(האג, 26 בינואר 2024) – ארגון Human Rights Watch אמר כי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הוציא היום, 26 בינואר 2024, צווים זמניים במסגרת תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בגין הפרת האמנה למניעת רצח עם. צווים זמניים אלה מחייבים את ישראל למנוע רצח עם נגד פלסטינים בעזה, לאפשר מתן שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי וכן למנוע הסתה לביצוע רצח עם ולהעניש בגינה.
ב-11 וב-12 בינואר 2024 קִיים בית הדין הבינלאומי לצדק דיונים בבקשתה של דרום אפריקה לצווי ביניים, ובמסגרתם הגיבה ישראל לראשונה באופן רשמי בפני בית דין עצמאי ובלתי תלוי להאשמות בביצוע מעשי זוועה נגד העם הפלסטיני מאז 7 באוקטובר 2023. תביעתה של דרום אפריקה הוגשה לבית הדין ב-29 בדצמבר 2023, בטענה כי ישראל מפֵרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1948.
בלקיס ג'ראח, מנהלת-שותפה של תחום הצדק הבינלאומי בארגון Human Rights Watch, אמרה: "ההחלטה ההיסטורית של בית הדין הבינלאומי מעמידה את ישראל ואת בעלות בריתה על כך שדרושה פעולה מיידית למניעת רצח עם ומעשי זוועה נוספים כלפי פלסטינים ברצועת עזה. חיי אנוש מונחים על הכף, וממשלות חייבות בדחיפות למנף את השפעתן כדי להבטיח את אכיפת הצווים. היקפו וחומרתו של הסבל שנגרם לאזרחים ברצועה כתוצאה מפשעי המלחמה של ישראל דורשים לא פחות מכך".
בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי יש להורות על צעדים מסוימים "כדי להגן על הזכויות שדרום אפריקה טוענת שנפגעו ואשר נמצאו סבירות על ידי בית המשפט", לרבות "זכותם של הפלסטינים בעזה להגנה מפני מעשים של רצח עם". הצו שנתן בית הדין גם מחייב את ישראל למנוע השמדת ראיות הקשורות לתביעה ולדאוג לשימורן, וכן לדווח בתוך חודש על ביצוע הצווים שבית הדין הוציא.
הצו מחייב את הצדדים מבחינה משפטית. אף כי דרום אפריקה ביקשה סעדים מסוימים אחרים בפנייתה, כללי בית הדין מאפשרים לשופטים לקבוע אילו סעדים להעניק. צווי הביניים יישלחו אוטומטית למועצת הביטחון של האו"ם.
ההליך בפני בית הדין הבינלאומי לצדק אינו הליך פלילי נגד יחידים החשודים בביצוע פשעים ואינו קשור לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהוא גוף נפרד. ההליך הנוכחי הוא התדיינות בין מדינות החברות באו"ם וכפופות לכללי מגילת האו"ם, לחוקת בית הדין הבינלאומי לצדק ולאמנה למניעת רצח עם.
התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי קארים קאן אישר כי משרדו מנהל, מאז מארס 2021, חקירה בדבר חשדות לביצוע פשעי זוועה ברצועת עזה ובגדה המערבית החל משנת 2014, וכי בסמכותו לדון גם בהתנהלות לא חוקית של הצדדים במסגרת מעשי האיבה הנוכחיים בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים.
ג'ראח אמרה עוד כי "בהחלטה המהירה של בית הדין הבינלאומי לצדק יש משום הכרה במצב החמור ברצועת עזה, שבה אזרחים מצויים בסכנת רעב ונהרגים מדי יום בממדים שלא נראו כמותם בישראל ובפלסטין בעשורים האחרונים. בעקבות הצו הברור והמחייב של בית הדין חשוב עוד יותר כי בעלות בריתה של ישראל יישמו את מחויבותן המוצהרת לסדר עולמי מבוסס-חוק ויסייעו להבטיח ציות להחלטה היסטורית זו".
