(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ממשלות להמשיך לממן את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), נוכח תפקידה החיוני במניעת אסון הומניטרי וסכנה של רעב המוני ברצועת עזה, בעודה חוקרת את הטענות כי 12 מאנשי צוותה היו מעורבים בהתקפות בראשות חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
סוכנות אונר"א, שהיא ארגון הסיוע הגדול ביותר ברצועה, הזהירה כי אם לא יחודש המימון, היא "לא תוכל להמשיך לאחר סוף פברואר" בפעולותיה ברצועת עזה, בגדה המערבית או בשלוש המדינות האחרות באזור שהיא פועלת בהן. לאחר שהרשויות הישראליות סיפקו לאונר"א מידע על מעורבותם לכאורה של כמה מעובדיה בהתקפות ב-7 באוקטובר הודיעה הסוכנות כי "ביטלה לאלתר" את החוזים של עובדים שזוהו ככאלה שהשתתפו בהתקפות ופתחה בחקירה כדי "לחשוף את האמת ללא דיחוי". מזכ"ל האו"ם אישר מאוחר יותר כי האו"ם מנהל בדיקה עצמאית בנוגע להאשמות וציין כי "משרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים" (OIOS) הופעל באופן מיידי.
"ההאשמות נגד צוות אונר"א חמורות ונראה שהאו"ם מתייחס אליהן ברצינות. אבל עצירת המימון שנועד לסוכנות האו"ם, היכולה יותר מכל ארגון אחר לספק מיידית מזון, מים ותרופות מצילי חיים למעל 2.3 מיליון תושבי הרצועה, מלמדת על אדישות ושוויון נפש אל מול סכנה של רעב המוני הממשמש ובא, כפי שהזהירו מומחים מובילים בעולם", אומרת אקשאיה קומאר, מנהלת סִנגור במצבי משבר בארגון Human Rights Watch. "אזרחים פלסטינים ברצועה, לרבות ילדים, אנשים עם מוגבלויות ונשים הרות, מסתמכים במידה מכרעת על שירותי אונר"א ואין להם כל קשר להאשמות נגד עובדים בודדים".
נכון ל-31 בינואר 2024, 18 ממשלות, שתרומותיהן היו עד כה למעלה משלושה רבעים מתקציב הסוכנות, הקפיאו את תרומותיהן בעקבות ההאשמות. במהלך מעשי האיבה הנוכחיים, למעלה ממיליון עקורים פלסטינים ברצועת עזה מוצאים מחסה במקלטים של הסוכנות או סביבם, ורבים מהם מסתמכים על הסוכנות לקבלת סיוע הומניטרי חיוני.
אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אסטוניה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, הולנד, יפן, לטביה, ליטא, ניו זילנד, רומניה, פינלנד, קנדה, שוודיה ושווייץ הודיעו כי הן משעות לתקופה בלתי מוגבלת את תמיכתן הכספית באונר"א, בתגובה להאשמות כי 12 מאנשי צוותה היו מעורבים בהתקפות ב-7 באוקטובר. לעומתן, ממשלות אירלנד, בלגיה, לוקסמבורג, נורווגיה, סלובניה וספרד פרסמו, כפי שראוי היה לעשות, הצהרות על המשך תמיכתן הכספית באונר"א, ובה בעת הדגישו גם את החשיבות שבחקירת ההאשמות.
במקום לעכב העברה של מימון קריטי פרסמו האיחוד האירופי וצרפת הצהרות המבהירות כי בכוונתם "לבחון את הנושא בהתאם לתוצאות החקירה שעליה הכריז האו"ם ובהתאם לפעולות שינקוט" ו"להכריע בבוא העת". לדברי ארגון Human Rights Watch, תרומות של ממשלות לאונר"א הן וולונטריות ונתונות לשיקול דעתן.
ב-7 באוקטובר ביצעו חמושים מרצועת עזה, בהנהגת חמאס, מתקפה בדרום ישראל, ובמהלכה הרגו אזרחים בכוונה תחילה, פתחו באש לתוך קהלים, ירו באנשים למוות בתוך בתיהם ולקחו עימם לרצועת עזה בני ערובה, ובהם קשישים וילדים – מעשים שהם בגדר פשעי מלחמה. על פי הרשויות הישראליות, מאז 7 באוקטובר נהרגו למעלה מ-1,200 בני אדם, רובם אזרחים, ו-136 עדיין מוחזקים כבני ערובה, נכון ל-30 בינואר.
זמן קצר לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר ניתקו הרשויות הישראליות את אספקת השירותים החיוניים, ובהם מים וחשמל, לאוכלוסיית הרצועה, ומנעו הכנסה של סחורות מכל סוג שהוא, פרט לזרזיף דק של דלק וסיוע הומניטרי חיוני – מעשים שהם בגדר ענישה קולקטיבית ונחשבים לפשעי מלחמה. ארגון Human Rights Watch גם מצא כי הרשויות הישראליות משתמשות בהרעבה כשיטת לחימה ברצועת עזה. הן עושות זאת באמצעות חסימה מכוונת של אספקת מים, מזון ודלק, עיכוב מכוון של אספקת סיוע הומניטרי, והרס, ככל הנראה, של שטחים חקלאיים; כמו כן, הן שוללות מהאוכלוסייה האזרחית מוצרים החיוניים להישרדותה, כחלק ממדיניות שהִתוו בכירים ישראלים והמבוצעת בידי כוחות ישראליים.
תקיפות של חיל האוויר הישראלי, ובכללן תקיפות שככל הנראה בוצעו בניגוד לחוק, הולמות בעזה ללא הרף; הן פגעו בבתי ספר ובבתי חולים, הפכו חלקים גדולים של שכונות לעיי חורבות והחריבו או הסבו נזק ל-60 אחוזים מיחידות המגורים ברצועה. כמו כן, הרשויות הישראליות הורו לכל מי ששהה בצפון הרצועה לעזוב את האזור, ובכך עקרו מבתיהם, נכון ל-30 בינואר, 1.7 מיליון בני אדם – הרוב המכריע של אוכלוסיית הרצועה. לפי אונר"א, מאז 7 באוקטובר נהרגו 152 מעובדיה ו-141 ממתקניה ניזוקו ב-252 "תקריות" הקשורות לניהול מעשי האיבה.
ארגון Human Rights Watch הפציר בבעלות בריתה המרכזיות של ישראל – לרבות ארצות הברית, בריטניה, קנדה וגרמניה – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה ממשיכים לעבור על דיני המלחמה ולבצע הפרות נרחבות ושיטתיות שיש בהן משום פשעי מלחמה נגד אזרחים פלסטינים, ואף לא נותנים על כך את הדין. ארגון Human Rights Watch אמר כי בניגוד להשעיה המהירה של מימונן לאונר"א, אף על פי שהחקירה עדיין נמשכת – ואף על פי שהובאו לידיעתן האשמות חמורות על פשעי מלחמה לכאורה – ארצות הברית, בריטניה, קנדה וגרמניה ממשיכות לספק לישראל סיוע צבאי ונשק גם בעת שהראיות בדבר הפרות חמורות הולכות ונערמות.
ארגוני סיוע עמדו על ערכן וחיוניותן של פעולות אונר"א ברצועה. בהצהרה משותפת הודיעו 21 ארגונים הומניטריים כי הם "מזועזעים מן ההחלטה הפזיזה של כמה מהמדינות לנתק את חבל ההצלה לאוכלוסייה שלמה – אותן מדינות עצמן שקראו בעבר להגברת הסיוע לרצועה ולהגנה על עובדים הומניטריים בעבודתם". מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי וארגון רופאים ללא גבולות הדהדו גם הם את הקריאות לתורמות לא להשעות את המימון שהן מעניקות לאונר"א.
IPC (Integrated Food Security and Nutrition Phase Classification), יוזמה רבת משתתפים המפרסמת דרך קבע מידע על היקפם וחומרתם של חוסר הביטחון התזונתי ותת-התזונה בעולם, פרסם בסוף דצמבר דו"ח שבו נקבע כי אוכלוסיית הרצועה כולה שרויה במשבר של חוסר ביטחון תזונתי חריף, או אף גרוע מכך. לפי IPC, כמעט כל הפלסטינים ברצועה מדלגים על ארוחות מדי יום, ומבוגרים רבים נשארים רעבים כדי שילדיהם יוכלו לאכול. עוד ציין IPC כי אם יימשכו התנאים הנוכחיים עלולה האוכלוסייה להגיע למצב של רעב המוני, והוסיף כי "זהו השיעור הגבוה ביותר של בני אדם המתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף שסיווגה היוזמה אי פעם בנוגע לאזור או למדינה כלשהם".
אונר"א הוקמה בידי העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1949 כדי להעניק שירותים לפליטים פלסטינים. היא מעסיקה 30,000 עובדים ומספקת סיוע הומניטרי ישיר, פיתוח אנושי ותכניות הגנה ליותר מ-5.9 מיליון פליטים פלסטינים הרשומים בסוכנות ומתגוררים ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, וכן בסוריה, בלבנון ובירדן. יותר ממחצית מהתקציב הרגיל של הסוכנות מוקדש לחינוך. הסוכנות גם מעניקה מחסה למעל מיליון עקורים פלסטינים ב-150 מתקנים ברצועה, לרבות בתי הספר שלה. מאז 7 באוקטובר, לפחות 357 בני אדם שמצאו מחסה בשטחי הסוכנות נהרגו, ו-1,255 נפצעו.
כמה בכירים ישראלים וחברי קונגרס אמריקאים נתלו בהאשמות האחרונות בניסיון לקדם קמפיין מתמשך נגד אונר"א. ב-27 בינואר, לאחר שההאשמות האחרונות פורסמו ברבים, חזר שר החוץ של ישראל, ישראל כץ, על התנגדותה ארוכת השנים של ממשלתו לאונר"א, וטען, בין היתר, כי הסוכנות "מנציחה את בעיית הפליטים"; הוא ציין כי "בהובלתו", ממשלת ישראל מתכוונת "לפעול להשגת תמיכה דו-מפלגתית של ארצות הברית במדיניות זו, שמטרתה לעצור את פעילות אונר"א בעזה, וכן לפעול להשגת התמיכה של האיחוד האירופי ומדינות אחרות ברחבי העולם במדיניות זו".
לדברי מנהלי הוועדה הבין-סוכנותית המתמדת, "אין אף גורם אחר שביכולתו לספק סיוע בהיקף ובפריסה הרחבה ש-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה זקוקים להם בדחיפות". ג'נטי סוריפטו, נשיא ומנכ"ל ארגון Save the Children, אמר כי ממשלות הגורסות שארגוני סיוע אחרים יוכלו להחליף את אונר"א ברצועה לוקות ב"חשיבה מאגית". ראש מועצת הפליטים הנורווגית אמר כי הארגונים ההומניטריים האחרים, יחדיו, "אפילו אינם מתקרבים לאונר"א ביכולתם למלא את התפקיד שהיא ממלאת עבור תושבי הרצועה".
ככוח כובש, מחובתה של ישראל לספק מענה לצרכיה ההומניטריים של האוכלוסייה ברצועת עזה. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הורה ב-26 בינואר על צעדים זמניים במסגרת העתירה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרת האמנה נגד רצח עם. בית הדין הוציא צווים מחייבים הדורשים, בין היתר, כי ישראל תנקוט אמצעים מיידיים ויעילים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים הדרושים בדחיפות וסיוע הומניטרי, במטרה לתת מענה לתנאי החיים הקשים שהפלסטינים ברצועת עזה מתמודדים עימם. בית הדין הורה לישראל לדווח בתוך חודש על ציותה לצווים.
לדברי קומאר, "למרות סכנת הרעב ההולכת וגוברת ולמרות צו מחייב של בית הדין הבינלאומי בעתירה בדבר רצח עם, שר החוץ הישראלי מודיע כעת כי יוביל מאמץ חסר בושה לסגור את סוכנות האו"ם הנושאת בעיקר האחריות למתן סיוע מציל חיים; אם ממשלות לא יחזרו בהן מהחלטותיהן להשעות את הסיוע לאונר"א, ערוץ הסיוע ההומניטרי העיקרי לרצועה, הן מסתכנות בתרומה לאסון הנוכחי".
