- הרשויות הישראליות יצרו בכוונה תחילה תנאי-חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה ברצועת עזה באמצעות שלילה מכוונת של גישה נאותה למים מאזרחים פלסטינים הנמצאים בה, ובכך הובילו ככל הנראה למותם של אלפי בני אדם.
- עקב מעשיהן אלה, הרשויות הישראליות נושאות באחריות לפשע נגד האנושות של הכחדה ולמעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם. דפוס התנהלות זה, בשילוב עם הצהרות שעולה מהן שכמה בכירים ישראלים ביקשו להשמיד פלסטינים בעזה, עלול לעלות כדי הפשע של רצח עם.
- על ממשלות וארגונים בינלאומיים לנקוט את כל האמצעים למניעת רצח עם ברצועת עזה, לרבות הפסקת סיוע צבאי, בחינת הסכמים דו-צדדיים ויחסים דיפלומטיים, ותמיכה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובניסיונות אחרים להביא למתן דין וחשבון.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי מאז אוקטובר 2023 שללו הרשויות הישראליות מפלסטינים ברצועת עזה בכוונה תחילה גישה נאותה למים; הדבר הוביל ככל הנראה למותם של אלפי בני אדם, ובכך הן ביצעו את הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם.
בדו"ח, המונה 179 עמודים [באנגלית], "הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם: ישראל שוללת מים בכוונה תחילה מפלסטינים ברצועת עזה", הגיע ארגון Human Rights Watch למסקנה כי הרשויות הישראליות מנעו מפלסטינים ברצועת עזה במכוון גישה למים ראויים לשתייה ולצורכי תברואה, הדרושים להישרדות אנושית בסיסית. הרשויות והכוחות הישראליים ניתקו ואחר כך הגבילו את הזרמת המים בצינורות לרצועה; הוציאו מכלל שימוש את רוב תשתיות המים והתברואה ברצועה באמצעות ניתוק החשמל והטלת הגבלות על הכנסת דלק; הרסו בכוונה תחילה תשתיות מים ותברואה וציוד הנחוץ לתיקונן, או הסבו להם נזקים; וחסמו הכנסה של אספקת מים בעלת חשיבות מכרעת.
"מים חיוניים לחיי אדם, ולמרות זאת, כבר למעלה משנה ממשלת ישראל מונעת בכוונה תחילה מפלסטינים ברצועת עזה את המינימום ההכרחי להישרדותם", אמרה טירנה חסן, מנכ"לית ארגון Human Rights Watch. "זו אינה רק רשלנות; זוהי מדיניות מחושבת של מניעת מים שהובילה למותם של אלפים מהתייבשות וממחלות, והיא מגיעה לדרגת הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם".
ארגון Human Rights Watch ראיין 66 פלסטינים מרצועת עזה, ארבעה עובדים של שירותי המים של יישובי החוף ברצועת עזה (CMWU), 31 אנשי מקצוע בתחום הבריאות ו-15 אנשים העובדים עם סוכנויות האו"ם ועם ארגוני סיוע בינלאומיים ברצועת עזה. ארגון Human Rights Watch גם ניתח תמונות לוויין, תצלומים וסרטונים שצולמו בין תחילת מעשי האיבה באוקטובר 2023 לבין ספטמבר 2024, וכן נתונים שנאספו בידי רופאים, אפידמיולוגים, ארגוני סיוע הומניטרי ומומחים למים ולתברואה, והערכות של גורמים אלה.
ארגון Human Rights Watch הגיע למסקנה כי הרשויות הישראליות יצרו בכוונה תחילה תנאי-מחיה המחושבים כך שיביאו לידי השמדה פיזית מלאה או חלקית של פלסטינים ברצועת עזה. מדיניות זו, הננקטת כחלק מהרג המוני של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה, משמעותה שהרשויות הישראליות ביצעו – והן עדיין מבצעות– את הפשע נגד האנושות של הכחדה. מדיניות זו עולה גם כדי אחד מחמשת ה"מעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם" על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1948. ממדיניות זו, בשילוב עם הצהרות המצביעות על כך שכמה בכירים ישראלים ביקשו להשמיד פלסטינים ברצועת עזה, ניתן לגזור גם כוונה לבצע רצח עם, ולפיכך המדיניות עלולה לעלות כדי הפשע של רצח עם.
מיד לאחר ההתקפות של ארגונים פלסטיניים חמושים מרצועת עזה בהובלת חמאס על דרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שארגון Human Rights Watch בדק ומצא שהן הגיעו כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ניתקו הרשויות הישראליות את כל אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה. ב-9 באוקטובר הכריז שר הביטחון הישראלי דאז יואב גלנט על "מצור מוחלט" וקבע: "אין חשמל, אין מזון, אין מים, אין דלק – הכול סגור".
באותו יום, ובמשך שבועות לאחר מכן, ניתקו הרשויות הישראליות את כל אספקת המים לרצועת עזה וחסמו הכנסה של דלק, מזון וסיוע הומניטרי. הרשויות הישראליות ממשיכות להגביל את הכנסת המים, הדלק, המזון והסיוע לרצועה, והן ניתקו את אספקת החשמל, הנדרש לתפעול תשתיות מקיימות חיים ברצועה. מצב זה נמשך גם לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הוציא בינואר, במארס ובמאי 2024 צווים זמניים שהורו לרשויות הישראליות להגן על הפלסטינים ברצועת עזה מרצח עם ולספק סיוע הומניטרי; בחודש מארס הצווים ציינו במפורש כי הסיוע יכלול מים, מזון, חשמל ודלק.
הרשויות הישראליות גם לא אִפשרו להכניס לרצועה כמעט שום סיוע הקשור במים, לרבות ערכות לסינון מים, מכלי מים וחומרים הדרושים לתיקון תשתית המים.
בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 דיווחו שירותי המים של יישובי החוף ברצועת עזה, האו"ם ומקורות נוספים כי לאנשים ברצועה אין גישה לכמות המינימלית של מים הנדרשת להישרדות במצבי חירום ארוכי טווח. האו"ם דיווח כי לאנשים בצפון הרצועה לא הייתה גישה למי שתייה במשך יותר מחמישה חודשים, בין נובמבר 2023 לאפריל 2024. מחקר על גישה למים באוגוסט העלה שאף על פי שלאנשים הייתה יותר גישה למים, לרובם עדיין לא היו די מים נאותים לצורך שתייה ובישול.
ארגון Human Rights Watch בדק ומצא שכוחות ישראליים תקפו בכוונה תחילה מתקני מים, תברואה והיגיינה (WASH) ראשיים והסבו להם נזקים או הרסו אותם. בכמה מקרים מצא ארגון Human Rights Watch ראיות לכך שכוחות יבשה ישראליים שלטו באותם אזורים באותה עת – עדות לכך שההרס היה מכוון.
עקב ההרס המוחלט של מערכת הבריאות ברצועת עזה, לרבות היכולת לנטר את המצב הבריאותי בתחומה, אין מעקב שיטתי אחר מקרים מאומתים של תחלואה, מחלות ומקרי מוות, העלולים להיות קשורים למחלות המועברות במים, להתייבשות ולרעב, ואין דיווח שיטתי על מקרים אלה. עם זאת, בהתבסס על ראיונות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות ועם אפידמיולוגים, סביר להניח שאלפי אנשים מתו בשל פעולות של הרשויות הישראליות. מתים אלה מתווספים ליותר מ-44,000 בני אדם שנהרגו ישירות ממעשי האיבה, כפי שתיעד משרד הבריאות של רצועת עזה.
מאות אלפי אנשים גם לקו במחלות ובבעיות בריאות, לרבות שלשול, הפטיטיס A, מחלות עור וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שהיעדר גישה לכמות מספקת של מים ראויים לשתייה גרם או תרם ככל הנראה להתפתחותן. מניעת מים פוגעת בייחוד בתינוקות, בנשים הרות ומניקות ובאנשים עם מוגבלויות.
כדי שמעשה ייחשב לפשע של רצח עם, מן ההכרח שייעשה מתוך כוונה לבצע רצח עם. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי כדי להסיק על קיומה של כוונה כזו מדפוס התנהלות של מדינה, מן ההכרח שתהיה זו "המסקנה הסבירה היחידה שניתן לגזור" ממעשיה. בממצאים של ארגון Human Rights Watch ובהצהרות של גורמים ישראליים, המעידות על כך שברצונם להשמיד את הפלסטינים ברצועת עזה, עלולים ללמד על כוונה כזו.
ארגון Human Rights Watch גם מצא כי כמה הצהרות של בכירים ישראלים שקראו לנתק את אספקת המים, הדלק והסיוע עולות, ביחד עם מעשיהם, כדי הסתה ישירה ופומבית לרצח עם.
המצור המתמשך שהטילה ממשלת ישראל על רצועת עזה והַסגר שהיא מטילה על הרצועה זה למעלה מ-17 שנה עולים גם כדי ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית, שהיא פשע מלחמה. הסגר הוא גם חלק מהפשעים המתמשכים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שהרשויות הישראליות מבצעות נגד פלסטינים.
כמה ממשלות חותרות תחת המאמצים לקידום מתן דין וחשבון וממשיכות לספק לממשלת ישראל נשק למרות הסיכון הברור של שותפות להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
"אסור לממשלות לתרום לפשעים החמורים שבכירים ישראלים מבצעים ברצועת עזה, לרבות פשעים נגד האנושות ומעשים של רצח עם, ועליהן לנקוט את כל הצעדים האפשריים כדי למנוע פגיעה נוספת", אמרה חסן. "על ממשלות המחמשות את ישראל להפסיק להסתכן בשותפות לפשעי זוועה ברצועת עזה ולנקוט פעולה מיידית כדי להגן על אזרחים באמצעות אמברגו נשק, סנקציות ממוקדות ותמיכה בצדק".
