(האג) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שעל ישראל למלא את התחייבותה לשתף פעולה עם האו"ם ולהבטיח שלפלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים יימסר סיוע חיוני ללא הפרעה, כפי שקבעה חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק ב-22 באוקטובר 2025.
בית הדין קבע שאין יסוד לטענות ישראל שסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) לוקה במשוא פנים, ושמניעת עבודתה החיונית של הסוכנות בידי ישראל נוגדת את המשפט הבינלאומי.
"בית הדין הבינלאומי לצדק הבהיר כי על ישראל להפסיק את מאמציה לפרק את אונר"א ולהפסיק להשתמש בהרעבת אזרחים כנשק במלחמה", אמרה בלקיס ג'ראח, המנהלת בפועל של חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch. "פלסטינים ימשיכו לסבול ולמות אלא אם כן תסיר ישראל את המצור הלא-חוקי שהיא מטילה ותחדש את הספקת החשמל, המים ושירותי הבריאות. מן ההכרח שבעלות בריתה של ישראל ילחצו על הממשלה לאפשר לאלתר הכנסת סיוע של אונר"א ללא הפרעה".
חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק נובעת מהבקשה הדחופה של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2024 שבית הדין יבהיר את חובותיה של ישראל ביחס לפעולות האו"ם, מדינות שלישיות וארגונים בינלאומיים אחרים בשטחים הכבושים. הבקשה הוגשה במהלך ניסיונה של ישראל לפרק את אונר"א, ועל רקע המצב ההומניטרי החמור ברצועת עזה, שנוצר בעקבות השימוש של ישראל בהרעבה כבשיטת לחימה – שהוא פשע מלחמה – והמניעה המכוונת של סיוע ושירותים בסיסיים. ארגון Human Rights Watch הגיע למסקנה שמדיניות זו של ישראל עולה לכדי הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם.
ב-30 בינואר נכנסו לתוקף שני חוקים שאושרו בכנסת, שהשביתו את פעולות אונר"א בשטחים הכבושים. רשויות ישראליות חסמו את חלוקת הסיוע של אונר"א ברצועת עזה, מנעו מהצוות הבינלאומי של הארגון להיכנס לרצועת עזה ולגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, והוציאו צווי סגירה לבתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית.
בית הדין הבינלאומי לצדק קובע בחוות דעתו כי בהיותה כוח כובש על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי חלה על ישראל חובה "בלתי מותנית" להבטיח הספקה של סיוע הומניטרי ללא הפרעה לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, ובכלל זה מזון, ציוד רפואי וביגוד. בית הדין אמר שחובה זו חלה על "תוכניות סיוע שמספקים האו"ם וזרועותיו, ובכלל זה אונר"א". בית הדין ציין שמערכת חלוקת הסיוע בגיבוי ארצות הברית שהפעילה ברצועת עזה – "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF) "לא הקלה את המצב במידה משמעותית". לדברי ארגון Human Rights Watch, לא רק שרשויות ישראליות הפרו שוב ושוב את התחייבויותיהן לספק סיוע לאזרחים פלסטינים, אלא הצבא הישראלי גם פתח באש על מאות פלסטינים שביקשו סיוע במזון באתרים של הקרן או לידם – מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה.
בחוות דעתו הדגיש בית הדין הבינלאומי לצדק כי "אסור [לישראל] לפגוע בפעולות האו"ם ועליה לתת כל סיוע לכל פעולה של הארגון", במיוחד באמצעות אונר"א. בית הדין קבע כי שני החוקים שקיבלה הכנסת "גרמו ישירות להפרעה לפעולות אונר"א בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובקשר אליהם". בית הדין קבע גם כי אין יסוד לטענות ישראל שאונר"א לוקה במשוא פנים וקשורה לחמאס.
בית הדין אף תיאר את חובותיה של ישראל כלפי ארגונים הומניטריים נטולי פניות, כגון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC). למרות דוחות מצטברים, ובהם דוחות של ארגון Human Rights Watch, על התעללות בפלסטינים במעצר, מאוקטובר 2023 רשויות ישראליות מונעות מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום גישה למתקני כליאה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, ההגבלות שמטילה ישראל על הגעת הסיוע לפלסטינים ברצועת עזה הן המשך של ביזוי הצווים המחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה הנפרדת שהגישה דרום אפריקה על פי אמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת מייעצת נפרדת שהסיקה כי הכיבוש הישראלי בן עשרות השנים אינו חוקי ונוגד את זכות הפלסטינים להגדרה עצמית. בחוות דעתו זו גם קבע בית הדין כי ישראל אחראית לאפרטהייד ולפגיעות חמורות נוספות נגד פלסטינים.
על ממשלות לתמוך בפומבי בקביעות בית הדין הבינלאומי לצדק ולהבטיח כי ההתחייבויות המפורטות בחוות דעתו המייעצת ימולאו, לדברי ארגון Human Rights Watch. מזכ"ל האו"ם והנציב הכללי של אונר"א קיבלו את חוות הדעת בברכה.
"לא תהיה הקלה בסבלם של מיליוני פלסטינים אלא אם כן בעקבות הפסקת האש תפסיק ישראל למנוע מאונר"א לפעול", אמרה ג'ראח. "על ממשלות להפעיל לחץ נגדי חזק ופומבי נגד מאמציה של ממשלת ישראל להגביל את אונר"א ועליהן לממן את פעילות הסוכנות, שאין לה תחליף".
