"שכח ממנו, הוא לא כאן"

שליטת ישראל במעמד התושבות של הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה

[1] כשניים וחצי מיליון פלסטינים וכחצי מיליון מתנחלים יהודים גרים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שישראל כבשה מירדן במלחמת 1967; הפלסטינים מעוניינים במזרח ירושלים כבירת מדינתם העתידית. כמיליון וחצי פלסטינים גרים ברצועת עזה.

[2] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה: האיסור שמטילה ישראל על איחוד משפחות בשטחים מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה", יולי 2006, עמ' 15 (מתוך 1,300 הנשאלים, פלסטינים בגירים תושבי השטח הכבוש, 17.2% דיווחו כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו רשום במרשם האוכלוסין; הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה מעריכה כי אוכלוסיית הגדה המערבית ועזה בשנת 2005 עמדה על 3,762,500 נפש).

[3] במסגרת הסכם הביניים הפלסטיני-ישראלי משנת 1995, המכונה "הסכם אוסלו ב'", הועברה להלכה האחריות על "תחום מרשם האוכלוסין ו[ה]תיעוד בגדה המערבית וברצועת עזה" מישראל "לצד הפלסטיני". על-פי ההסכם, הרשות הפלסטינית "[ת]יידע את ישראל לגבי כל שינוי במרשם האוכלוסין של[ה], כולל, בין היתר, כל שינוי במקום המגורים של כל תושב". אולם למעשה, ישראל שמרה לעצמה את הסמכות הבלעדית להעניק מעמד של תושבות קבע בגדה המערבית וברצועת עזה. אף כי הרשות הפלסטינית היא זו שמנפיקה באופן פיזי את תעודות הזהות של הפלסטינים, חיילים ופקידים ישראליים במעברי הגבול אינם מכירים בתעודות אלא אם כן המידע המופיע עליהן תואם לנתונים במרשם האוכלוסין הישראלי. הרשות הפלסטינית אינה מנפיקה תעודות זהות בלי לקבל תחילה אישור מישראל משום שאחרת לא תהיה בהן תועלת מעשית.

[4] פלסטינים אף צריכים תעודות זהות שישראל מנפיקה בבואם להגיש בקשה לקבלת אישור צבאי מיוחד הנדרש להם כדי להיכנס לאזורים כמו מזרח ירושלים שבהם ממוקמים בתי חולים פלסטיניים מרכזיים ואתרים דתיים חשובים; לאותם אזורים בגדה המערבית הכלואים בין "הקו הירוק" לבין מכשול ההפרדה הישראלי; להתנחלויות, שחלק מהפלסטינים עובדים בהן; ולישראל עצמה.

[5] בג"ץ 3216/07, חמדאן ואח ' נ ' מדינת ישראל ואח ', עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים , 11 באפריל 2007, פס ' 76, זמין לקריאה בכתובת http://www.hamoked.org.il/items/8870.pdf . עד שנת 2005 ישראל שלטה בכל הכניסות לרצועת עזה והיציאות ממנה .

[6] ברצועת עזה פועלות חמש אוניברסיטאות, ובגדה המערבית פועלות תשע. לפי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי "גישה", האוניברסיטאות בגדה המערבית מציעות תכניות לימוד רבות שאינן זמינות ברצועת עזה, ובהן ריפוי בעיסוק, הנדסה רפואית, רפואה וטרינרית ודמוקרטיה וזכויות האדם. "אין לנו בעיה אתך, יש לנו בעיה עם סטודנטים", הודעה לעיתונות מטעם ארגון "גישה", 14 בדצמבר 2011.

[7] בג"ץ 5875/07, "בקשה מטעם המשיבים למחיקת העתירה על הסף , תגובה בבקשה למתן צו ביניים ", 2 בספטמבר 2007, זמין לקריאה בכתובת http://www.hamoked.org/items/9073.pdf .

[8] כפי שהוזכר לעיל, הארגונים "בצלם" והמוקד להגנת הפרט העריכו כי 640 אלף בני אדם הודרו ממרשם האוכלוסין ולא זכו למעמד תושבות ("משפחות בהקפאה", עמ' 15). בדומה לכך, הערכה גסה ושמרנית המבוססת על הנתונים הזמינים מעלה שמאז שנת 1994 הקטינו ההגבלות הישראליות באופן מלאכותי את האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה ב-600 אלף בני אדם לערך. אומדן זה נמוך ככל הנראה מהמציאות, משום שהוא מבוסס על ההנחה שרק אנשים שהודרו מהמרשם במהלך המפקד שנערך בשנת 1967 ביקשו לאחר מכן לקבל מעמד תושבות (ישראל הדירה לפחות 270 אלף פלסטינים ממרשם האוכלוסין בשנת 1967, ולאחר מכן אישרה כ-70 אלף בקשות תושבות המכונות "איחוד משפחות" בין השנים 1967 ו-2000, ו-32,900 בקשות נוספות מאז שנת 2007) ועל ההנחה שישראל לא הדירה מהמרשם באורח לא הוגן אף פלסטיני מאז שנת 1994, שעד אליה היא שללה לצמיתות, כפי שיצוין להלן, את מעמד התושבות של 130 אלף מתושבי הגדה המערבית. לפי הערכת הבנק העולמי, שיעור הגידול באוכלוסיית הגדה המערבית ורצועת עזה בין השנים 1994 ו-2009 עומד על 3.8% מדי שנה, ובין השנים 2009 ו-2011 עומד שיעור זה על 2.8%. World Bank, “World Development Indicators,” 2011, p. 38 (“West Bank and Gaza”),
 http://data.worldbank.org/data-catalog/world-development-indicators?cid=GPD_WDI
( כניסה לאתר ב -2 בינואר 2012).

[9] בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 33.

[10] בג"ץ 11120/05, חמדאן ואח ' נ ' אלוף פיקוד הדרום ואח '.

[11] מירון בנבנשתי , לקסיקון יהודה ושומרון , ירושלים : כנה , 1987, עמ ' 21; וכן The Rule of Law in Areas Administered by Israel (Tel Aviv: International Commission of Jurists, Israel National Section, 1981), p. 86 [ שלטון החוק באזורים המנוהלים בידי ישראל ]; מצוטט בתוך : בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות שסועות : פירוד משפחות פלסטיניות בשטחים ", יולי 1999, עמ ' 25-24.

[12] ישראל ממשיכה לשלוט על המרחב האווירי של רצועת עזה ובכל נקודות הגבול ביבשה ובים חוץ מהגבול הדרומי עם מצרים, ואוכפת אזור אסור לכניסה במרחב המשתרע עד לקילומטר מהגבולות היבשתיים של הרצועה.

[13] כמה מאות פלסטינים נכנסים לישראל מדי חודש מרצועת עזה לצורך קבלת טיפול רפואי בישראל או בגדה המערבית במימון הרשות הפלסטינית.

[14] ישראל שמרה לעצמה שליטה עקיפה על מעבר הגבול המצרי (בעיר רפיח) לרצועת עזה עד שחמאס השתלט על השטח בשנת 2007.

[15] על-פי הסכמי הביניים משנת 1995, לישראל שליטה מלאה על גבולות הגדה המערבית וכן על 62% מהשטח, המכונים "אזור סי". כמו כן, אזור סי הוא האזור הרציף היחיד בגדה המערבית, והוא מבוֹדד בפועל ערים ויישובים אחרים מחוץ לו שנותרו במובלעות ללא רצף זו עם זו. לכן, ישראל שולטת למעשה בתנועה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים ובגישה אליהם ובתנועה בין אזורי אֵי (שבהם יש להלכה שליטה פלסטינית מלאה) ואזורי בי (שבהם הרשות הפלסטינית אחראית על העניינים האזרחיים ואילו ישראל אחראית על הביטחון).

[16] חמאס וארגונים חמושים אחרים שיגרו אנשים לפיגועי התאבדות נגד אזרחים ישראלים הן מהגדה המערבית והן מרצועת עזה . Human Rights Watch , " נמחק ברגע : התקפות של מחבלים מתאבדים נגד אזרחים ישראלים ", אוקטובר 2002, http://www.hrw.org/he/reports/2002/10/15 . מאז שנת 2001 ירו ארגונים חמושים ברצועת עזה אלפי רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים , ובכמה מקרים הרגו בדרך זו אנשים . Human Rights Watch , " רקטות מעזה : ירי רקטות על - ידי ארגונים פלסטיניים חמושים ופגיעתו באזרחים ", אוגוסט 2009, http://www.hrw.org/he/reports/2009/08/06-2 .

[17] לדיון בהפרות שבוצעו במהלך השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, ר' Human Rights Watch , "מאבק פנימי : הפרות זכויות האדם בידי פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית ", יולי 2008, http://www.hrw.org/reports/2008/07/29/internal-fight-0 .

[18] בג"ץ 8881/06, גזאונה נ ' המִנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון .

[19] הכוחות הישראליים כבשו את מזרח ירושלים בשנת 1967, ולאחר מכן סיפחה ישראל 70 קילומטרים רבועים מהגדה המערבית וצירפה אותם לשטח השיפוט של עיריית ירושלים. ישראל מחשיבה את ירושלים לחלק משטחה הריבוני ומתייחסת לפלסטינים ממזרח ירושלים כ"תושבי קבע" במדינת ישראל. לפי נתונים רשמיים, הרשויות בישראל שללו את מעמד התושבות במזרח ירושלים מיותר מ-10,000 בני אדם.

[20] קודם לכן כבשו הכוחות הישראליים את רצועת עזה לתקופה קצרה , החל בסוף חודש אוקטובר 1956 ועד סוף חודש מארס 1957.

[21] צו סגירת האזור ( רצועת עזה וצפון סיני ), מס ' 1, תשכ " ז -1967; צו בדבר שטחים סגורים ( אזור הגדה המערבית ), מס ' 34, תשכ"ז-1967; צו בדבר שטחים סגורים ( אזור הגדה המערבית ), מס ' 5, תשכ " ז -1967, 8 ביוני 1967.

[22] המִפקד הישראלי תיעד 598,637 בני אדם בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ו-356,261 בני אדם ברצועת עזה.

Joel Perlmann, The 1967 Census of the West Bank and Gaza Strip: A Digitized Version . ( Annandale- on-Hudson, N.Y.: Levy Economics Institute of Bard College: November 2011). Volume 1, Table A, “Population, Area and Population Density in the West Bank by District,” and Table J, “Gaza Strip Population According to 1967 Census and Egyptian Estimate for 1966,” http://www.levyinstitute.org/pubs/1967_census/vol_1_intro_tab_a.pdf and http://www.levyinstitute.org/pubs/1967_census/vol_1_intro_tab_j.pdf. ( כניסה לאתר ב -2 בינואר 2012) [Digitized from: Israel Central Bureau of Statistics, "Census of Population and Housing, 1967 Conducted in the Areas Administered by the IDF," Vols. 1–5 (1967–70), and "Census of Population and Housing: East Jerusalem, Parts 1 and 2" (1968–70).] Also see: Wael R. Ennab, "Population and Demographic Developments in the West Bank and Gaza Strip until 1990," UN Conference on Trade and Development, U.N. Doc. UNCTAD/ECDC/SEU/1, June 28, 1994, available from http://www.unctad.org/en/docs/poecdcseud1.en.pdf , ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011) עמ ' 73, 75.

[23] ר' למשל צווי הצבא הישראלי כפי שנידונו בדו"ח בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות שסועות, פירוד משפחות פלסטיניות בשטחים", יולי 1999, עמ' 14; וכן תום שגב, "מלחמת יוני 1967 ובעיית הפליטים", Journal of Palestine Studies , אביב 2007 ( v. 36 n.3 ), זמין לקריאה בכתובת http://prrn.mcgill.ca/research/papers/segev.pdf .

[24] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם מוחמד נ ', רצועת עזה , 20 במאי 2011.

[25] Yehuda Lukacs, Israel, Jordan and the Peace Process (Syracuse, NY: Syracuse University Press, 1997), note 4, p. 218, , מסתמך על שני דוחות של אונר " א מהחודשים אוקטובר ודצמבר 1967 ועל Daniel Dishon, ed., Middle East Record, 1967 (Tel Aviv: Israeli Univ. Press, 1968), p. 311 .

[26] במספר הכולל של אונר " א נכללו 240 אלף בני אדם שנעקרו לראשונה ו -150 אלף בני אדם נוספים שנעקרו בפעם השנייה , לאחר שנמלטו לגדה המערבית או לרצועת עזה במהלך מלחמת 1948. סוכנות הסעד ותעסוקה של האו " ם לפליטים פלסטינים ( אונר " א ), מדריך לאונר " א , יוני 1995, " הגדה המערבית ", עמ ' 9, זמין לקריאה בכתובת http://repository.forcedmigration.org/show_metadata.jsp?pid=fmo:3193 ( כניסה לאתר ב -23 בדצמבר 2011) . במהלך המשא ומתן בשנת 1995 העריכה ישראל כי אוכלוסיית הפליטים משנת 1967 מונה 250 אלף , נפש בעוד אש"ף טען כי היא מונה 875 אלף נפש. בחודש אוגוסט 1967 התירה ישראל ל-14 אלף פלסטינים לשוב לגדה המערבית מירדן במהלך "מבצע פליט"; לא ברור אם נתוני אונר"א שהוזכרו לעיל מביאים נתון זה בחשבון. Lukacs , Israel , Jordan and the Peace Process , pp. 64-70 ; תום שגב, "מלחמת יוני 1967 ובעיית הפליטים ". בכל הנוגע לרצועת עזה , הרי שהמפקד הישראלי תיעד בשנת 1967 אוכלוסייה של 356,261 נפש , ואילו בשנת 1966 העריכו הרשויות המצריות את היקף האוכלוסייה ברצועה ב -454,960 נפש . ר ' Perlmann, 1967 Census, Volume 1, Table J .

[27] ההיסטוריון הישראלי תום שגב מצטט הערכות רשמיות של ישראל , ארה " ב ובריטניה שניתנו בין חודש יולי 1967 לחודש יוני 1968, ולפיהן בין 220 אלף ל -250 אלף פלסטינים חצו לאחר המלחמה את גשרי הירדן והיגרו מהגדה המערבית . זאת , בנוסף ל -50 אלף פלסטינים שיצאו מרצועת עזה במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 1968; לא ברור אם נתונים אלה נכללו בהערכה של אונר " א כי 390 אלף פלסטינים נמלטו לירדן עקב מלחמת 1967. תשעה מכל עשרה פלסטינים שהיגרו מהשטח הכבוש בתקופה שמיד לאחר המלחמה היו גברים צעירים , ורבים מהם עזבו בשל אבטלה או כדי להתאחד עם משפחותיהם , כך , לפי " שישה מחקרים [ ישראליים ] שונים " מאותה עת . שגב , " מלחמת יוני 1967 ובעיית הפליטים ", עמ ' 10-8.

[28] לדוגמה , הממשל הצבאי של ישראל קיבל ממוכתרים פלסטינים ברצועת עזה רשימות שמות של משפחות שהופרדו , והציע לשלם לבני המשפחה שנשארו כדי שיעזבו את רצועת עזה . על - פי מסמכים דיפלומטיים של ארה " ב משנת 1968, נער בגיל העשרה שאביו כבר עזב את רצועת עזה דיווח לוועד הבינלאומי של הצלב האדום כי סוכנים של הצבא הישראלי הציעו לשלם לו 500 לירות אם יעזוב ביחד עם אמו ואחיו . בנוסף , הצבא הישראלי אישר " מדיניות של הטלת עוצרים מקומיים , חיפושים , ומעצרים בעקבות כל פעולת טרור , כאחד האמצעים לעידוד יציאה " מהגדה המערבית , על - פי תיעוד פגישה של גורמים בצבא הישראלי ; ועודד הגירה מרצועת עזה בכך שהחליט שרמת המחייה ברצועה תהיה " סבירה " אבל רק " קרובה לזו שהתקיימה לפני הכיבוש "; על - פי אחד המסמכים , פירושו של דבר שישראל לא תיצור מקורות הכנסה חדשים עבור פליטים החיים במחנות . עם זאת , הממשלה החליטה למשוך חלק מהפליטים מרצועת עזה לעבודות בנייה וחקלאות בגדה המערבית . שגב , שם .

[29] שגב, שם, מצטט מסמכים ישראליים מחודש אוקטובר 1967 ורשומות דיפלומטיות של ארה " ב מהחודשים יולי ואוגוסט 1968.

[30] ר' להלן "מקרי מבחן"; וכן שגב, שם. בחלק מהמקרים פלסטינים לא היו מודעים לכך שהצבא ביטל את מעמד התושבות שלהם.

[31] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח ' דיג ' ה נ ', העיר עזה , 20 במאי 2011. לא ברור מדוע ח ' דיג ' ה נ ' לא הייתה מודעת לדרישה לחדש את רישיון היציאה שלה בתוך שישה חודשים .

[32] לאחר הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994 רשמה ישראל מחדש 10,000 פלסטינים שהיו להם קשרים חזקים לרשות הפלסטינית ופלסטינים שהמקרים שלהם אושרו על - ידי ועדה משותפת לרשות ולישראל שפעלה החל מראשית שנת 2000 ועד לחודש ספטמבר בשנה ההיא . מכתב לעו " ד עידו בלום מהמוקד להגנת הפרט מאת סגן משנה עומר קנובלר , מחלקת מרשם האוכלוסין , משרד היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון [ הגדה המערבית ], 30 במארס 2011; ר ' גם עקיבא אלדר , " ישראל שללה תושבות מ -140 אלף פלסטינים ", הארץ , 11 במאי 2011, http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1173575 ( כניסה לאתר ב -23 בדצמבר 2011).

[33] על-פי החלטת ממשלה מ -10 בספטמבר 1967, בני משפחה מדרגה ראשונה כוללים בני זוג , הורים , ילדים ואחים משני המינים . הליך זה תקף רק לגבי " תושבי קבע " שחיו בירושלים , בגדה המערבית או ברצועת עזה לפני 5 ביוני 1967 ועזבו את השטח לא יאוחר מ -4 ביולי 1967. החלטת ממשלה מ -13 בספטמבר 1967 הסמיכה את משרד הפנים לטפל בבקשות . משרד הפנים רשאי להעניק איחוד משפחות אם הבקשות הוגשו על - ידי תושבים או תושבות עבור בני זוג , בנים רווקים עד גיל 16, ונכדים יתומים עד גיל 16 משני המינים ; וכן עבור אחיות רווקות או הורים מעיל גיל 60 שאין להם קרובים אחרים . ר ' בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות שסועות ", עמ ' 24.

[34] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה ", עמ ' 8.

[35] מירון בנבנישתי מעריך כי בין השנים 1967 ו -1972 התירו הרשויות הישראליות ל -45 אלף פלסטינים לחזור לשטח הפלסטיני הכבוש . הסניף הישראלי של ועדת המשפטנים הבינלאומית ( ICJ ) מצא כי בין השנים 1967 ו -1977 אישרה ישראל כ -50 אלף בקשות לאיחוד משפחות . בנבנישתי , לקסיקון יהודה ושומרון ( ירושלים : כנה , 1987), עמ ' 21; וכן ICJ, The Rule of Law in Areas Administered by Israel (Tel Aviv : ICJ, Israel National Section, 1981), p. 86 , מצוטט אצל בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות שסועות ", עמ ' 26-25.

[36] ר' למשל בג " ץ 4494/91, סרחאן ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל באזור יהודה ושומרון ואח ', תשובת פרקליטות המדינה מ -18 בנובמבר 1992, סעיף 7.

[37] ר' בג " ץ 263/85, עוואד ואח ' נ ' מפקד המִנהל האזרחי , נפת רמאללה , ואח ', פ " ד מ (2) 281 עמ ' 283; ותשובת פרקליטות המדינה לבג " ץ 802/79, סמרה ואח ' נ ' מפקד אזור יהודה ושומרון , פ " ד לד (4) 1, עמ ' 3.

[38] בנבנישתי , לקסיקון יהודה ושומרון ( ירושלים : כנה , 1987), עמ ' 21, מצוטט בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 8.

[39] בג " ץ 4494/91, סרחאן ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל ביהודה ושומרון ואח ', הודעה מטעם פרקליטות המדינה מ -18 בנובמבר 1992, סעיף 6. מצוטט בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 8.

[40] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה ", עמ ' 8.

[41] בג " ץ 683/85, משתהא נ ' המפקד הצבאי לרצועת עזה , פ " ד מ (1) 309, עמ ' 310 ( הכשרת מדיניות זו של המנהל האזרחי ), מצוטט בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 8. הצבא הישראלי הקים את המנהל האזרחי בשנת 1981, לאחר הסכם השלום של ישראל עם מצרים , כחלק ממפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים . צה " ל , " חמש עובדות על המנהל האזרחי " ( באנגלית ), 19 במאי 2011, http://dover.idf.il/IDF/English/News/​today/​2011/​05/​1902.htm ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[42] בג " ץ 1979/90, עושארה ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל באזור יהודה ושומרון , ( הוגש על - ידי האגודה לזכויות האזרח והמועצה הלאומית לשלום הילד ). ר ' גם למשל החלטה מס ' 799 של מועצת הביטחון של האו " ם , 18 בדצמבר 1992 ( ששבה ואישרה החלטות קודמות רבות ולפיה המועצה " מגנה בחריפות את הפעולות שנקטה ישראל , הכוח הכובש , לגירוש מאות אזרחים פלסטינים "), זמינה לקריאה בכתובת : http://www.yale.edu/lawweb/avalon/un/un799.htm ( כניסה לאתר ב -23 בינואר 2012).

[43] ארגון "בצלם" תיעד את גירושם של עשרה נשים וילדים ואת צווי הגירוש שהוצאו ל -49 בני אדם נוספים . ר ' בצלם , " חידוש גירושם של נשים וילדים מהשטחים בשל ' שהייה בלתי חוקית '", אוקטובר 1991, עמ ' 11.

[44] בחודש נובמבר 1992 העניקה ישראל רישיונות ביקור ארוכי טווח לבני זוג של תושבים פלסטינים שנכנסו לשטח הפלסטיני הכבוש בין 1 בינואר 1990 ל -31 באוגוסט 1992. בחודש אוגוסט 1993 אישרה ישראל את בקשותיהם של פלסטינים אלה לאיחוד משפחות . בחודש פברואר 1994 הכריזה ישראל כי תעניק רישיונות ביקור ארוכי טווח לזרים שנישאו לתושבים פלסטינים ונכחו בשטח הפלסטיני הכבוש או שהיו להם רישיונות להיכנס אליו בין 1 בספטמבר 1992 ל -31 באוגוסט 1993. ר ' בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 9.

[45] שם.

[46] שם, עמ ' 18-17.

[47] באחד המקרים קבעו הרשויות בישראל כי " מרכז החיים " של פלסטינים הוא מחוץ לשטח הפלסטיני הכבוש , כאשר הקביעה נסמכה על בחינת " תקופת שהייתם הרצופה והממושכת של הנדונים יחד עם בני זוגם באזור , החל מתקופת שנות השבעים " ועד לשנת 2006. מכתב למוקד להגנת הפרט מאת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 2 במארס 2006, מצוטט בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 18.

[48] הסכם הביניים , נספח 3, תוספת 1, סעיף 18(1).

[49] צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין ( יהודה ושומרון ), מס ' 297, התשכ " ט -1969, סעיף 11 א , כפי שתוקן בצו מס ' 1208, 13 בספטמבר 1987. הצו בוטל בשנת 1995 עם פרסומו של " צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין ( תיקון מס ' 23) ( יהודה ושומרון ), צו מס ' 1421, התשנ " ה -1995. הצו משנת 1995 דרש כי לפחות אחד ההורים יהיה תושב וכי הילדים יוכיחו כי השטח הפלסטיני הכבוש הוא מקום המגורים הקבוע שלהם ; מאוחר יותר הוחלף צו זה על - ידי הסכם הביניים .

[50] הרשות הפלסטינית המשיכה לטפל בבקשות הנוגעות למרשם האוכלוסין לאחר שחמאס השתלט בכוח על רצועת עזה בשנת 2007; ישראל מסרבת לעבוד מול רשויות חמאס . ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח ' ליל פרג ', סגן מנהל משרד הרשות הפלסטינית לעניינים אזרחיים בעזה , העיר עזה , 25 במאי 2011.

[51] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות שסועות ", עמ ' 45.

[52] עמירה הס, "משפחות לפי מכסה ", הארץ , 15 ביוני 1998.

[53] בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 13, מבוסס על מידע שנמסר על - ידי המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית .

[54] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איימן קנדיל , משרד הרשות הפלסטינית לעניינים אזרחיים , רמאללה , 26 במאי 2011.

[55] ר' להלן "ההשלכות המתמשכות של הקפאת האישורים ברצועת עזה", להלן.

[56] עמירה הס , " רישום האוכלוסין של הפלסטינים לא ' מתנתק ' מהמחשב בישראל ", הארץ , 26 בספטמבר 2005, http://www.haaretz.co.il/misc/1.1047245 ( כניסה לאתר ב -23 בינואר 2012).

[57] על-פי בצלם והמוקד להגנת הפרט (שהתבססו על בחינה של "עשרות תיקים"), במקרים שבהם פלסטינים ביקשו מהרשויות הישראליות לטפל בבקשותיהם לאיחוד משפחות , לרשויות הישראליות נדרשו בין " למעלה משנה " לבין " מספר שנים " כדי למסור מענה משמעותי כלשהו . במקרים שנגעו לילדים שמלאו להם 16 במהלך ההליך , ילדים אלה , ככלל , " לא יכלו " להירשם במרשם האוכלוסין במסגרת הליך רגיל , ונזקקו [...] להליך החסום של איחוד משפחות ". בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 15.

[58] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איימן קנדיל , המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית , רמאללה , 26 במאי 2011.

[59] צו בדבר תעודות זהות ומרשם אוכלוסין ( יהודה ושומרון ), מס ' 297, התשכ " ט -1969, סעיף 13 (" חל שינוי או תיקון באחד הפרטים המנויים בסעיף 11, חייב תושב שקיבל תעודת זהות להודיע על שינוי תוך שלושים יום ללשכת מרשם האוכלוסין שבשטח סמכותה נמצא מקום מגוריו , כפי שייקבע על - ידי הרשות המוסמכת ").

[60] בשונה מרישום תושבים חדשים , כמו בני זוג זרים של פלסטינים הרשומים כתושבים , תחום שבו ישראל שמרה לעצמה את הזכות לאישור מוקדם , בכל הנוגע לשינויי כתובת , אין הסכם הביניים קובע אלא זאת : הצד הפלסטיני יידע את ישראל לגבי כל שינוי במרשם האוכלוסין שלו , כולל , בין היתר , כל שינוי במקום המגורים של כל תושב ". הסכם הביניים , נספח 3, תוספת 1, סעיף 28 (10 ב ').

[61] גישה , " סכנת התנתקות : ניסיונות ישראליים להפריד את רצועת עזה מן הגדה המערבית ", פברואר 2006, http://www.gisha.org/UserFiles/File/publications/disengagementdanger.doc ( כניסה לאתר ב -23 בינואר 2012), מצטט מכתב מאת אבי ביטון , מטעם מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 17 בנובמבר 2004; וכן בג " ץ 5504/03, כחלות נ ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית , תגובת המדינה 25 בנובמבר 2004, פס ' 4.

[62] נתון זה משקף את מספרם הכולל של המקרים שתוארו במכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010; להלן יובא פילוח הנתונים .

[63] הצבא הזהיר כי נתונים אלה "אינם משקפים את המציאות באורח מהימן " בשל תיעוד חלקי ובעיות אחרות . מכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010.

[64] פלסטינים תושבי רצועת עזה, העונים על אמות מידה מסוימות, או כאלה שהרשות הפלסטינית מתחייבת לשלם עבור הטיפול בהם, ואשר עוברים הליך של סינון ביטחוני, רשאים להגיש בקשות להיתרי כניסה רפואיים אישיים כדי לעבור דרך ישראל במטרה לקבל טיפול רפואי בשטחה, במזרח ירושלים או בגדה המערבית.

[65] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010.

[66] גישה, "סכנת התנתקות ", מצטט את בג " ץ 5504/03, כחלות נ ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ; וכן בג " ץ 4465/05, גדילי ואח ' נ ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית .

[67] ר' המקרים שנזכרו בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " בלתי - חוקיים בביתם : ישראל מנתקת את האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית מזו שברצועת עזה ", ספטמבר 2008, עמ ' 3-2, http://www.btselem.org/sites/default/files/publication/200809_separated_entities_heb.pdf ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[68] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010. לא ברור אם מספר זה כולל כשלושים בני אדם שישראל גירשה לעזה אך התירה להם לשוב לגדה המערבית לאחר פסגת שארם א - שֵיח ' ( בחודש פברואר 2005). בצלם והמוקד להגנת הפרט , " כלא עזה : חופש התנועה מרצועת עזה ואליה ערב תכנית ההתנתקות ", מארס 2005, http://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/200503_gaza_prison ( כניסה לאתר ב -23 בינואר 2012), עמ ' 14.

[69] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010.

[70] בג"ץ 4487/08, עמותת רופאים לזכויות אדם ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל בעזה אלוף פיקוד דרום ( לא פורסם ), 4 בספטמבר 2008, פס ' 5.

[71] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "כלא עזה", מצטט את בג"ץ 5504/03, כחלות ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח', תגובה מקדמית מטעם המשיבים, חלק 4.

[72] ר ' למשל תגובה מקדמית של המדינה לבג " ץ 6685/09, קהוג ' י ואח ' נ ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית ; וכן בג " ץ 3519/05, ורד ואח ' נ ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח ', פס ' 3 (" סוגיית העתקת מקום המגורים משטח רצועת עזה לאזור יהודה ושומרון הנה סוגיה מדינית הנוגעת למערכת היחסים שבין ישראל לרשות הפלסטינית , והיא אף נדונה במגעים שהתקיימו בין הצדדים עד לאחרונה ." – פסק הדין ניתן בשנת 2006, לפני השתלטותו של חמאס על השלטון ברצועת עזה בשנת 2007), מצוטט בסעיף 26 בתוך Alon Margalit and Sarah Hibbin, “Unlawful presence of Protected Persons in Occupied Territory? An Analysis of Israel’s Permit Regime and Expulsions from the West Bank under the Law of Occupation,” Yearbook of International Humanitarian Law, Vol. 13, 2011(2010) , עמ ' 26.

[73] בג"ץ 11595/05, נאג ' ר ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל בגדה המערבית ואח ', 17 בדצמבר 2006 ( בית המשפט קיבל את סירובו של הצבא , מנימוקים ביטחוניים , להעניק היתר שיאפשר לעותר , סטודנט לרפואה , לעבוד בבית חולים בירושלים ; הצבא אמר כי יבחן את בקשתו לשנות את כתובתו מרצועת עזה לגדה המערבית ; העותר , שגר באבו דיס מאז שנת 1999, ביקש היתר לעבוד בירושלים ולא להיות מגורש מאבו דיס לרצועת עזה ), ר ' תקציר בכתובת : http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=8171 ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

  [74] מכתב לדליה קרשטיין , מנכ " ל המוקד להגנת הפרט , מאת משרד היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 3 במאי 2010. זמין לקריאה בכתובת : http://www.hamoked.org/files/2010/112305.pdf ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[75] בג"ץ 7015/02, עג ' ורי ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל בגדה המערבית ואח ', פ " ד 56 (6) 352.

[76] צו בדבר הוראות ביטחון ( יהודה ושומרון ) ( מס ' 387), התש " ל – 1970, סעיף 86; בחודש אפריל 2010 הוחלף צו זה בצו בדבר הוראות ביטחון ( יהודה והשומרון ) ( מס ' 1651), התש " ע – 2009. את סעיף 86 של צו מס ' 387 החליף סעיף 295 בצו מס ' 1651, מבלי שיחול הבדל משמעותי כלשהו .

[77] בשנת 2011 יצר הצבא הליך חדש , שיידון להלן , ובא לידי ביטוי בצו מס ' 1649.

[78] ר' בצלם, "כלא עזה ", עמ ' 14.

[79] בג " ץ 2737/04, יאסין מחמד קאסם כפארנה נ ' מפקד אזור חבל עזה ואח '.

[80] צו בדבר הוראות ביטחון , מס ' 1649, תיקון מס ' 112 ( יהודה ושומרון ), התש " ע -2009. ר ' גם צו בדבר הוראות ביטחון ( יהודה ושומרון ), מס ' 1651, התש " ע -2009 ( סעיפים 315-305).

[81] מכתב לדליה קרשטיין, מנכ " ל המוקד להגנת הפרט , מאת משרד היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 3 במאי 2010.

[82] ר' להלן דיון במקרה של ברלנטי עזאם.

[83] ר' גם צו בדבר הוראות ביטחון ( יהודה ושומרון ), מס ' 1651, התש " ע -1969 ( סעיפים 304-300).

[84] צו בדבר מניעת הסתננות , מס ' 1650, 2010, תיקון מס ' 2; הצו שינה את הגדרת המונח " מסתנן " כאדם שנכנס לגדה המערבית מירדן , סוריה , לבנון או מצרים ללא היתר צבאי ישראלי , או שנשאר באזורים אלה לאחר שפג תוקף ההיתר . בתוך צו בנוגע למניעת הסתננות ( יהודה ושומרון ), מס ' 329, תשכ " ט -1969.

[85] מכתב לדליה קרשטיין, מנכ"ל המוקד להגנת הפרט, מאת משרד היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 3 במאי 2010.

[86] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת אלוף משנה אורי מנדס , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 2 ביוני 2010.

[87] תגובה מקדמית של המדינה לבג " ץ 6685/09, קהוג ' י ואח ' נ ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית , נובמבר 2009, ( המוקד להגנת הפרט ביקש מבית המשפט למנוע את העברתו בכפייה של פלסטיני מחברון לרצועת עזה על סמך כתובתו הרשומה ).

[88] בג"ץ 7015/02, עג ' ורי ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל בגדה המערבית ואח ', פ " ד 56(6) 352.

[89] "בג"ץ החליט : ברלנטי עזאם לא תורשה להשלים את לימודיה לתואר ראשון בבית לחם ", הודעה לעיתונות של ארגון " גישה ", 9 בדצמבר 2009, http://www.gisha.org/item.asp?lang_id=he&p_id=586 ( כניסה לאתר ב -25 בנובמבר 2011).

[90] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת דובר מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים בתגובה לבקשה על - פי חוק חופש המידע , 21 במאי 2008, מצוטט בתוך בצלם והמוקד להגנת הפרט , " בלתי חוקיים בביתם ", עמ ' 1.

[91] על-פי בג " ץ , " חלק ניכר מהאוניברסיטאות [ בגדה המערבית ] משמשות חממות ובתי גידול לארגוני הטרור , וגם אם בא אדם ללימודיו בלא כוונה כזאת הוא עלול להיות מושפע מסביבתו ". בג " ץ 11120/05, חמדאן נ ' אלוף פיקוד הדרום ( לא פורסם ), 7 באוגוסט 2007, פס ' 8 ו -16, זמין לקריאה בכתובת : http://elyon2.court.gov.il/files/05/200/111/T22/05111200.T22.htm ( כניסה לאתר ב -25 בנובמבר 2011).

[92] על - פי בג " ץ , " שכבת הגיל שבין 35-16 היא המרכזית בפעילות הטרור , ובתוכה נוטלים חלק בולט סטודנטים [...] לא נכחד , כי [...] בעולם טוב יותר , בדיקה פרטנית היא המכשיר המשיג תוצאה צודקת יותר [...] ואולם , היא מעוררת קשיים מעשיים רבים [...] הסדר בדיקה פרטנית ' עלול להביא ברמת הסתברות לא נמוכה , לריבוי פעולות טרור בישראל '". בג " ץ 11120/05, חמאדן נ ' אלוף פיקוד הדרום , שם .

[93] מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , הודעה מעודכנת לבג " ץ מטעם המשיבים , 8 במארס 2009, פס ' 3, זמין לקריאה בכתובת : http://www.hamoked.org.il/items/9027.pdf ( כניסה לאתר ב -25 בנובמבר 2011).

[94] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת דובר מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים בתגובה לבקשה על - פי חוק חופש המידע , 21 במאי 2008.

[95] שם, סעיף 10.

[96] משרד שליח הרביעייה הבינלאומית , " חבילת צעדים שהוסכמו בין ממשלת ישראל ושליח הרביעייה הבינלאומית ", 4 בפברואר 2011, http://www.quartetrep.org/quartet/news-entry/package-of-measures-agreed-between-the-government-of-israel-and-the-quartet/ ( כניסה לאתר ב -25 בנובמבר 2011). תרגום עברי של ההודעה זמין לקריאה בכתובת http://www.pmo.gov.il/​PMO/Communication/EventsDiary/eventblair040211.htm ( כניסה לאתר ב -.27 בינואר 2012).

[97] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איימן קנדיל , המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית , רמאללה , 26 במאי 2011.

[98] " הרשימה השנייה של תושבי עזה שקיבלו אישור לשנות את כתובתם לגדה " ["القائمة الثانية من أبناء غزة الحاصلين على موافقة لتغيير عنوانهم للضفة"], מען , 2 באוגוסט 2011, כולל קישור לכתובת http://www.maannews.net/Files/Change_Address_List.pdf ( כניסה לאתר ב -10 באוגוסט 2011).

[99] הודעת דואר אלקטרוני לארגון Human Rights Watch מאת ארגון גישה, 2 בדצמבר 2011; שמורה בתיקי ארגון Human Rights Watch .

[100] לפי נתוני משרד האו " ם לתיאום עניינים הומניטאריים בשטח הפלסטיני הכבוש , נכון לחודש ספטמבר 2011 יש בגדה המערבית 522 מחסומים ישראליים המאוישים דרך קבע , מחסומים מאוישים חלקית ומכשולים לא מאוישים , הכוללים חסמי דרכים , תלוליות עפר , קירות עפר , שערי כבישים , גדרות כבישים ושוחות . משרד האו " ם לתיאום עניינים הומניטאריים , " תנועה וגישה בגדה המערבית דף נתונים ", ספטמבר 2011, http://www.ochaopt.org/documents/ocha_opt_MovementandAccess_FactSheet_September_2011_Hebrew.pdf ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[101] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ד " ר עומר עוואדאללה , רמאללה , 26 במאי 2011.

[102] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם עבד א - סלאם עסכר , רמאללה , 24 במאי 2011, ועם ד " ר עומר עוואדאללה , רמאללה , 26 במאי 2011.

[103] למנהל האזרחי יש משרדים נפרדים עבור רצועת עזה ועבור הגדה המערבית. המשרד בגדה המערבית, הממוקם במחנה הצבאי בית אל (הצמוד להתנחלות ישראלית אזרחית ) אינו מטפל בבקשות ל " תיאום " מפלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה , אפילו הם גרים בגדה המערבית . ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ד " ר אדהם זיין א - דין , רמאללה , 26 במאי 2011.

[104] ראיון שערך ארגון Human Righ ts Watch עם רינה עג ' רמי , רמאללה , 28 בדצמבר 2010.

[105] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ופאא עבד א-רחמאן , רמאללה , 24 באפריל 2011.

[106] ירדן , שסיפחה לתחומה את הגדה המערבית בשנת 1950, העניקה מאוחר יותר לפלסטינים תושבי הגדה המערבית אזרחות על - פי חוק האזרחות שלה משנת 1954. ירדן המשיכה לתבוע ריבונות על הגדה המערבית לאחר שישראל כבשה שטח זה בשנת 1967. בשנת 1983 החלה ירדן להנפיק מסמכי נסיעה המקודדים על - פי צבעים לירדנים ממוצא פלסטיני בגדה המערבית כדי לאפשר להם לעבור בין שתי גדות הירדן : פנקס ירוק לתושבי הגדה המערבית ופנקס צהוב לאנשים שגרו בגדה המערבית ועברו לגדה המזרחית . ירדן הנפיקה גם פנקסים כחולים לפלסטינים הגרים בגדה המערבית שבהם לא ראתה אזרחים ואשר ישראל רשמה כתושבי רצועת עזה . בחודש יולי 1988 ויתרה ירדן על תביעת הריבונות שלה בגדה המערבית וירדנים ממוצא פלסטיני שגרו בגדה איבדו את אזרחותם ( ירדנים ממוצא פלסטיני הגרים במקומות אחרים שמרו ככלל על אזרחותם ). מאז , שללה ירדן באורח שרירותי את האזרחות מאלפי פלסטינים ; גורמים ירדניים רשמיים הצהירו כי ירדנים ממוצא פלסטיני חייבים לחדש את היתרי התושבות שלהם בגדה המערבית , שהנפיק המנהל האזרחי של ישראל , כדי לשמור על אזרחותם הירדנית . ארגון Human Rights Watch , " שוב ללא מדינה : שלילת אזרחותם של ירדנים ממוצא פלסטיני ", ינואר 2010, http://www.hrw.org/node/87906 . פלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה רשאים להגיש בקשה ל " תעודות אי - התנגדות " בשגרירות ירדן ברמאללה . ר ' לדוגמה אל - חק , תצהיר מס ' 5159/2009, 9 בנובמבר 2009 ( חולה מרצועת עזה מתאר כיצד הגיש לשגרירות ירדן ברמאללה בקשה ל " תעודת אי - התנגדות " כדי לנסוע לירדן לצורך טיפול רפואי ); זמין לקריאה בכתובת http://alhaq.ps/documentation/mdd-reports/item/download/224 ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[107] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ופאא עבד א - רחמאן , רמאללה , 24 באפריל 2011. פלסטינים מכנים לעתים את תעודת " היעדר ההתנגדות " הירדנית " היתר רשאד א - שווא ", על שם הפקיד שהופקד במקור על התיאום עם הרשויות הירדניות עבור פלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה .

[108] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ד " ר עומר עוואדאללה , רמאללה , 26 במאי 2011.

[109] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם חוסאם מר ' ארי , רמאללה , 24 במאי 2011. מר ' ארי , העובד עבור שירות המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית , אחת מסוכנויות הביטחון של הרשות , אמר כי הוא ו -300 אנשים אחרים המועסקים ברשות קיבלו היתר לצאת מרצועת עזה באורח מידי . 13 חודשים מאוחר יותר , ב -17 ביולי 2008, הצטרפו אליו אשתו וחמשת ילדיו .

[110] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם נ"נ, איש המשרד לעניינים אזרחיים , רמאללה , 8 במאי 2011.

[111] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איהאב אל - אשקר , ר ' להלן " מקרי מבחן ". העתק של פסק הדין שמור בתיקי ארגון Human Rights Watch .

[112] שם.

[113] אגודת א - דמיר לזכויות האדם , " לאחר החתימה על הסכם הפיוס הלאומי קורא א - דמיר להליכי מעקב שיבטיחו כי פלסטינים ברצועת עזה יקבלו את דרכוניהם ", 22 במאי 2011, http://englishweb.aldameer.org/?p=1192 .

[114] הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם , " דו " ח חודשי על הפרות של זכויות האדם ושל חירויות באזורים שבתחום שיפוטה של הרשות הלאומית הפלסטינית ", ספטמבר 2011, עמ ' 10-9; זמין לקריאה תחת הכותרת " Monthly Reports " [ דוחות חודשיים ] בכתובת : www.ichr.ps .

[115] עמירה הס , " המודיעין הפלסטיני קובע מי זכאי לקבל דרכון בעזה ", הארץ , 23 ביולי 2010. על - פי " הארץ ", הרשות הפלסטינית שלחה 5,000 דרכונים ריקים לרצועת עזה בחודש נובמבר 2007, ואלפיים נוספים עד לקיץ 2008, אך מאז לא שלחה דרכונים נוספים כלשהם .

[116] בחודש יולי 2003 חוקקה הכנסת הישראלית את חוק האזרחות והכניסה לישראל ( הוראת שעה ) 2003, האוסר על אישור בקשות לאיחוד משפחות שהוגשו על - ידי אזרחים ישראלים עבור בני זוג מהשטח הפלסטיני הכבוש ולפיכך מונע הענקת כל מעמד של אזרחות או תושבות . הכנסת חוקקה את החוק למשך שנה אחת , אך מאז האריכה אותו ברציפות , לאחרונה ב -17 ביולי 2011; בשנת 2005 הורחב תוקף הוראת השעה כך שתחול גם על בני זוג מ " מדינת אויב "; בשנת 2006 אישר בג " ץ את ההוראה . איסור גורף כזה על איחוד משפחות הוא בגדר הפרה של חובותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל . ר ' למשל " ישראל : פסיקה מפלה בעניין איחוד משפחות ", הודעה לעיתונות של ארגון Human Rights Watch , 17 במאי 2006, http://www.hrw.org/he/news/2006/05/17/israel-family-reunification-ruling-discriminatory-0 .

[117] ר' להלן בפרק " חובותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל ".

[118] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה ", עמ ' 14.

[119] שם, עמ ' 15, המידע נמסר על - ידי המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית ב -14 באוגוסט 2005.

[120] לדברי בצלם והמוקד להגנת הפרט , " הסקר כלל מדגם מייצג של 1,300 נשאלים , שגילם מעל 18", ובוצע על - ידי המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות שבסיסו ברמאללה .

[121] בפסק הדין דחו שישה שופטים את העתירה נגד האיסור שהוטל על נישואין בין פלסטינים תושבי השטחים לבין אזרחים ישראל , מכמה טעמים : שלושה קבעו כי החוק הישראלי אינו מכיר בזכותם של אזרחים פלסטינים לכך שקרובי משפחה זרים יצטרפו אליהם בישראל , וכי בהקשר של האינתיפאדה השנייה , סביר לראות בפלסטינים הגרים בשטח הפלסטיני הכבוש אזרחי אויב ; שניים קבעו שהחוק מפר את זכותם של אזרחים ישראלים וכי למרות זאת הוא מידתי ביחס לאיום הנשקף מהאינתיפאדה ; שופט שישי קבע כי החוק הוא בלתי חוקתי אך דחה את העתירה , שכן ביטול החוק היה יוצר לקונה ביטחונית . בג " ץ 7052/03, עדאלה , המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל , ואח ' נ ' שר הפנים ואח ' ( פסק דין ), 14 במאי 2006, זמין לקריאה בכתובת : http://www.hamoked.org.il/files/2010/4489.pdf ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011).

[122] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה ", עמ ' 14.

[123] בג"ץ 5875/07, קאסם ואח ' נ ' מדינת ישראל ואח ', בקשה מטעם המשיבים למחיקת העתירה על הסף ותגובה בבקשה למתן צו ביניים , 2 בספטמבר 2007, זמין לקריאה בכתובת : http://www.hamoked.org.il/Document.aspx?dID=9073 ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011). ר ' גם מכתב מ -24 באפריל 2001 למוקד להגנת הפרט מאת לשכת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון (" בשל האירועים של העת האחרונה [ פרוץ האינתיפאדה השנייה ] הופסק הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות באזור יהודה ושומרון "). בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 5.

[124] מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , " המנהל האזרחי ביהודה ושומרון : היסטוריה " ( ללא תאריך ), http://www.cogat.idf.il/1280-he/Cogat.aspx ( כניסה לאתר ב -2 בינואר 2012).

[125] החלטת ממשלה מס ' 4780, 11 באפריל 2006.

[126] "אין המפקד הצבאי רשאי לשקול את האינטרסים הלאומיים , הכלכליים , הסוציאליים של מדינתו שלו , עד כמה שאין בהם השלכה על האינטרס הביטחוני שלו באזור או על האינטרס של האוכלוסייה המקומית ". בג " ץ 393/82, ג ' מעית אסכאן אל - מעלמון נ ' מפקד כוחות צה " ל , פ " ד 37(4), עמ ' 785, 795-794.

[127] בג"ץ 4332/04, עודה נאנסי ואח ' נ ' מפקד כוחות צה " ל , זמין לקריאה בכתובת :

http://www.takdin.co.il/searchg/ עודה %20 נאנסי %20%20 מפקד %20 כוחות %20 צהל _ hd_2L38rE30pN3GpCp9VM4T2BZ0qBcXqRMm0.html ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011) .

[128] בג " ץ 8881/06, גזאונה נאגח נ ' המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון , ( לא מדווח , 1 במארס 2007).

[129] בג " ץ 3170/07, דויקאת ואח ' נ ' מדינת ישראל ואח ', 24 בספטמבר 2007, זמין לקריאה בכתובת http://hamokedhe.red-id.com/items/9076.pdf ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011).

[130] בג"ץ 3170/07, " הודעה משלימה מטעם המשיבים ובקשה למחיקת העתירות ", הוגשה לבג " ץ בידי פרקליטות המדינה , 29 בינואר 2008, זמין לקריאה בכתובת : http://www.Hamoked.org.il/items/9077.pdf .

[131] המוקד להגנת הפרט טען נגד המכסה בשם העיקרון שלפיו המפקד הצבאי מחויב לבחון את כל הבקשות לאיחוד משפחות על בסיס פרטני , וששיטת המכסות נובעת משיקולים מדיניים בעת שהקריטריונים התקפים היחידים הם ביטחון האוכלוסייה הנכבשת וטובתה . בית המשפט דחה את העתירה בנימוק שכל המקרים שלגביהם עתר המוקד נפתרו באמצעות המכסה , ולפיכך הנושא אינו רלוונטי עוד . בג " ץ 3170/07, דויקאת ואח ' נ ' מדינת ישראל ואח ', ( פסק דין ), 5 באוקטובר 2008, http://www.Hamoked.org.il/items/9079.pdf ( כניסה לאתר ב -2 בינואר 2012).

[132] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם עידו בלום , המוקד להגנת הפרט , ירושלים , 7 באוקטובר 2010.

[133] על-פי הסכם הביניים משנת 1995, פלסטינים יכלו להיכנס לשטח הפלסטיני הכבוש אם קרובי משפחה שלהם בשטח הגישו עבורם בקשות ל " רישיונות ביקור ", שהיו תקפים לשלושה חודשים . הסכם הביניים , נספח 3, תוספת 1, סעיף 28 (14-13).

[134] גורם המקשה על קביעת מספר האנשים שישראל העניקה להם מעמד תושבות , או של אלה שישראל לא העניקה להם תושבות , באמצעות הליך איחוד המשפחות הוא האפשרות שחלק מה " בקשות " נגעו למעשה ליותר מאדם אחד . כיוון שישראל אינה מנפיקה תעודות זהות נפרדות לילדים פלסטינים מתחת לגיל 16, בקשה אחת לאיחוד משפחות שהגישו בן או בת זוג הרשומים כתושבי השטחים עשויה לכלול הן את בן או בת הזוג שאינם רשומים והן את ילדיהם , מתחת לגיל 16, שאינם רשומים .

[135] בג"ץ 3170/07, " הודעה לקראת דיון מטעם המשיבים ", 2 באוקטובר 2008, זמין לקריאה בכתובת : http://www.hamoked.org.il/items/9078.pdf ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[136] מכתב לעו " ד עידו בלום , המוקד להגנת הפרט , מאת סגן משנה עומר קנובלר , מחלקת מרשם האוכלוסין , לשכת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 30 במארס 2011.

[137] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח ' ליל פרג ', סגן מנהל המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה , העיר עזה , 25 במאי 2011. פרג ' מסר תדפיס ממאגר מידע ממוחשב שבו צוינו התאריכים שבהם ניתנו האישורים הישראליים :

10 בנובמבר 2007: 3,468 ( הגדה המערבית )
9
בדצמבר 2007: 1,500 ( רצועת עזה )
17
בפברואר 2008: 2,489 ( רצועת עזה )
19
בפברואר 2008: 4,495 ( הגדה המערבית )
6
במאי 2008: 3,487 ( רצועת עזה ), 6,518 ( הגדה המערבית )
24
ביולי 2008: 4,706 ( רצועת עזה )
28
ביולי 2008: 2,830 ( הגדה המערבית )
14
באוגוסט 2008: 144 ( הגדה המערבית )
28
באוגוסט 2008: 126 ( רצועת עזה )
2
במארס 2009: 3,142 ( הגדה המערבית )

[138] ר' להלן "מקרי מבחן".

[139] המנהל האזרחי של ישראל, הממוקם בבסיס הצבאי בית אל, הסמוך לרמאללה, מדפיס רישיונות ביקור התקפים בגדה המערבית, ומעביר אותם לרשות הפלסטינית , והיא זו שבאופן רשמי " מנפיקה " אותם . סמלה של הרשות הפלסטינית מוטבע על - גבי הטפסים . ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איימן קנדיל , שם ; ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם עו " ד עידו בלום מהמוקד להגנת הפרט , ירושלים , 7 באוגוסט 2010. ר ' להלן בפרק " מקרי מבחן ".

[140] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם עו"ד עידו בלום , המוקד להגנת הפרט , ירושלים , 7 באוקטובר 2011.

[141] בג"ץ 3216/07, חמדאן ואח ' נ ' מדינת ישראל ואח ', עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים , 11 באפריל 2007, פס ' 76.

[142] היתר יציאה כללי ( מס ' 5) ( יהודה ושומרון ), 1972; צו תואם פורסם לגבי רצועת עזה .

[143] הוראה בדבר התליית היתר היציאה הכללי (מס ' 5) ( הוראת שעה ) ( יהודה ושומרון ), 1991; צו תואם פורסם לגבי רצועת עזה .

[144] הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה , 28 בספטמבר 1995, נספח 1, סעיף 10. על - פי הסכם הביניים , ישראל מכירה בגדה המערבית וברצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת . הסכם הביניים , סעיף 11. הצבא הישראלי פרסם צווים ליישום הסכם הביניים , ובהם מנשר בדבר יישום הסכם הביניים ( יהודה ושומרון ) ( מס ' 7) 1995 [ הגדה המערבית ]; מנשר בדבר יישום הסכם הביניים ( אזור עזה ) ( מס ' 5), 1995. ר ' גישה , " סכנת התנתקות ", פברואר 2006.

[145] בצלם והמוקד להגנת הפרט , " כלא עזה : כלא עזה , חופש התנועה מרצועת עזה ואליה ערב תכנית ההתנתקות , מארס 2005".

[146] גישה, "סכנת התנתקות ", פברואר 2006, מצטט מכתב לארגון גישה מאת אבי ביטון , מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , משרד הביטחון , 25 בנובמבר 2004.

[147] עקיבא אלדר , " משרד הביטחון מאשר : ' רשימה שחורה ' של פלסטינים שעזבו את הגדה המערבית ", הארץ ( המהדורה האנגלית ), 5 ביולי 2006, http://www.haaretz.com/news/ministry-admits-blacklist-of-palestinians-who-left-w-bank-1.192198 ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011). לדיווח בעברית ר ' עקיבא אלדר , " לשכת פרץ מאשרת : פלסטינים לא הורשו לחזור לבקעה מחשש שיתבעו את אדמותיהם ", הארץ , 12 ביולי 2006, http://www.haaretz.co.il/misc/1.111971 5 ( כניסה לאתר ב -27 בינואר 2012).

[148] ילדים מתחת לגיל חמש נכנסים לשטח הפלסטיני הכבוש כתלויים הנלווים להורה . ר ' למשל המוקד , " בית המשפט העליון חייב את המדינה בתשלום 7,500 ש " ח הוצאות משפט : הצבא התיר לפלסטינית בת 16 להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם בשטחים רק בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט ", 16 במאי 2011, http://hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Updates1101 ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011).

[149] ראיונות שערך ארגון Human Rights Watch עם עו"ד עידו בלום , המוקד להגנת הפרט , ירושלים , 7 ו -10 באוקטובר 2010.

[150] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת לשכת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 6 בספטמבר 2005.

[151] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם עידו בלום , 7 באוקטובר 2011.

[152] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם סומיידה עבאס , רמאללה , 23 ביוני 2011.

[153] על - פי רשת הסי - אן - אן , " גורמים רשמיים אמרו כי במהלך הביקור האחרון של מזכירת המדינה קונדוליסה רייס בישראל היא העלתה את הסוגיה מול שרת החוץ ציפי לבני , ודיפלומטים מארה " ב אף התלוננו לאחרונה בנושא בפני השגרירות הישראלית בוושינגטון . ' הם זוכים ליחס של ערבים ולא של אמריקאים ', אמר גורם בכיר ". " ארה " ב לישראל : הרפו מערבים אמריקאים ", סי - אן - אן , 19 באוקטובר 2006, http://edition.cnn.com/2006/WORLD/meast/10/19/rice.rights/index.html ( כניסה לאתר ב -15 בינואר 2012).

[154] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם סם באהור , רמאללה , 4 ביולי 2011.

[155] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ד"ר אדהם זיין א - דין , רמאללה , 26 במאי 2011.

[156] הפקידים המצרִים במעבר הגבול מתירים לפלסטינים ברצועת עזה שאינם רשומים אך מחזיקים בדרכון זר או במסמכי נסיעה זרים לצאת את הרצועה דרך מעבר רפיח ; אך כפי שתואר לעיל , נכון למועד כתיבת שורות אלה , מצרים ממשיכה במרבית המקרים למנוע מפלסטינים לא רשומים לשוב ולהיכנס לרצועה , גם כאשר הם מחזיקי במסמכי נסיעה זרים . ישראל שולטת במים הטריטוריאליים של רצועת עזה ומעולם לא התירה להיכנס או לצאת מהרצועה בחופשיות בדרך הים . כמו כן , ישראל הקימה בשנת 1995 גדר אלקטרונית וחומת בטון סביב הרצועה . בחודש נובמבר 1998 חנכה הרשות הפלסטינית נמל תעופה בינלאומי ליד רפיח ; על - פי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי " גישה ", יצאו ממנו עד שלושים טיסות בשבוע . ישראל הפציצה את מסלולי ההמראה ואת מגדל הפיקוח בנמל תעופה זה בחודשים דצמבר 2001 וינואר 2002, והוא חדל לפעול בחודש פברואר 2002. גישה , " מי מחזיק במפתחות ?", מארס 2009, זמין לקריאה בכתובת http://www.gisha.org/UserFiles/File/publications/Rafah_Final_Report_Heb.pdf ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011), עמ ' 26-25.

[157] בחודש אוקטובר 2011 אישרה ישראל 790 בקשות להנפקת היתרים למעבר ב " מעבר ארז " עבור מטופלים מעזה ; 724 ממקבלי ההיתרים מימשו את ההיתר וחצו את הגבול . ארגון הבריאות העולמי , " דו " ח חודשי : הפניית מטופלים פלסטינים מרצועת עזה , אוקטובר 2011", זמין לקריאה ( באנגלית ) בכתובת http://issuu.com/who-opt/docs/update_rad_october_2011 ( כניסה לאתר ב -20 בדצמבר 2011).

[158] המידע נמסר בידי ריאאד זייתונה , מנכ " ל מנהלת העניינים האזרחיים עזה , יוני 2011; הנתונים שמורים בתיקי ארגון Human Rights Watch .

[159] ישראל כבשה את רצועת עזה ואת חצי האי המצרי סיני בשנת 1967; ישראל הסיגה את כוחות הצבא שלה ופינתה את ההתנחלויות שהקימה מסיני בשנת 1982. אז סיכמו ביניהן ישראל ומצרים כי רשות שדות התעופה של ישראל תפעיל את מעבר הגבול בעיירה רפיח , בין סיני המצרית לבין רצועת עזה הנתונה לכיבוש ישראלי . בשנת 1994 הסכימה ישראל לחלוק את השליטה במעבר רפיח עם פקידי הרשות הפלסטינית , בהתאם להסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (" עזה ויריחו תחילה "). בחודש ינואר 2001 סירבו הכוחות הישראליים לאפשר לפקידי הרשות הפלסטינית להגיע למעבר רפיח , ולאחר מכן , במרוצת האינתיפאדה השנייה , הטילה ישראל הגבלות גוברות והולכות על התנועה . למשל , במהלך השנים 2003 ו -2004 אסרה ישראל למשך כמעט 15 חודשים על כל האנשים בין הגילים 16 ו -35 להשתמש במעבר , אפילו במקרים רפואיים . OCHA, “Situation Report: Rafah Terminal,” January 19, 2005 וכן “The Gaza Strip: Access report,” March 2005 .

[160] לפני שנת 2005 החזיק משרד הביטחון של ישראל בסמכות להעניק אישורי כניסה לישראל לתושבי עזה . מאז חודש ספטמבר 2005 עמדתה הרשמית של ישראל היא כי תושבי רצועת עזה חייבים להיכנס לישראל ( כולל בדרכם לגדה המערבית ) כאילו היו אזרחים זרים : באמצעות הצגת דרכון או תעודת מעבר ( לֵסֶה פַּסֶה ) והצטיידות באשרה . בפועל , משרד הפנים של ישראל ממשיך להנפיק אישורי כניסה ולא אשרות , והצבא הישראלי הוא שמחליט אילו תושבים יזכו בהם . ר ' גישה , " סכנת התנתקות ", אזכור של צו הכניסה לישראל ( תחנות גבול ) ( תיקון ), 20 בספטמבר 2005; צו הכניסה לישראל ( פטור תושבי רצועת זה ) ( הוראת שעה ), 21 בספטמבר 2005; מכתב לגישה מאת הממונה על מרשם האוכלוסין ששי קציר , 28 בספטמבר 2005; פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים של הכנסת , 16 בנובמבר 2005.

[161] מעבר רפיח נפתח מחדש ב -25 בנובמבר . ר ' " מסמכים מוסכמים בדבר תנועה וגישה מעזה ואליה ", 15 בנובמבר 2005, http://www.mfa.gov.il/MFA/Peace+Process/Reference+Documents/Agreed+documents+on+movement+and+access+from+and+to+Gaza+15-Nov-2005.htm ( כניסה לאתר ב -5 באוקטובר 2011).

[162] גישה, "מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות ?", מארס 2009, עמ ' 22.

[163] לדברי מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, יחידה במשרד הביטחון של ישראל, "בקשות למעבר זרים אשר אינם נושאים תיעוד פלסטיני מועברים לאישור הצד הישראלי לאחר שאושר על-ידי הצד הפלסטיני". מכתב לעו"ד שרי בשי מעמותת "גישה" מאת מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים , 9 באוקטובר 2006, מצוטט בתוך גישה , " מעבר רפיח : מי מחזיק במפתחות ?", עמ ' 21.

[164] גישה, "מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות ?", עמ ' 25-23.

[165] שם, עמ ' 33-32.

[166] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח ' ליל פרג ', 25 במאי 2011; הצהרתו של פרג ' תואמת את התצפיות שארגון Human Rights Watch ערך וכן את השיחות שניהל עם אנשים ממוצא פלסטיני שכניסתם נאסרה במעבר רפיח בחודש מאי 2010 ובחודש מאי 2011.

[167] קבוצת המשבר הבינלאומית , " הפיוס הפלסטיני : אותה גברת בשינוי אדרת ?", 20 ביולי 2011, זמין לקריאה ( באנגלית ) בכתובת http://www.crisisgroup.org/~/media/Files/Middle%20East%20North%20Africa/​Israel%20Palestine/110%20Palestinian%20Reconciliation%20Plus%20Ca%20Change.pdf ( כניסה לאתר ב -12 באוגוסט 2011), עמ ' 2, תקציר מנהלים והמלצות בעברית זמינים לקריאה בכתובת http://www.crisisgroup.org/​en/​regions/​middle-east-north-africa/​israel-palestine/​110-palestinian-reconciliation-plus-ca-change.aspx?alt_lang=he . ב -1 באוגוסט הודיע חמאס כי יגביל את המעבר לסטודנטים , לאנשים הזקוקים לצאת מטעמים רפואיים ולמחזיקים באשרה זרה או בדרכון זר . " נוסעים משלמים שוחד כדי לצאת מעזה ", אל - ג ' זירה , 1 באוגוסט 2011, http://www.aljazeera.com/​video/​middleeast/​2011/​08/​20118112515107727.html ( כניסה לאתר ב -15 בספטמבר 2011).

[168] לדברי פרג ', המשרד לעניינים אזרחיים של הרשות הפלסטינית יכול בעיקרון להנפיק דרכונים לפלסטינים שאין להם מספרי זיהוי במקרים יוצאי דופן כמו " נסיעה לחו " ל " שאינה כרוכה במעבר בשטח הפלסטיני הכבוש ; אדם כזה יכול לקבל כך דרכון ששדה מספר הזיהוי בו ריק . הרשויות הישראליות המנהלות את מעבר ארז ואת מעברי הגדה המערבית אינן מכירות בתקפותם של דרכונים כאלה . הרשויות במצרים יתירו לאדם הנושא דרכון כזה לצאת מרצועת עזה ולהיכנס למצרים אם יש ברשותו אשרה זרה , אך לא יתירו לו לשוב למצרים בדרכו חזרה לעזה .

[169] שיחות שערך ארגון Human Rights Watch , מעבר רפיח המצרי , מאי 2010 ( אזרח גרמני ) ומאי 2011 ( שני אזרחים בריטים ), וכן שיחת טלפון ( אזרח בריטי ), אוגוסט 2011.

[170] בחודש מאי 2010 שוחח ארגון Human Rights Watch עם שני אנשים ממוצא פלסטיני פעם אחר פעם במשך שלושה ימים ברציפות בצד המצרי של מעבר רפיח , אך לא ביקש את הסכמתם לפרסום שמותיהם . בחודש מאי 2011 שוחח ארגון Human Rights Watch עם אזרח גרמני , ממוצא פלסטיני , והוא אמר כי לא עלה בידו להיכנס לרצועת עזה במשך שמונה ימים . הארגון לא ביקש את רשותו לפרסם את שמו .

[171] שיחת טלפון שארגון Human Rights Watch ערך עם עבדאללה א - סעאפין , עמאן , ירדן , 15 באוגוסט 2011 .

[172] הרשויות במצרים מתירות לפלסטינים לא רשומים הגרים ברצועת עזה ומחזיקים בדרכן זר לצאת למצרים דרך מעבר רפיח.

[173] ראיון שערך ארגון Hu man Rights Watch עם מוחמד נ ', רצועת עזה , 20 במאי 2011.

[174] ארגון Human Rights Watch בחן את רישיון הביקור של ח ' דיג ' ה מ ', הכתוב בעברית , ואשר הונפק בשם הרשות הפלסטינית . הרישיון היה בתוקף בין החודשים אוגוסט ונובמבר 1999 והופיעו בו שמות בנה ובתה , שהיו בני 14 ושמונה באותה עת . ברוב המקרים , הרשויות הישראליות אינן מנפיקות רישיונות ביקור או תעודות זהות לילדים פלסטינים מתחת לגיל 16, אלא מוסיפות בהמשך את שם הילד למסמכיו של אחד ההורים .

[175] עבד אל-ג ' וואד יצא מרצועת עזה בשנת 1966 כדי ללמוד בסוריה . בשנת 1968 הוא נסע לעבוד בכווית כמורה להיסטוריה , ושם גידלו הוא ואמנה את משפחתם . תושבי כווית סברו כי הפלסטינים תומכים בפלישה העיראקית לארצם בשנת 1990, ובשל העוינות שהתעוררה במקום עזב עבד אל - ג ' אוואד את כווית ועבר לעיראק בשנת 1992. רנא , בתם הבכורה של בני הזוג , חזרה לרצועת עזה בשנת 1993 לאחר שנישאה בעיראק לתושב הרצועה .

[176] ר' למשל " עיראק : פלסטינים מותקפים אך אינם יכולים להימלט ", הודעה לעיתונות של ארגון Human Rights Watch , 9 בספטמבר 2006, http://www.hrw.org/news/2006/09/09/iraq-palestinians-under-attack-unable-flee .

[177] בין השנים 2006 ו -2010 הגבילו הרשויות במצרים מאוד יציאה של פלסטינים מרצועת עזה וחזרה אליה . בנוסף , פלסטינים דיווחו לארגון Human Rights Watch כי הרשויות במצרים עצרו פלסטינים מהרצועה כולל אנשים שעברו דרך קהיר בדרכם למדינות שלישיות וכאלה ששבו לרצועת עזה מחו " ל במתקן מעצר הממוקם מתחת לשדה התעופה של קהיר .

[178] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם נזימה ה ', העיר עזה , 21 במאי 2011.

[179] בתה הבכורה של נזימה ה ', סוהיר , עברה לרצועה בשנת 1993 כדי להתחתן . מאוחר יותר רשם אותה הצבא הישראלי כתושבת כיוון שהגבר שנישאה לו היה רשום כתושב והגיש עבורה בקשה לאיחוד משפחות . שני בניה הגדולים של נזימה , שאחד מהם למד הנדסה בארה " ב והשני למד רפואה בסוריה , עברו לרצועת עזה בשנת 1995 לאחר הקמת הרשות הפלסטינית . הם נכנסו לשטח באמצעות " רישיונות ביקור " שהונפקו להם על - ידי הצבא הישראלי , הגישו בקשות למעמד של תושבות ברצועת עזה , ובסופו של דבר קיבלו מעמד זה בשנת 2008.

[180] לא ברור איזו מבין פריצות הגבול בקיץ ההוא ניצלה המשפחה.

[181] המשפחה נסעה באמצעות מסמכי מסע מצריים, שממשלת מצרים הנפיקה לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם. המסמכים דומים לדרכונים וניתן לחדשם.

[182] קצין ישראלי במחלקת מנהל האוכלוסין אמר לארגון ישראלי לזכויות האדם כי עד שנת 1994 פלסטינים תושבי הגדה המערבית שרצו לנסוע לחו " ל דרך ירדן היו מפקידים את תעודות הזהות שלהם במעבר הגבול ויוצאים עם " היתרי יציאה " התקפים לשלוש שנים , שעבורם יוכלו לקבל בחזרה את תעודתם הזהות שלהם עם חזרתם . את היתרי היציאה ניתן היה לחדש שלוש פעמים לתקופה של שנה אחת בכל פעם . אם תושבים לא חזרו בתוך שישה חודשים מהמועד שבו פג תוקף היתר היציאה , הצבא הישראלי יכול היה לבטל את מעמד התושבות שלהם ואת תעודת הזהות שלהם , " מכיוון שהעתיקו את מרכז חייהם לחו " ל ". מכתב לעו " ד עידו בלום , המוקד להגנת הפרט , מאת סגן משנה עומר קנובלר , מחלקת מרשם האוכלוסין , לשכת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 30 במארס 2011, http://www.hamoked.org/files/2011/114221.pdf ( כניסה לאתר ב -27 בינואר 2012). המוקד להגנת הפרט הסב את תשומת לבו של ארגון Human Rights Watch למכתב , הזמין באתר האינטרנט של הארגון .

[183] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח ' דיג ' ה נ ', העיר עזה , 20 במאי 2011.

[184] האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות , אושרה ב -16 בדצמבר 1966, החלטת העצרת הכללית 2200A (XXI) , 21 U.N. GAOR Supp. (No. 16) at 52, U.N. Doc. A/6316 (1966), 999 U.N.T.S. 171, . נכנסה לתוקף ב -23 במארס 1976, סעיף 12. ההגבלות שישראל מטילה על חופש התנועה של פלסטינים מפרות את חובותיה על - פי סעיף 12, " כולל זכותו של אדם לשוב לארצו שלו ". ועדת האו " ם לזכויות האדם , הערות מסכמות , ישראל , CCPR/C/79/Add.93 (18 באוגוסט 1998), פס ' 22. ר ' להלן " חובותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל ".

[185] ר' רקע בפרק "ההשלכות המתמשכות של הקפאת האישורים ברצועת" לעיל.

[186] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ס " נ , העיר עזה , 20 במאי 2011.

[187] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ר " מ , רמאללה , 11 ביולי 2011.

[188] בשנת 1997 נכנסו ר " מ ואשתו לישראל באמצעות אשרות תייר , התקפות לשלושה חודשים , שהרשויות הישראליות הטביעו בדרכוניהם האמריקניים , ונסעו לגדה המערבית . ר " מ ואשתו החלו לעבוד באוניברסיטת ביר זית בשנת 1998, ואז קיבלו רישיונות עבודה בגדה המערבית , הניתנים לחידוש ותקפים למשך שישה חודשים . כך עד שנת 2000, אז פרצה האינתיפאדה השנייה בסוף חודש ספטמבר . הרשויות לא יצרו קשר עם ר " מ בנוגע לבקשת חידוש האישור שלו , והוא ובני משפחתו עבדו בגדה המערבית ללא היתרים עד לשנת 2002. בשנה זו הודיע המנהל האזרחי לר " מ בטלפון כי יש להם תיעוד של בקשתו וכי לא יאשרו אותה . החל משנת 2002, התאפשר למ ' ולבני משפחתו לצאת מהגדה המערבית ולשוב אליה באמצעות אשרות תייר , ועניין זה חייב אותם לנסוע לחו " ל כל שלושה חודשים , אך לא התאפשר להם לקבל רישיונות עבודה .

[189] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ח " מ , חברון , 30 במאי 2011.

[190] ראיון שערך ארגון Huma n Rights Watch עם עבד א - סלאם אבו עסכר , רמאללה , 24 במאי 2011.

[191] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם רימה עג ' רמי , רמאללה , 28 בדצמבר 2010.

[192] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ראניה אל - אשקר , רמאללה , 8 במאי 2011.

[193] לדברי ראניה אל-אשקר וכמה מרואיינים אחרים, במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים של הצבא הישראלי ישנן זרועות שונות המטפלות בפלסטינים , בהתאם לבקשתם ולשאלה אם הם רשומים כתושבי הגדה המערבית או רצועת עזה . במקרה של בקשה לבקר ברצועה , משרד מתאם הפעולות בבסיס בית אל שבגדה המערבית ( הסמוך להתנחלות ישראלית ) רשאי להתיר למגיש הבקשה לצאת מהגדה המערבית ולהגיע למשרד מתאם הפעולות במחסום ארז , מעבר הולכי הרגל לרצועת עזה הנשלט בידי ישראל . או אז יחליטו הפקידים במעבר ארז אם ולכמה זמן לאפשר לפונה להיכנס לרצועה . הצבא הישראלי מוסר את ההיתר להיכנס לרצועת עזה בעל - פה ולא בכתב , וכך נעשה גם בכל הנוגע ל " תיאום " הצבאי הנדרש כדי לצאת מהגדה המערבית לירדן .

[194] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם איהאב אל - אשקר , רמאללה , 8 במאי 2011.

[195] תיק 309/2009, איהאב אל - אשקר ואח ' נ ' מנהל הוועדה לעניינים אזרחיים במשרד הפנים , העתק פסק הדין שמור בתיקי ארגון Human Rights Watch .

[196] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם זאהר אסמאעיל אל - בסיוני , רמאללה , 28 בדצמבר 2010. ר ' למשל אונר " א , " בּוּרְג ' אל - בּראג ' נה ", http://www.unrwa.org/etemplate.php?id=134 ( כניסה לאתר ב -15 בנובמבר 2011).

[197] לפי הודעה לעיתונות של האוניברסיטה מ -21 בנובמבר 2004, בנוסף לשלושת הסטודנטים שבסיוני סיפר עליהם , הרשויות הישראליות גירשו לעזה גם סטודנט רביעי בשם וליד מוהנא . לדברי האוניברסיטה , מספר הסטודנטים מרצועת עזה צנח מ " יותר מ -300" בשנת 2000, תקופה שבה הטילה ישראל הגבלות חמורות על תנועתם לגדה המערבית , ל -39 סטודנטים בשנת 2004. אוניברסיטת ביר זית , " ארבעה סטודנטים באוניברסיטת ביר זית גורשו לעזה שלא כחוק ", http://www.birzeit.edu/news/16446/news ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011).

[198] מחסום "הקונטיינר" ממוקם מצפון-מזרח לבית לחם, על כביש המשמש פלסטינים כדי לעבור בין דרום הגדה המערבית וצפונה.

[199] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ופאא עבד א - רחמאן , רמאללה , 24 באפריל 2011.

[200] ב- 22 באוקטובר 2009 שלח א - סעאפין מכתב לשליח הרביעייה הבינלאומית ( הקווארטט ) טוני בלייר ובו מסר לו את פרטי המקרה שלו .

[201] ראיונות טלפוניים שערך ארגון Human Rights Watch עם עבדאללה א - סעאפין , עמאן , ירדן , 16 באוגוסט ו -6 בספטמבר 2011.

[202] ראיון טלפוני והתכתבות דואר אלקטרוני שערך ארגון Human Rights Watch עם עבדאללה א - סעאפין , אבו דאבי , 3 ו -6 בינואר 2012.

[203] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם סומאידה עבאס , רמאללה , 23 ביוני 2011.

[204] ר ' למשל בצלם והמוקד להגנת הפרט , " הטרנספר השקט : שלילת מעמד התושבות מפלסטינים במזרח ירושלים ", אפריל 1997, http://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/199704_quiet_deportation ( כניסה לאתר ב -12 באוקטובר 2011).

[205] עמירה הס, "ויזה ופעילות למען השלום לא הספיקו ליועץ הכלכלי כדי להיכנס לישראל ", הארץ , 1 באוקטובר 2006, http://www.haaretz.co.il/misc/1.1141648 ( כניסה לאתר ב -10 בנובמבר 2011).

[206] שם.

[207] שם.

[208] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם זֵינה סודי , רמאללה , 10 ביולי 2011.

[209] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ארווא מוחמד א - סאלח , עזה , 24 במאי 2011.

[210] ר' לעיל "ההשלכות המתמשכות של הקפאת האישורים ברצועת עזה".

[211] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ספאא סולימאן בריק , רצועת עזה , 22 במאי 2011.

[212] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם מוחמד א - סרסאווי , שג ' אעייה , רצועת עזה , 23 במאי 2011.

[213] הסכם הביניים , נספח 3 , תוספת 1, סעיף 28 (12).

[214] בצלם והמוקד להגנת הפרט , " משפחות בהקפאה ", עמ ' 22.

[215] ר' למשל המוקד להגנת הפרט , " בית המשפט העליון חייב את המדינה בתשלום 7,500 ש " ח הוצאות משפט : הצבא התיר לפלסטינית בת 16 להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם בשטחים רק בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט ", 16 במאי 2011, http://hamoked.org.il/Document.aspx?dID=Updates1101 ( כניסה לאתר ב -15 באוגוסט 2011).

[216] מכתב למוקד להגנת הפרט מאת לשכת היועץ המשפטי , אזור יהודה ושומרון , 6 בספטמבר 2005.

[217] ראיון שערך ארגון Human Rights Watch עם ד " ר אדהם זיין א - דין , רמאללה , 26 במאי 2011.

[218] ר' ועדת זכויות האדם של האו " ם , הערה כללית מס ' 31, טבעה של החובה המשפטית הכללית על מדינות שהן צד לאמנה , U.N. Doc. CCPR/C/21?Rev.1/Add.13 (2004) , פס ' 11; ר ' גם בית הדין הבינלאומי לצדק , ההשלכות המשפטיות של בניית חומה בשטח הפלסטיני הכבוש , חוות דעת מייעצת , 9 ביולי 2004, עמ ' 136, פס ' 111 ( תחולת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות בשטח כבוש ), 112 ( תחולת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות חברתיות , כלכליות ותרבותיות בשטח כבוש ), 113 ( תחולת האמנה בדבר זכויות הילד בשטח כבוש ); הערות הסיכום של ועדת זכויות האדם בשנת 2003 (" בנסיבות הנוכחיות , הוראות האמנה חלות לתועלת אוכלוסיית השטח הפלסטיני הכבוש על כל פעולותיהן של רשויות המדינה החברה או סוכניה באות [ ו ] שטח המשפיעות על ההנאה מזכויות המעוגנות באמנה ונמצאות בתחום האחריות המדינית של ישראל על - פי עקרונות המשפט הבינלאומי הפומבי "), CCPR/C0/78/1SR , פס ' 11; וכן הערות הסיכום של הוועדה לביעור האפליה הגזעית בשנת 1998 (" ישראל נושאת באחריות ליישם את האמנה , כולל חובת הדיווח , בכל האזורים שיש לה בהם שליטה אפקטיבית "), מארס 1998, CERD/C/304/Add.45 .

[219] ר' למשל הוועדה לזכויות אזרחיות ומדיניות , " הערות הסיכום של ועדת זכויות האדם : ישראל ", 29 ביולי 2010, CCPR/C/ISR/CO/3 , פס ' 5 ( על ישראל " להבטיח את חלותה המלאה של [ האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ] בישראל וכן ב [...] גדה המערבית , מזרח ירושלים , רצועת עזה ורמת הגולן הסורית הכבושה "); בית הדין הבינלאומי לצדק , ההשלכות המשפטיות של בניית חומה בשטח הפלסטיני הכבוש , חוות דעת מייעצת , 9 ביולי 2004, עמ ' 136, פס ' 78.

[220] אשרור האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית בידי ישראל כלל הסתייגות בנוגע לסעיף 22 ( המסדיר הפניה של מחלוקות על האמנה לבית הדין הבינלאומי לצדק ); אשרור האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות בידי ישראל כלל הסתייגות כדלקמן : " תוך התייחסות לסעיף 23 של האמנה , וכל סעיף אחר שלה שייתכן כי ההסתייגות הנוכחית נוגעת לו , ענייני מעמד אישי כפופים בישראל לדין הדתי של הצדדים הנוגעים לדבר . [...] במידה וחוק כזה אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה לפי האמנה , ישראל שומרת לעצמה את הזכות להחיל את החוק ".

[221] ועדת זכויות האדם של האו"ם, הערות סיכום, ישראל , CCPR/C/79/Add.93 (18 באוגוסט 1998), פס ' 22.

[222] ועדת זכויות האדם של האו"ם, הערה כללית מס ' 27, CCPR/C/21/Rev.a/Add.9 (2 בנובמבר 1999), פס ' 21.

[223] שם, פס ' 20.

[224] בית הדין הבינלאומי לצדק , השלב השני בתיק נוטבום ( ליכטנשטיין נ ' גואטמלה ), פסק דין , דוחות בית הדין הבינלאומי לצדק לשנת 1955, דו " ח 4.

[225] ר' הוועד הבינלאומי של הצלב האדום , פרשנות על אמנת ג ' נבה הרביעית בדבר ההגנה על אזרחים בזמן מלחמה , סעיף 27, http://www.icrc.org/ihl.nsf/COM/380-600032?OpenDocument ( כניסה לאתר ב -25 בנובמבר 2011).

[226] שם.

[227] ר' למשל ועדת זכויות האדם של האו " ם , הערה כללית מס ' 27, CCPR/C/21/Rev.a/Add.9 (2 בנובמבר 1999) פס ' 7 (" זכותו של אדם לגור במקום לפי בחירתו בתוך השטח כוללת הגנה מפני כל הצורות של עקירה פנימית בכפייה . היא אף מוציאה מכלל אפשרות למנוע את כניסתם או את שהייתם של אנשים בחלק מוגדר של השטח ").

[228] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום , המשפט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי , כלל 129, מעשה העקירה http://www.icrc.org/customary-ihl/eng/docs/v1_rul_rule129 ( כניסה לאתר ב -1 באוגוסט 2011).

[229] התובע נ ' נלטיליץ ' ומרטינוביץ ', תיק מס ' IT-98-34 , מותב משפטי , 31 במארס 2003, פס ' 521-519, מצוטט בתוך Human Rights Watch , רצח עם , פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות : לקטים נושאיים מחוק פסקי הדין של בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה ומבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר ( ניו יורק : Human Rights Watch , 1994), http://www.hrw.org/reports/2004/ij/icty/2.htm#_Toc62882623 .

[230] התובע נ ' מילוֹמיר סטאקיץ ', תיק מס ' IT-97-24-T , מותב משפטי , פסק הדין , 22.

[231] התובע נ ' מוֹמצ ' ילוֹ קַרַיִישניק , תיק מס ' IT-00-39-T , מותב משפטי I , פסק הדין , 27 בספטמבר 2006, פס ' 729, 732.

[232] ר ' אמנת גנבה הרביעית , ס ' 26 (" כל אחד מבעלי הסכסוך יקל על חקירות מצד בני משפחות , שנתפזרו עקב המלחמה , לשם חידוש המגע ביניהם ופגישתם , אם אפשר הדבר "); הפרוטוקול הנוסף הראשון , ס ' 74 (" הצדדים המתקשרים והצדדים לסכסוך יקלו בכל דרך אפשרית את איחודן מחדש של משפחות שנתפזרו כתוצאה מסכסוכים מזוינים ויעודדו בפרט את עבודתם של הארגונים ההומניטאריים העוסקים במשימה זו בהתאם להוראות האמנות ולהוראות פרוטוקול זה ותוך קיום תקנות הביטחון של כל אחד מהם ").

[233] הערה כללית מס ' 19 של ועדת זכויות האדם של האו " ם , ההגנה על המשפחה , על הזכות לנישואין ועל השוויון בין בני הזוג (1990), ס ' 23, פס ' 5.

[234] האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות , סעיף 4.

[235] האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות , סעיף 17.

[236] בצלם והמוקד להגנת הפרט, "משפחות בהקפאה ", עמ ' 32.

[237] ועדת זכויות האדם , הערה כללית מס ' 29, עתות חרום (2001), פס ' 11.

[238] Alon Margalit and Sarah Hibbin, “Unlawful Presence of Protected Persons in Occupied Territory?” [" נוכחות לא חוקית של מוגנים בשטח כבוש ?"], Yearbook of International Humanitarian Law , כרך 13 (2010), עמ ' 21, בנוגע לבג " ץ 393/82, ג ' מעית אסכאן אל - מעלמון נ ' מפקד כוחות צה " ל , 1983.

[239] US FM-27-10 , פס ' 371, מצוטט בתוך Yutaka Arai-Takahashi, The Law of Occupation [ דיני הכיבוש ] ( Leiden, The Netherlands: Koninklijke Brill NV, 2009 ), עמ ' 123.

[240] סר מייקל ווּד , " זכויותיהם ותחומי אחריותם של כוחות כובשים ", הצהרה שנייה לוועדת צ ' יקלוט , 28 בינואר 2010, זמין לקריאה בכתובת http://www.iraqinquiry.org.uk/media/44055/wood-statement-occupying-powers.pdf ( כניסה לאתר ב -12 באוגוסט 2011).

[241] מארקו סַסוֹלי , " חקיקה וקיום הסדר הציבורי והחיים האזרחיים בידי כוחות כובשים ", European Journal of International Law , כרך 16 (4) ( ספטמבר 2005): 694-661, זמין לקריאה בכתובת http://ejil.oxfordjournals.org/content/16/4/661 ( כניסה לאתר ב -12 באוגוסט 2011).

[242] Yoram Dinstein, “The Israel Supreme Court and the Law of Belligerent Occupation: Article 43 of the Hague Regulations,” Israel Yearbook of Human Rights Law, vol. 25 (1995), p. 10 [ יורם דינשטיין , " בית המשפט העליון של ישראל ודיני התפיסה הלוחמתית : סעיף 43 לתקנות האג "].

Most Viewed