(ניו יורק) – במכתב ששלחו בעבר באופן פרטי למיקרוסופט ואשר פורסם היום, כתבו Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל, Access Now וארגוני זכויות אדם מובילים אחרים, כי על החברה להשעות פעילויות עסקיות התורמות להפרות חמורות של זכויות אדם ולפשעים בינלאומיים של הצבא הישראלי ושל גופי ממשל ישראליים אחרים.
תחקיר עיתונאי של הגרדיאן והמגזינים 972+ ושיחה מקומית מאוגוסט 2025 מצא כי יחידת המודיעין 8200 של הצבא הישראלי משתמשת בשירות הענן Azure של מיקרוסופט לאחסון ולעיבוד כמויות עצומות של שיחות טלפון יומיומית שיורטו של פלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ב-25 בספטמבר הכריזה מיקרוסופט כי הפסיקה והשביתה מנויים ושירותים צבאיים ספציפיים לצבא הישראלי, לרבות השימוש בטכנולוגיות בשירותים ספציפיים של אחסון ענן ובינה מלאכותית (AI), לאחר שבדקה טענות שהוצגו בדיווח של הגרדיאן.
"מיקרוסופט נקטה צעד ראשון חשוב לקראת הגבלת השימוש של יחידה בצבא הישראלי בטכנולוגיות ספציפיות לשם דיכוי פלסטינים", אמרה דבּרה בראון, סגנית מנהלת תחום הטכנולוגיה וזכויות האדם בארגון Human Rights Watch, "עליה לבחון באופן מקיף את קשריה העסקיים עם הרשויות הישראליות ולנקוט פעולה כדי להבטיח שתשתית הענן, טכנולוגיית הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה שלה, וכן כלים ושירותים אחרים אינם שותפים לפשע השמדת הפלסטינים בידי ישראל ולהפרות חמורות אחרות של זכויות אדם שהיא מבצעת".
מיקרוסופט הודיעה כי בכוונתה לענות למכתב המשותף בסוף אוקטובר, שכן כעת היא עורכת את חקירתה ומגבשת המלצות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, למיקרוסופט היו סיבות רבות לערוך בדיקת נאותות מוגברת של זכויות אדם בכל הנוגע לפעילותה העסקית מול הרשויות הישראליות, נוכח אופיים המתמשך של הכיבוש הישראלי ושל דיכוי הפלסטינים ונוכח שנים של דיווחים מצד ארגוני זכויות אדם, האומות המאוחדות והתקשורת באשר לסיכון שחברות טכנולוגיה תורמות להפרות.
כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch במחקרו, השימוש של הצבא הישראלי במערכות מבוססות נתונים ובטכנולוגיות בינה מלאכותית, לרבות לצורך מעקב ולביסוס החלטות בנוגע למטרות צבאיות לתקיפה ברצועת עזה, מעורר חששות כבדים לפי דיני הלחימה, ובעיקר באשר לעקרון ההבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחים, ולחובה לנקוט בכל האמצעים האפשריים לצמצום הפגיעה באזרחים.
ב-26 בספטמבר כתבו ארגון Human Rights Watch וחמישה ארגונים שותפים למיקרוסופט. הארגונים ציינו כי החלטתה של החברה להשבית מינויים ושירותים ספציפיים לצבא הישראלי בתגובה לדיווח של הגרדיאן הייתה צעד חיובי. הארגונים קראו למיקרוסופט לבחון מחדש את כל החוזים שלה עם הצבא הישראלי ועם רשויות ממשלתיות ישראליות אחרות, להשעות את השימוש בכל שירות או מוצר התורמים להפרות של זכויות אדם בידי רשויות צבאיות או ממשלתיות ישראליות, ובמקרים כאלה לסיים את ההתקשרות.
ארגון Human Rights Watch מצא כי בשנים האחרונות הרשויות הישראליות ביצעו טיהור אתני, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, לרבות הכחדה, אפרטהייד ורדיפה, ומעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם נגד פלסטינים, והפרו צווים מחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ).
בתחקיר העיתונאי דווח כי במערכת המעקב ההמוני של ישראל, המופעלת באמצעות Azure, מאוחסנות מיליוני שיחות מוקלטות מטלפון ניידים. לפי מקורות ביחידה 8200 השתמשו הרשויות הישראליות בנתונים אלה כדי לחקור ולזהות מטרות להפצצה ברצועת עזה, לצד השימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית לזיהוי מטרות. לפי הדיווח הרשויות הישראליות השתמשו במידע זה גם בגדה המערבית הכבושה, בין היתר לשם "סחיטה של אנשים, הכנסתם למעצר מנהלי, או אפילו הצדקת ההרג שלהם בדיעבד". מיקרוסופט ציינה כי הבדיקה שהיא עורכת, הנמצאת בעיצומה, "העלתה ראיות התומכות בחלקים מהדיווח בגרדיאן".
המעקב הנרחב והחודרני שמנהלות הרשויות הישראליות אחר כלל האוכלוסייה הפלסטינית מתועד היטב, ומילא תפקיד מרכזי בביצוע המתמשך של הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה נגד פלסטינים. הרשויות הישראליות השתמשו במעקב ההמוני ובאיסוף הכפוי של נתונים אישיים של פלסטינים כדי לאפשר את ביצועם של פשעים בינלאומיים נוספים, לסייע בכך, ואף להאיץ את הביצוע, ובכלל זה מעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם; פשעים נגד האנושות, לרבות הכחדה; ופשעי מלחמה, ובהם תקיפות אוויריות שבוצעו תוך הפרת דיני המלחמה.
המתקפה הישראלית על רצועת עזה הביאה להריגתם של למעלה מ-67,000 פלסטינים, בהם לפחות 20,000 ילדים, ולהרס רוב בתי הספר, בתי החולים, הבתים והתשתיות האזרחיות ברצועה.
על פי העקרונות המנחים של האו"ם בנושא עסקים וזכויות אדם, שמיקרוסופט תומכת בהם בפומבי, מוטלת על חברות אחריות להימנע מגרימה ומתרומה לפגיעה בזכויות אדם, ועליהן לתת מענה לסיכונים הקשורים ישירות לפעילותן העסקית ולקשריהן העסקיים. בהקשרים המושפעים מסכסוך, גובר הסיכון לפגיעות חמורות בזכויות אדם, ובהתאם לכך על החברות לבצע בדיקת נאותות קפדנית יותר.
מיקרוסופט לא חשפה בפומבי האם ביצעה בדיקת נאותות מוגברת של זכויות אדם או חתרה להפסקת כל הקשרים שלה להפרות של זכויות אדם. עד להכרזה ב-25 בספטמבר, לא ציינה מיקרוסופט בפומבי כי הגבילה באופן כלשהו את קשריה העסקיים עם הרשויות הישראליות כדי להתמודד עם הסיכונים להפרה של זכויות אדם. ביקורת קודמת שהזמינה מיקרוסופט בנוגע לשימוש של הצבא הישראלי במוצריה העלתה במאי 2025 כי "עד כה אין ראיות לכך שטכנולוגיות Azure והבינה המלאכותית של מיקרוסופט שימשו לתקיפת אנשים או לפגיעה בהם במסגרת העימות ברצועת עזה".
במכתבם המשותף, העלו הארגונים שאלות הנוגעות להיקף הביקורת הנוכחית שעורכת מיקרוסופט ולאופן שבו היא מיישמת את מדיניותה שלה באשר לשימוש אחראי בבינה המלאכותית שלה בהקשר של מעשי האיבה.
"אין זמן להתמהמה, על מיקרוסופט לנקוט בפעולה נחרצת כדי להבטיח כי אינה מרוויחה מהפרות חמורות של זכויות האדם של פלסטינים", אמרה בראון.
