- בתמיכת ארצות הברית הקימו כוחות ישראליים וקבלנים פרטיים מנגנון סמי-צבאי פגום שהפך את חלוקת הסיוע למרחץ דמים של ממש.
- המצב ההומניטרי החמור הוא תוצאה ישירה של השימוש הישראלי בהרעבת אזרחים – שהיא פשע מלחמה – כשיטת לחימה, וכן של השלילה המתמשכת והמכוונת של סיוע ושירותים בסיסיים מצד ישראל, העולה כדי הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם.
- על מדינות ללחוץ על הרשויות הישראליות להפסיק לאלתר את השימוש בכוח קטלני כאמצעי לפיזור התקהלויות נגד אזרחים פלסטינים, להסיר את ההגבלות הגורפות והבלתי-חוקיות שהטילה על הכנסת סיוע, ולדחוק בארצות הברית ובישראל להשעות מערכת פגומה זו לחלוקת סיוע.
(ירושלים, 1 באוגוסט 2025) – ארגון Human Rights Watch מסר היום כי כוחות ישראליים פותחים באש דרך קבע על אזרחים פלסטינים מורעבים באתרים שבהם פועל מנגנון חלוקת הסיוע החדש בתמיכת ארצות הברית – מעשים העולים כדי הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ופשעי מלחמה.
תקריות שנפגעו בהן המוני בני אדם אירעו כמעט בכל יום בארבע נקודות החלוקה שמפעילה "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF) בתיאום עם הצבא הישראלי, או סמוך להן. לדברי האו"ם, בין 27 במאי ל-31 ביולי 2025 נהרגו לפחות 859 פלסטינים כשניסו לקבל סיוע באתרים של GHF, רובם מירי הצבא הישראלי. המצב ההומניטרי החמור הוא תוצאה ישירה של השימוש הישראלי בהרעבת אזרחים – שהיא פשע מלחמה – כשיטת לחימה, וכן של השלילה המתמשכת והמכוונת של סיוע ושירותים בסיסיים מצד ישראל, מעשים מתמשכים העולים כדי הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם.
"כוחות ישראליים לא רק מרעיבים במכוון אזרחים פלסטינים, אלא גם יורים בהם כמעט מדי יום ביומו בעת שהם מבקשים נואשות מזון עבור משפחותיהם", אמרה בלקיס וילה, מנהלת עמיתה לעניין משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch. "כוחות ישראליים וקבלנים פרטיים הקימו בתמיכת ארצות הברית מערכת סמי-צבאית פגומה שהפכה את חלוקת הסיוע למרחץ דמים של ממש".
לדברי ארגון Human Rights Watch, על מדינות ללחוץ על הרשויות הישראליות להפסיק לאלתר את השימוש בכוח קטלני כאמצעי לפיזור התקהלויות נגד אזרחים פלסטינים, להסיר את ההגבלות הגורפות והבלתי-חוקיות שהטילה על הכנסת סיוע, ולהשעות את המנגנון הפגום הזה לחלוקת סיוע. במקומו יש לאפשר לאו"ם ולארגונים הומניטריים אחרים לחדש את חלוקת הסיוע ברחבי הרצועה בקנה מידה נרחב, ללא הגבלות, שכן הם הוכיחו את יכולתם לספק לאוכלוסייה מזון על פי סטנדרטים הומניטריים וכפי שהורו פסקי דין מחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל מכוח האמנה למניעת רצח עם.
מנגנון חלוקת הסיוע של GHF החל לפעול במאי 2025, לאחר יותר מ-11 שבועות של מצור מוחלט שהטילה ישראל על הרצועה. על פי דיווחים, הרשויות הישראליות חתרו לכך שמנגנון זה יחליף בסופו של דבר את הספקת הסיוע ההומניטרי על ידי האו"ם וארגוני סיוע אחרים.
הרשויות הישראליות נימקו את המהלכים האלה בטענה שחמאס השתלט על סיוע, אולם מדיווחי הניו יורק טיימס, על סמך מקורות צבאיים ישראליים, עולה כי לצבא הישראלי אין ראיות לכך שחמאס השתלט סיוע של האו"ם באופן שיטתי. המערכת בראשות האו"ם נותרה פעילה, אך הוכפפה להגבלות משמעותיות של הרשויות הישראליות, לרבות הגבלות על כמויות הסיוע שהיא רשאית להכניס, על סוג הסיוע, ועל המקומות שהוא יכול להגיע אליהם.
את המגנון של GHF מנהלות שתי חברות קבלניות אמריקאיות פרטיות: Safe Reach Solutions (SRS) ו-UG Solutions, בתיאום עם הצבא הישראלי. החברות האלה אמרו שהן "מחויבות אך ורק להספקת מזון לאזרחים סובלים", וכי הן אינן תלויות בשום ממשלה, אולם כל ארבעת אתרי החלוקה נמצאים בתוך אזורים צבאיים. שלושה מהאתרים מוקמו ברפיח, שאת רובה החריבו הרשויות הישראליות עד היסוד, ובה הן הציעו לרכז את אוכלוסיית הרצועה. האתר הרביעי הוקם ב"אזור הביטחוני הישראלי", המכונה "מסדרון נצרים", וחוצה את רצועת עזה לשניים, אזור שבו בוצע טיהור אתני. שום אתר אינו נגיש לתושבי צפון הרצועה, והם תלויים במערכת החלוקה שבאחריות האו"ם.
ביולי ראיין ארגון Human Rights Watch עשרה אנשים ששהו ברצועה בחודשים האחרונים והיו עדים לאלימות באתרי חלוקת הסיוע או סמוך להם, או שטיפלו בפצועים ובהרוגים מהאתרים האלה. עם המרואיינים נמנו אנתוני ביילי אגילר, סא"ל בדימוס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, שהיה קבלן אבטחה של UG Solutionsבעזה, לרבות במרכזי הבקרהובעשרות חלוקות מזון בכל ארבעת אתרי החלוקה, בין מאי ליוני; עובד הומניטרי זר שעבד ברצועה ביוני; שני רופאים זרים שעבדו ברצועה במאי, יוני ויולי וטיפלו באזרחים שנפצעו באתרי חלוקת סיוע של GHF או סמוך להם; ושישה עדים פלסטינים לאירועים אלימים הקשורים לחלוקת הסיוע. החוקרים גם ניתחו תמונות לוויין ברזולוציות מרחביות שונות, אימתו סרטונים ותצלומים, לרבות תוכן שצילם אגילר, ניתחו את המטא-דטה של המסמכים וסקרו פוסטים שפרסמה GHF ברשתות החברתיות.
ב-19 ביולי שלח ארגון Human Rights Watch מכתבים ובהם סיכום הממצאים ורשימת שאלות ל-GHF, ל-SRS, ל-UG Solutions, לצבא הישראלי ולממשלת ארצות הברית. הצבא הישראלי, UG Solutions, יועץ משפטי מטעם UG Solutions ויועץ משפטי מטעםGHF/SRS השיבו למכתב, ותשובותיהם קיבלו ביטוי להלן.
היועץ מטעם GHF מסר לארגון Human Rights Watch כי ארבעת אתרי החלוקה של GHF נבחרו והוקמו על ידי הצבא הישראלי. החוקרים אימתו, באמצעות תמונות לוויין, כי האתרים ממוקמים באזורים שהוגדרו אזורים צבאיים, והם מוקפים מוצבים צבאיים. כמו כן מסר היועץ המשפטי מטעם GHF כי הארגון שכר את שירותי SRS להפעלת אתרי החלוקה, וה-SRS שכר את שירותי UG Solutions כדי שיאבטחו את האתרים.
במקום לספק לאנשים מזון במאות אתרים נגישים ברחבי הרצועה, המנגנון החדש מחייב פלסטינים לחצות ברגל שטחים חרבים ומסוכנים. לדברי חמישה עדים, כוחות ישראליים שולטים בתנועת הפלסטינים לאתרים באמצעות תחמושת חיה. בתוך האתרים, חלוקת הסיוע עצמה היא "חלוקה חופשית לכולם", ללא שום בקרה, כפי שתיאר אגילר, ולעיתים קרובות האנשים הפגיעים והחלשים ביותר יוצאים בידיים ריקות. ארגון Human Rights Watch ניתח הודעות שפורסמו בדף הפייסבוק של GHF על 105 מועדי חלוקה בארבעת האתרים ומצא כי ב-54 מועדים ארכה החלוקה פחות מ-20 דקות, וכי ב-20 מועדים הוכרז כי חלוקת הסיוע הסתיימה עוד לפני שעת הפתיחה הרשמית שלה.
גבר פלסטיני סיפר לארגון Human Rights Watch כי יצא ממקום מושבו בסביבות השעה 21:00, בניסיון להגיע לאתר שהיה אמור להיפתח בשעה 9:00 בבוקר שלמוחרת. הוא סיפר כי בדרך ירה עליו ועל אנשים אחרים שצעדו לכיוון אתר החלוקה טנק ישראלי: "אם הפסקתם ללכת, או עשיתם משהו שהם לא רצו, הם ירו עליכם". אגילר אמר כי היה עד לתקרית אחרת, ב-8 ביוני, שבה ירה טנק ישראלי על מכונית אזרחית ממש מחוץ לאתר מס' 4, והרג, כך הוא סבור, ארבעה אנשים שהיו בה. קבלן נוסף ששוחח עם חדשות ITV תיאר גם הוא את תקיפתה של המכונית.
גבר פלסטיני נוסף שהגיע לאחד מאתרי הסיוע תיאר את המסע הקשה והמסוכן: "כל כך הרבה אנשים שזקוקים לסיוע אינם מקבלים אותו כי הם אינם מסוגלים להגיע עד שם. מי שהולכים שמים את נפשם בכפם, ואם הם חוזרים בחיים זה נס".
לדברי שבעה עדים שראיין ארגון Human Rights Watch, כוחות ישראליים ירו דרך קבע על אזרחים. שלושה עדים פלסטינים ואגילר טענו גם כי ראו גם שומרים חמושים משתמשים באש חיה ובנשק אחר נגד אזרחים במהלך חלוקת סיוע באתרי GHF. השומרים החמושים האלה היו, ככל הנראה, קבלנים של חברת UG Solutions, שכן עורך הדין של GHF ו-SRS אישר במכתבו כי הקבלנים החמושים היחידים בתוך אתרי החלוקה היו מטעם UG Solutions. GHF,SRS ו-UG Solutions הכחישו את הטענות שקבלנים מטעמן השתמשו בכוח נגד אזרחים וקבעו כי אנשי UG Solutions משתמשים בכוח קטלני רק כמוצא אחרון, ומעולם לא פגעו באזרחים או במבקשי סיוע.
ארגון Human Rights Watch אמר כי מנגנון הסיוע כשל בטיפול ברעב ההמוני בעזה. יועץ ממשלתי של GHF אמר כי עד 28 ביולי סיפקה הקרן 95 מיליון ארוחות ברצועת עזה. עם זאת, גם כשהמיזם של GHF פועל במלוא תפוקתו בארבעת האתרים, הוא מסוגל, לדברי אגילר, לספק רק כ-60 משאיות מזון ביום, בהשוואה לכ-600 משאיות שנכנסו לרצועה בכל יום במסגרת תוכנית הסיוע שהוביל האו"ם במהלך הפסקת האש בתחילת 2025.
ב-29 ביולי קבעו המומחים המובילים בעולם לענייני אי-ביטחון תזונתי – האחראים ל"סיווג המשולב של דרגות ביטחון תזונתי" (IPC) – כי "תרחיש הרעב הגרוע ביותר מתממש כעת ברצועת עזה". משרד הבריאות בעזה דיווח כי מ-7 באוקטובר 2023 ועד 30 ביולי 2025 מתו מתת-תזונה 154 בני אדם, ובהם 89 ילדים, רובם מ-19 ביולי. ב-27 ביולי הכריז הצבא הישראלי כי יחדש את ההצנחות האוויריות, ייעד נתיבים מאובטחים להכנסת סיוע ויישם "הפסקות הומניטריות" באזורים מאוכלסים כדי להקל על חלוקת סיוע.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי, או דיני המלחמה, החלים על מעשי איבה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, מחייבים את הצדדים להבחין בכל עת בין אזרחים ללוחמים. התקפות מותרות רק אם הן מכוונות למטרות צבאיות, והתקפות המכוונות נגד אזרחים ואובייקטים אזרחיים, או התקפות חסרות הבחנה, אסורות. הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם, החלים גם הם ברצועת עזה, אוסרים על שימוש קטלני ומכוון בנשק חם בידי גורמי אכיפת החוק, אלא אם כן "לא ניתן להימנע מכך בשום אופן כדי להגן על החיים". הסטנדרטים האלה חלים גם על אנשי אבטחה פרטיים המפעילים סמכויות משטרה.
על פי שתי מערכות החוקים האלה, הרשויות רשאיות לנקוט צעדים כדי להבטיח את הספקת הסיוע, אך השימוש בכוח קטלני נגד אזרחים מותר רק בנסיבות מוגבלות ביותר. לדוגמה, חריגה של אזרחים ממסלול שייעדו להם הכוחות המזוינים הישראליים אינה יכולה כשלעצמה להפוך אותם למטרות חוקיות לתקיפה. כמו כן, מצב כזה לא יצדיק גם שימוש מכוון בכוח קטלני מצד רשויות שיטור, המותר רק אם הוא "בלתי נמנע לחלוטין כדי להגן על חיים". "הרג מכוון" של אזרחים הנמנים עם אוכלוסיית שטח כבוש הוא פשע מלחמה.
השימוש החוזר ונשנה של כוחות ישראליים בכוח קטלני נגד אזרחים פלסטינים, ללא הצדקה, מפר הן את המשפט ההומניטרי הבינלאומי והן את משפט זכויות האדם הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch אינו מודע לכל ראיה לכך שבמקרים שתועדו נשקף מההרוגים בעת הריגתם איום מיידי על החיים. שימוש מכוון בכוח קטלני ללא הצדקה חוקית בידי מי שמפעילים סמכויות שיטור מפר גם את משפט זכויות האדם. הרג חוזר ונשנה בידי כוחות ישראליים ליד אתרי GHF עולה גם כדי פשעי מלחמה, בהתחשב בכל הראיות המצביעות על כך שמדובר במעשי הרג מכוונים וממוקדים של אנשים שהרשויות הישראליות אמורות לדעת שהם אזרחים פלסטינים.
ב-26 ביוני, חודש לאחר ש-SRS החלה לחלק סיוע באתרים, הודיעה ממשלת ארצות הברית כי היא מקצה 30 מיליון דולר ל-GHF. מקור המימון של GHF לחלוקת הסיוע בחודש הראשון עדיין אינו ידוע. במכתב לארגון Human Rights Watch אמר היועץ המשפטי של GHF כי הקרן "קיבלה 100 מיליון דולר מממשלה שאינה של ארצות הברית או של ישראל", מבלי לציין ממשלה של איזו מדינה.
ממשל טראמפ העביר את ההקצאה אגב עקיפת אישורי הקונגרס. לנוכח הסיוע הצבאי הניכר שהיא מספקת אף שההפרות החמורות המתמשכות ידועות לה, ארצות הברית שותפה להפרות של דיני המלחמה ברצועת עזה בידי ישראל.
על הקונגרס האמריקאי לדרוש גם הוא לקבל דיווחים על כל מימון נוסף המיועד ל-GHF, וכן דו"ח על האופן שבו משתמשים נכון לעכשיו בכספים האמריקאיים, לרבות הערכה של יעילות הסיוע לפלסטינים הגוועים ברעב.
על פי מחויבויותיהן במסגרת האמנה למניעת רצח עם, על מדינות למנף את השפעתן בכל דרך, לרבות סנקציות ממוקדות, אמברגו נשק והשעיית הסכמי סחר מועדפים, כדי לעצור את פשעי הזוועה המתמשכים של הרשויות הישראליות.
"אי אפשר להצדיק את התנהלותה של ארצות הברית, שבמקום למנף את השפעתה הרבה על ישראל וללחוץ עליה להפסיק את מעשיה המתמשכים הנכללים בהגדרה של רצח עם, תומכת במנגנון קטלני ואף מממנת אותו, ועקב כך כוחות ישראליים הורגים אזרחים פלסטינים מורעבים כאמצעי לפיזור התקהלויות", אמרה וילה. "על מדינות לפעול בדחיפות כדי לעצור את הכחדת הפלסטינים".
