(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שילדים ברצועת עזה מתים מסיבוכים הקשורים לרעב מאז שממשלת ישראל החלה להשתמש בהרעבה כשיטת לחימה – המוגדרת פשע מלחמה. רופאים ובני משפחה ברצועת עזה תיארו ילדים וכן אימהות הרות ומיניקות שסובלים מתת-תזונה ומהתייבשות חמורות, ובתי חולים חסרי אמצעים לטפל בהם.
על ממשלות המוטרדות מהמצב להטיל סנקציות ממוקדות ולהשעות העברות נשק כדי ללחוץ על ממשלת ישראל להבטיח גישה לסיוע הומניטרי ולשירותים בסיסיים ברצועת עזה, בהתאם להתחייבויותיה לפי המשפט הבינלאומי וצו בית הדין הבינלאומי לצדק שניתן לאחרונה במסגרת תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בגין הפרת האמנה למניעת רצח עם.
"השימוש של ממשלת ישראל בהרעבה כשיטת לחימה קטלני עבור ילדים ברצועת עזה", לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch. "על ישראל להפסיק את פשע המלחמה הזה, להפסיק את הסבל הזה, ולאפשר לסיוע הומניטרי להגיע לכל רצועת עזה ללא הפרעה".
שותפוּת של 15 ארגונים בינלאומיים וסוכנויות או"ם בתיאום האו"ם החוקרת את משבר הרעב ברצועת עזה, דיווחה ב-18 במארס 2024 כי "כל הראיות מצביעות על גידול ניכר במקרי המוות והתת-תזונה". השותפוּת ציינה שבצפון רצועת עזה, ששם לפי ההערכה 70 אחוז מהאוכלוסייה סובל מרעב קטסטרופלי, עשוי לשרור רעב המוני בין מחצית חודש מארס לחודש מאי.
משרד הבריאות בעזה הודיע כי נכון ל-1 באפריל, מתו 32 אנשים, בהם 28 ילדים, מתת-תזונה ומהתייבשות בבתי חולים בצפון רצועת עזה. הארגון Save the Children אישר ב-2 באפריל את מותם מרעב וממחלות של 27 ילדים. קודם לכן בחודש מארס מצאו בכירי ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ילדים מתים מרעב" בבתי החולים "כמאל עדואן" ו"אל-עאודה" בצפון רצועת עזה. בדרום הרצועה, ששם הגישה לסיוע טובה יותר, אם כי לחלוטין בלתי-מספקת, אמרו סוכנויות או"ם באמצע חודש פברואר כי 5 אחוז מהילדים מתחת לגיל שנתיים סובלים מתת-תזונה חריפה.
ארגון Human Rights Watch ראיין בחודש מארס רופא בצפון רצועת עזה, רופא מתנדב שעזב מאז את הרצועה, הורים של שני תינוקות שהרופאים אמרו שמתו מסיבוכים נלווים לרעב גם אצל האם וגם אצל התינוק ואת הוריהם של ארבעה ילדים נוספים שסבלו מתת-תזונה ומהתייבשות.
ארגון Human Rights Watch בדק את תעודת הפטירה של אחד הילדים ותמונות של שניים מהילדים במצב אנוש שהראו סימנים של כחישות. כולם טופלו בבית החולים "כמאל עדואן" בבית לאהייא בצפון רצועת עזה.
יועצי בריאות של Human Rights Watch בדקו גם תצלומים וסרטונים מאומתים מהרשת שהראו שלושה ילדים שנחזו ככחושים ושמתו, ושל ארבעה נוספים במצב אנוש שהראו גם הם סימנים של כחישות.
ד"ר חוסאם אבו סאפיה, מנהל מחלקת הילדים בבית החולים "כמאל עדואן", אמר לארגון Human Rights Watch ב-4 באפריל כי 26 ילדים מתו מסיבוכים הקשורים לרעב בבית החולים שלו בלבד. הוא אמר שלפחות 16 מהילדים שמתו היו מתחת לגיל חמישה חודשים, לפחות 10 היו בני שנה עד שמונה שנים, וכי מת גם גבר בן 73 שסבל מתת-תזונה. שבעה ילדים היו במצב אנוש.
ד"ר אבו סאפיה אמר שאחד התינוקות מת בגיל יומיים בלבד לאחר שנולד במצב של התייבשות קיצונית, שכנראה הוחמרה בשל בריאותה הרופפת של אימו: "לא היה לה חלב לתת לו".
נור אל-הודא, ילדה בת 11 שסובלת מסיסטיק פיברוזיס, אושפזה בבית החולים "כמאל עדואן" ב-15 במארס. רופאים בבית החולים אמרו לאימה שנור סובלת מתת-תזונה, מהתייבשות ומזיהום בריאות, ונתנו לה חמצן ותמיסת מלח. "עכשיו נור אל-הודא שוקלת 18 ק"ג", אמרה אימה לארגון Human Rights Watch. "אני רואה את עצמות החזה שלה בולטות".
המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על הרעבת אזרחים כשיטת לחימה. אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי קובעת כי הרעבה מכוונת של אזרחים על ידי "מניעת חפצים שחיוניים לשרידותם, כולל סיכול מכוון של אספקת סיוע", היא פשע מלחמה.
מאז ההתקפות על ישראל בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ממשלת ישראל חוסמת במכוון את אספקת הסיוע, המזון והדלק לרצועת עזה, מונעת סיוע הומניטרי ושוללת מאזרחים את אמצעי הקיום. נושאי משרות ישראליים שהורו לבצע פעולות אלה או המבצעים אותן, מענישים קולקטיבית את האוכלוסייה האזרחית, ומרעיבים אזרחים כשיטת לחימה – שתיהן פשעי מלחמה.
פעולות ממשלת ישראל, הפוגעות ביכולתה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) לבצע את תפקידה הרשמי לחלק סיוע ברצועת עזה, מעצימות את השפעת ההגבלות.
רופא, שהתנדב בבית החולים האירופי בח'אן יונס בדרום רצועת עזה במשך שבועיים בסוף חודש ינואר, אמר שהצוות הרפואי נאלץ לטפל בחולים כשלרשותו אמצעים רפואיים מוגבלים. הוא תיאר את הקושי לטפל בתת-תזונה ובהתייבשות בהיעדר פריטים בסיסיים כגון גלוקוזה, אלקטרוליטים וצינוריות הזנה. הוא סיפר על אם נואשת אחת שהתחילה למעוך תפוחי אדמה כדי לייצר נוזל מאולתר להזנה דרך צינורית. אף שתזונתית השיטה אינה הולמת, אמר הרופא, "מצאתי את עצמי אומר למטופלים האחרים שלי למצוא תפוחי אדמה ולעשות אותו דבר".
במסגרת התביעה שהגישה דרום אפריקה, הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק ב-26 בינואר צווים זמניים, לרבות דרישה מישראל "לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים ולאפשר אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי הדרושים בדחיפות", ופעולות אחרות כדי לעמוד בהתחייבויות לפי האמנה נגד רצח עם משנת 1948. ב-28 במארס ציין בית המשפט שישראל לא כיבדה צו זה והטיל צו זמני מפורט יותר שדורש מהממשלה להבטיח אספקה של שירותים בסיסיים וסיוע ללא הפרעה ובתיאום מלא עם האו"ם, וציין אגב כך כי "מתפשט רעב".
כמה מדינות הגיבו להגבלות הלא-חוקיות של ממשלת ישראל על סיוע באמצעות הצנחת סיוע מהאוויר. ארצות הברית התחייבה גם לבנות נמל ימי זמני ברצועת עזה. אבל ארגוני סיוע ופקידי או"ם אמרו שמאמצים אלה אינם מספיקים כדי למנוע רעב. ניסיון נוסף לספק סיוע דרך הים נעצר לאחר תקיפה ישראלית על עובדי סיוע ב-1 באפריל.
"אסור שממשלות שזועמות על ממשלת ישראל המרעיבה אזרחים ברצועת עזה יחפשו פתרונות שהם בגדר פלסטר על המשבר ההומניטרי הזה", אמר שאקר. על "בעלות ברית של ישראל כדוגמת ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה ללחוץ על ישראל להגיש סיוע במלוא העוצמה על ידי השעיה של העברת נשק".
רעב ברצועת עזה
לפני מעשי האיבה הנוכחיים, ההערכה הייתה כי 1.2 מיליון איש מתוך אוכלוסיית רצועת עזה דאז, 2.2 מיליון, סבלו מאי-ביטחון תזונתי חריף, ולמעלה מ-80 אחוז הסתמכו על סיוע הומניטרי. ישראל שומרת על שליטה כוללת ברצועת עזה, לרבות תנועת אנשים וסחורות, במים הטריטוריאליים, בשטח האווירי ובתשתיות שהרצועה תלויה בהן, וכן במרשם האוכלוסין. כל אלה מותירים את אוכלוסיית הרצועה, שישראל הטילה עליה סגר לא-חוקי במשך יותר מ-16 שנים, תלויה כמעט לחלוטין בישראל לאספקת דלק, חשמל, תרופות, מזון ומצרכים בסיסיים נוספים.
עם זאת, לפני 7 באוקטובר הגיעו כמויות גדולות של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה. "לפני המשבר הזה היה די מזון ברצועת עזה כדי להאכיל את האוכלוסייה", אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס. "תת-תזונה הייתה אירוע נדיר. עכשיו אנשים מתים, ורבים אחרים חולים".
ארגון הבריאות העולמי דיווח כי מספר הילדים מתחת לגיל 5 הסובלים מתת-תזונה חריפה זינק מ-0.8 אחוזים לפני מעשי האיבה ברצועת עזה לכדי 12.4 עד 16.5 אחוז בצפון הרצועה. ארגון אוקספם אמר ב-3 באפריל כי מאז חודש ינואר אנשים בצפון הרצועה נאלצים להתקיים על 245 קלוריות ביום בממוצע, "פחות מפחית שימורי פול".
על פי ניתוח פגיעות תזונתית שבוצע בחודש מארס על ידי Global Nutrition Cluster, רשת של ארגונים הומניטריים בראשות UNICEF, 90 אחוז מהילדים בגילים 6–23 חודשים ונשים הרות ומיניקות ברחבי רצועת עזה סובלים מ"מחסור חמור במזון", ואוכלים רק שני אבות מזון או פחות ביום.
ילדים עם מחלות רקע פגיעים במיוחד להשפעות ההרסניות של תת-תזונה, שמחלישה מאוד את המערכת החיסונית. זאת ועוד, רעב, גם אצל השורדים, גורם נזק מתמשך, בייחוד אצל ילדים, כולל עצירה בגדילה, בעיות קוגניטיביות ועיכובים התפתחותיים.
משרד הבריאות בעזה הודיע ב-8 במארס שכ-60,000 נשים הרות ברצועה סובלות מתת-תזונה, מהתייבשות ומטיפול רפואי בלתי-מספק. תזונה לקויה במהלך היריון פוגעת הן בתינוק הן באם ומגבירה את הסיכון להפלה, למוות עוברי, להתפתחות מערכת חיסונית לקויה, להשפעות שליליות על גדילה ולתמותת אימהות.
גם מבוגרים יותר נמצאים בסיכון מוגבר לתת-תזונה אשר מעלה את התמותה אצל הסובלים ממחלות קשות או כרוניות. ארגון HelpAge International דיווח כי אף לפני חודש אוקטובר הלכו 45 אחוז מאוכלוסיית הקשישים ברצועת עזה לישון רעבים לפחות אחת לשבוע, ו-6 אחוזים היו רעבים כל לילה.
השימוש של ממשלת ישראל בהרעבה כשיטת לחימה מעצים את ההשלכות על האוכלוסייה בשל ההתמוטטות הכמעט מלאה של מערכת הבריאות. על פי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA), מתוך 36 בתי החולים ברצועת עזה רק 10 מתפקדים, ואף אחד מהם לא באופן מלא, הן בשל ההתקפות החוזרות ונשנות, הלכאורה לא חוקיות, של הצבא הישראלי על מתקנים, צוותים ותעבורה רפואיים, הן בשל ההגבלות החמורות על הכנסת דלק ואספקה אחרת.
עדויות מרצועת עזה
ב-19 במארס ביקר אנדריאה דה דומניקו, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטחים הפלסטינים הכבושים, בבית החולים "כמאל עדואן", שלשם מגיעים לדבריו כ-15 ילדים ביום הסובלים מתת-תזונה בשל מחסור במזון, במים ובתנאים תברואתיים הולמים. הוא תיאר תנאים קשים בבית החולים, הבחין בנזקים למחלקות מסוימות וציין את ההסתמכות על גנרטור אחד בלבד.
בין המקרים שארגון Human Rights Watch חקר:
- גבר מבית לאהייא סיפר שבנו התינוק עבד אל-עזיז מת בבית החולים "כמאל עדואן" ב-24 בפברואר, שעות ספורות לאחר הלידה לאם שסבלה מתת-תזונה קיצונית. הוא הראה לארגון Human Rights Watch את תעודת הפטירה של עבד אל-עזיז, ששם נכתב שנולד פג. האב סיפר שצוות בית החולים חיבר את עבד אל-עזיז למכונת הנשמה מפני שהתקשה לנשום, אבל מכונת ההנשמה חדלה לפעול לאחר שכעבור כמה שעות לבית החולים נגמרה אספקת הדלק. "עבד אל-עזיז מת מייד", אמר. הוא הביע דאגה לאשתו, שניזונה מקטניות וממזון משומר, והדגיש את מאמציהם הנמשכים להשיג תזונה מספקת.
- אביהן של תינוקות תאומות אמר שאחת מהן, ג'וד, מתה בבית החולים "כמאל עדואן" ב-2 במארס לאחר שסבלה מתת-תזונה, שמונה ימים לאחר לידתה. הוא סיפר שהתאמץ להאכיל את משפחתו לפני שהבנות נולדו, אבל שהיה להם רק לחם, ולא בשר וחלבונים. הוא סיפר שלאחר לידת התאומות, לא יכלה אשתו לייצר חלב כדי להיניק את הבנות וכי היה מחסור בחלב בחנויות. הוא תיאר את הידרדרות מצבה של ג'וד וסיפר כי "הגפיים שלה התקררו מאוד, והיא נשמה לאט מאוד". חמותו ליוותה את ג'וד לבית החולים, ושם היא נפטרה לאחר מכן. האב הביע את דאגתו לבריאותה של התאומה ששרדה.
- פאדי, ילד בן 6 משכונת א-נאסר הסמוכה בעיר עזה, סובל מסיסטיק פיברוזיס, הפרעה גנטית שפוגעת בריאות. אימו של פאדי אמרה שבגלל המצור הישראלי היא התקשתה להשיג את התרופות הנחוצות לו ולספק לו תזונה מספקת. באמצע ינואר הידרדרה בריאותו של פאדי עד כדי כך שכבר לא היה יכול ללכת, ולכן אושפז. "פאדי שקל 30 ק"ג לפני המלחמה, עכשיו הוא שוקל כ-12 ק"ג", אמרה. פאדי פונה מבית החולים "כמאל עדואן" ב-23 במארס וקיבל טיפול בבית חולים בקהיר, סיפר קרוב משפחה ב-28 במארס.
- ויסאם חמאד, דודו של מוחמד בן ה-5, שסובל משיתוק מוחין ורגישות ללקטוז ולגלוטן ויכול לצרוך אוכל טחון בלבד, התקשה מאוד להשיג לו מזון:
רוב המזון שלו אמור להיות פירות וירקות, וזה מה שאני משתדל לקנות. אבל כל מה שאני מצליח למצוא ויכול להרשות לעצמי הוא תפוזים. הבעיה היא שהוא לא יכול ללעוס, אז אנחנו צריכים לפרק את המזון בשבילו. הכול מאוד יקר.
- ד"ר אחמד שאהין, רופא ילדים, אמר שלפני שהצליח לעזוב את רצועת עזה ב-16 בנובמבר, הפחית עות'מאן, בנו בן ה-14 שסובל משיתוק מוחין וניזון דרך צינורית הזנה גסטרוסטומית, 7 ק"ג ממשקלו מתחילת מעשי האיבה בשל חוסר נגישות של מזון מתאים כגון ירקות ושל חשמל כדי לטחון את המזון.
חסמים לאספקת סיוע
ההפצצות והפעולות הקרקעיות הישראליות הנמשכות, היעדר בטוחות ביטחוניות מצד ישראל, נזק נרחב לתשתיות והפרעות לתקשורת – כל אלה מקשים על החלוקה של הסיוע המועט שאכן נכנס לרצועת עזה. ארגוני סיוע הומניטרי דיווחו כי כוחות ישראליים תקפו את שיירות הסיוע ואת העובדים שלהם. כוחות ישראליים גם ירו במי שהתקבץ כדי לאסוף סיוע והפגיזו אותם, הורגים ופוצעים מאות.
דובר של ממשלת ישראל הצהיר ב-18 במארס שאין כל הגבלה על סיוע שנכנס לרצועת עזה, למעט שיקולים ביטחוניים. כמה נושאי משרות ישראלים האשימו את האו"ם בעיכובים בחלוקת הסיוע, את חמאס בהסטת הסיוע מיעדיו ואת משטרת עזה בהיעדר אבטחה של השיירות. ב-29 במארס המתפ"ש, הכפוף למשרד הביטחון הישראלי והמנהל את העניינים האזרחיים בשטחים הפלסטיניים, הגיב על הדו"ח ההומניטרי בתמיכת האו"ם שפורסם ב-18 במארס שהזהיר מפני רעב ממשמש ובא, באומרו כי "אינו משקף את המצב במלואו". המתפ"ש הכחיש כי ממשלת ישראל מרעיבה בכוונה את האוכלוסייה האזרחית ברצועה. ארגון Human Rights Watch ביקש בכתב ממתפ"ש ב-2 באפריל להגיב לממצאינו, אבל לא נענה עד למועד פרסום זה.
אולם המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA) דיווח ב-8 באפריל שבמהלך חודש מארס אישרו רשויות ישראליות רק משלחת סיוע אחת לרצועה מתוך ארבע שדרשו תיאום. תשעה משלוחים בלבד של תוכנית המזון העולמית הצליחו להיכנס לצפון הרצועה מאז 1 בינואר. האחרון כלל 18 משאיות ב-17 במארס. ארגון תוכנית המזון העולמית מסר שדרושות לפחות 300 משאיות ביום עבור הצפון בלבד.
ארצות הברית החלה להצניח מזון לרצועת עזה ומתכוונת להקים נמל צף להכנסת סיוע דרך הים. 26 ארגונים לא-ממשלתיים, כולל Human Rights Watch, מתחו ביקורת על הצעה זו, וכינו אותה "מסוכנת, יקרה ולא יעילה". מתאם האו"ם לעניינים הומניטריים ג'יימי מקגולדריק הדגיש שהובלה יבשתית היא הפתרון המעשי היחיד להגברת זרם הסיוע.
ההגבלות על חלוקת סיוע מקשות על הגישה למזון בייחוד עבור אנשים שזקוקים לתפריט ספציפי. כמה נציגי ארגונים הומניטריים אמרו שלא הצליחו לספק מזון לילדים שזקוקים לו או להגיע אליהם. עובד של הארגון Palestine Children’s Relief Fund אמר שהם מצליחים לספק רק פורמולה לתינוקות ואינם מצליחים לתת מענה לילדים עם דרישות תזונתיות ספציפיות. ארגון Medical Aid for Palestine אמר שפריטי המזון המיוחדים שהיו להם במלאי אזלו במהירות, וכי מאז לא הצליחו למצוא פריטי מזון מיוחדים ולספק אותם לזקוקים להם:
הסיוע בקושי נכנס: רבע מהאוכלוסייה בסכנת רעב. בתנאים אלה, אנשים עם מוגבלות ואנשים פגיעים סובלים יותר מכולם. כשמדברים על מזון, קשה לתמוך באנשים שזקוקים לתפריט מיוחד ולסיוע רפואי.
לאחר תקיפה ישראלית במרכז רצועת עזה ב-1 באפריל 2024, שפגעה בשלושה כלי רכב מסומנים של הארגון הבינלאומי למזון World Central Kitchen והרגה שבעה עובדי סיוע מכמה מדינות, הודיעה קפריסין שספינות שנשאו כ-240 טונות של סיוע לרצועת עזה יחזרו כלעומת שבאו. הארגונים World Central Kitchen, Project Hope ו-ANERA, שמסייעים במזון, עצרו את פעילותם ברצועת עזה בגלל התקיפה, ואיחוד האמירויות השעה את מעורבותו במסדרון הסיוע הימי.
