- העקירה בכפייה של האוכלוסייה בשלושה מחנות פליטים בגדה המערבית בינואר ובפברואר 2025 בידי ממשלת ישראל עולה כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
- אמנות ג'נבה אוסרות על עקירת אזרחים משטח כבוש אלא לתקופות מוגבלות, מסיבות צבאיות הכרחיות או כדי לשמור על ביטחונה של האוכלוסייה. אזרחים עקורים זכאים להגנה, למעון הולם ולאפשרות לחזור עם סיום מעשי האיבה באזור.
- יש לחקור נושאי משרות ישראלים בכירים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, בנוגע למבצעים במחנות הפליטים, ולהעמידם לדין, בהתאם, בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. על ממשלות להטיל סנקציות ממוקדות ולנקוט פעולות דחופות אחרות כדי ללחוץ על רשויות ישראליות לשים קץ למדיניותן הדכאנית.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפורסם היום שהעקירה בכפייה של האוכלוסייה משלושה מחנות פליטים בגדה המערבית בינואר ובפברואר 2025 בידי ממשלת ישראל עולה כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. לכ-32,000 האנשים שעל פי דיווחים נעקרו לא הוּתר לחזור לבתיהם, שרבים מהם נהרסו בכוונה תחילה בידי כוחות ישראליים.
הדו"ח, המחזיק 105 עמודים (באנגלית), "כל החלומות שלי נמחקו: ישראל עוקרת בכפייה פלסטינים בגדה המערבית", מתאר בפרוטרוט את "מבצע חומת ברזל", מבצע צבאי ישראלי במחנות הפליטים ג'נין, טול-כרם ונור שמס שהחל ב-21 בינואר 2025, ימים אחדים לאחר שהוכרז על הפסקת אש זמנית ברצועת עזה. כוחות ישראליים הוציאו פקודות פתאומיות לאזרחים לעזוב את בתיהם, בין היתר באמצעות רמקולים שנישאו על רחפנים. עדי ראייה אמרו שחיילים נעו בשיטתיות ברחבי המחנות, פרצו לבתים, בזזו רכוש, חקרו תושבים, ולבסוף אילצו את כל המשפחות לצאת.
"בתחילת 2025 הוציאו רשויות ישראליות בכפייה 32,000 פלסטינים מבתיהם במחנות פליטים בגדה המערבית, כשהן מתעלמות מהגנות המשפט הבינלאומי ואינן מתירות להם לחזור" אמרה נדיה הרדמן, חוקרת בכירה לענייני פליטים ומהגרים בארגון Human Rights Watch. "בזמן שתשומת הלב העולמית מתמקדת ברצועת עזה כוחות ישראליים מבצעים פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וטיהור אתני בגדה המערבית, שבגינם יש לחקור ולהעמיד לדין".
ארגון Human Rights Watch ראיין 31 פליטים פלסטינים שנעקרו משלושת המחנות וניתח תמונות לוויין וצווי הריסה שהוציא הצבא הישראלי והמאשרים את ההרס הנרחב. החוקרים גם ניתחו ואימתו סרטונים ותמונות של הפעולות שביצע הצבא הישראלי.
ב-21 בינואר הסתערו כוחות ישראליים על מחנה הפליטים ג'נין באמצעות מסוקי אפאצ'י, כטב"מים, דחפורים וכלי רכב משוריינים שתמכו במאות חיילים מכוחות הקרקע שאילצו אנשים לעזוב את בתיהם. תושבים סיפרו לארגון Human Rights Watch שבעת שגורשו ראו דחפורים הורסים בניינים. פעולות דומות בוצעו במחנה הפליטים טול-כרם ב-27 בינואר ובמחנה הפליטים הסמוך נור שמס ב-9 בפברואר.
הצבא הישראלי לא סיפק כל מקלט או סיוע הומניטרי לתושבים שנעקרו. רבים ביקשו מקלט בבתים צפופים של קרובים או חברים, אחרים פנו למסגדים, לבתי ספר ולארגוני צדקה.
אישה בת 54 אמרה שחיילים ישראלים "צעקו וזרקו חפצים לכל עבר... זה היה כמו תמונה מתוך סרט – חלק מהם חבשו מסיכות והם נשאו כלי נשק מכל הסוגים. אחד החיילים אמר: 'כבר אין לך כאן בית. את צריכה לעזוב'".
מאז הפשיטות מנעו רשויות ישראליות מתושבים את הזכות לחזור למחנות, אף על פי שלא מתקיימות פעולות צבאיות בסביבה. חיילים ישראלים ירו באנשים שניסו להגיע לבתיהם, ורק למעטים הוּתר לאסוף את חפציהם. באמצעות דחפורים הצבא הרס, שיטח ופינה שטחים עבור מה שנראה כדרכי גישה רחבות יותר בתוך המחנות, וחסם את כל הכניסות אליהם.
בתמונות לוויין שנותחו בידי ארגון Human Rights Watch ניתן לראות שכעבור שישה חודשים, יותר מ-850 בתים ומבנים אחרים נהרסו או ניזוקו קשות בשלושת המחנות. ההערכה התמקדה רק באזורים של הרס נרחב, שבהם בניינים שנהרסו או ניזוקו קשות, לא אחת בשל הרחבת סמטאות ודרכים במחנות הבנויים בצפיפות.
על פי הערכה מוקדמת של תמונות לוויין בידי מרכז הלוויינים של האו״ם (UNOSAT) מאוקטובר 2025, 1,460 בניינים ניזוקו בשלושת המחנות, לרבות 652 בניינים שבהם נראים סימנים לנזק בינוני.
סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) הקימה את שלושת המחנות בשנות החמישים המוקדמות כדי לשכן בהם פלסטינים שגורשו מבתיהם או נאלצו לברוח בעקבות הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. אותם פליטים – העקורים וצאצאיהם – התגוררו במחנות מאז.
סעיף 49 של אמנת ג'נבה הרביעית, החל על שטחים כבושים, אוסר לעקור אזרחים משטח כבוש אלא לתקופה מוגבלת, בשל צרכים צבאיים הכרחיים או לשם שמירה על ביטחון האוכלוסייה. אזרחים עקורים זכאים להגנה ולמעון הולם. על הכוח הכובש להבטיח את חזרתם של אנשים עקורים עם תום מעשי האיבה באזור.
נושאי משרות ישראלים טענו במכתב שנשלח לארגון Human Rights Watch כי מבצע חומת ברזל נערך "לאור האיומים הביטחוניים שהציבו מחנות אלה ולאור הנוכחות הגוברת של גורמי טרור בתוכם". ואולם, לדברי ארגון Human Rights Watch, רשויות ישראליות לא עשו כל ניסיון מפורש להוכיח שהאפשרות המעשית היחידה שעמדה לרשותם הייתה גירוש מלא של האוכלוסייה האזרחית כדי להשיג את מטרתן הצבאית, או להסביר מדוע הן מונעות מתושבים לחזור.
נושאי משרות ישראלים לא השיבו לשאלתו של ארגון Human Rights Watch מתי, אם בכלל, תרשה ישראל לפלסטינים לחזור. שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', אמר בפברואר כי אם תושבי המחנות "ימשיכו ב'טרור' שלהם", המחנות "יהפכו לעיי חורבות שלא ניתן לגור בהם" ו"תושביהם ייאלצו לנדוד ולחפש חיים חדשים בארצות אחרות".
ההרחקה בכפייה של פלסטינים מהמחנות בידי הרשויות עולה גם כדי טיהור אתני, מונח לא-משפטי המתאר את הסילוק הלא חוקי של קבוצה אתנית או דתית אחת מאזור בידי קבוצה אתנית או דתית אחרת.
הפשיטות בוצעו בשעה שאור הזרקורים הופנה לרצועת עזה, שם ביצעו רשויות ישראליות פשעי מלחמה, טיהור אתני, פשעים נגד האנושות – לרבות עקירה בכפייה והשמדה – ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם.
מאז התקיפות בהובלת חמאס על דרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הרגו כוחות ישראליים כ-1,000 פלסטינים בגדה המערבית. רשויות ישראליות הגבירו את השימוש במעצרים מִנהליים ללא אישום או משפט, את הריסת בתיהם של פלסטינים ואת בניית ההתנחלויות הלא חוקיות; בד בבד גוברים גם מעשי האלימות שמתנחלים מבצעים, בגיבוי המדינה, ועינוי עצירים פלסטינים. עקירה בכפייה ומעשי דיכוי אחרים של פלסטינים בגדה המערבית הם חלק מהפשעים שמבצעות רשויות ישראליות – פשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
יש לחקור נושאי משרות בכירים בגין המבצעים במחנות הפליטים, ובמקרה שיימצאו אחראים, יש להעמידם לדין בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, לרבות מטעמי אחריות פיקודית. בין אלה שיש לחקור: האלוף אבי בלוט, אלוף פיקוד המרכז שהיה אחראי למבצעים הצבאיים בגדה המערבית וניהל את הפשיטות על המחנות ואת הוצאת צווי ההריסה; רב אלוף הרצי הלוי ורב אלוף אייל זמיר, שכל אחד מהם כיהן, בתורו, כראש המטה הכללי של הצבא הישראלי; השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', היושב בקבינט הביטחוני ומכהן גם כשר האוצר; שר הביטחון ישראל כ"ץ, וראש הממשלה בנימין נתניהו.
על משרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ורשויות משפטיות של מדינות, על פי העיקרון של סמכות שיפוט אוניברסלית, לחקור נושאי משרות ישראלים שנגדם קיימים חשדות מבוססים לפשעי זוועה בגדה המערבית, לרבות כעניין של אחריות פיקודית.
על ממשלות להטיל סנקציות ממוקדות על בלוט, זמיר, סמוטריץ', כ"ץ, נתניהו ונושאי משרות ישראלים אחרים המעורבים בהפרות חמורות ומתמשכות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. עליהן גם ללחוץ על רשויות ישראליות לשים קץ למדיניותן הדכאנית, להטיל על ישראל אמברגו נשק, להשעות הסכמי סחר מועדפים עם ישראל, לאסור על סחר עם התנחלויות לא חוקיות ולאכוף את צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
"ההפרות המחמירות והולכות של ישראל בגדה המערבית מבהירות מדוע על ממשלות לפעול בדחיפות, למרות הפסקת האש השברירית ברצועת עזה, כדי למנוע מרשויות ישראליות להסלים את דיכוי הפלסטינים", אמרה הרדמן. "עליהן להטיל סנקציות ממוקדות על ראש הממשלה נתניהו, על שר הביטחון כ"ץ ועל בכירים אחרים האחראים לפשעים חמורים נגד פלסטינים, ולאכוף את כל הצווים של בית הדין הפלילי הבינלאומי".
