(בריסל) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ושרי החוץ של מדינות האיחוד לגנות בבירור את פשעי הזוועה ואת ההפרות החמורות האחרות של החוק הבינלאומי מצד ישראל בישיבת מועצת התאגדות האיחוד האירופי–ישראל עם שר החוץ גדעון סער ב-24 בפברואר 2025.
על קאלאס ושרי החוץ של האיחוד האירופי להבהיר כי האיחוד לא יירתע עוד מהכרה בפשעיה של ישראל ומתגובה עליהם. הפשעים האלה כוללים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, לרבות אפרטהייד ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם. עליהם להבהיר לסער שהן להפרות שבוצעו בעבר והן להפרות המוסיפות להתבצע תהינה השלכות, לרבות סנקציות על גורמים רשמיים הנושאים באחריות להפרות האלה, והשעיה של מכירת נשק. כמו כן, עליהם להכריז על בחינת עמידתה של ישראל בהתחייבויותיה בתחום זכויות האדם במסגרת הסכם התאגדות האיחוד האירופי–ישראל, בעקבות בקשתן של ספרד ואירלנד מפברואר 2024 להשעותו בגין ההפרות החמורות של ישראל.
לדברי קלאודיו פרנקוילה, ראש תחום האיחוד האירופי בארגון Human Rights Watch, "אין 'עסקים כרגיל' עם ממשלה האחראית לפשעים נגד האנושות, לרבות אפרטהייד ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם, ממשלה שהעומד בראשה מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעי זוועה. לישיבת מועצת האגודה הזאת צריכה להיות מטרה אחת בלבד – הוקעת הפשעים האלה והכרזה על צעדי תגובה שהיו צריכים להינקט זה מכבר".
מועצת ההתאגדות היא הפורום הבילטרלי הבכיר ביותר של ישראל ושל האיחוד האירופי. בראשה עומדים שרת החוץ של האיחוד האירופי ושר החוץ של ישראל, ונוכחים בה שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי או נכבדים אחרים. המועצה פועלת מתוקף הסכם התאגדות האיחוד האירופי–ישראל. הישיבה הקודמת של הפורום התקיימה באוקטובר 2022 לאחר עשור של הפסקה בשל אי-שביעות רצונה של ממשלת ישראל מעמדת האיחוד האירופי המוקיעה את ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש, שהן הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
במכתב למנהיגי האיחוד האירופי ולמדינות החברות בו קראו 125 ארגוני חברה אזרחית, ובהם גם ארגון Human Rights Watch, לאיחוד האירופי להציב את השעייתו האפשרית של ההסכם במוקד הדיון עם השר סער. על פי סעיף 2 להסכם, זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים הם "מרכיבים חיוניים" בהסכם, והפרתם עלולה להוביל להשעייתו. האיחוד האירופי מעולם לא השיב לבקשתן של ספרד ואירלנד.
ארגון Human Rights Watch תיעד הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי שביצעו הרשויות הישראליות וכוחותיה החמושים של ישראל ברצועת עזה, לרבות פשעי מלחמה, טיהור אתני ופשעים נגד האנושות, ובהם הכחדה ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם.
מערכת הבריאות ברצועה הוחרבה כמעט כליל בעקבות התקפות חוזרות ונשנות של ישראל על בתי חולים, מתקנים רפואיים וצוותי רפואה וניתוק בלתי חוקי של אספקת המים, הדלק והחשמל.
נוסף על כך, כוחות ישראליים עצרו רופאים ועובדי שירותי בריאות במעצרים שרירותיים ועינו אותם. ההתקפות ישראליות, הרס מערכת הבריאות, ההרעבה, מניעת המים והעקירה הכפויה החוזרת ונשנית פגעו פגיעה הרסנית בכלל אוכלוסיית רצועת עזה, ובמיוחד בילדים עם מוגבלויות, בקשישים ובנשים הרות.
הרשויות הישראליות אף הפרו שלושה צווים מחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק שדרשו מישראל למנוע רצח עם, צווים שהוצאו במסגרת תביעתה של דרום אפריקה בטענה שישראל מפרה את האמנה נגד רצח עם משנת 1948.
בעת שהתחוללו הזוועות נכשל האיחוד האירופי באימוץ צעדים קונקרטיים כלשהם כדי ללחוץ על הרשויות הישראליות להפסיקן. הצהרותיו, הטעונות אישור פה אחד של 27 ממשלות האיחוד, לא הצליחו, בעקביות, אפילו להכיר בהתרחשותן של הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ובייחוסן לכוחות הישראליים.
כמה שרי חוץ של מדינות האיחוד האירופי אף מתחו ביקורת על בית הדין הפלילי הבינלאומי בעקבות צווי המעצר שהוציא נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בחשד לביצוע פשעי זוועה. אף שכל מדינות האיחוד האירופי חברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, חלקן הודיעו כי לא יאכפו את הצווים, ואף הזמינו את נתניהו לביקור, אגב הפרה של התחייבויותיהן על פי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי. האיחוד האירופי טרם גינה מפורשות את הצו הנשיאותי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שנועד לפגוע בבית הדין וטרם הפעיל את "חוק החסימה" של האיחוד כדי להגן מפני השפעתן של הסנקציות האמריקניות נגד בית המשפט.
27 ממשלות האיחוד האירופי, המפולגות ביניהן בכל הנוגע לישראל ולפלסטין, הצליחו לאשר פה אחד שני סבבים של סנקציות נגד מתנחלים ישראלים האחראים להתקפות ולאלימות בגדה המערבית. עם זאת, הן נמנעו מלהטיל סנקציות על הגורמים הרשמיים בישראל התומכים במפעל ההתנחלויות, באלימות מתנחלים ובהפרות חמורות אחרות של החוק הבינלאומי כלפי הפלסטינים, לרבות פשעים נגד האנושות – אפרטהייד ורדיפה, ומאפשרים אותם.
הנציבות האירופית אף נמנעה מלהציע אמצעים קונקרטיים כלשהם להפעלת לחץ על הרשויות הישראליות. במכתב שנשלח בעת האחרונה קראו 163 ארגונים לא-ממשלתיים ואיגודים מקצועיים, ובהם ארגון Human Rights Watch, לנציבות לאסור על מסחר ועסקים עם ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות, כדי לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בפסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024 ולהימנע משותפות לדבר עבירה בהפרות החוק הכרוכותבהתנחלויות.
מדינות האיחוד האירופי הוסיפו לייצא נשק לישראל למרות הסיכון החמור לשותפות לדבר עבירה בפשעי מלחמה ובהפרות אחרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. כמו כן, אל מול מסע ההכפשה המתמשך של הרשויות הישראליות כלפי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), האיחוד האירופי והמדינות החברות בו השהו שוב ושוב, ובמקרים מסוימים אף הפסיקו לחלוטין את תמיכתם בסוכנות זו, המספקת מים, מזון, מחסה ושירותים חיוניים אחרים למאות אלפי פליטים פלסטיניים בעזה ובאזור כולו, בשעה שממשלת ישראל נקטה צעדים לפירוקה.
לדברי פרנקוילה: "הימנעותה של אירופה מגינוי פשעי הזוועה של ישראל ומהתמודדות עימם מזינה את הפשעים האלה ומעוררת האשמות מבוססות בדבר מוסר כפול מצד האיחוד האירופי. ללא שינוי כיוון דרסטי ייתן האיחוד האירופי, למעשה, אור ירוק להמשך ההפרות, וימשיך לפגוע במחויבותו המוצהרת לזכויות האדם ולסדר עולמי המבוסס על חוק".
