מעגל הדמים יימשך עד אשר תפעיל הקהילה הבינלאומית לחץ עז דיו על הרשויות הישראליות כדי שינטשו את המדיניות ארוכת השנים של הכנעת הפלסטינים ברצועת עזה
תיעוד וידיאו של מטר תקיפות אוויריות ישראליות על הרצועה. תמונות של בתים שהוחרבו עד עפר, קוברים תחתם גברים, נשים וילדים. אזעקות מבשרות את מטח הרקטות הפלסטיניות האחרון אל מרכזי אוכלוסייה ישראליים. האימה לנוכח מחיר הדמים ההולך וגדל. הקריאות לריסון.
בשנים האחרונות המראות המחרידים האלה חוזרים על עצמם בלופ. עבור מי שישראל ופלסטין יקרות ללבו, הזוועה הבלתי-נתפסת, תחושת חוסר האונים והיגון שבים ופוצעים את הלב בכל פעם.
עבור תושבי הרצועה, זהו מאבק הישרדות. כפי שכתבה עביר אל-מסרי, עמיתתי לארגון Human Rights Watch ברצועה, על מעשי האיבה בשנה שעברה: קשה לי למצוא מילים כדי לתאר את האימה שהרגשתי כששכבתי ערה בלילה בלי לדעת אם אקום לעוד יום, את הסבל הנורא של האנשים שראיינתי, ששרדו אחרי שהמשפחות שלהם נמחקו בתקיפות ישראליות, את הכאב שחשתי כשהמגדלים של עזה נחרבו מול עיניי.
עבור תושבי דרום ישראל, זה הכורח "לחיות בפחד מתמיד" במהלך מעשי האיבה כ"שרקטה עלולה ליפול על ראשנו בכל רגע", כפי שסיפר לנו קרוב משפחתו של אדם שנהרג במתקפת רקטות בשנת 2019.
ללא פרובוקציה
ב-5 באוגוסט תקפה ישראל את ביתו של תייסיר אל-ג'עברי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, ללא פרובוקציה ברורה. ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד נתלה ב"איום מיידי" שנשקף מצידו של הג'יהאד האסלאמי בעקבות מעצרו של בסאם א-סעדי, מנהיג אחר של הג'יהאד האסלאמי, בגדה המערבית ימים ספורים קודם לכן, וההתעמרות בו.
לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, בין 5–7 באוגוסט נהרגו ברצועת עזה לפחות 49 פלסטינים, בהם 17 ילדים, בתקיפות ישראליות ובהתקפות רקטות פלסטיניות. הרקטות שירה הג'יהאד האסלאמי אל ישראל הסבו ככל הנראה נזק מסוים בשטחה, אך לא היו נפגעים.
ארגוני זכויות אדם חוקרים את האירועים, ויחלוף זמן עד שתמונת המצב תתבהר. עם זאת, עלו תובנות ראשוניות המתבססות על תיעוד ארוך שנים של סבבים קודמים של מעשי איבה בעזה.
ראשית, הנזק שנגרם לאזרחים מתחמושת נפיצה שישראל מטילה ואשר משפיעה על שטחים נרחבים ברצועה, צפוי מראש.
במהלך ההסלמה בחודש מאי בשנה שעברה, תיעד ארגון Human Rights Watch תקיפות ישראליות בלתי-חוקיות ופשעי מלחמה, לרבות תקיפות שהרגו עשרות אזרחים – מחו מעל פני האדמה משפחות שלמות – והרסו ארבעה מגדלים רבי קומות שאוכלסו בדירות מגורים ובעסקים רבים, מבלי שהיו בסביבה מטרות צבאיות ברורות.
ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר כיצד השתמשו הרשויות הישראליות כדבר שבשגרה בכוח מופרז ובלתי-מידתי, שכוון לעיתים ביודעין אל אזרחים או אל תשתיות אזרחיות.
שנית, לפי ארגון Human Rights Watch וכמו בהתקפות דומות, נצפו כל הסממנים להפרת דיני המלחמה העולים כדי פשעי מלחמה בהתקפות רקטות חסרות הבחנה של הג'יהאד האסלאמי על אתרים ישראליים. דיני המלחמה אוסרים על התקפות שאינן מכוונות למטרה צבאית ספציפית ובאמצעים או בשיטות שאינם מאפשרים כוונון אל מטרה צבאית ספציפית.
כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch, בחודש מאי 2021 התקפות רקטות פלסטיניות לא רק גרמו למותם של 13 אזרחים בישראל, אלא שפריטי תחמושת שכשלו הרגו לפחות שבעה פלסטינים ברצועת עזה.
במכתב של חמאס לארגון Human Rights Watch מחודש אוגוסט 2021, הצהיר הארגון כי התקפות הרקטות כוונו אל עמדות צבא ישראליות ולא אל "אזרחים או אובייקטים אזרחיים" וכי הארגון נוקט אמצעי זהירות כדי להימנע מפגיעה באזרחים. עם זאת, בתגובה למכתב תשובה מארגון Human Rights Watch, חמאס לא סיפק את רשימת האתרים הצבאיים שהרקטות כוונו אליהם במהלך מעשי האיבה בחודש מאי, והגדיר זאת כ"נושא ביטחוני חסוי".
מצור ממשי ווירטואלי
שלישית, סגירת המעברים לרצועת עזה בידי הרשויות הישראליות בין 2–7 באוגוסט מקבילה לצעדים דומים שננקטו בסבבי לחימה קודמים. ארגוני זכויות האדם קבעו כי צעדים אלה הם בגדר ענישה קולקטיבית – שהיא פשע מלחמה. צעד זה חסם תנועה של אנשים וסחורות, לרבות דלק הדרוש להפעלת תחנת הכוח היחידה של רצועת עזה, ומנע מתושבי הרצועה לקבל טיפול דחוף והכרחי מחוץ לרצועה.
למעשה, תחנת הכוח של עזה נסגרה ב-6 באוגוסט עקב המחסור בדלק והותירה משפחות עם כארבע שעות חשמל ביום בשיאו של קיץ מהביל. הפסקות חשמל קבועות וממושכות מכבידות על חיי היומיום, בייחוד עבור אנשים עם מוגבלות הזקוקים לאור כדי לתקשר באמצעות שפת הסימנים או זקוקים לציוד המופעל באמצעות חשמל, כמו מעליות וכסאות גלגלים חשמליים כדי להתנייד.
הגבלות אלו החמירו את פגיעתו ההרסנית ממילא של הסגר שישראל מטילה על רצועת עזה מזה למעלה מ-15 שנה. ההגבלות הגורפות שישראל מטילה על תנועת אנשים וסחורות, המוחרפות לעיתים קרובות בהגבלות שמצרים מטילה בגבולה עם הרצועה, גוזלות מיותר מ-2.1 מיליון הפלסטינים ברצועה את זכותם לחופש תנועה. הגבלות אלה מוטטו את כלכלת הרצועה, והן חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של ישראל נגד מיליוני פלסטינים.
מעגל הדמים
על פי דו"ח שפרסם בחודש יוני ארגון Save the Children, ארבעה מכל חמישה ילדים שהארגון ראיין ברצועה לאחר 15 שנות סגר, דיווחו כי הם חיים עם דיכאון, אבל ופחד.
רביעית, ארגון הזכויות הדיגיטליות הפלסטיני 7amleh דיווח שוב כי חברות מדיה חברתית מוחקות פוסטים של פלסטינים ושל פעילים פרו-פלסטינים בנוגע לאירועים בשטח. בשנה שעברה תיעד ארגון Human Rights Watch כיצד פייסבוק מחקה וחסמה שלא כדין תוכן של פלסטינים ותומכיהם, לרבות תוכן הנוגע להפרות של זכויות האדם בישראל ובפלסטין במהלך מעשי האיבה בחודשי מאי 2021.
הלקח היחיד שאפשר להפיק הוא זה: כל עוד ניתן פטור מעונש בגין הפרות חמורות של כל הצדדים, כל עוד עזה נותרת כלא פתוח וכל עוד ימשיכו הרשויות הישראליות לבצע את פשעי האפרטהייד והרדיפה, העתיד צופן סבבים נוספים של מעשי איבה.
מעגל הדמים יימשך עד אשר תפעיל הקהילה הבינלאומית לחץ עז דיו על הרשויות הישראליות כדי שינטשו את המדיניות ארוכת השנים של כליאת הפלסטינים ברצועת עזה, החנקתם והכנעתם.
