(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בדו"ח מקביל שהגיש לוועדת האו"ם נגד עינויים עם ארגון זכויות האדם הפלסטיני עורכי דין למען הצדק כי הרשויות הפלסטיניות מתעללות בעצורים פלסטינים ומענות אותם באופן שיטתי, ובכלל זה את מבקרי המשטר ומתנגדיו. העינויים מטעם הרשות הפלסטינית בראשות פתח בגדה המערבית ורשויות חמאס ברצועת עזה – ייתכן שהם באים בגדר פשעים נגד האנושות, נוכח אופיים השיטתי ונקיטתם ארוכת השנים.
למעלה משנה לאחר שאנשי הרשות הפלסטינית הכו למוות במהלך המעצר את ניזאר בנאת, פעיל ומבקר משטר בולט, ופיזרו באלימות את מי שדרשו צדק בגין מותו, לרבות מעצר של מפגינים לא אלימים רבים, איש לא נדרש לתת את הדין על המעשים. תובעים מטעם הרשות הגישו כתבי אישום נגד 14 קצינים בכוחות הביטחון, אך יש הטוענים כי הרשויות פועלות באיטיות יתר ובאופן מוטה, למשל בהחלטת התובעים הצבאיים ב-21 ביוני לשחרר את הנאשמים למשך 12 יום.
לדברי עומר שאקר, מנהל אזור ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, "יותר משנה לאחר שניזאר בנאת הוכה למוות, הרשות הפלסטינית ממשיכה לעצור ולענות את מבקריה ומתנגדיה. ההתעללות השיטתית של הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס היא חלק לא מבוטל מדיכויו של העם הפלסטיני".
נוכח דפוס התעללות זה, על מדינות אחרות לקצץ בסיוע שהן מעניקות לכוחות ביטחון פלסטיניים פוגעניים, לרבות משטרת הרשות הפלסטינית שמילאה תפקיד מרכזי בדיכוי בעת האחרונה. על משרד התביעה של בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור ולהעמיד לדין את מי שהועלו נגדם חשדות מבוססים בדבר מעורבותם בהפרות חמורות אלה.
בשעות הבוקר המוקדמות של 24 ביוני 2021, נעצר ניזאר בנאת והותקף בידי למעלה מתריסר אנשי כוחות הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית, גוף המנטר פעילות פוליטית ואיומים מבית על הרשויות. בנאת היה מבקר משטר מוכר ונעצר בעבר בידי הרשות בגין פעילותו. הוא תכנן להתמודד כמועמד עצמאי בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2021, בטרם נדחו.
בנאת מת במעצר ומנתיחת גופתו עולה כי הוא נחנק למוות כשריאותיו התמלאו בדם ובהפרשות. בדו"ח משותף שפרסמו בחודש מארס 2022 הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (PICHR) וארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק, נמצא כי מותו נגרם משימוש מופרז בכוח של אנשי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.
ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הקים ועדה רשמית לחקירת מותו, אך הדו"ח שהגישה חמישה ימים לאחר מכן, בחודש יוני 2021, לא פורסם ברבים. משפטם של הנאשמים בגרימת מותו עדיין מתנהל. משפחתו של בנאת הודיעה בחודש מאי כי תחרים את ההליכים, והעלתה חששות בנוגע לזכויות היתר שהוענקו לנאשמים, ובכלל זה הוצאתם לחופשה לביקורי משפחה ללא צו בית משפט.
בחודשים שלאחר מותו של בנאת, פיזרו כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית באלימות הפגנות עממיות בדרישה לצדק בגין מותו ועצרו עשרות אנשים שהפגינו באורח לא אלים. ג'יהאד עבדו בן 54 אמר לארגון Human Rights Watch כי שוטרים ממשטרת הרשות בלבוש אזרחי עצרו אותו בחודש אוגוסט 2021 כשהיה בדרכו להפגנה. התובעים האשימו אותו בהעלבת "בכירים" וב"התכנסות בלתי-חוקית", אישומים המפלילים למעשה התבטאויות לא אלימות והתכנסות לא אלימה. הוא שוחרר ארבעה ימים מאוחר יותר, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.
חמזה זבידאת בן 38 אמר לארגון Human Rights Watch כי כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית עצרו גם אותו כשהגיע להפגנה מתוכננת בגין מותו של בנאת בחודש אוגוסט 2021. מאוחר יותר האשימו התובעים את זבידאת בהעלבת "בכירים", ב"התכנסות בלתי-חוקית" ובהסתה ל"סכסוכים בין פלגים". לדבריו, הוא הוחזק שלושה לילות בתא זעיר וצפוף ללא אוורור ראוי ושוחרר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. ימים ספורים לאחר שחרורו הוא נמצא חיובי לקורונה.
פאח'רי ג'ראדאת בן 53 אמר כי כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית עצרו אותו בביתו פעמיים בחודש יולי 2021, לאחר שהשתתף בהפגנות הקשורות לבנאת, וחקרו אותו על פוסטים שפרסם בפייסבוק. באחד הפוסטים שנחקר עליהם, קרא ג'ראדאת לנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס "לך, לך". התובעים האשימו את ג'ראדאת גם בהעלבת "בכירים", ב"התכנסות בלתי-חוקית" ובהסתה ל"סכסוכים בין פלגים", והוא הוחזק במשך כשבוע בסך הכול בשני המעצרים, בטרם הגישו נגדו כתב אישום ושחררו אותו.
פאדי קורעאן בן 34 אמר כי כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית עצרו אותו בחודש אוגוסט 2021 כשהלך ברגל במרכז רמאללה בדרך להפגנה, סמוך לאתר שהייתה אמורה להיערך בו. כוחות הביטחון מנעו את קיום ההפגנה. לדבריו, המשטרה חקרה אותו על דגלי פלסטין שנשא ועל פוסטים שפרסם בפייסבוק, לרבות פוסט המותח ביקורת על דחיית הבחירות ברשות הפלסטינית ועל שלטונו של הנשיא עבאס. לדבריו, הוא שוחרר לאחר מעצר של יומיים, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.
לדברי ארגון Human Rights Watch, מותו של בנאת במעצר ומעצר המפגינים בשבועות שלאחר מכן משקפים דפוס פעולה שיטתי של הרשויות הפלסטיניות, הכולל מעצרים שרירותיים ועינויים ומתן פטור מעונש בגינם. אנשי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ושל רשויות חמאס נוהגים לעלוב בעצורים ולאיים עליהם כדבר שבשגרה, ונוקטים בידוד ומכות לרבות הצלפות בכפות הרגליים. כמו כן הם כופים על עצירים תנוחות לחץ מכאיבות לפרקי זמן ממושכים, לרבות תלייה מהתקרה בזרועות כבולות בכבלים ובחבלים מאחורי גבם. אמצעים אלה משמשים להענשה ולהפחדה של מבקרים ומתנגדים ולסחיטת הודאות, כפי שפירטו הארגונים Human Rights Watch ועורכי דין למען הצדק בדו"ח המקביל .
הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס אמרו כי מקרי ההתעללות חריגים וכי הם נחקרים וכמו כן שהאחראים להם נדרשים לתת עליהם את הדין. אולם שנים רבות של מחקר בידי ארגון Human Rights Watch, לרבות הדו"ח בן 147 העמודים שפרסם בשנת 2018, "שתי רשויות, דרך אחת, אפס התנגדות", סותרים טענות אלה. כפי שתועד בדו"ח המקביל, נכשלו הרשויות הפלסטיניות בעקביות במיצוי הדין עם אנשי כוחות הביטחון.
בשנת 2021, קיבלה הנציבות הפלסטינית 252 תלונות בגין עינויים והתעללות ו-279 בגין מעצרים שרירותיים נגד הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. באותה שנה קיבלה הנציבות 193 תלונות בדבר עינויים והתעללות ו-97 בגין מעצרים שרירותיים נגד רשויות חמאס ברצועת עזה. מאז תפס חמאס את השליטה הפוליטית ברצועה ביוני 2007, רשויות חמאס אף הוציאו להורג 28 בני אדם, אגב הפרות של זכויות ההליך הוגן ושימוש בשיטות של כפיית הודאות ועינויים. כמו כן הן הוציאו להורג בהליכי בזק וללא כל הליך משפטי עשרות אנשים, פעמים רבות בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.
על הרשויות הפלסטיניות לציית לאמנות לזכויות האדם שהן צד להן ולשים קץ להפרות החמורות ולפטור מעונש, באמצעות מיצוי הדין עם האחראים למעשים אלה. חמש שנים לאחר שפלסטין הצטרפה לפרוטוקול האופציונלי של האמנה נגד עינויים, המחייב הקמה של "מנגנון מניעה לאומי" לניטור עצמאי של מתקני המעצר לרבות באמצעות ביקורי פתע, פרסם הנשיא עבאס בחודש מאי צו בדבר הקמתה של נציבות לאומית נגד עינויים.
עם זאת, בצו נקבע כי חברי הנציבות ימונו בידי נשיא הרשות מקרב עובדי הממשלה, וכי הנציבות תפעל כגוף ממשלתי. החלטות אלה יותירו את הוועדה ללא עצמאות ממשית, כפי שציינה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם וכפי שנאמר בהצהרה משותפת של 26 ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים. על הנשיא עבאס לבטל את הצו ולהתקין תקנה חדשה שמכוחה יוקם גוף עצמאי לחלוטין.
הדו"ח המקביל של הארגונים Human Rights Watch ועורכי דין למען הצדק סוקר גם התעללות ועינויים בידי הרשויות הישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש ואת הפטור מעונש בגין מעשים אלה. לפי ארגון זכויות האדם הישראלי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, למשרד המשפטים הישראלי הוגשו מאז שנת 2001 למעלה מ-1,300 תלונות על עינויים בגין מעשים לכאורה של רשויות ישראל בישראל או בגדה המערבית, לרבות איזוק מכאיב, מניעת שינה וחשיפה לטמפרטורות קיצוניות. אך ב-20 השנים האחרונות הניבו תלונות אלו שתי חקירות פליליות בלבד ואפס כתבי אישום.
לדברי ארגון Human Rights Watch, במסגרת חובתה מכוח האמנה נגד עינויים למנוע "עינויים בכל שטח שבסמכותה השיפוטית", על מדינת פלסטין להפסיק לחלוטין את התיאום הביטחוני עם הצבא הישראלי, תיאום התורם לנקיטת עינויים ולביצוע הפרות חמורות אחרות. כמו כן עליה להפסיק להסגיר לידי הצבא הישראלי פלסטינים, כל עוד נשקף למוסגרים סיכון ממשי לעינויים ולהתעללות אסורה אחרת.
לדברי שאקר, "ממשלות רבות אומרות שהן רוצות לתמוך בשלטון החוק בפלסטין, ואף על פי כן, שנה אחר שנה הן ממשיכות לממן כוחות משטרה הפועלים לערעורו [...] אסור שחששות נטענים אשר לשבריריותם של המוסדות הפלסטיניים ותירוצים נדושים אחרים ימשיכו לשמש עילות לחוסר מעש. על ממשלות תורמות לנתק את הקשרים עם המשטרה ועם כוחות הביטחון הפלסטיניים הפוגעניים ולמקד את מדיניותן בכל הנוגע לישראל ולפלסטין בזכויות האדם.
