיון בהלימותו של הפרוטוקול השלישי בכינוס המדינות החברות ב-CCW. הכינוס הבא מתוכנן לחודש נובמבר במטה האו"ם בז'נבה.
פלסטין הצטרפה לפרוטוקול השלישי ב-5 בינואר 2015 ולבנון – ב-5 באפריל 2017. ישראל לא אשררה את הפרוטוקול.
לדברי פקיה, "כדי להימנע מפגיעה באזרחים, על ישראל להפסיק את השימוש בזרחן לבן באזורים מיושבים. על הצדדים לסכסוך לעשות כל שביכולתם כדי לחסוך מאזרחים סבל נוסף".
