יותר מ-160 ארגונים לא ממשלתיים, איגודים מקצועיים וארגוני חברה אזרחית, ובהם ארגון Human Rights Watch, פנו לאיחוד האירופי בקריאה לאסור על מסחר ועסקים עם ההתנחלויות הישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית.
במכתב לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין קראו הארגונים לנקוט פעולות שיצייתו למשפט הבינלאומי ויעצרו את תמיכתה של אירופה במפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי ובהפרות זכויות האדם שעליהן הוא מבוסס.
קריאה זו מושמעת כאשר תשומת הלב הבינלאומית מוסטת לתרחישי "היום שאחרי" על רקע הפסקת האש השברירית בעזה והמשך סבלם של הפלסטינים שם, ובעוד הרשויות הישראליות מרחיבות את ההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה במערבית ומחריפות את דיכויים של הפלסטינים.
מדינות האיחוד האירופי גינו שוב ושוב, פה אחד, את ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית וכינו אותן "בלתי חוקיות" ו"מכשול לשלום". ובכך שהטילו שני סבבים של סנקציות ממוקדות על מתנחלים ישראלים, הן אף הכירו פה אחד בחומרתן של ההפרות זכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית.
אי-החוקיות של ההתנחלויות ואופיין החמור ביותר של הפרות הזכויות של הפלסטינים, ובהן הפרדה גזעית ואפרטהייד, קיבלו אישור מוסמך של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). בפסיקה מכוננת מיולי 2024 קבע בית המשפט שהכיבוש של ישראל הוא בלתי חוקי, שיש לפרק את ההתנחלויות, ושמדינות מחויבות שלא להכיר במצב הבלתי חוקי הנובע מהכיבוש הישראלי בשטח הפלסטיני או לסייע לו. בית המשפט ציין מפורשות שמדינות מחויבות למנוע השקעות או יחסי סחר "המסייעים לקיומו של המצב הבלתי חוקי שיצרה ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש" ולהימנע מכך בעצמן.
במכתבם לפון דר ליין הבהירו הארגונים הלא-ממשלתיים והאיגודים המקצועיים כיצד המדיניות הנוכחית של האיחוד האירופי מפרה את ההתחייבויות האלה. אף שמוצרי ההתנחלויות מוחרגים מהטבות המכס המוענקות מכוחו של הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות האיחוד האירופי (המכונה גם "הסכם האסוציאציה"), הם אינם מנועים מלהיכנס לשוק האירופי.
בעיצומן של מחלוקות חריפות לא הצליח האיחוד האירופי לאמץ צעדי תגובה לפשעי המלחמה, לפשעים נגד האנושות ולמעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח העם שביצעה ישראל בעזה. עם זאת, על האיחוד לשמור לכל הפחות על עקביות בהצהרותיו ולעמוד בהתחייבויותיו על פי המשפט הבינלאומי על ידי הטלת איסור על מסחר ועל עסקים עם ההתנחלויות, שאי אפשר להפריד בינן לבין הפרות קיצוניות של זכויות אדם.
