(האג) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי במסגרת הדיונים שיערוך בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ב-11 וב-12 בינואר 2024 בנושא רצח עם ברצועת עזה תגיב ישראל לראשונה באופן רשמי בפני בית דין עצמאי ובלתי תלוי להאשמות בביצוע מעשי זוועה נגד העם הפלסטיני מאז 7 באוקטובר 2023. הדיונים יתקיימו במסגרת תביעה שהגישה דרום אפריקה ב-29 בדצמבר 2023 ובה טענה כי ישראל מפֵרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1948.
ב-1 בינואר אישרו גורמים ישראליים כי ישראל תיוצג בהליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק ותתנגד לתביעה של ממשלת דרום אפריקה. דרום אפריקה טוענת כי ישראל מפֵרה את האמנה נגד רצח עם הן בביצוע רצח עם והן באי מניעתו, בין היתר בכך שאינה דורשת מבכירים ומגורמים ישראליים אחרים הנושאים באחריות לתת את הדין על הסתה ישירה, מפורשת ופומבית לרצח עם. תביעה זו אינה הליך פלילי נגד יחידים, והיא נועדה להשיג הכרעה משפטית בנוגע לאחריות מדינתית לרצח עם.
בלקיס ג'ראח, מנהלת-שותפה של תחום הצדק הבינלאומי בארגון Human Rights Watch, אמרה: "התביעה של דרום אפריקה נוגעת לחובותיה של ישראל במסגרת האמנה למניעת רצח עם, והיא ממקדת את תשומת ליבו של הגוף השיפוטי העליון של האו"ם בהתנהלותה של ישראל ברצועת עזה. דרום אפריקה מבקשת מבית הדין הבינלאומי לצדק לנקוט צעדים דחופים להגנה על פלסטינים בעזה, המתמודדים עם תנאי מחיה קטסטרופליים בעקבות פשעי המלחמה שמבצעות הרשויות הישראליות".
ההליך עלול להימשך מספר שנים, בטרם תינתן הכרעה סופית, אך דרום אפריקה ביקשה סעדים זמניים כדי להגן על הפלסטינים ברצועת עזה מפגיעה נוספת, להבטיח שישראל תציית לאמנה למניעת רצח עם ולאפשר דיון הוגןבתיק. דרום אפריקה ביקשה מבית המשפט הבינלאומי לצדק לנקוט צעדים אלה "בדחיפות קיצונית", שכן הפלסטינים בעזה "זקוקים נואשות ובדחיפות להגנת בית המשפט". הדיונים ב-11 וב-12 בינואר יעסקו בטיעונים הנוגעים לבקשה לסעדים זמניים.
בין הסעדים המבוקשים, עצירה מיידית של פעולות הצבא הישראלי ברצועת עזה ודרישה מישראל למלא את חובותיה על פי האמנה למניעת רצח עם. בנוסף על כך, דרום אפריקה מבקשת לנקוט צעדים לשימור ראיות הנוגעות לנושא התביעה ולמניעת השמדתן – בין היתר באמצעות מתן גישה לרצועה לצוותי בירור עובדות, לכוחות בינלאומיים ולגופים אחרים.
דרום אפריקה גם מבקשת מבית הדין לחייב את ישראל לדווח לו על הפעולות שהיא נוקטת לצורך יישום הסעדים הזמניים בתוך שבוע מפרסומם, ולהוסיף ולדווח לו במועדים קבועים, עד פרסום פסיקתו הסופית. במסגרת טיעוניה בעל פה ב-11 בינואר תוכל דרום אפריקה לבקש במפורש מבית הדין לקבוע כי הדיווחים הישראליים יפורסמו ברבים.
בתביעתה לבית המשפט הבינלאומי לצדק טוענת דרום אפריקה כי ישראל הורגת פלסטינים בעזה בהיקף נרחב, גורמת לנזקים גופניים ונפשיים חמורים, נוקטת אמצעים שמטרתם מניעת ילודה וכופה תנאי חיים שנועדו להשמיד את הפלסטינים כקבוצה. דרום אפריקה מונה בתביעתה גירוש ועקירה המוניים; מניעת גישה למזון ולמים נאותים, לטיפול רפואי, למחסה, לביגוד, להיגיינה ולתברואה; וכן הרס מרקם החיים הפלסטיניים בעזה.
עוד טוענת דרום אפריקה כי יש לבחון את "מעשי רצח העם" ב"הקשר הרחב יותר של יחסה של ישראל לפלסטינים במשך 75 שנות אפרטהייד, 56 שנות כיבוש צבאי של השטח הפלסטיני ו-16 שנות סגר על רצועת עזה".
דרום אפריקה טוענת כי בהצהרות רבות שהשמיעו גורמים פוליטיים וצבאיים ישראליים יש משום ראיות לכוונה ברורה להשמיד את הפלסטינים ברצועת עזה כקבוצה. לדבריה, "ממעשי הצבא הישראלי בשטח ניתן להקיש בבירור [...] שההצהרות וההנחיות המעידות על כוונה לרצח עם מיושמות נגד העם הפלסטיני". התביעה של דרום אפריקה מתייחסת גם למספר הצהרות מטעם מומחים של האו"ם, שהזהירו מסכנה לרצח עם ברצועת עזה.
בית הדין ידון בתגובתה הרשמית של ישראל ב-12 בינואר. בהודעה שפרסם משרד החוץ הישראלי ב-29 בדצמבר 2023 כונתה תביעתה של דרום אפריקה "עלילת דם" ונאמר כי טענתה "משוללת יסוד עובדתי ומשפטי ומהווה ניצול שפל וזילות של בית הדין". אתר חדשות דיווח כי משרד החוץ הישראלי הִנחה דיפלומטים ישראלים לדחוק בגורמים רשמיים במדינות שבהן הם פועלים לפרסם הצהרות נגד התביעה שהגישה דרום אפריקה. שר החוץ הישראלי אף הפציר בבריטניה להביע התנגדות לתביעה. ב-9 בינואר דווח בתקשורת כי שר החוץ הבריטי, דיוויד קמרון, אמר כי אינו סבור שההליך בבית הדין הבינלאומי לצדק מביא תועלת.
דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית כינה את תביעת דרום אפריקה "לא ראויה, חסרת תועלת ונטולת כל בסיס עובדתי". דובר משרד החוץ האמריקאי, מת'יו מילר, אמר במעמד אחר כי בוושינגטון "לא מזהים בשלב זה מעשים שיש בהם משום רצח עם" וכי הפנייה לבית הדין הבינלאומי לצדק "אינה צעד פרודוקטיבי בעת הזאת".
מספר מדינות החתומות על האמנה נגד רצח עם קידמו בברכה את פנייתה של דרום אפריקה, ובהן בנגלדש, בוליביה, ירדן, מלזיה, האיים המלדיביים, פקיסטן, פלסטין, תורכיה וונצואלה. גם הארגון לשיתוף פעולה אסלאמיפרסם הודעה התומכת בהליך. שגריר צרפת באו"ם אמר בניו יורק כי צרפת תומכת איתנה של בית הדין הבינלאומי לצדק, והיא תגבה את החלטותיו. מארגון Human Rights Watch נמסר כי על ממשלות להביע תמיכה פומבית בהליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק ולהתחייב בפומבי לסייע לקיום להחלטותיו.
לדברי ארגון Human Rights Watch, הרשויות הישראליות וארגונים פלסטיניים חמושים מבצעים הפרות חמורות במסגרת מעשי האיבה הנוכחיים. חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים הרגו בכוונה תחילה מאות אזרחים בישראל וחטפו למעלה מ-200 בני ערובה ב-7 באוקטובר. בעקבות זאת ניתקה ממשלת ישראל את אספקת החשמל, הדלק, המזון והמים לאוכלוסיית עזה וחסמה, ואחר כך שיבשה קשות, את האספקה של סיוע הומניטרי מציל חיים. כל הפעולות הללו הן בגדר ענישה קולקטיבית, שהיא פשע מלחמה. כמו כן, הרשויות הישראליות משתמשות בהרעבת אזרחים כשיטת לחימה ברצועה – שגם היא פשע מלחמה.
מהתנהלות בית הדין הבינלאומי לצדק בעבר עולה כי החלטה בדבר סעדים זמניים עשויה להינתן בתוך שבועות מספר. אף על פי שצו כזה יחייב את ישראל מבחינה משפטית, אין בו משום קביעה מוקדמת בדבר טיב הטיעונים לפיהם ישראל הפֵרה את האמנה למניעת רצח עם. צווים זמניים נשלחים אוטומטית למועצת הביטחון של האו"ם, עד לקבלת החלטה סופית בתיק.
בבית הדין הבינלאומי לצדק מכהנים 15 שופטים הנבחרים בידי העצרת הכללית של האו"ם לתקופה של תשע שנים. במצבים שבהם ההרכב אינו כולל שופטים שהם אזרחים של המדינות המתדיינות, שמורה להן הזכות למנותאד-הוק שופטים לצורך ההליך בעניינן. במקרה הנוכחי, דרום אפריקה מינתה את דקאנג מוסנקה, סגן נשיא בית המשפט העליון של דרום אפריקה לשעבר, וישראל מינתה את אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון של ישראל בדימוס.
פנייתה של דרום אפריקה, שאִשררה את האמנה נגד רצח עם בשנת 1998, הוגשה על פי סעיף 9 של האמנה, המאפשר להביא לפתחו של בית הדין הבינלאומי לצדק מחלוקות בין מדינות שהן צד לאמנה. בית הדין אישר בעבר כי על כל המדינות שהן צד לאמנה מוטלת החובה למנוע רצח עם ולהטיל עונשים בגינו. ישראל היא צד לאמנה מאז 1951.
גם בנובמבר 2023 פנתה דרום אפריקה לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ביחד עם בנגלדש, בוליביה, איי קומורו וג'יבוטי, בעניין המצב בפלסטין. בפנייה התבקש התובע, קארים קאן, לחקור ביצוע פשע של רצח עם והפרות חמורות אחרות בפלסטין, במטרה להעמיד לדין את האחראים. קאן אישר כי משרדו מנהל, מאז מארס 2021, חקירה בדבר חשדות לפשעי זוועה שבוצעו ברצועת עזה ובגדה המערבית החל מ-2014, וכי בסמכותו לדון גם בפשעים המבוצעים בידי כל הצדדים במסגרת מעשי האיבה הנוכחיים בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים. קאן ביקר בישראל ובפלסטין בדצמבר.
בעניין קשור לכך, בדצמבר 2022 פנתה העצרת הכללית של האו"ם לבית הדין הבינלאומי לצדק בבקשה לחוות דעת מייעצת על אודות ההשלכות המשפטיות של הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה המערבית וברצועת עזה. בקשתה הראשונה של העצרת הכללית של האו"ם לחוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בעניין השטח הפלסטיני הכבוש הוגשה לפני 20 שנה. בשנת 2004 קבע בית הדין בחוות דעת מייעצת כי תוואי מכשול ההפרדה של ישראל מפֵר את החוק הבינלאומי וכי יש לפרק את המכשול. הבקשה מדצמבר 2022 רחבה יותר. דרום אפריקה היא אחת מכמה מדינות שהגישו הצהרה בכתב בהליך זה. בית הדין הבינלאומי לצדק יחל בדיונים פומביים בהליך ב-19 בפברואר.
"כמה עוד פעמוני אזהרה צריכים לצלצל וכמה עוד הרג וסבל בלתי חוקי של אזרחים צריכים להתרחש בטרם ממשלות ינקטו פעולה?" שאלה ג'ראח. "פנייתה של דרום אפריקה בעניין רצח העם פותחת הליך משפטי, בערכאה הגבוהה ביותר בעולם, לבחינה מהימנה של התנהלות ישראל ברצועת עזה, מתוך תקווה למנוע סבל נוסף".
