רוגלה שימשה לפריצה לטלפונים של מגיני זכויות אדם פלסטינים

(ניו יורק) – ההצהרה שלהלן, המגנה את השימוש ברוגלה של פגסוס נגד שישה מגיני זכויות אדם פלסטינים, פורסמה היום על ידי שבעה ארגוני זכויות אדם, ובכללם ארגון Human Rights Watch:

אנו, ארגוני זכויות האדם החתומים מטה, מגנים את הפריצה למכשירי הטלפון של שישה מגיני זכויות אדם פלסטינים באמצעות הרוגלה פגסוס של קבוצת NSO, שנחשפה על ידי ארגון Front Line Defenders (FLD) ואומתה על ידי הארגונים Citizen Lab ו-Amnesty International. הפריצה היא חלק ממתקפה נרחבת על החברה האזרחית הפלסטינית, והיא מעוררת שאלות קשות אשר למעורבותן של הרשויות הישראליות במעשים. שלושה ממגיני זכויות האדם שמכשיריהם נפרצו משתייכים לארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים, שהרשויות הישראליות הגדירו לאחרונה כ"ארגוני טרור".

התחקיר

באוקטובר 2021 החל ארגוןFront Line Defenders לאסוף נתונים על חשד לפריצה למכשירי טלפון של כמה פלסטינים העובדים עבור ארגוני חברה אזרחית בגדה המערבית. הבדיקה של הארגון העלתה ששישה מהמכשירים שנבדקו, נפרצו באמצעות תוכנת פגסוס. הן Citizen Lab והן מעבדת האבטחה של אמנסטי אינטרנשיונל אישרו באופן עצמאי את תוצאות הבדיקה של FLD.

תוכנת פגסוס, שפותחה על ידי קבוצת NSO הישראלית, מותקנת בגניבה בטלפונים ניידים והופכת אותם לכלי מעקב נייד. היא מאפשרת לעקוב אחר מי שהוגדר כמטרה ואחרי אנשי הקשר שלו, על ידי גישה חופשית למצלמת הטלפון, למיקרופון ולהודעות הטקסט שנשלחות אליו ושמתקבלות בו.

בתגובה לדיווחים על השימוש בפגסוס לפגיעה במגיני זכויות אדם פלסטינים, אמרה קבוצת NSO כי "אינה יכולה לאשר או להכחיש את זהות הלקוחות הממשלתיים" שלה "בשל שיקולים חוזיים ושיקולים של ביטחון לאומי". נוסף על כך, החברה חזרה על הצהרות שהשמיעה בעבר שלפיהן "קבוצת NSO אינה מפעילה את המוצרים בעצמה; החברה מסמיכה סוכנויות ממשלתיות שאושרו להפעילן, ופרטי האנשים שאחריהם עוקבות הסוכנויות אינם חשופים בפניה". לדברי החברה, "קבוצת NSO מפתחת טכנולוגיות הכרחיות שנועדו לשימוש סוכנויות ביון ואכיפת חוק ברחבי העולם, כדי להגן על הציבור מפני פשעים חמורים וטרור. הטכנולוגיות הללו חיוניות עבור ממשלות המתמודדות עם פושעים וטרוריסטים המתקשרים ללא הפרעה בפלטפורמות שונות".

קבוצת NSO לא הגיבה על בקשת ארגון Human Rights Watch למסור את תגובתה עד למועד פרסום ההצהרה.

הגדרתם של ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור

שלושה מתוך השישה שמכשיריהם נפרצו, עובדים בארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים שממשלת ישראל הגדירה ב-19 באוקטובר כ"ארגוני טרור" מכוח חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016. המכשירים נפרצו טרם ההכרזה. עם האנשים שמכשיריהם נפרצו נמנים ר'סאן חלאייקה, תחקירן שטח ומגן זכויות אדם בארגון אל-חק; אובי אל-עאבודי, מנכ"ל מרכז ביסאן למחקר ולפיתוח; סלאח חמורי, עורך דין ותחקירן שטח של ארגון א-דמיר לתמיכה באסירים ולזכויות האדם שמשכנו בירושלים וכן שלושה מגיני זכויות אדם נוספים שאינם מעוניינים ששמם יפורסם. שניים מהאנשים שמכשיריהם נפרצו הם בעלי אזרחות כפולה – האחד בעל אזרחות צרפתית והשני אמריקאית.

החלטתה של ישראל להגדיר את הארגונים כ"ארגוני טרור" גררה גינויים וביקורת נרחבת בזירה הבינלאומית, לרבות של השר השבדי לשיתוף פעולה ופיתוח בינלאומיים ולעניינים הומניטריים, הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שרי החוץ והביטחון של אירלנד, משרד החוץ הצרפתי, הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לזכויות האדם, חברי קונגרס מארה"ב, מומחים מטעם האו"ם כמו הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם ודווח האו"ם המיוחד לחופש ההתאגדות, וכן ארגונים בינלאומיים לרבות אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch.

הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות האדם, מישל בצ'לט, אמרה כי ההגדרה הייתה "שרירותית" וכי היא "מפרה את זכותם של האנשים שעליהם היא חלה לחופש ההתאגדות, ויש לה אפקט מצנן נרחב יותר על מגיני זכויות האדם ועל המרחב האזרחי".

בהצהרה נפרדת קבעה קבוצה של 17 מומחים מטעם האו"ם כי ההגדרה היא "מתקפה חזיתית על התנועה הפלסטינית לזכויות האדם ועל זכויות האדם בכל מקום". כאמור, הגדרת הארגונים כ'ארגוני טרור' "אוסרת למעשה על המשך פעילותם, והיא תאפשר לצבא הישראלי לעצור את אנשי צוותם, לסגור את משרדיהם, להחרים את נכסיהם ולאסור על פעילותם ועבודתם למען זכויות האדם".

המעקב אחר מגיני זכויות האדם הפלסטינים מפר את זכויות האדם שלהם

המעקב אחר מגיני זכויות האדם הפלסטינים פוגע בזכותם לפרטיות ובחופש הביטוי וההתאגדות שלהם ומאיים על ביטחונם האישי ועל חייהם. הוא פוגע לא רק באנשים שנגדם הופעל אמצעי זה, אלא מהווה אפקט מצנן גם עבור עורכי דין ועיתונאים העשויים לצנזר את עצמם מחשש למעקב.

מידע שהושג באמצעות מעקב שרירותי עלול לשמש כדי להעמיד לדין, לנטר, להטריד או לעצור מגיני זכויות אדם, מתנגדי משטר ואחרים הקוראים תיגר על הרשויות או מעיזים להתייצב מולן. הן אל-עאבודי והן חמורי נעצרו בעבר בשרירותיות על ידי הרשויות הישראליות והושמו במעצר מנהלי, שיטת פעולה שבה הרשויות הישראליות משתמשות כשגרה לכליאת פלסטינים ללא משפט או כתב אישום, על סמך ראיות חסויות. ב-18 באוקטובר, יום לפני ההכרזה על הגדרת הארגונים כ"ארגוני טרור", שללה שרת הפנים הישראלית את מעמד התושבות של חמורי בעילה של "הפרת אמונים למדינת ישראל". צעד זה מגלה אותו למעשה מעיר הולדתו, אף שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על כוח כובש לדרוש ממי שחי תחת כיבוש להישבע לו אמונים או להצהיר נאמנות.

הארגונים שהוגדרו כ"ארגוני טרור" סבלו גם קודם לכן מהטרדות מצד הרשויות הישראליות, לרבות הפחדה, מעצרים שרירותיים של חברי צוות, איסור יציאה לחו"ל, פשיטות על משרדיהם והחרמת ציוד. ממשלת ישראל נקטה מקצת הטקטיקות הללו גם נגד פעילי זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים.

מעקב זה אחר מגיני זכויות האדם באמצעות תוכנת פגסוס מעיד שוב על דפוס של הפרות זכויות אדם שקבוצת NSO סייעה לביצוען על ידי מכירת רוגלות של קבוצת NSO לממשלות המשתמשות בטכנולוגיה כדי לרדוף את ארגוני החברה האזרחית ותנועות חברתיות במדינות רבות ברחבי העולם. נוסף על כך, הפרות אלו מדגישות כיצד מדיניות זכויות האדם של קבוצת NSO כושלת במניעה ובצמצום ממשי של פגיעה בזכויות האדם.

קריאה לפעולה

החברה האזרחית החלה לקרוא לקבוצת NSO ולממשלות ליטול אחריות על השימוש בטכנולוגיה ובשירותיה של הקבוצה כבר עם החשיפה הראשונית של Citizen Lab בשנת 2016 של השימוש באיחוד האמירויות נגד מתנגד המשטר אחמד מנסור, והקריאות ממשיכות גם עתה עם הגילויים האחרונים של אמנסטי אינטרנשיונל ו-Forbidden Stories על פרויקט פגסוס.

היום, אנו, הארגונים החתומים מטה:

חוזרים על קריאותינו להשעות לאלתר כל מכירה והעברה של טכנולוגיית מעקב וכל שימוש בה, עד לכינון אמצעים נאותים להגנה על זכויות האדם, וכן;
קוראים למומחי האו"ם לנקוט פעולה דחופה להוקעת הפרתן של זכויות האדם על ידי מדינות באמצעות השימוש ברוגלה פגסוס של קבוצת NSO ולהעניק תמיכה מיידית ואיתנה לחקירות שקופות ונטולות פניות של ההפרות.

החלטתה של לשכת המסחר של ארה"ב מה-3 בנובמבר להוסיף את קבוצת NSO לרשימת הגבלות הסחר שלה (רשימת ישויות) בגין "פעילות שנוגדת את מדיניות החוץ ואת האינטרסים הלאומיים הביטחוניים של ארה"ב", היא צעד בכיוון הנכון. לשכת המסחר הזכירה את השימוש שעשו ממשלות זרות ולקוחות NSO בכלים של הקבוצה כדי "לפגוע בצורה זדונית בפקידי ממשל, בעיתונאים, באנשי עסקים, בפעילים, באנשי אקדמיה ובעובדי שגרירויות" וכדי לאפשר ל"ממשלות זרות לפגוע במתנגדי משטר, בעיתונאים ובפעילים אף מחוץ לגבולות הריבוניים שלהן כדי להשתיק התנגדות".

קבוצת NSO אמרה כי היא "מצרה על ההחלטה" וכי תפעל לביטולה.

אנו מעודדים מדינות נוספות להטיל הגבלות דומות כדי לאסור על יצוא, מכירה והעברה בתוך המדינה של הטכנולוגיות של קבוצת NSO, כמו גם על אספקת שירותים התומכים במוצרי הקבוצה.

הארגונים החתומים