- כוחות ישראליים הכובשים חלקים מדרום סוריה מאז דצמבר 2024 עברו שורה של עבירות נגד תושבים, ובהן עקירה בכפייה, שהיא פשע מלחמה.
- בין הפגיעות הנוספות – תפיסת בתים והריסתם, מניעת גישה לפרנסה והעברה לא חוקית של עצירים לישראל.
- על ממשלות להשעות כל תמיכה צבאית בישראל העשויה לשמש להפרת זכויות אדם ולהפרות של החוק הבינלאומי בדרום סוריה. עליהן להטיל עיצומים ממוקדים על בכירי שלטון האחראים להפרות האלה.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שכוחות ישראליים הכובשים חלקים מדרום סוריה מדצמבר 2024 עברו מגוון של עבירות נגד תושבים, לרבות עקירה בכפייה, שהיא פשע מלחמה. כוחות ישראליים תפסו והרסו בתים, מנעו מתושבים גישה לרכושם ולפרנסתם, עצרו תושבים מעצר שרירותי והעבירו אותם לישראל.
מאז התמוטטה ממשלת סוריה הקודמת בדצמבר 2024 חדרה ישראל עמוק לתוך האזור המפורז שבשליטת האו"ם המפריד בין רמת הגולן – שטח סורי שישראל כובשת מאז 1967 – לבין חלק ממחוז קוניטרה שנשאר בשלטון סורי. ישראל הקימה במהירות תשעה מוצבים צבאיים המשתרעים מהר חרמון דרך העיר קוניטרה ועד חלקים במערב מחוז דרעא. היא גם העצימה תקיפות אוויריות על תשתיות צבאיות. מפברואר חוזרים בכירים ישראלים ואומרים שבכוונתם "לפרז לגמרי" את דרום סוריה, וכן הודיעו בכמה הזדמנויות כי כוחות יישארו בשטח שנתפס לאחרונה ללא הגבלת זמן. הדיווחים האחרונים בתקשורת על חדירות ישראליות חדשות לכפר קוניטרה ועל העצמת הטיסות מעל קוניטרה ודרעא מדגישים שהפעולות בדרום סוריה נמשכות. מאז 1967 ישראל מונעת מעשרות אלפי סורים עקורים לחזור לרמת הגולן.
"אסור שלכוחות צבאיים ישראליים הפועלים בסוריה תהיה יד חופשית לתפוס בתים, להרוס אותם ולגרש מהם משפחות", אמרה היבא זיאדין, חוקרת ראשית בארגון Human Rights Watch. "הפעולות האחרונות של ישראל בדרום סוריה אינן פעולות לגיטימיות הנעשות מתוך צורך צבאי, אלא דפים מתוך ספר ההדרכה המשמש את ישראל גם בשטחים הפלסטיניים הכבושים ובחלקים אחרים של האזור, פעולות המפשיטות מהתושבים זכויות וחירויות בסיסיות".
בין יוני לספטמבר 2025 ראיין ארגון Human Rights Watch שמונה תושבים מקומיים, ובהם חמישה מתושבי הכפר אל-חמידייה שבתיהם נהרסו; פעיל ועו"ד שנעצר לתקופה קצרה על ידי כוחות ישראליים; מנהיג קהילה ותושב הכפר ג'ובאתא אל-ח'שב – כפר המרוחק שמונה ק"מ מאל-חמידייה, שכוחות ישראליים מונעים מתושביו לגשת לאדמותיהם החקלאיות. החוקרים עיינו בתצלומים ובסרטונים ששלחו להם המרואיינים וניתחו תמונות לוויין כדי לאשש דיווחים, לקבוע איפה ומתי נבנו מתקנים צבאיים, וכדי למדוד את היקף האזורים ששוטחו או נהרסו.
ארגון Human Rights Watch גם ראיין קרובי משפחה ועדים למעצר של שבעה סורים מאז דצמבר 2024, ושל נער בן 17 עוד קודם לכן, באפריל 2024. כל השמונה הועברו לישראל, ושם הם עדיין מוחזקים ללא קשר עם העולם ובלי שהוגשו נגדם כתבי אישום, כך לדברי עדים וקרובי משפחה. ארגון Human Rights Watch כתב לצבא ההגנה לישראל ב-3 בספטמבר 2025, פירט את ממצאיו ושאל על העצירים הסורים. תשובה בכתב התקבלה ב-8 בספטמבר, ובה ציין הצבא הישראלי כי הוא פועל בדרום סוריה "כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל". מרכיבים רלוונטיים מהתשובה הובאו במקומות המתאימים בהודעה זו.
ב-16 ביוני הרסו כוחות ישראליים לפחות 12 בניינים באל-חמידייה, באזור המפורז שבפיקוח האו"ם לאורך "קו ההפרדה" עם רמת הגולן שתחת כיבוש ישראלי, ועקרו שמונה משפחות מבתיהן. חיילים גירשו את המשפחות בדצמבר 2024, ביום שבו נפלה ממשלתו של בשאר אל-אסד בסוריה, ולאחר מכן אמרו להם שהגירוש וההריסה נחוצים בגלל המתקן הצבאי שהוקם זה עתה בקרבת מקום.
"הבית שלנו היה הכי קרוב לעמדה הצבאית, אז הוא היה הראשון שנהרס", אמר תושב אחד. "האדמה שסביבו, שבה שתלנו עצים, יושרה לגמרי בדחפור, עם הבית. דבר לא נשאר. אנחנו חיים בתנאים קשים ביותר מאז איבדנו את ביתנו ואת אדמתנו".
בג'ובאתא אל-ח'שב הקימו כוחות ישראליים מתקן צבאי נוסף והחלו לפנות שטחים נרחבים, לרבות שמורת יער בת יותר ממאה שנה. תושבים דיווחו שכוחות ישראליים מנעו מהם גישה לאדמות חקלאיות ולאדמות מרעה שליד המתקן.
תמונות לוויין שניתח ארגון Human Rights Watch אישרו שבניית שני המתקנים הצבאיים החלה בראשית ינואר 2025 פחות מקילומטר מצפון לשולי כל אחד מהכפרים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי, בסעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית, אוסר על ההעברה בכפייה של אזרחים בשטח כבוש, אלא אם כן מדובר באמצעי אחרון, ורק אם צורך צבאי חיוני דורש זאת, או אם הדבר דרוש לביטחון האוכלוסייה האזרחית עצמה. פינוי חוקי צריך לעמוד בתנאים הומניטריים נוקשים: יש להעביר אזרחים באופן הומני למגורים הולמים, ולהבטיח את ביטחונם ורווחתם, וכן את חזרתם כאשר הנסיבות יאפשרו זאת. עקירה לא מוצדקת ובכפייה של אזרחים בשטח כבוש היא בבחינת פשע מלחמה. אסור לישראל גם להעביר עצירים מחוץ לשטח הכבוש אל שטחה, יהיו הטענות נגדם אשר יהיו. הרס רכוש אזרחי אסור גם הוא, אלא אם כן הוא נדרש בשל פעולות צבאיות מתמשכות. כלומר עליה להיות קשורה ישירות ללחימה פעילה, ולא רק מוצדקת בשל שיקולים אסטרטגיים או ביטחוניים ארוכי טווח.
הצבא הישראלי טען שפעולותיו הן "בהתאם לחוק הבינלאומי", שההריסות באל-חמידייה היו צעדים "מבצעיים נחוצים", ש"לא גרו אזרחים בבתים", ושהמעצרים וההעברות לישראל התבססו על מודיעין ושהם כפופים לביקורת שיפוטית. אולם פעולותיה המתועדות של ישראל בדרום סוריה מפרות את דיני המלחמה.
באל-חמידייה לא הייתה תוכנית פינוי; חיילים הסתערו על האזור וגירשו אזרחים ללא כל הסדר שהבטיח את ביטחונם, את מגוריהם הזמניים או את חזרתם. כמו כן לא היו כל מעשי איבה פעילים באזור בזמן הגירושים, הקמת המתקנים הצבאיים או הריסת הבתים, וגם לא בזמן שעבר מאז.
במקום להגיב לאיום מיידי, נראה שהכוחות הישראליים פינו והרסו את הבתים כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה לבסס את נוכחותם הצבאית. גם אם דבריהם של בכירים ישראלים על נוכחות בלתי מוגבלת בזמן אינם מוכיחים כשלעצמם כוונה של ישראל לעקור את התושבים לצמיתות, ההריסות, בניית התשתיות הצבאיות הקבועות וההגבלות הנמשכות על הגישה הופכות את השיבה בטווח הקצר לבלתי אפשרית ומערערות כל טענה שהעקירה היא זמנית בלבד.
מכתב התשובה של הצבא הישראלי לא התייחס ישירות לפעולותיו בג'ובאתא אל-ח'שב או למעצר הצעיר באפריל 2024. הוא גם לא סיפק כל מידע על מקום הימצאם של העצירים או על הגישה לייעוץ משפטי ולבני משפחה עבור שבעת העצירים הנוספים, שאת מקריהם תיעד ארגון Human Rights Watch.
על ממשלות להשעות סיוע צבאי לישראל כל עוד כוחותיה ממשיכים להפר הפרות נרחבות וחמורות של החוק הבינלאומי ולבצע פשעי מלחמה ללא מתן דין וחשבון. על ממשלות גם לעיין מחדש בשיתוף הפעולה הדו-צדדי עם ישראל, ובנסיבות המתאימות להשעותו ולאסור על סחר עם התנחלויות, לרבות ברמת הגולן הסורית הכבושה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה ומדינות אחרות לדרוש מישראל לתת דין וחשבון דרך מקרים הנתונים לסמכות שיפוט אוניברסלית ולתמוך בהליכי בית המשפט הפלילי הבינלאומי. עליהן גם להטיל סנקציות ממוקדות על בכירים ישראלים האחראים להפרות החמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות מניעת שיבתם של סורים עקורים, ולהתמיד בהן עד שיינקטו צעדים הניתנים לאימות שיבטיחו את שיבתם הבטוחה, המכובדת ומרצונם החופשי של האזרחים.
"ההימנעות של ממשלות אחרות מלפעול בתגובה לפעילותה הלא-חוקית של ישראל ברחבי האזור מאפשרת לה ליישם את שיטותיה הדכאניות ללא מתן דין וחשבון", אמרה זיאדין. "על הקהילה הבינלאומית לפעול עכשיו כדי לעצור תמיכה צבאית, להטיל צעדים ממוקדים ולגבות מתן דין וחשבון, כולל בבית הדין הפלילי הבינלאומי".
