(ביירות) — יותר משישה חודשים לאחר הסכם הפסקת האש מאוקטובר 2025, התשתית ההומניטרית המקיימת את החיים בעזה עדיין מאוימת, כך מסר היום ארגוןHuman Rights Watch . בעוד מועצת השלום מתכוננת ל-21 במאי 2026, התאריך שבו היה עליה למסור למועצת הביטחון של האו״ם סקירה של דו"ח ההתקדמות בנוגע לששת החודשים האחרונים, רשויות ישראל פוגעות בחבלי ההצלה ההומניטריים בשטח. לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, מאז כניסת ההסכם לתוקף הרגו התקיפות הישראליות המתמשכות לפחות 856 פלסטינים ופצעו 2,463 נוספים.
משימתה של מועצת השלום, שהוסמכה בהחלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו״ם, היא להעריך את מידת עמידתם של הצדדים ב"תוכנית המקיפה לסיום הסכסוך בעזה". בלב התוכנית עומדת ההתרחבות המהירה של הסיוע וההגנה עליו, לצד שיקום תשתיות אזרחיות חיוניות. אולם לפי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), היקפי הסיוע עדיין נמוכים בהרבה מהרמות הנדרשות, ונתיבי גישה הומניטריים חיוניים נחסמים שוב ושוב.
"התוכנית הייתה אמורה לספק הקלה. בפועל, הפלסטינים ברצועת עזה עדיין רעבים, עדיין אינם יכולים להגיע לטיפול רפואי, ועדיין נהרגים", אמר אדם קוגל, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch. "לא משנה מה תאמר מועצת השלום למועצת הביטחון – כך נראים החיים שם בחלוף שישה חודשים".
בדוח שפרסמה מועצת השלום ב-15 במאי נכתב כי סיוע שחולק בידי סוכנויות האו״ם ושותפיהן עלה ביותר מ-70% במהלך תקופת הדיווח בהשוואה לרמות שלפני הפסקת האש, וכי "בפעם הראשונה מאז 2023 הושגה יציבות מסוימת בהספקת צורכי מזון בסיסיים". אלא שהנתונים שהמועצה מדגישה מתעלמים מן העובדה שבפועל ירדו היקפי הסיוע מתחילת 2026 ועדיין לא חזרו לרמות שלפני המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, שהחלה בסוף פברואר, ושהם מעולם לא הגיעו אפילו לסף המזערי הנדרש לטענת האו״ם. ארבע מסוכנויות האו״ם הזהירו בדצמבר 2025 כי הרעב, שנמנע רק שבועות ספורים קודם לכן בזכות הפסקת האש, עלול לשוב במהירות אם רציפות הגישה וההספקה לא תישמר.
על פי נתוני התיאום הצבאי של ארצות הברית שדווחו ב"הארץ" ב-28 בפברואר 2026, עם תחילת הפעולות הצבאיות של ישראל וארצות הברית נגד איראן, סגרו רשויות ישראל את כל המעברים לרצועת עזה. מספר המשאיות שנכנסו בשבועות שלאחר מכן צנח מממוצע שבועי של 4,200 ל-590 בלבד. מעבר כרם שלום נפתח מחדש חלקית ב-3 במרץ, לפי המדווח בעקבות לחץ אמריקאי, ומעברי כרם שלום וזיקים נותרו נקודות הכניסה הפעילות היחידות לסחורות הומניטריות ומסחריות. ב-11 הימים הראשונים של מאי רק מחצית ממשאיות הסיוע שהגיעו ממצרים הורשו לפרוק את תכולתן במעברים שבשליטת ישראל.
משאיות מסחריות שבו להיכנס לעזה בהיקפים גדולים יותר, ולפי OCHA, בין 4 ל-10 במאי נכנסו לרצועה 789 משאיות פרטיות. אולם סך כול האספקה שנכנסה נשארה מתחת לרמות שהיו לפני 28 בפברואר, ונמוכה בהרבה מהנדרש לאוכלוסיית עזה.
לפי דוח המצב של OCHA מ-1 במאי, עד אפריל הצליחו ארגוני סיוע לספק לכ-197 אלף משפחות חבילות מזון שסיפקו 75% מצורכי הקלוריות היומיים המינימליים – שיפור לעומת מרץ, אז סיפקו ההקצאות רק מחצית מצרכים אלו. אבל המספר הכולל של ארוחות שהוגשו בכל יום ירד משלהי מרץ, אז, על פי OCHA, צמצמו כמה מארגוני הסיוע את חלוקת המזון הישירה.
תוכנית המזון העולמית דיווחה כי במחצית הראשונה של אפריל אכלו תושבי עזה פחות משאכלו במרץ, וכי רוב המשפחות צרכו ירקות, פירות או חלבון רק פעם בשבוע או פחות. לנוכח המחסור החריף בגז בישול, 68% מהאנשים שורפים כעת פסולת כדי לבשל את מזונם – עלייה של 13% לעומת מרץ.
לפי דיווחי OCHA ב-5 בפברואר, אף אחד מ-37 בתי החולים בעזה לא תפקד תפקוד מלא, ורק 19 תפקדו חלקית. יותר מ-43,000 בני אדם סובלים מפציעות קשות, בעלות השלכות ארוכות טווח, ואחד מכל ארבעה מהם הוא ילד, ולפי הערכת ארגון הבריאות העולמי (WHO), יותר מ-50,000 זקוקים לשיקום ארוך טווח. נוסף על כך, שום מתקן שיקום ברצועה אינו פועל באופן מלא, ולפי נתוני WHO, העיכובים שגורמת ישראל באישור הכנסתו של ציוד כירורגי ייעודי מגבילים את האפשרות לספק טיפול מורכב, ולפחות 46% מהתרופות החיוניות אזלו מהמלאי. לפי OCHA, הגבלות ישראליות על הכנסת גנרטורים, שמן מנועים וחלקי חילוף גורמות לתקלות נרחבות בתחומי הבריאות, התברואה, פינוי ההריסות והעבודה ההומניטרית.
לפי דיווח של OCHA, מכרסמים ומזיקים מתפשטים במחנות העקורים, וניכרת עלייה בממדי זיהומי העור ומחלות אחרות. סוכנויות או״ם וארגוני סיוע הפועלים בתחומי המים והתברואה מזהירים כי מחסור חמור בשמן סיכה ובחלקי חילוף גורם לתקלות בגנרטורים. בח'אן יונס, תחנות שאיבת ביוב הפסיקו לעבוד ופסולת שלא טופלה מציפה רחובות באזורי מגורים. ברחבי עזה, יותר מ-200 מתקני מים ותברואה פעלו יותר משנתיים וחצי באמצעות גנרטורים לשעת חירום, ורובם פועלים כעת על שמן ממוחזר.
ב-6 באפריל דיווחה אל-ג'זירה כי כוחות ישראליים ירו בכלי רכב של ארגון הבריאות העולמי (WHO) במזרח ח'אן יונס, הרגו קבלן של הארגון ופצעו אחרים. בתגובה השהה ארגוןWHO פינויים רפואיים דרך מעבר רפיח לשישה ימים. מאוקטובר 2023 ועד שלהי אפריל 2026 תיעד OCHA את הריגתם של לפחות 593 עובדי סיוע ברצועת עזה – ובהם שמונה מתחילת הפסקת האש.
ב-20 באפריל הרגו תקיפות אוויריות עובד סיוע בבאר מים בעיר עזה, וב-26 באפריל נהרג עובד של הארגון הלא-ממשלתי ארד אל-אינסאן – שני האירועים גרמו להשהייתם של שירותים חיוניים. לפי משרד הבריאות בעזה, מאז נתפס מעבר רפיח במאי 2024, מתו יותר מ-1,400 חולים בזמן ההמתנה לפינוי רפואי, ויותר מ-18,500 חולים, לרבות 4,000 ילדים, עדיין ממתינים לפינוי.
הארגון הלא-ממשלתי גישׁה דיווח כי מאוקטובר 2023 הרשויות הישראליות מונעות לחלוטין העברה של חולים מרצועת עזה לבתי חולים בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, ולבתי חולים בישראל, אף שמדי פעם אפשרו גישה מוגבלת לטיפול בחו״ל, ומיולי 2024, גם דרך שטח ישראל.
מתחילת הפסקת האש הזיזו כוחות ישראליים את "הקו הצהוב", גבול השליטה הטריטוריאלית המוסכם של ישראל בתוך עזה, מערבה, מעבר לגבולות המוסכמים. לפי ניתוח תמונות לוויין שפורסם ב"הארץ", הקים הצבא הישראלי לפחות 32 מוצבים, והוא בונה מה שנראה כמו מחסום קרקעי קבוע או ארוך טווח. משרד האו״ם לנציב העליון לזכויות אדם תיעד לפחות 167 מקרים של פלסטינים שנהרגו סמוך לקו בין 11 באוקטובר ל-21 בינואר, לרבות 26 ילדים ו-17 נשים. ראש ארגון רופאים ללא גבולות בעזה אמר ל"הארץ" שתזוזת הקו מערבה גורמת ל"בליעת" נקודות מים ומתקני בריאות.
לפי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר״א), 127 ממתקניה נמצאים כיום מעבר לקו הצהוב או באזורים שהגישה אליהם מותנת באישור ישראלי. ממרץ 2025 רשויות ישראל מונעות מהסוכנות הכנסת סיוע הומניטרי ישירות לרצועת עזה.
התוכנית המקיפה כוללת התחייבויות של ישראל שטרם מומשו, לרבות הגדלת היקף הסיוע ההומניטרי. ארגון Human Rights Watch כבר העלה חששות בנוגע לרכיבים אחרים של התוכנית, ובהם כינונה של מועצת שלום שאין בה ייצוג פלסטיני.
בישיבת ההשקה של מועצת השלום בפברואר התחייבו עשר המדינות החברות והמשקיפות במועצה להקצות סכום כולל של 17 מיליארד דולר לשיקום, אף שלפי הערכות האו״ם נדרשים למשימה 70 מיליארד דולר. לפי רויטרס, עד אפריל קיבלה המועצה פחות ממיליארד דולר מהסכום המובטח, ורק שלוש מהתורמות העבירו כספים בפועל.
ישראל, בהיותה הכוח הכובש, מחויבת על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי להבטיח שיש לאוכלוסייה האזרחית גישה למזון, למים, לטיפול רפואי ולאספקה חיונית, וכן להקל מעבר מהיר וללא הפרעה של סיוע הומניטרי. הרעבת אזרחים כשיטת לחימה היא פשע מלחמה לפי חוקת רומא שכוננה את בית הדין הפלילי הבינלאומי(ICC) , ולפי האמנה למניעת רצח עם, כפייה מכוונת של תנאי חיים שמטרתם לגרום להשמדה פיזית של אוכלוסייה היא מעשה של רצח עם.
בדצמבר 2023 אסף ארגון Human Rights Watch עדויות לכך שישראל השתמשה בהרעבה כנשק מלחמה ברצועת עזה, ובדצמבר 2024 פרסם דו״ח שקבע כי השלילה המכוונת של אספקת המים בידי ישראל עולה כדי הפשע נגד האנושות של השמדה ושל מעשים של רצח עם.
ארגון Human Rights Watch מסר שרשויות ישראל נדרשות לעמוד לאלתר בהתחייבויותיהן לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות הבטחת מעבר חלק של סיוע הומניטרי בהיקף רחב דרך כל המעברים, הסרת מגבלות בלתי חוקיות המוטלות על אונר״א ועל ארגונים הומניטריים בינלאומיים אחרים, ודאגה לביטחונם של אנשי הסיוע.
ממשלות נדרשות להשעות אספקת נשק לממשלת ישראל, להטיל סנקציות ממוקדות על פקידים ישראלים שיש ראיות משכנעות למעורבותם לכאורה בהפרות חמורות, להשעות הסכמי סחר מועדפים עם ישראל, ולקדם אחריותיות באמצעות התמיכה בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית הדין הפלילי הבינלאומי, לרבות אכיפת צווי המעצר של ה-ICC.
״כאשר תדווח מועצת השלום למועצת הביטחון, על החברות לשקול את הדברים שהן שומעות אל מול דיווחיהם של גופי האו״ם הנמצאים בשטח״, אמר קוגל. ״שום ספין אינו יכול להסתיר את העובדה שסיוע אינו נכנס לרצועה בהיקף הנדרש, שלמטופלים אין גישה לטיפול רפואי הולם, המעבר לעזה עדיין מוגבל״.
