(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שתוכניתה של ממשלת ישראל להרוס את מה שנותר מהתשתיות האזרחיות ברצועת עזה ולרכז את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח זעיר עולה לכדי הסלמה נתעבת של הפשעים הנמשכים שלה נגד האנושות, טיהור אתני, ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם.
דווח כי הרשויות הישראליות, המונעות כניסה של סיוע, מזון, דלק ואספקה רפואית לרצועת עזה זה 75 יום, החליטו על תוכנית שתכלול "שיטוח" של בניינים ועקירה של אוכלוסיית רצועת עזה כולה אל "אזור הומניטרי" אחד ויחיד, אלא אם כן תושג "עסקה" עם חמאס עד אמצע מאי 2025. המצב ההומניטרי החמור הנובע מהמצור הלא-חוקי ומהתוכניות להסלים את העקירה בכפייה ואת ההרס הנרחב דורש תגובה נחרצת יותר מממשלות אחרות, ובמיוחד מארצות הברית, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי ובריטניה. ארגון Human Rights Watch קרא לכל הצדדים החתומים על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם לעשות יותר כדי למנוע מעשי זוועה נוספים, לרבות הפסקת מכירת נשק, סיוע צבאי ותמיכה דיפלומטית בישראל, הטלת סנקציות ממוקדות על בכירים ישראלים, ובחינה מחדש של האפשרות להשעות הסכמים דו-צדדיים.
"מן הראוי לראות בהתהדרותם של בכירים ישראלים בתוכניות לדחוס את שני מיליון תושביה של רצועת עזה לתוך שטח קטן עוד יותר בעודם הופכים את שאר השטח לבלתי ראוי למגורים, "אזעקת אמת", בלונדון, בבריסל, בפריז ובוושינגטון", אמר פדריקו בורלו, המנהל בפועל הזמני של ארגון Human Rights Watch. "המצור שישראל מטילה כבר חורג מטקטיקה צבאית ונהפך למכשיר להשמדה".
האו"ם התריע שרצועת עזה עומדת בפני המשבר ההומניטרי החמור ביותר מאז תחילת מעשי האיבה. לפי הודעת המדד המוביל בעולם בנושא חוסר ביטחון תזונתי, מדד IPC (Integrated Phase Classification) של האו"ם, מ-12 במאי, יש "סיכון גבוה" שבשבועות הקרובים יהיה רעב ברצועת עזה, ואחד מתוך חמישה אנשים עשוי לסבול מרעב. ב-11 במאי הודיע ארגון הבריאות העולמי כי רצועת עזה עוברת את "אחד ממשברי הרעב החמורים ביותר בעולם, המתרחש בזמן אמת", וציטט דו"ח של משרד הבריאות של עזה, שלפיו 57 ילדים לפחות מתו מתת-תזונה ברצועת עזה מאז החל המצור. שר הביטחון של ישראל ישראל כץ חזר באמצע אפריל על אמירתו כי "מדיניותה של ישראל ברורה: לא ייכנס כל סיוע הומניטרי לרצועת עזה". השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר אמר באותו הזמן: "כל עוד החטופים שלנו נמקים במנהרות, אין שום סיבה שלעזה ייכנס גרם אחד של מזון או סיוע כלשהו".
לטענת ממשלת ישראל 58 בני ערובה עדיין מוחזקים ברצועת עזה, 23 מהם נחשבים חיים. על הארגונים הפלסטיניים החמושים לשחרר לאלתר ובבטחה את כל האזרחים שהם מחזיקים, בדיוק כפי שעל רשויות ישראליות לשחרר לאלתר ובבטחה את כל הפלסטינים המוחזקים בה שלא כחוק.
בתחילת מאי אישר הקבינט הביטחוני של ממשלת ישראל תוכנית שכונתה "מרכבות גדעון", שלדבריהם עשויה להתחיל מייד כשיסתיים ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באזור ב-16 במאי. התוכנית כוללת עקירה בכפייה של חלק גדול מהאוכלוסייה הפלסטינית של רצועת עזה וכיבוש השטח. "לא יהיו כניסות ויציאות", הודיע נתניהו ב-5 במאי. "אנחנו הולכים לכבוש את רצועת עזה סוף-סוף", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא גם שר במשרד הביטחון וחבר בקבינט הביטחוני. סמוטריץ', שאמר שרצועת עזה "תושמד לחלוטין" וכי אוכלוסייתה הפלסטינית "תצא במספרים גדולים למדינות שלישיות", מציע גם שלא לשנות את התוכניות האלה גם אם ישוחררו בני ערובה.
כאשר הפעולות האלה מצטרפות להרס השיטתי של בתים, בנייני דירות, מטעים ושדות, בתי ספר, בתי חולים ומתקני מים ותברואה, וכן לשימוש בהרעבה כנשק מלחמה – מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, לרבות השמדה, ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם – הן מפעילות את "החובה למנוע" לפי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. עבור 153 המדינות החתומות על האמנה, החובה למנוע השמדת עם נוצרת כאשר מדינה מגלה, או שהיה סביר שתגלה, שיש סיכון חמור שמתבצעת השמדת עם. לא דרושה קביעה סופית שהשמדת עם כבר מתבצעת, כפי שציין ארגון Human Rights Watch בהתערבותו באפריל 2025 בתיק המונח לפני בתי המשפט של בריטניה התוקף את החלטת ממשלת בריטניה להמשיך להנפיק רישיונות לציוד צבאי המשמש כוחות ישראליים ברצועת עזה.
ישראל וארצות הברית מקדמות תוכנית חדשה להשתמש בקבלנים צבאיים פרטיים כדי לספק סיוע לאזורים מסוימים בלבד ברצועת עזה. בהצהרה משותפת ב-4 במאי הזהירו האו"ם וארגוני סיוע הפועלים ברצועת עזה כי התוכנית לא תגיע אל הפגיעים ביותר, "ונראה שתוכננה כדי להגביר את השליטה במשאבים החיוניים לקיום כאמצעי לחץ", וכי היא "תחזק עוד יותר את העקירה בכפייה". ארגון IPC אמר כי התוכנית "רחוקה מלענות על הצרכים החיוניים של האוכלוסייה".
למעשה, אוכלוסיית רצועת עזה כבר נעקרה רובה ככולה, וכעת רשויות ישראליות מקדמות מדיניות ממשלתית של עקירה בכפייה ההופכת את רוב שטחי הרצועה לבלתי ראויים למגורים. בכירים ישראלים אישרו כי בשלב הבא יתנהלו אזורים שהצבא "יפנה" על פי "מודל רפיח", לשון נקייה להרס תשתיות אזרחיות.
האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מחייבת את הצדדים החתומים עליה "להפעיל ככל האפשר את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותם כדי למנוע השמדת עם". מדינות החברות באמנה משנת 1948, לרבות ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה, מסתכנות בחבות משפטית אם יימנעו מלפעול למניעת השמדת עם ברצועת עזה, לדברי ארגון Human Rights Watch. בית המשפט הבינלאומי לצדק קבע בשנת 2007 כי החובה חלה על מדינה מחוץ לתחומה "בכל מקום שבו היא פועלת או עשויה לפעול בדרכים המתאימות למילוי החובה". על ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה, שלהן קשרים חזקים עם ממשלת ישראל או השפעה עליה, מוטלת אחריות מוגברת לפעול בעניין זה.
לסוכנויות סיוע יש 171,000 טונות של מזון העומד הכן באזור, מזון היכול להספיק לקיים שני מיליון איש ברצועת עזה במשך שלושה או ארבעה חודשים, אבל מ-2 במארס 2025 הן אינן מורשות להכניס אותו לרצועה. מאפיות, מטבחים קהילתיים וארגוני סיוע, לרבות תוכנית המזון העולמית ו-World Central Kitchen, נאלצו להפסיק את פעילותם מפני שמלאי המזון שלהם אזל. היום אנשים בעזה עומדים שעות בתור לכמה ליטרים של מים או לקמח מעופש. על פי איגוד המים הבינלאומי, 90 אחוזים ממשקי הבית בעזה התמודדו עם מחסור במים במחצית הראשונה של אפריל, ולעיתים קרובות נאלצו לבחור בין מקלחת, ניקיון ובישול. סביר להניח ששיעור זה עלה מפני שמ-2 במארס לא נכנס לרצועת עזה דלק להפעלת מתקני ההתפלה ומשאבות המים לבארות.
רשויות ישראליות אינן מאפשרות חלוקה יעילה של סיוע, והשימוש הגובר בצווי פינוי כולא אזרחים במובלעות ללא מזון ומים. על פי סקר של שירות הידיעות Relief Web של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 95 אחוזים מארגוני הסיוע הפועלים ברצועת עזה נאלצו לצמצם מאוד את שירותיהם מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-18 במארס, בשל הפצצות ישראליות נרחבות והגבלות ישראליות מכבידות.
בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא שלושה סבבים של צווי ביניים במסגרת תביעת רצח העם של דרום אפריקה נגד ישראל. הרשויות הישראליות התעלמו מכולם.
המשך מכירת נשק, סיוע צבאי ותמיכה דיפלומטית בממשלת ישראל, למרות העדויות המכריעות לביצוע פשעי זוועה, מסכנות ממשלות ופקידים בכירים בהאשמה בשותפות לדבר עבירה. על ממשלות לעצור את העברות הנשק לאלתר. לדברי ארגון Human Rights Watch, עליהן לתמוך במאמצים בינלאומיים לקידום מתן דין וחשבון, לרבות דרך אכיפת צווי המעצר של בית המשפט הפלילי הבינלאומי.
על ממשלות גם לבחון מחדש לאלתר הסכמים דו-צדדיים עם ישראל, לרבות הסכם התאגדות האיחוד האירופי–ישראל, המגדיר את "כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים" – "מרכיב חיוני" בהסכם. בלגיה, פינלנד, צרפת, אירלנד, הולנד, פורטוגל, ספרד, סלובניה ושוודיה תומכות בבחינה כזאת.
יש לתקן הן את הסכם הסחר והשותפות בין ישראל לבריטניה, והן את מפת הדרכים 2030 ליחסים בילטרליים בין בריטניה לישראל, לרבות הסרת סעיפים המגינים על ישראל, או מנסים להגן עליה, מפני מתן דין וחשבון על מעשיה.
"מדינות החתומות על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם התחייבו לא רק להעניש על השמדת עם, אלא גם למנוע ממנה להתרחש", אמר בורלו. "ההימנעות מפעולה שתעצור את הרשויות הישראליות מפני הרעבת אזרחים ברצועת עזה ומפני המשך הפיכתה לבלתי ראויה למגורים סותרת את עצם מטרתה של האמנה".
