(בריסל) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי במהלך ישיבת מועצת ההתאגדות של האיחוד האירופי-ישראל ב-3 באוקטובר 2022, על האיחוד האירופי והמדינות החברות בו לגנות את הרשויות הישראליות בגין הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה. על האיחוד האירופי והמדינות החברות בו גם להפעיל על הרשויות הישראליות לחץ להפסקת הדיכוי של החברה האזרחית הפלסטינית.
לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch: "על נושאי תפקידים רשמיים באירופה לדעת כי הם עומדים ללחוץ את ידיהם של נציגיה של ממשלה המבצעת פשעים נגד האנושות ואשר הוציאה אל מחוץ לחוק ארגוני חברה אזרחית בולטים היוצאים נגד הפרות אלה [...] על רקע הדיכוי המתגבר, העמדת הפנים של "עסקים כרגיל" עם ישראל מעבירה את המסר שלגינוי של האיחוד האירופי אין כיסוי".
מועצת ההתאגדות של האיחוד האירופי-ישראל היא פורום שנועד לאפשר דיאלוג מדיני ולחזק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לאחר הישיבה של מועצת ההתאגדות בשנת 2012, הפורום לא התכנס עוד בשל התנגדות הרשויות הישראליות לעמדת האיחוד האירופי בנוגע להתנחלויות בגדה המערבית.
כמה ארגונים פלסטיניים, אירופיים ובינלאומיים לא ממשלתיים, כמו גם 47 חברים בפרלמנט האירופי, הביעו חששות כבדים אשר לישיבה הקרבה של מועצת ההתאגדות.
בהסכם שמכוחו קמה מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל, כיבוד זכויות האדם הוגדר מרכיב חיוני. מועצת ההתאגדות אמורה להתכנס מחדש בשעה שבקרב התנועה הבינלאומית לזכויות האדם הולכת ומתגבשת ההכרה כי הדיכוי החמור של הפלסטינים בידי הרשויות הישראליות הוא בגדר אפרטהייד.
הפורום אף מתכנס שבועות ספורים בלבד לאחר שהרשויות הישראליות פשטו על משרדיהם של שבעה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים והורו על סגירתם. מקצת הארגונים הללו מקבלים מימון מהאיחוד האירופי ומהמדינות החברות בו. הרשויות הישראליות פעלו לסגירת ארגוני הזכויות הפלסטיניים על אף הצהרות של האיחוד האירופי ושל כמה מהמדינות החברות בו, שכפרו בהאשמות שהוטחו בארגונים.
כבר שנים שהאיחוד האירופי והמדינות החברות בו מגיבים על הפרת הזכויות החמורה בידי הרשויות הישראליות בדקלום קלישאות ריקות מתוכן על "תהליך השלום" שהלך כבר מזמן לעולמו ועל הצורך להחיות את "פתרון שתי המדינות". לדברי ארגון Human Rights Watch, גישה זו מתעלמת ממציאות האפרטהייד והרדיפה ומובילה את האיחוד האירופי ואת המדינות החברות בו שלא לנקוט את הצעדים הנדרשים בתחום זכויות האדם בעקבות מצב חמור זה.
בחודש אוגוסט נהרגו ברצועת עזה 49 פלסטינים, בהם 17 ילדים, בסבב נוסף של מעשי איבה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. הסגר שישראל מטילה על רצועת עזה מזה 15 שנה שולל מיותר משני מיליון תושביה הזדמנויות לשפר את חייהם והוא הרס את כלכלת הרצועה, ו-80 אחוז מאוכלוסייתה נסמכת כיום על סיוע הומניטרי.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בשנת 2022 הרגו הרשויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה יותר מ-80 פלסטינים, שיא של שש שנים. העיתונאית שירין אבו עקלה נמנתה עם ההרוגים. נכון ל-1 בספטמבר, הרשויות הישראליות אף החזיקו למעלה מ-700 פלסטינים במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט. זהו המספר הגבוה ביותר של עצירים מנהליים מאז שנת 2008.
על אף ההתפתחויות הללו, נראה כי האיחוד האירופי לא דרש מהרשויות הישראליות לנקוט שום פעולה להפסקת ההפרות בטרם תתכנס מועצת ההתאגדות. אפשר היה לדרוש, בין השאר, כי הרשויות הישראליות יחזרו בהן מהחלטתן להוציא אל מחוץ לחוק ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים, יכריזו על הקלות בסגר על הרצועה או ישחררו ממעצרו המנהלי הנמשך כבר חודשים, את סלאח חמורי, מגן זכויות אדם צרפתי-פלסטיני.
אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ הישראלי, אמר בריאיון לכלי תקשורת באוגוסט 2022: "כל עוד האירופים אינם נוקטים צעדים קונקרטיים במישור הדיפלומטי, הביטחוני והכלכלי, לישראל לא אכפת. ישראל סמוכה ובטוחה כי להתנהגות זו, המנוגדת לזכויות האדם, לא יהיה שום מחיר פוליטי בזירה הבינלאומית".
בחודש מאי 2021, כשמועצת האו"ם לזכויות האדם הקימה ועדת בדיקה כדי לחקור את ההפרות ולזהות את הגורמים שביסוד העימות, כל המדינות החברות באיחוד האירופי נמנעו בהצבעה או הצביעו נגד הקמתה. בכך הן פעלו בניגוד מוחלט להצבעה המסורתית והעקבית שלהן למען מנגנונים למתן דין וחשבון בהקשרים אחרים.
לדברי קלאודיו פרנקוִילה אחראי סנגור אירופה בארגון Human Rights Watch: "הכשל האירופי בן עשרות השנים בנקיטת פעולה נוכח ההפרות החמורות של זכויות האדם עודד את הרשויות הישראליות להסלים את דיכוי הפלסטינים בעזות מצח [...] במקום לדקלם קלישאות ריקות מתוכן, על נושאי תפקידים רשמיים באירופה להשתמש במועצת ההתאגדות כדי לגנות אחת ולתמיד את האפרטהייד והרדיפה הישראליים ולהבהיר כי אם ממשלת ישראל לא תחשב מסלול מחדש היא תישא בתוצאות.
