- תקיפות קטלניות של כוחות ישראליים על בתי ספר המספקים מחסה לאזרחים פלסטינים מדגישות את היעדרם של מקומות בטוחים לעקורים, שהם הרוב הגדול של האוכלוסייה ברצועת עזה.
- מאות תקיפות ישראליות שבוצעו מאז אוקטובר 2023 פגעו ביותר מ-500 מבנים של בתי ספר, שרבים מהם שימשו כמקומות מחסה, הרגו מאות אזרחים והסבו נזק כבד לכמעט כל בתי הספר ברצועת עזה.
- התקיפות הישראליות שללו מאזרחים גישה בטוחה למקומות מחסה, והן עתידות להשפיע לרעה על הגישה לחינוך עוד שנים רבות, שכן מלאכת השיפוץ והשיקום של בתי ספר עשויה לדרוש השקעה ניכרת של משאבים ושל זמן.
(ירושלים, 7 באוגוסט 2025) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שתקיפות קטלניות של כוחות ישראליים על בתי ספר המספקים מחסה לאזרחים פלסטינים מדגישות את היעדרם של מקומות בטוחים לתושבים העקורים של רצועת עזה. מאז אוקטובר 2023 ביצעו רשויות ישראליות מאות תקיפות על בתי ספר שסיפקו מחסה לעקורים פלסטינים, לרבות תקיפות חסרות הבחנה ולא חוקיות שבהן נעשה שימוש בתחמושת מתוצרת ארצות הברית; כתוצאה מתקיפות אלה נהרגו מאות אזרחים, וכמעט כל בתי הספר ברצועת עזה נפגעו או נהרסו.
התקיפות הישראליות שבוצעו לאחרונה על בתי ספר ששימשו כמקומות מחסה הן חלק מהמתקפה הצבאית הנוכחית של כוחות ישראליים, הגורמת להרס של מרבית התשתית האזרחית שנותרה ברצועה, לעקירה חוזרת של מאות אלפי פלסטינים ולהחמרת המצב ההומניטרי הנואש זה זמן רב. על ממשלות – לרבות ממשלת ארצות הברית – שסיפקו נשק ששימש לתקיפות בלתי חוקיות, להטיל אמברגו נשק על ממשלת ישראל ולנקוט צעדים דחופים נוספים כדי לאכוף את אמנת האו"ם בדבר מניעתו והענשתו של הפשע השמדת עם (האמנה בדבר רצח עם).
"תקיפות ישראליות על בתי ספר המספקים מחסה למשפחות עקורות הן חלון שדרכו אפשר להיווכח בקטל הנרחב שחוללו כוחות ישראליים ברצועת עזה" אמר ג'רי סימפסון, מנהל-עמית במחלקת משברים, סכסוכים ונשק בארגון Human Rights Watch. "אסור לממשלות אחרות להסכין עם הטבח המזעזע של אזרחים פלסטינים שאינם מבקשים אלא למצוא מחסה".
ארגון Human Rights Watch חקר תקיפה ישראלית על בית הספר לבנות ח'דיג'ה בדיר אל-בלח ב-27 ביולי 2024, שבה נהרגו לפחות 15 בני אדם, ותקיפה על בית הספר א-זייתון ג בשכונת א-זייתון בעיר עזה ב-21 בספטמבר 2024, שבה נהרגו לפחות 34 בני אדם. ארגוןHuman Rights Watch לא מצא כל ראיה לקיומה של מטרה צבאית באחד משני בתי הספר.
ממצאים אלה התבססו על בחינת תצלומי לוויין, תמונות וסרטונים שצולמו במהלך התקיפות ואחריהן, על חומרים ברשתות חברתיות בנוגע לאנשים שידוע שמתו בשתי התקיפות, ועל ראיונות טלפוניים עם שני אנשים, שהיו עדים לתוצאותיה של התקיפה בבית הספר ח'דיג'ה, ועם אדם נוסף, שנכח בבית הספר א-זייתון ג בזמן התקיפה עצמה.
הרשויות הישראליות לא סיפקו בפומבי מידע על התקיפות שתיעד ארגון Human Rights Watch, לרבות פרטים על מטרת התקיפות או על אמצעי זהירות כלשהם שננקטו כדי לצמצם פגיעה באזרחים. הן לא השיבו למכתב שנשלח ב-15 ביולי ובו סיכום של ממצאי ארגון Human Rights Watch בנוגע לתקיפות הללו ובקשה לקבלת מידע מפורט.
אם לתקיפות על בתי הספר ח'דיג'ה וא-זייתון לא היו מטרות צבאיות, הן תקיפות חסרות הבחנה ולא חוקיות, שיש בהן משום הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בתי ספר ומתקני חינוך אחרים הם אובייקטים אזרחיים המוגנים מפני תקיפה. הם מאבדים הגנה זו כאשר הם משמשים למטרות צבאיות או מאוכלסים בכוחות צבא. השימוש בבתי ספר כמקומות מחסה לאזרחים אינו משנה את מעמדם המשפטי.
בין 1 ל-10 ביולי 2025 תקפו כוחות ישראליים לפחות עשרה בתי ספר ששימשו כמקומות מחסה, לרבות כמה בתי ספר שכבר ניזוקו קודם לכן. לפי הודעת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בתקיפות אלה נהרגו 59 בני אדם, ועשרות משפחות שבו ונעקרו. סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) דיווחה כי כמיליון עקורים ברצועת עזה מצאו מחסה בבתי ספר בזמן מעשי האיבה, וכי עד 18 ביולי נהרגו לפחות 836 איש שמצאו מחסה בבתי ספר ונפצעו לפחות 2,527 איש.
לפי ההערכה העדכנית ביותר של אשכול החינוך בשטחים הפלסטיניים הכבושים, 97אחוזים ממבני בתי הספר ברצועת עזה (547 מתוך 564) ניזוקו במידה זו או אחרת, ובהם 462 (76 אחוזים) ש"נפגעו ישירות" ו-518 (92 אחוזים) נזקקים "לשיקום מלא או לשיפוץ מקיף כדי שיוכלו לשוב לתפקד".
התקיפות הישראליות שללו מאזרחים גישה בטוחה למחסה והן עתידות להשפיע לרעה על הגישה לשירותי חינוך עוד שנים רבות, שכן מלאכת השיפוץ והשיקום של בתי הספר עשויה לדרוש השקעה ניכרת של משאבים ושל זמן; לכל אלה יהיו השלכות שליליות חמורות על ילדים, הורים ומורים.
אתרי החדשות הישראליים +972 ושיחה מקומית דיווחו ב-24 ביולי כי הצבא הישראלי הקים "חמ"ל תקיפות מיוחד שמטרתו איתור שיטתי של בתי ספר – המכונים שם 'מרכזי כובד' – כדי להפציץ אותם, בטענה שפעילי חמאס מסתתרים בקרב מאות האזרחים". הדו"ח ציין כי תקיפות מסוג "דאבל טאפ" (double tap) – תקיפות חוזרות במקום שכבר הופצץ, במטרה לפגוע בניצולים מהתקיפה הראשונה ובמי שהגיעו לסייע – נעשו "נפוצות במיוחד בחודשים האחרונים, כאשר ישראל מפציצה בתי ספר ברצועת עזה".
בנוגע לעשרות תקיפות על בתי ספר טען הצבא הישראלי כי אנשי חמאס או לוחמים פלסטינים אחרים או "מוקדי פיקוד ושליטה" פעלו בבתי הספר, אך לא מסר שום מידע מפורט. ארגון Human Rights Watch יודע על שבעה מקרים בלבד שבהם הצבא הישראלי פרסם שמות ותמונות של מי שלטענתו היו חברים בארגונים פלסטיניים חמושים ונכחו בבית ספר בזמן תקיפתו.
לאחר תקיפת בית הספר אל-סרדי ב-6 ביוני 2024 נקב הצבא הישראלי בשמות של 17 לוחמים לכאורה. אלא שבדיקת השמות על ידי ארגון Human Rights Watch העלתה כי שלושה מהאנשים הללו נהרגו ככל הנראה בתקיפות קודמות.
נוכחותן של קבוצות פלסטיניות חמושות בבית ספר מותקף זה או אחר אינה מאשרת בהכרח את חוקיותן של התקיפות. דיני המלחמה אוסרים תקיפות של מטרות צבאיות אם הפגיעה הצפויה באזרחים ובאובייקטים אזרחיים אינה מידתית, לעומת התועלת הצבאית הצפויה מן המתקפה.
דיני המלחמה גם מחייבים את הצדדים הלוחמים – אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות זאת – לפרסם "אזהרה מוקדמת אפקטיבית" לפני תקיפות העלולות להשפיע על האוכלוסייה האזרחית.
קבוצות חמושות המוצבות בבתי ספר המספקים מחסה לאזרחים עלולות להעמיד את האזרחים בסיכון מיותר. דיני המלחמה מחייבים את הצדדים הלוחמים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים מפני השלכות של תקיפות ולהימנע ממיקום מטרות צבאיות בסמוך לאזורים מאוכלסים בצפיפות.
הפרות חמורות של דיני המלחמה המבוצעות בידי יחידים מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או מתוך פזיזות – הן פשעי מלחמה. יחידים עשויים לשאת באחריות פלילית גם כאשר הם מסייעים בביצועו של פשע מלחמה, מאפשרים אותו, תומכים בו או מעודדים אותו. כל המדינות השותפות למאבק מזוין חייבות לחקור חשדות לפשעי מלחמה שבוצעו בידי מי שנמנים עם הכוחות המזוינים שלהן.
ההצהרה בדבר בתי ספר בטוחים – התחייבות פוליטית בינלאומית שאושרה על ידי 121 מדינות – נועדה להגן על החינוך בעיתות מלחמה באמצעות פעולות למניעת התקפות על תלמידים, מורים, בתי ספר ואוניברסיטאות, ובאמצעות מתן מענה טוב יותר להתקפות מעין אלה, בין השאר באמצעות מניעת השימוש במתקני חינוך למטרות צבאיות. ישראל לא הצטרפה להצהרה, אך פלסטין אישרה אותה בשנת 2015.
על ממשלות להשעות העברות נשק לישראל נוכח הסיכון הברור שהנשק עשוי לשמש לביצוע הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, או לאפשר את ביצוען. מאחר שהממשל האמריקאי מספק לישראל נשק המשמש שוב ושוב לתקיפות על בתי ספר שהוסבו למקומות מחסה ולביצוע פשעי מלחמה לכאורה, ארצות הברית משתפת פעולה עם השימוש הבלתי חוקי בו.
ב-10 ביוני דיווחה ועדת החקירה העצמאית הבינלאומית של האו"ם בנוגע לשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל, כי רשויות ישראליות "השמידו את מערכת החינוך של רצועת עזה" וכי התקפותיה של ישראל על אתרי חינוך, דת ותרבות בשטח הפלסטיני הכבוש הן "חלק ממתקפה נרחבת וחסרת עכבות נגד העם הפלסטיני, שבמסגרתה ביצעו הכוחות הישראליים פשעי מלחמה ואת הפשע נגד האנושות של הכחדה".
"לאחר כמעט שנתיים של תקיפות ישראליות תכופות שבהן נהרגו אזרחים בבתי ספר ובמקומות מוגנים אחרים, ממשלות המספקות לישראל תמיכה צבאית אינן יכולות לטעון שלא היו עֵרות לתוצאות מעשיהן", אמר סימפסון. "על ממשלות להשעות את כל העברות הנשק לישראל ולנקוט פעולות נוספות כדי למנוע מעשי זוועה המוניים נוספים".
תקיפות ישראליות על בתי ספר המשמשים כמקומות מחסה
ארגון Human Rights Watch אינו יכול לבקר באתרי התקיפות בבית הספר לבנות ח'דיג'ה ובבית הספר אל-זייתון ג משום שמאז אוקטובר 2023 הרשויות הישראליות חסמו כמעט לחלוטין כל כניסה לרצועה עזה. מאז שנת 2008 דוחה ישראל שוב ושוב את בקשותיו של ארגון Human Rights Watchלהיכנס לרצועה.
בית הספר לבנות ח'דיג'ה, דיר אל-בלח, 27 ביולי 2024
ב-27 ביולי 2024, החל מזמן קצר לפני השעה 12:00 ועד השעה 15:00, בערך, ביצעו כוחות ישראליים לפחות שלוש תקיפות אוויריות, שתיים מהן באמצעות תחמושת מתוצרת ארצות הברית, על בית הספר לבנות ח'דיג'ה בדיר אל-בלח, והרגו לפחות 15 בני אדם. מערך ההגנה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה, הגוף המספק שירותי חירום והצלה, דיווח שבית הספר סיפק מחסה לכ-4,000 עקורים במשך חודשים רבים. מנהל בית החולים שוהדאא אל-אקצא בדיר אל-בלח, כקילומטר אחד מזרחית לבית הספר, אמר שלבית הספר היה "בית חולים שדה" שהיה קשור לבית החולים שהוא מנהל. דיווחים על התקיפה החלו להופיע ברשתות חברתיות מעט לפני השעה 12:00 בצהריים.
בית הספר מורכב מחמישה מבנים הסמוכים למגרש משחקים ומשתרע על שטח של כ-5,000 מ"ר.
ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיה לקיומה של מטרה צבאית בבית הספר עצמו או בקרבתו ביום התקיפה. סקירה של רשתות חברתיות בנוגע לגברים שידוע שנהרגו בתקיפה ושל האתרים המקוונים של ארגונים פלסטיניים חמושים ושל כוחות ישראליים לא העלתה ראיה כלשהי לנוכחותה של קבוצה פלסטינית חמושה בבית הספר. הצבא הישראלי לא השיב לבקשה של ארגון Human Rights Watchלקבל מידע נוסף על מטרת התקיפה.
ארגון Airwars, ארגון לא ממשלתי החוקר פגיעה באזרחים ובאובייקטים אזרחיים באזורי סכסוך, סקר רשתות חברתיות ומקורות פתוחים אחרים ואיתר את שמותיהם של 15 אנשים שנהרגו, ובהם שבעה גברים, ארבע נשים וארבעה ילדים, וכן שמות לא מלאים של שני אנשים נוספים. ארגון Airwars איתר גם את שמותיהם המלאים של תשעה אנשים שנפצעו – ארבעה גברים, שני ילדים ושלושה זכרים שגילם לא ידוע. ההרוגים והפצועים המזוהים משתייכים ל-18 משפחות שונות. ארגון Human Rights Watch סקר רשתות חברתיות ומקורות פתוחים אחרים, אבל לא מצא שמות נוספים.
משרד הבריאות של רצועת עזה מסר כי בתקיפה נהרגו לפחות 30 בני אדם ונפצעו 100. הקורבנות הועברו לבית החולים הסמוך, בית החולים שוהדאא אל-אקצא.
ארגון Human Rights Watch שוחח בטלפון עם עיתונאי שסיקר את הנעשה בבית החולים. לדבריו, בסביבות השעה 12:00 בצהריים הוא שמע פיצוץ יחיד מכיוון בית הספר ורץ לעברו. "כשהגענו, ראיתי מחזה מחריד", אמר העיתונאי. "ראיתי נשים, ילדים וזקנים פצועים, וכמה רופאים לבושים במדיהם. נשים זעקו 'איפה הילדים שלי?', או 'הבן שלי, אני רוצה את הבן שלי'".
ארגון Human Rights Watch שוחח גם עם עיתונאי נוסף, שהיה במרחק של כשני קילומטרים מבית הספר כאשר, בסביבות השעה 12:00 בצהריים, הוא שמע פצצה נופלת, ואחר כך פיצוץ. הוא הגיע לבית הספר כעבור כ-20 דקות.
"ראיתי שמבנה דו-קומתי בצד המזרחי של בית הספר נהרס לחלוטין", אמר. "אתה יכול לתאר לעצמך, מבנה מלא עקורים משוטח כהרף עין? ראיתי פצועים עם פגיעות קשות או קלות יותר, ואז ראיתי שרידי אדם על הקרקע".
ארגון Human Rights Watch אימת ארבעה סרטונים הקשורים לתקיפות על בית הספר, אולם אף אחד מהם אינו מציג את התקיפה הראשונה. הסרטון הראשון פורסם ברשתות חברתיות על ידי ערוץ החדשות הסעודי אשארק ניוז, וניתוח הצללים בסרטון מלמד שהוא צולם בסביבות שעת הצהריים. בסרטון נראים נזק והריסות בחלק הצפוני של המתחם, וכן פצועים המוּצאים מאחד המבנים.
ארגון Human Rights Watch ניתח שני סרטונים נוספים שפורסמו ברשתות חברתיות ב-27 ביולי וצולמו בין השעה 14:00 לשעה 15:00. בסרטון הראשון נראה הרגע שבו שני פריטי תחמושת פוגעים בבית הספר כמעט בעת ובעונה אחת. בסרטון השני, שצולם כ-200 מטרים דרומית-מזרחית לבית הספר, נראה פיצוץ עז ואחריו נראית קבוצת אנשים רצה דרך ענן עשן אל תוך מתחם בית הספר. בהמשך נראה נזק כבד שנגרם לחלק המערבי ולחלק הדרומי של שטח בית הספר, לרבות שני מבנים שנהרסו כליל. לאחר מכן המצלמה נעה ומתמקדת בשיירי תחמושת הנעוצים בקרקע במרכזו של מתחם בית הספר.
בסרטון הרביעי שפורסם ברשת חברתית, בחשבון שפרסם שני סרטונים נוספים המציגים את התקיפה, נראית תחמושת שלא התפוצצה בתוך מה שנאמר שהוא אחד מחדרי בית הספר. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לוודא היכן צולם הסרטון או באיזו שעה, אולם צבע מסגרות החלון שהועפו החוצה תואם את צבע המסגרות בסרטון הראשון שצולם בבית הספר.
בהסתמך על התמונות, הסרטונים ושיירי תחמושת שזוהו, לרבות פריט שלא התפוצץ, קבע ארגון Human Rights Watch שבתקיפה הוטלו מן האוויר לפחות שתי "פצצות קוטר קטן" מדגם GBU-39 . תחמושת זו מיוצרת בחברת בואינג, והיא הועברה לישראל באישור הממשל האמריקאי במסגרת התכניות למכירת ציוד צבאי לחוץ לארץ (Foreign Military Sales) או מכירות מסחריות ישירות (Direct Commercial Sales).
משרד התקשורת של עזה דיווח שמטוסי קרב ישראליים הטילו שלוש פצצות על בית חולים שדה שפעל במתחם בית הספר. עד ראייה סיפר לעיתון וושינגטון פוסט שארבעה פריטי תחמושת פגעו בבית הספר, כולן סביב שעת הצהריים.
גבר ששהה, לדבריו, במרחק של כ-500 מטרים מבית הספר, בסביבות שעת הצהריים, תיאר שתי תקיפות שנעשה בהן שימוש בפריטי תחמושת רבים. הוא סיפר לארגון Human Rights Watch שלאחר התקיפה הראשונה, רשויות ישראליות יצרו קשר עם דייריו של בית הסמוך לבית הספר ואמרו להם שעליהם "לעזוב את האזור מכיוון שהם עומדים לשוב ולתקוף את בית הספר". הוא גם אמר שגל התקיפות השני כלל פצצות רבות שהשמידו לחלוטין את הבניין שנפגע בגל התקיפות הראשון.
משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם מצא גם הוא כי הצבא הישראלי פרסם אזהרות לפני התקיפה השנייה והתקיפה השלישית, "אך לא לפני התקיפה הראשונה, שבה, לפי הדיווחים, אירעו מרבית הפגיעות".
כשעה לאחר התקיפה מסר הצבא הישראלי בערוץ הטלגרם שלו כי "ביצע תקיפה על טרוריסטים שהפעילו מרכז פיקוד ושליטה של חמאס שמוקם בתוך בית הספר ח'דיג'ה במרכז רצועת עזה". הצבא הישראלי לא סיפק פרטים נוספים.
ארגון Human Rights Watch בחן חומרים מקוונים בנוגע לשבעת הגברים ההרוגים שזוהו על ידי ארגון Airwars, וכן ערוצי טלגרם וחשבונות ברשתות חברתיות הקשורים בזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ובזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, פלוגות אל-קודס. ארגונים אלה מכריזים תכופות על הריגת לוחמיהן, אבל אף אחד מהם לא הזכיר את התקיפה.
הצבא הישראלי לא הציג כל מידע המוכיח את קיומם של מטרה צבאית או של יעד צבאי אחר בתוך המבנה או בסמוך לו. הצבא גם לא הסביר מדוע לא ניתנה אזהרה מוקדמת אפקטיבית לאנשים שמצאו מחסה בבית הספר ולדיירי הבניינים הסמוכים כדי שיתפנו לפני התקיפה הראשונה, בצהריים.
בית הספר אל-זייתון ג, העיר עזה, 21 בספטמבר 2024
ב־21 בספטמבר 2024, בסביבות השעה 10:45, פגעה תקיפה אווירית ישראלית בבית הספר א-זייתון ג בשכונת א-זייתון שבעיר עזה והרגה לפחות 34 בני אדם.
ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיה כלשהי לקיומה של מטרה צבאית בבית הספר או בסמוך לו ביום התקיפה. סקירה של רשתות חברתיות בנוגע לגברים שידוע כי נהרגו בתקיפה ושל אתרים מקוונים של ארגונים פלסטיניים חמושים ושל כוחות ישראליים, וכן ראיון עם אדם שהתגורר בבית הספר, לא העלו כל ראיה לנוכחות של קבוצת חמושים פלסטינים בעת התקיפה. הצבא הישראלי לא השיב לבקשת ארגון Human Rights Watch למידע נוסף על מטרת התקיפה, וגם לא לבקשתם של עיתונאים למידע בנוגע למטרה המיועדת. רשת BBCדיווחה שמקור לא מזוהה אמר שהתקיפה כוונה נגד, ואף הרגה, "פעיל חמאס מקומי", בלי למסור פרטים נוספים.
מערך ההגנה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה דיווח שבית הספר סיפק מחסה ל"אלפי" עקורים. משרד התקשורת של הרצועה מסר שרבים מהעקורים היו אלמנות ויתומים שאף קיבלו סיוע כספי קטן שנועד לרכישת מזון.
בית הספר א-זייתון ג הוא חלק ממתחם של שלושה בתי ספר, הכולל גם את א-זייתון א וא-זייתון ב. א-זייתון ג מורכב משני מבנים עיקריים לצד כמה מבנים קטנים יותר – כולם ממוקמים על שטח של כ-5,000 מ"ר.
ארגון Airwars סקר רשתות חברתיות ומקורות פתוחים אחרים בחיפוש אחר מידע בנוגע לתקיפה ומצא את שמותיהם המלאים של 23 אנשים שנהרגו, המשתייכים לתשע משפחות – שלושה גברים, ארבע נשים ו-16 ילדים. משרד הבריאות ומשרד התקשורת של רצועת עזה מסרו ש-22 בני אדם נהרגו, ובהם שש נשים ו-13 ילדים.
ארגון Human Rights Watch סקר רשתות חברתיות ומקורות פתוחים אחרים ומצא את שמותיהם המלאים של ארבעה אנשים נוספים שנהרגו – אישה אחת, שני ילדים ונקבה שגילה אינו ידוע.
ארגון Human Rights Watch דיבר עם אדם שהיה בבית הספר בזמן התקיפה וסיפר שבתקיפה נהרגו שמונה מבני משפחתו, אחד מהם ילד ששמו מצוין ברשימה של ארגון Airwars. שבעת האחרים – שלוש נשים, שלושה ילדים וגבר אחד – לא זוהו על ידי Airwars.
ארגון Human Rights Watch סקר רשתות חברתיות בחיפוש אחר אזכורים של ארבעת הגברים שמנה ארגון Airwars בין ההרוגים בתקיפה ולא מצא כל קשר בינם ובין ארגונים חמושים איזשהם.
מערך ההגנה האזרחית הפלסטינית ברצועת עזה דיווח שאחת הנשים שנהרגו הייתה בהריון וכי כ-30 איש נפצעו, בהם תשעה ילדים, והיה צורך בניתוחים לקטיעת גפיים. סרטון שפורסם ברשת חברתית על ידי ערוץ החדשות הסעודי אשארק ניוז ונותח בארגון Human Rights Watch מציג עובד חילוץ העומד מחוץ לאחד המבנים של בית הספר ומחזיק מה שתואר כעובר מת.
קורבנות התקיפה הועברו לבית החולים הערבי הבפטיסטי אל-אהלי בעיר עזה.
ארגון Human Rights Watch ניתח שני סרטונים אחרים שצולמו לאחר התקיפה והועלו לרשתות חברתיות ב־21 בספטמבר. ארגון Human Rights Watch אישר את המיקומים שזוהו תחילה בידי שני חוקרים של מקורות פתוחים, אנו נימו וג'ק דב.
בסרטון אחד, שצולם בסביבות השעה 11:30, נראים שני גברים הנושאים שני ילדים פצועים ומדממים וחוצים את שטח המתחם, וכן אנשים המקיפים שני ילדים פצועים קשה – אחד מהם חסר תנועה – ומנסים לטפל בפגיעותיהם. בסרטון השני רואים את חצר בית הספר לאחר התקיפה, עשרות אנשים ליד הכניסה לבניין בצד המערבי של המתחם – ואז כמה ילדים מתים.
האדם שאיבד שמונה מבני משפחתו סיפר שארבעה פריטי תחמושת פגעו בבית הספר ללא כל אזהרה. עד נוסף סיפר לעיתונאי שהוא ראה פיצוצים כששני פריטי תחמושת פגעו במתחם. אישה המתגוררת בבית הספר, ששהתה במקום בזמן התקיפה, סיפרה לעיתונאי אחר: "פתאום טילים החלו לנחות עלינו – לא הייתה שום אזהרה".
שלושה תצלומים שפורסמו ברשת X עם הלוגו של רשת קוּדס ניוז מציגים ילד האוחז בשלושה שיירי תחמושת ניתנים לזיהוי באחת מכיתות בית הספר. בהסתמך על תמונות אלה קבע ארגון Human Rights Watch שלפחות פצצה אחת מתוצרת ארצות הברית – "פצצת קוטר קטן" מדגם GBU-39 – פגעה ישירות במבנה אחד לפחות של בית הספר.
העד שאיבד שמונה מבני משפחתו אמר שלא ראה כלי נשק או חומרים צבאיים בבית הספר ולא היו שם לוחמים, "רק אזרחים המבקשים מחסה בטוח".
החיפוש של ארגון Human Rights Watch אחר חומרים מקוונים הנוגעים לגברים שארגון Airwarsזיהה כמי שנהרגו בתקיפות לא העלה ראיות כלשהן לכך שמי מהם היה לוחם. ארגון Human Rights Watch סקר את ערוצי הטלגרם והרשתות החברתיות הקשורות בזרועות הצבאיות של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ושל הג'יהאד האסלאמי, פלוגות אל-קודס. התקיפה לא הוזכרה אף לא באחד מהם.
בסרטונים שצולמו לאחר התקיפות על בית הספר ונותחו בידי ארגון Human Rights Watch לא נמצאו ראיות לנוכחותה של קבוצה פלסטינית חמושה איזושהי או לציוד צבאי בתוך המבנה או בסביבותיו בזמן התקיפה.
ביום התקיפה התייחס הצבא הישראלי בטעות לבית הספר א-זייתון ג כאל בית הספר אל-פלאח וטען שהוא "ביצע תקיפה מדויקת על טרוריסטים שפעלו בתוך מרכז פיקוד ושליטה של חמאס... שמוקם בתוך מתחם שבעבר שימש כבית הספר אל-פלאח". אבל הצבא הישראלי לא הציג כל מידע העשוי להוכיח את קיומה של מטרה צבאית בתוך המבנה או בסמוך לו. הצבא גם לא הסביר מדוע לא סיפק אזהרה מוקדמת אפקטיבית לדיירי המבנה ולדיירי המבנים הסמוכים, כדי שיתפנו לפני התקיפה הראשונה.
ילדה ששרדה את התקיפה אמרה לרשת BBC: "אנחנו ילדים, מה עשינו? אנחנו מתעוררים והולכים לישון בחרדה. לפחות תָּגֵנּוּ על בתי הספר; אין לנו בתי ספר ואין לנו בתים – לאן נלך?".
