ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ההתקפות האוויריות של הצבא הישראלי, שהחריבו ארבעה בניינים רבי קומות בעיר עזה במהלך הלחימה במאי 2021, הפרו לכאורה את דיני המלחמה וייתכן שהן עולות כדי פשעי מלחמה. ההתקפות הסבו נזק גם למבנים שכנים, הותירו כמה עשרות משפחות ללא קורת גג והרסו בתי עסק רבים שסיפקו פרנסה לרבים.
בין 11 ל-15 במאי תקפו כוחות ישראליים את מגדלי הנאדי, אל-ג'ווהרה, א-שורוק ואל-ג'לאא בשכונת א-רימאל הצפופה. הצבא הישראלי הזהיר את הדיירים מפני כל אחת מההתקפות הצפויות הללו ואפשר להם להתפנות. שלושה בניינים הוחרבו לחלוטין בהתקפה, ואילו הרביעי, מגדל אל-ג'ווהרה, ספג נזק כבד ומיועד כעת להריסה. הרשויות הישראליות טוענות כי ארגונים פלסטיניים חמושים השתמשו ברבי הקומות למטרות צבאיות, אך לא סיפקו ראיות לביסוס טענות אלה.
לדברי ריצ'ארד וייר, חוקר משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch, "ההתקפות הישראליות הבלתי-חוקיות לכאורה על ארבעה רבי קומות בעיר עזה, הסבו נזק חמור וארוך טווח לאינספור הפלסטינים שגרו בהם, עבדו בהם, קנו בהם או הפיקו תועלת מעסקים ששכנו בהם [...] על הצבא הישראלי להציג בפומבי את הראיות שעליהן לדבריו הסתמך כדי להורות על ביצוע ההתקפות הללו".
הצבא הישראלי הצהיר כי במהלך פעולות האיבה בינו לבין ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה בין התאריכים 21-10 במאי, תקפו כוחותיו כ-1,500 מטרות באמצעות פריטי תחמושת אוויריים וקרקעיים. האו"ם דיווח כי בהתקפות הישראליות נהרגו ברצועה 260 בני אדם, שלפחות 129 מתוכם היו אזרחים, כולל 66 ילדים. לדברי הרשויות ברצועה, 2,400 יחידות דיור הפכו בלתי-ראויות למגורים, ואילו למעלה מ-50,000 יחידות דיור ניזוקו. כמו כן נהרסו או ניזוקו למעלה מ-2,000 מתקני תעשייה, מסחר ושירותים.
על פי הרשויות הישראליות, ארגונים פלסטיניים חמושים ירו אל ישראל למעלה מ-4,360 רקטות באורח חסר הבחנה וגרמו למותם של 12 אזרחים, בהם שני ילדים, ולמותו של חייל. ארגוןHuman Rights Watch פרסם דוח נפרד על התקפות אוויריות ישראליות שבהן נהרגו יותר ממאה אזרחים פלסטינים וכן על התקפות בלתי-חוקיות של ארגונים פלסטיניים חמושים באמצעות רקטות, שהפרו את דיני המלחמה.
בין מאי לאוגוסט, ערך ארגון Human Rights Watch 18 ראיונות טלפוניים עם פלסטינים שנפלו קורבן להתקפות על רבי הקומות או שהיו עדים להן, לרבות דיירים, בעלי עסקים ועובדים, וכן אנשים ששהו במבנים סמוכים שניזוקו בהתקפות. ארגון Human Rights Watch אף בחן קטעי וידיאו ותצלומים שצולמו לאחר ההתקפות, וכן הצהרות של ישראלים ופלסטינים בעלי תפקידים רשמיים ושל ארגונים פלסטיניים חמושים.
בבניינים שהותקפו היו בתי עסק רבים, משרדים של סוכנויות ידיעות וכן דירות מגורים רבות. ג'וואד מהדי, בן 68, בעליו של מגדל אל-ג'לאא, גר בבניין עם עשרות מבני משפחתו. הוא אמר, "כל השנים האלה של עבודה קשה, זה היה מקום של חיים, מקום של ביטחון, ילדים ונכדים, כל ההיסטוריה והחיים שלנו נהרסו מול העיניים [...] זה כאילו מישהו עוקר לך את הלב וזורק אותו".
לדברי ארגון Human Rights Watch, השלכותיהן ארוכות הטווח של ההתקפות חורגות מעבר להרס הבניינים עצמם. משרות רבות אבדו עקב סגירת חברות, ומשפחות רבות נעקרו מבתיהן.
מוחמד קדאדה, בן 31, שעמד בראש חברה לשיווק דיגיטלי במגדל הנאדי, אמר כי בין 30 העובדים שנפגעו מסגירת החברה ישנם "בעלי משפחות, אנשים שבדיוק נישאו, כאלה התומכים בהוריהם הקשישים או מי שבמשפחתם יש חולים שבהם הם תומכים כלכלית”. לדבריו, הם "לא ימצאו שוב עבודה בגלל שכל הציוד שאפשר להם לבצע עיבוד, עיצוב והפקה גרפיים נהרס. אז איך הם יוכלו לעשות את העבודה?"
ישראל טענה כי ברבי הקומות שכנו משרדיהם של ארגונים פלסטיניים חמושים, לרבות מפקדותיהן של יחידות מסוימות ומודיעין צבאי. באחד המגדלים היו לדבריה משרדים ובהם "ציוד טכנולוגי ערכי ביותר של חמאס" שנועד לשימוש נגד ישראל. שום מידע המבסס טענות אלה לא הוצג בפומבי.
ארגון Human Rights Watch לא מצא הוכחות כלשהן לנוכחות של אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים המעורבים בפעולות צבאיות באף אחד מהמבנים בעת ההתקפה או באופן קבוע. גם אם אכן הייתה נוכחות כזו, נראה שההתקפות הסבו נזק לא מידתי וצפוי לרכוש אזרחי.
על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי ודיני המלחמה, צדדים לוחמים רשאים לכוון התקפות רק אל מטרות צבאיות. בעת התקפה מעין זו, עליהם לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים, ואלא אם כן הנסיבות אינן מאפשרות זאת, לתת אזהרה מוקדמת יעילה בדבר ההתקפות. התקפות מכוונות על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים אסורות וכך גם פעולות תגמול נגד אזרחים. דיני המלחמה אוסרים גם על התקפות חסרות הבחנה הכוללות התקפות שאינן מכוונות אל מטרה צבאית ספציפית או שאינן מבחינות בין אזרחים לבין מטרות צבאיות. התקפות שבהן הנזק הצפוי לאזרחים ולרכוש האזרחי אינו מידתי יחסית לתועלת הצבאית הצפויה, אסורות גם הן.
מותר לתקוף כוח אדם וציוד המשמשים לפעולות צבאיות, אולם התקפה שתחריב מהיסוד בניין בשל ההנחה שהם אכן בתוכו, תהיה מוצדקת רק אם לא תגרום נזק בלתי-מידתי לאזרחים או לרכוש אזרחי. מידתיות ההתקפה במקרה זה מוטלת בספק בשל העובדה שכוחות ישראליים הפגינו בעבר יכולת לתקוף קומות או חלקים מסוימים במבנים, בשעה שההתקפות אלה החריבו שלושה מהבניינים מן היסוד, ללא ספק באמצעות פגיעה ברכיבים החיוניים לשלמותם. הצבא הישראלי אמר בנוגע למגדל אל-ג'לאא כי מכיוון שארגונים חמושים אכלסו כמה מקומותיו, היה צורך להרוס אותו בשלמותו.
הצבת כוחותיהם של ארגונים פלסטיניים חמושים במגדלים, אם אכן התרחשה, הפרה את חובתם לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים שבשליטתם ולהימנע ממיקום יעדים צבאיים באזורים המיושבים בצפיפות. ישראל האשימה ארגונים פלסטיניים חמושים שוב ושוב בפריסת כוחותיהם בקרב אזרחים וכן מבלי לספק כל ראיה, בשימוש באזרחים כ"מגינים אנושיים" – פשע מלחמה של מיקום כוחות צבאיים בכפיפה אחת עם אזרחים במכוון, כדי להרתיע מפני תקיפתם של כוחות אלה.
המורֶה על ביצוע הפרות חמורות של דיני המלחמה או המבצע אותם בעצמו מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בקלות דעת – נושא באחריות לפשעי מלחמה. מדינה הנושאת באחריות להפרה של דיני המלחמה מחויבת להעניק פיצוי מלא בגין האובדן או הפגיעה שגרמה, לרבות פיצוי ליחידים שנפגעו.
הסגר הישראלי על רצועת עזה הנמשך זה 14 שנה, בשילוב ההגבלות שמצרים מטילה בגבולה, מוטטו את כלכלת הרצועה. הגבלות על כניסת סחורות המוגדרות בהרחבה כ"דו-שימושיות" למשל, צמצמו מאוד את נגישותם של חומרי בניין ושל סוגים מסוימים של ציוד רפואי. אם לא יוסר הסגר או לא יוקל משמעותית, ההגבלות הגורפות על תנועת אנשים וסחורות עתידות לשבש את מאמצי השיקום.
ב-27 במאי הקימה מועצת האו"ם לזכויות האדם ועדת חקירה כדי לבחון הפרות בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, לרבות באמצעות קידום מתן דין וחשבון מצד האחראים להן ועשיית צדק עם הקורבנות. על הוועדה לבחון התקפות בלתי-חוקיות של כוחות ישראליים ושל ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך הלחימה במאי. כמו כן עליה לבחון את ההקשר הרחב יותר, לרבות התנהלותה המפלה של ממשלת ישראל כלפי פלסטינים.
לדברי וייר, "לכל אורך מעשי האיבה במאי, ההתקפות הישראליות הבלתי-חוקיות לא זו בלבד שהרגו אזרחים רבים, הן גם החריבו בניינים רבי קומות, הרסו בתי עסק ובתי מגורים רבים וערערו את חייהם של אלפי פלסטינים [...] מימון של תורמים לבדו לא יבנה מחדש את רצועת עזה. יש לשים קץ לסגר ההרסני על הרצועה וכך גם לַפּטור מעונש המזין הפרות חמורות ומתמשכות".
מעשי האיבה בחודש מאי
העימות במאי 2021 פרץ בעקבות מאמציהם של ארגוני מתנחלים יהודים לפנות מבתיהם במזרח ירושלים דיירים פלסטינים ותיקים ולהחרים את רכושם. פלסטינים הפגינו ברחבי מזרח ירושלים, וכוחות ביטחון ישראליים ירו גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי פלדה מצופים גומי ופצעו מאות פלסטינים.
ב-10 במאי החלו ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה לירות רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל. הצבא הישראלי תקף את רצועת עזה הצפופה באמצעות טילים, רקטות וארטילריה. רבות מההתקפות של הצבא הישראלי ושל ארגונים פלסטיניים חמושים בוצעו באמצעות כלי נשק נפיצים המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים. ב-21 במאי 2021 נכנסה לתוקף הפסקת אש.
יש לראות את מעשי האיבה בחודש מאי כמו אלה בשנת 2008, 2012, 2014, 2018 ו-2019, ובמועדים אחרים, על רקע הסגר הגורף שישראל מטילה על רצועת עזה החל משנת 2007, וכן בהקשר של המאמצים לפנות פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים הכבושה במסגרת מדיניותה המפלה של ישראל. מדיניות ופרקטיקות אלה הן חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שישראל מבצעת, כפי שתיעד ארגוןHuman Right Watch.
ב-30 במאי ביקש ארגון Human Rights Watch אישורי כניסה לרצועת עזה עבור חוקרים בכירים בארגון לצורך תחקור מעשי האיבה, אך הרשויות הישראליות דחו את הבקשה ב-26 ביולי. מאז שנת 2008, הרשויות הישראליות מסרבות לאפשר לאנשי הצוות הבינלאומי של ארגון Human Rights Watch גישה לרצועה, למעט ביקור בודד בשנת 2016.
ב-13 ביולי ענה דובר צה"ל למכתב ששלח ארגון Human Rights Watch ב-4 ביוני שבו נשאל בפרוטרוט על ההתקפות. בתשובה נמסר כי הצבא הישראלי "תוקף יעדים צבאיים בלבד, לאחר בחינה שהנזק האגבי הצפוי מתקיפתם אינו מופרז יחסית ליתרון הצבאי הצפוי". הצבא הוסיף כי הוא "בודק ומתחקר אירועים שונים ממבצע "שומר החומות", על מנת לבחון האם הייתה חריגה מהכללים המחייבים".
התקפות על בניינים רבי קומות
ההתקפות על ארבעת רבי הקומות שחקר ארגון Human Rights Watch, היו רק חלק זעיר מהתקפות הצבא הישראלי ברצועת עזה במהלך הלחימה במאי.
בכל פעם, הזהיר הצבא הישראלי את הדיירים מפני ההתקפה הממשמשת ובאה באמצעות שיחת טלפון למנהל הבניין, למאבטח או לאחד מדייריו. הצבא המתין עד שהאנשים התפנו ואז שיגר אמצעי לחימה בלתי-נפיצים קטנים יותר או שנשאו מטען נפץ קטן, במסגרת שיטת פעולה שהוא מכנה "הקש בגג" – ולאחר מכן תקף אווירית. שלושה מארבעת הבניינים הוחרבו מייד. לא דווח על הרוגים או פצועים מקרב הלוחמים או האזרחים, אולם בהתקפות נהרס רכוש אזרחי בשווי של מיליוני דולרים.
התחקיר שערך ארגון Human Rights Watch באשר להתקפות על ארבעת המגדלים לא העלה כל ראיות לנוכחותם של חברים בארגונים פלסטיניים חמושים המעורבים בפעולות צבאיות בעת ההתקפה או באופן קבוע. איש עסקים אמר כי לחמאס היו משרדים במגדל הנאדי, אך לדבריו לא היה ביכולתו לזהות מי שהה בהם ומה היה תפקידם, ולכן לא ידוע לו על קשרים כלשהם בינם לבין הזרוע הצבאית של חמאס. על פי דיני המלחמה, אין לתקוף בעלי תפקידים אזרחיים רשמיים שאינם מעורבים בפעולות צבאיות. משרדים של כלי תקשורת הם אובייקטים אזרחיים, אלא אם כן הם משתתפים במישרין בפעולות האיבה על ידי העברת מידע צבאי.
להרס העסקים ודירות המגורים ברבי הקומות עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על יכולתם של הנפגעים ליהנות מזכויות היסוד שלהם, לרבות גישה לרמת חיים נאותה, ובכלל זה למים, למזון ולדיור, וכן על יכולתם להתפרנס. עקירת משפחות מבתיהן עלולה לפגוע בביטחון הפיזי שלהן, בגישתן לשירותי בריאות ובחיי המשפחה שלהן. הריסתם של עשרות משרדים של כלי תקשורת פוגעת קשות גם באיסוף מידע ברצועה ובהפצתו.
נראה כי עוצמתם של הפיצוץ שאירע עם פגיעת פריטי התחמושת ושל הפיצוץ בעקבותיו, כפי שתועדו בסרטונים שהפיץ הצבא הישראלי או באלה שהופצו ברשתות ואשר נבחנו על ידי ארגוןHuman Rights Watch, מצביע על שימוש בפריטי תחמושת עם ראשי נפץ גדולים. פגיעתם של כלי נשק נפיצים אלה התפרסה על פני שטח נרחב והסבה הרס מוחלט או נזק חמור לכל אחד מרבי הקומות וכן נזק לאזורים הסובבים אותם, ובכלל זה לבתים, לעסקים ולתשתיות.
מגדל הנאדי
ב-11 במאי בסביבות השעה 18:00, התקשר הצבא הישראלי למאבטח של מגדל הנאדי כדי להודיע לו שהבניין בן 13 הקומות יותקף וכי על דייריו להתפנות, כך סיפר מאהר עווד כמאל א-ספדי, בן 36, דייר ובעל עסק בבניין. לאחר מכן תקפו כוחות ישראליים את הבניין וסביבתו באמצעות כמה פריטי תחמושת קטנים, כך לדברי ספדי ועל פי סרטון שפורסם ברשתות לפני ההתקפה עצמה. ואז, בסביבות השעה 19:30, פגע לפחות פריט תחמושת אחד בצידו האחד של בסיס הבניין ושניות ספורות לאחר מכן, פגע לפחות פריט תחמושת אחד נוסף בצידו השני. המגדל קרס במהירות כשהוא מסב נזק לעסקים ולבתים שסביבו.
לא היו נפגעים בהתקפה, אולם בעל הבניין אחמד אבו ג'אבר אמר כי שווי המבנה ותכולתו עמד על מיליוני דולרים. למלון סמוך נגרם נזק המגיע למאות אלפי דולרים.
לאחר ההתקפה, פרסם הצבא הישראלי כמה הודעות, תמונות וסרטון המתעד אותה. בהודעות הכיר הצבא באחריות להתקפה ואמר כי חמאס השתמש בבניין לצורך "מחקר ופיתוח צבאי" וכי שכנו בו "משרדים של המודיעין הצבאי של חמאס". באחת ההודעות, שפורסמו באתר הצבא הישראלי, נכתב כי בבניין שכנו "יחידות צבאיות רבות ששימשו את חמאס" וכללו "מפקדה" למחקר ופיתוח, מודיעין צבאי ו"ועוד", ללא הבהרות נוספות.
בכלי התקשורת דווח כי בבניין שכנו משרדים של ההנהגה הפוליטית של חמאס. עיתונאי שהכיר את הבניין ואשר ביקש להישאר בעילום שם, אמר: "במגדל ישנם משרדים שמשמשים לישיבות פוליטיות של חברי הפרלמנט ושל דוברות חמאס"; ואילו בעל עסק אחר ששכן בבניין אמר שהיו בו משרדים של חמאס, אך הוא לא ידע למה שימשו.
חמאס, הרשות דה-פקטו ברצועת עזה, הוא ארגון המורכב ממפלגה פוליטית ומזרוע צבאית. אין די בחברות בחמאס או בהשתייכות אליו כדי לקבוע כי אדם הוא מטרה צבאית חוקית. דיני המלחמה מתירים תקיפה ממוקדת של מפקדים צבאיים במהלך עימות מזוין, בתנאי שהתקפות אלה עומדות בכל הכללים המגינים על אזרחים. מנהיגים פוליטיים שאינם משתתפים בפעולות צבאיות, כמו גם אזרחים, אינם יכולים להיחשב למטרה לגיטימית להתקפה.
בעליהם של שלושה עסקים ששכנו במגדל תיארו את תוצאות ההתקפה. ניהאד עבד א-לטיף טַהַ, בן 45, מהנדס מחשבים, אמר כי הנזק למטה חברת התכנות והשיווק הדיגיטלי שלו, "Portals", ששכן בבניין, מגיע לכשלושים אלף דולר:
היו לי 36 עובדים ושכרנו שתי דירות – 360 מ"ר עם ריהוט, משרדים, חדרי ישיבות, מצלמות אבטחה – כל זה איננו, וגם מסמכים חשובים מאוד. כל מסמכי החברה אבדו, כולל החותמות והחוזים של העובדים – הכול ירד לטמיון.
מוחמד קדאדה, בן 31, מייסד ומנכ"ל חברת Planet for Digital Solutions, אמר כי כאשר החברה עברה למגדל הנאדי בשנת 2017, הוא השקיע כארבעים אלף דולר בשיפוצים, בריהוט ובציוד חדש, לרבות מחשבים נייחים וניידים ומדפסות. הכול נהרס: "ב-22 במאי הגעתי למגדל בפעם הראשונה [מאז נחרב]. הכול הושמד, ראיתי חורבות, ראיתי שרידים של משרד, ראיתי חפצים של אנשים מפוזרים, ראיתי זיכרונות של אנשים, ראיתי את הכול הרוס".
נכון לסוף חודש מאי, שלושים עובדי החברה עדיין היו מובטלים.
מאהר עווד כמאל א-ספדי, בן 36, בעליו של מכון הכושר "חברים" שפעל בקומת הקרקע של מגדל הנאדי, סיפר כי חודשים ספורים קודם לכן השקיע למעלה מעשרת אלפים דולר בציוד ספורט חדש. "היו לי סאונה, ג'קוזי, חמאם, חדר כושר וחדר הרמת משקולות, מלתחות ומסעדה של ממש עם מקררים ותנור גז" – הכול נחרב. לדבריו, ההתקפה עלתה לששת העובדים של מכון הכושר במשרותיהם, והוא יזדקק ל-150 אלף דולר כדי לרכוש ציוד חלופי.
בניינים שניצבו ממש בסמוך למגדל הנאדי, ובייחוד צפונית לו, ספגו נזקים כבדים. בצילומי לוויין שצולמו ב-14 במאי, תועד נזק לחזית הדרומית והמערבית של בניין "דירות חנדוקה" ושל "המלון הבינלאומי של עזה", הניצבים שניהם במרחק של מטרים ספורים צפונית למגדל הנאדי. בתצלומים שפורסמו ב-12 במאי, נראה נזק כבד לחזיתות שני המבנים.
עימאד חנדוקה, בן 54, הוא בעליו של בניין "דירות חנדוקה", שהתנשא לגובה של עשר קומות וכלל 25 דירות מגורים. לדבריו, הבניין אינו ראוי עוד למגורים. חלק ממגדל הנאדי קרס עליו, פגע ביסודותיו וגרם לתקרות של מקצת הדירות לצנוח לתוכן. חנדוקה אמר כי שוויו הכולל של המבנה היה כ-1.3 מיליון דולר.
בעליו של "המלון הבינלאומי של עזה", אבו אחמד ג'אבר, אומר בסרטון וידיאו שפרסם בדף הפייסבוק של המלון, כי הנזק שנגרם למבנה מסתכם בכמעט חצי מיליון דולר.
לדברי חברת החשמל של עזה, בהתקפה ניזוקו גם קווי חשמל חיוניים לעיר עזה ולאזור שסביב המגדל.
מגדל אל-ג'ווהרה
בערבו של ה-11 במאי התקשר הצבא הישראלי לתושבים שגרו בשכנות למגדל אל-ג'ווהרה בן 11 הקומות, כדי להודיע לדיירי הבניין, ששימש בעיקר למסחר, כי הוא יותקף ושיש לפנותו. בסביבות השעה 22:00, שיגרו מטוסים ישראליים פריטי תחמושת קטנים ופגעו בגג הבניין ובקרקע הסמוכה לו. סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר ב-12 במאי, פגע בבניין פריט תחמושת אווירי גדול יותר והסב לו נזק כבד.
מוחמד עטא חסן ג'ערור, בן 71, מייסד ובעלים-שותף של המגדל שגר בקומתו השביעית, אמר כי הנזק שנגרם למבנה, ובכלל זה לעמודי התמך, הותיר אותו רעוע. "כל הבניין הרוס", הוא אמר. "הוא עדיין עומד על תילו, אבל זה שלד. כל הקומות התחתונות ושתי הקומות שמתחת לקרקע התפוצצו".
בעלי דירות ושוכרים אמרו כי ההתקפה הסבה נזק רב לדירותיהם, לעסקיהם, לציוד ולסביבת המבנה. אחד מהם אמר כי התקיפות היו כה עזות עד ש"החזיתות והזגוגיות של רוב הבניינים שמסביב נהרסו".
לאחר ההתקפה פרסם הצבא הישראלי הודעה שבבניין שכנה "מפקדה של יחידת המודיעין של ארגון הטרור חמאס, מפקדת חמאס ביהודה ושומרון [הגדה המערבית], מחלקת יחסי הציבור וחטיבת עזה". הצבא הישראלי פרסם גם סרטון של ההתקפה שבו נראו לפחות שני פריטי תחמושת פוגעים בבניין, בהפרש של שניות ספורות.
שישה ימים לאחר מכן פרסם הצבא הישראלי הודעה ותצלומים שבהם הוצגה התקפה על בניין אחר, שגם בו שכנה לדבריו מפקדת חמאס בגדה המערבית.
אחמד זעים, בעלים-שותף של מגדל אל-ג'ווהרה שחי בו מזה 17 שנה ואשר וגר בו בעת ההתקפה עם הוריו, אשתו וארבעת ילדיהם, סיפר כי היו בו שמונה קומות שהכילו 64 יחידות, וכן שתי קומות תת-קרקעיות וקומה שבה היה מרכז קניות. לדבריו, "64 היחידות כללו דירות מגורים ומשרדים של עורכי דין, כלי תקשורת, חברות הנדסה וסוכנויות פיתוח וחברות [לטכנולוגיות מידע]". לדבריו, "היה גם רופא שיניים. בשלוש קומות המסחר התחתונות היו לפחות 20 חנויות”. שש מ-64 היחידות שימשו למגורים.
לדברי זעים, הנזק הכספי הכולל עומד על בין 5 ל-7 מיליון דולר שיידרשו לשיקום הבניין, לבד מהנזק ליחידות המסחריות ולדירות המגורים. הוא סיפר כי הוא עצמו איבד במגדל רכוש בערך של כמיליון דולר וחצי. ג'ערור העריך כי הפסיד 1.2 מיליון דולר. הוא אמר, "לו היה לנו הכסף הדרוש, אני חושב שהיינו יכולים לבנות אותו מחדש בתוך ארבע עד חמש שנים", והזכיר את הסגר הישראלי וההגבלות על כניסת חומרי בניין.
שני השותפים לבעלות על הבניין תיארו את אובדן העסקים שבהם השקיעו. ג'ערור הזכיר את הפיצרייה "מג'יק פיצה", שבה היו לדבריו מכשירי חשמל וריהוט חדשים והועסקו בה כעשרה אנשים: "שמחנו כל כך על הפתיחה שלה אחרי ציפייה ארוכה. ברגע אחד כל הדברים האלה נדמו לאשליה".
זעים ומשפחתו ניהלו כמה משרדים וחנויות במגדל, לרבות חנות בגדי הנשים "מרכז איליין". לדבריו, אשתו השקיעה עשרים אלף דולר בציוד לאולפן צילום חדש, "סטודיו ותין לצילום", שעמד להיפתח בקרוב.
בבניין שכנה גם חברת SMT Solutions לטכנולוגיות מידע, שסיפקה שירותי גלישה באינטרנט לאזורים שונים ברחבי עזה. בפוסט שפורסם בדף הפייסבוק של החברה ב-13 במאי, נמסר כי בהתקפה נהרסו רשתות הסיבים האופטיים, מרכז הנתונים ומטה החברה, ותיקון הנזק יארך שישה חודשים.
במגדל שכנו גם משרדי "מועדון הרדיו של העיתונאים הצעירים", תחנת הרדיו היחידה לילדים ברצועה. ר'סאן רדוואן, בן 51, בעליו של "מועדון הרדיו", אמר כי בתחנה עבדו שמונה אנשים ויותר מעשרים ילדים, שניהלו את לוח השידורים ושידרו את התוכניות. כל תכולת המשרד אבדה, ועלות ההקמה מחדש של התחנה תגיע לכ-70 אלף דולר ותחייב התמודדות עם ההגבלות המוטלות על כניסת ציוד תקשורת במסגרת הסגר הישראלי וההגבלות המצריות.
סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית ואפא מנתה 11 כלי תקשורת שמשרדיהם שכנו בבניין: ערוץ הטלוויזיה הקטארי "אל-ערבי" הפועל מלונדון; אתר החדשות והעיתון פלסטין; רשת השידור העירקאית "ערוץ אל-איתיג'אה"; "ערוץ אל-כופייה"; רשת השידור הירדנית "אל-ממלכה"; סוכנות הידיעות "סבק24"; אתר החדשות "אל-בוואבה 24"; חברת ההפקות "סוכנות הידיעות וטנייה"; סוכנות הצילום המקומית APA Images; "טלוויזיית אל-נוג'באא" ורשות השידור הסורית הממלכתית Syria TV. עם זאת, לארגון Human Rights Watch לא התאפשר לאמת באופן עצמאי את הימצאותן של טלוויזיית אל-נוג'באא, Syria TV ו-APA Images בבניין.
במגדל שכנו גם משרדיו של ארגון זכויות התקשורת, פורום העיתונאים הפלסטינים; והפורום הפלסטיני לדיאלוג ולפיתוח דמוקרטי.
כשזעים ביקר בדירתו במגדל לאחר ההתקפה, הוא גילה שתכולתה נהרסה: “הרהיטים היו שבורים, הווילונות, דברים היו הפוכים – הכול נשבר. הדלתות של חדר האמבטיה היו שבורות לגמרי, האריחים נעקרו מהרצפות. הגג של בניין הדירות רעוע, ומים עלולים לדלוף לדירות". בתחילת יוני אמר זעים שהוא ומשפחתו מתגוררים אצל חבר ומחפשים מקום מגורים חדש.
מגדל א-שורוק
ב-12 במאי אחר הצהריים, התקשר הצבא הישראלי למאבטחו של מגדל א-שורוק בן 14 הקומות כדי להודיע לדיירים כי הבניין יותקף ושעליהם להתפנות. כ-30 דקות לאחר האזהרה הטלפונית, שיגר כלי טיס ישראלי אל המבנה פריט תחמושת עם מטען נפץ קטן. כמה דקות לאחר מכן, תקפו מטוסים ישראליים את המגדל באמצעות כמה פריטי תחמושת אוויריים גדולים, הסבו לו נזק מבני חמור וגרמו לקריסתם של שניים מאגפיו. חלקו המרכזי – והגבוה ביותר – נשאר עומד על תילו. כעשר דקות לאחר מכן תקף כלי טיס ישראלי את מה שנותר באמצעות שני פריטי תחמושת גדולים שהוטלו מהאוויר, וגרם לקריסתו על חנויות ובתים סמוכים.
איש לא נהרג או נפצע בהתקפה, אך בעלי המגדל והעסקים ששכנו בו, כמו גם בעליהם של בניינים ועסקים סמוכים, תיארו חורבן ונזק שנגרמו לבתי עסק רבים ולכל הפחות לשש יחידות דיור.
לאחר ההתקפה, פרסם הצבא הישראלי תצלום אוויר המְתחֵם גרפית את הבניין והודעה שבה נמסר כי בבניין "שכנו משרדי מודיעין צבאי של ארגון חמאס. כמו כן היו בבניין תשתיות תקשורת ששימשו להעברת מסרים טקטיים-צבאיים על ידי ארגוני הטרור".
אחמד מסעוד אל-מור'ני, בן 60, יו"ר דירקטוריון הבניין, אמר כי היו בו 50 משרדים ובית קפה – "רופאים, עורכי דין, משרדי עיתונאים" – והיו גם דירות מגורים ריקות. הוא העריך כי הקמתו מחדש של המגדל תעלה בין שניים לשלושה מיליון דולר וחצי ותארך מספר שנים.
בהתקפה נחרבו משרדיהם של כמה כלי תקשורת ששכנו בבניין: טלוויזיית אל-אקצא ורדיו אל-אקצא; חברת ההפקות Palestine Media Production Company; אל-קודס אל-יום; ועיתון אל-חיאת אל-ג'דידה המזוהה עם הרשות הפלסטינית.
חברת ההפקות שכרה חמש דירות בקומה החמישית, התשיעית וה-13 של הבניין. בנו של בעל החברה, איסמאעיל עבד אל-ר'ני איסמאעיל ג'בר, בן 27, אמר כי החברה פעלה בבניין מאז 1994 וכי בעת ההתקפה הועסקו בה 17 עובדים. ג'בר ומוחמד אל-בוחייסי, מפיק בן 30, אמרו כי החברה מפיקה כתבות טלוויזיה ווידיאו, סרטים וכן כתבות עבור רשתות חדשות זרות רבות. רגע לפני ההתקפה הצליחו אנשי החברה לפנות ציוד מאחד משני אולפניה, אך שאר הציוד הושמד, וכך גם ארכיון שאצר שמונה שנות עבודה.
עדים להתקפה אמרו כי כשהמגדל קרס, הוא פגע בחנויות ובבתים רבים באזור, כולל מרכז הקניות א-סוסי, מסעדה סמוכה ובניין חסניה.
אחמד איימן מוחמד עומר א-סוסי, בן 27, גר בבניין הסמוך למגדל א-שורוק עם משפחתו המורחבת, המונה 42 נפשות, בשש דירות נפרדות. הוא סיפר כי בקומת הקרקע היו עשר חנויות בבעלות משפחתו, שבהן מכרו אביזרי אופנה, ביגוד ורקמה. הוא אמר שכאשר חלקו המרכזי של מגדל א-שורוק התמוטט, הוא קרס על בתי העסק ועל דירות המגורים שלהם: "היקף הנזק באזור מקריסת המגדל מחריד. להבות התלקחו באזור – הבניין שלנו בער. עשר החנויות וחמשת המחסנים נשרפו כולם".
לדבריו, מכיוון שזו הייתה תקופת החג, החנויות והמחסנים היו מלאים בסחורה, שנשרפה כולה.
א-סוסי אמר כי השריפות שהתלקחו עקב הפיצוצים בערו במשך שלושה ימים והסבו את מרבית הנזק. הוא העריך כי הרס החנות שהייתה בבעלות משותפת שלו ושל אביו הסב להם נזק של כ-120 אלף דולר. כל שבעת האנשים שהועסקו בחנות, לרבות כמה מבני משפחתו, איבדו את משרותיהם. לדבריו, נכון לתחילת יוני גם עובדיהן של תשע החנויות האחרות נותרו מובטלים.
לצד העסקים, גם ארבע משש הדירות שבהן גרה משפחת א-סוסי נהרסו או ניזוקו קשות בקריסת הבניין ובשריפה שהתלקחה בעקבות זאת. "המגדל עכשיו על הבית שלנו – איך נרים אותו?" אמר א-סוסי. כל בני משפחתו המורחבת של א-סוסי נאלצו למצוא מקומות מגורים חלופיים.
מגדל אל-ג'לאא
ב-15 במאי אחר הצהריים התקשר אדם שהציג עצמו כ"דני" מהצבא הישראלי לאחיינו של ג'וואד מהדי, בן ה-68, בעליו של מגדל אל-ג'לאא בן 14 הקומות. השיחה הוקלטה בטלפון הנייד, ו"דני" ששוחח עימו בערבית, איים בפעולת תגמול: "מכיוון שהם [ארגונים פלסטיניים חמושים] ירו על ישראל והם ירו על תל אביב, אנחנו הולכים לתקוף ולהפיל עכשיו את כל המגדל". הטלפון הועבר לידיו של מהדי, ו"דני" הורה לו להודיע לדיירים כי הבניין יותקף וכי יש לפנות את כל קומותיו.
ארגון Human Rights Watch שלח לצבא הישראלי שאלות בנוגע למידת המהימנות של ההקלטה וביקש לדעת אם מה שנאמר בה משקף את מדיניות הצבא הישראלי, אך נכון ליום הפרסום טרם התקבל מענה.
בסביבות השעה 15:00 שיגרו מטוסים ישראליים אל הבניין פריטי תחמושת קטנים. דקות ספורות לאחר מכן, תקף אותו כלי טיס ישראלי לכל הפחות באמצעות שני פריטי תחמושת אוויריים שפגעו בסמוך לבסיס הבניין משני עבריו. המגדל התמוטט מייד.
איש לא נהרג או נפצע מכיוון שכולם התפנו מהבניין, אך דייריו ושוכרי נכסים בו מספרים כי נוסף על הרס המבנה, הם איבדו את כל תכולת בתיהם ועסקיהם, לרבות ציוד ומסמכים. בבניין שכנו משרדי רשת אל-ג'זירה באנגלית וסוכנות אסושייטד פרס.
לאחר ההתקפה פרסם הצבא הישראלי תצלום וקטע וידיאו וכן כמה הצהרות שניסו להצדיק את המעשה. גורמים צבאיים ופוליטיקאים ישראלים, לרבות ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, פרסמו גם הם הצהרות בנושא או הגיבו בכלי התקשורת. עם הזמן הצהרותיהם השתנו, ותיאורי האיום שנשקף מנוכחותם לכאורה של לוחמים בבניין, החריפו.
ביום ההתקפה אמר הצבא הישראלי כי בבניין נמצאים "נכסים צבאיים השייכים למודיעין הצבאי של ארגון הטרור חמאס". מאוחר יותר באותו יום נמסר כי בבניין "יושבת יחידת המחקר והפיתוח של המודיעין הצבאי של חמאס האחראית בין היתר למספר פעולות חבלניות שבוצעו נגד ישראל". באותה הודעה נאמר גם כי "היחידה מורכבת ממוקדי ידע שמהווים נכס ייחודי לארגון הטרור" וכי מוקדי ידע אלה "עושים שימוש בציוד טכנולוגי ערכי ביותר של חמאס נגד ישראל". דובר צה"ל לתקשורת הזרה דאז, סא"ל ג'ונתן קונריקוס, אמר לסוכנות רויטרס מאוחר יותר באותו יום כי המשרדים שבהם ישבו אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים שכנו בכמה קומות אחרות.
ב-16 במאי נכתב בפוסט שפורסם בחשבון הטוויטר הרשמי של הצבא הישראלי, כי הבניין היה "בסיס מבצעים מודיעיני חשוב של חמאס" וכי לצד איסוף המודיעין, הוא שימש ל"ייצור כלי נשק ולמיקום ציוד שנועד לשבש את פעולת הצבא”. בפוסט נוסף, שפורסם דקות ספורות לאחר מכן, נכתב כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי פינו מהבניין ציוד בעקבות האזהרה לדיירים ולשוכרים, אם כי לא צוין באיזה ציוד מדובר.
ב-17 במאי אמר ראש הממשלה דאז נתניהו ברשת הטלוויזיה האמריקאית CBS כי בבניין שכן "משרד מודיעין של ארגון הטרור הפלסטיני שמתכנן ומארגן התקפות נגד אזרחי ישראל". פקיד בכיר בצבא הישראלי ששמו לא ננקב, אמר בשלב מאוחר יותר ל"ניו יורק טיימס" במאמר שפורסם ב-21 במאי, כי הבניין הכיל ציוד חסימה אלקטרונית. ישראל לא סיפקה שום הוכחה לביסוסה של אף אחת מהטענות הללו.
השוכרים, הדיירים ובעל הבניין דחו את הטענות הישראליות בדבר נוכחות של ארגונים חמושים.
גארי פרואיט, נשיא ומנכ"ל סוכנות אסושייטד פרס, אמר: "לא הייתה לנו שום אינדיקציה לנוכחות של חמאס בבניין או לכך שהיה פעיל בבניין. זה משהו שאנחנו בודקים באופן פעיל כמיטב יכולתנו. לעולם לא היינו מסכנים ביודעין את העיתונאים שלנו".
מהדי, שהיה גם דייר בבניין, סיפר כי שוויו עמד על כחמישה מיליון דולר וכי הוא מעריך שנהרסו בו רהיטים ומכשירי חשמל בשווי של שני מיליון דולר נוספים.
ברשימה שהכין מהדי לצורך קבלת פיצויים מהרשויות בעזה בגין הנזק לבניין, פורטו למעלה מ-50 עסקים ומשרדים שונים ששכנו בחמש מִקומותיו ועל שני גגותיו. בחמש הקומות האחרות היו דירות מגורים, שברבות מהן גרו בני משפחתו של מהדי. לדבריו, בעת ההתקפה גרו בבניין שלושים משפחות שמנו יחדיו כ-130 נפשות. מהדי סיפר כי לו ולמשפחתו המורחבת היו עשר יחידות דיור בבניין.
פארס אל-ר'ול, בן 30, העובד ב"רשת המדיה אל-מַיַאדין" שהחזיקה משרדים במגדל אל-ג'לאא, סיפר כי היה במשרדו בקומה השלישית עם חמישה מעמיתיו, כשאב הבית של הבניין הורה להם להתפנות:
לא ידעתי מה לעשות. תארו לעצמכם את המצב, איש התחזוקה מגיע אליכם בוכה ואומר "מהר! מהר! צאו החוצה! הם הולכים להפציץ את הבניין". אז, חמשת האחרים ואני לקחנו את הציוד שיכולנו והשארנו מאחורינו ציוד בשווי של מאתיים אלף דולר, כי פשוט לא היה לנו מספיק זמן.
הציוד שנהרס כלל צלחת לוויין, שמחירה לדבריו כ-120 אלף דולר, וקשה מאוד למצוא לה תחליף בשל הסגר הישראלי על רצועת עזה.
ואאִל אל-דחדוח, בן 51, כתב אל-ג'זירה וראש המשרד של הרשת ברצועה, אמר כי הוא מעריך את ההפסדים שספגה הרשת בכמיליון דולר.
ראמי חדאד, בן 46, עמד בראש מעבדת הדם המרכזית ששכנה בבניין ופעלה כחלק מ"ארגון פלסטין למען עתיד הילדים". במעבדה בוצעו בדיקות ומעקב שוטף לחולי תלסמיה, שהיא הפרעת דם נדירה. היו בה כמה פריטי ציוד מיוחדים לשם בדיקות אלה, וכולם נהרסו. חדאד מעריך כי הנזק מגיע לשבעים אלף דולר, ולדבריו הם יתקשו למצוא תחליף למקצת הציוד הרפואי המיוחד בשל ההגבלות שישראל מטילה על כניסת ציוד.
כמה חברות הנדסה וייעוץ אכלסו גם הן משרדים בבניין. ח'אלד עומר אבו סולטאן, בן 58, מנהל "חברת רואיתכ" לייעוץ ולניהול הנדסי ששכנה במגדל מאז שנת 2020, אמר כי משרדו תכנן בתי חולים, בתי ספר, כבישים ותשתיות אחרות. בזמן ההתקפה הוא ועובדיו היו בבתיהם, ולכן לא התאפשר להם לחלץ דבר מהמשרד. הוא מעריך בכ-15 אלף דולר את ההפסדים שספג בשל הרס הציוד המשרדי: "הנזק העיקרי הוא ארכיון גדול של פרויקטים – התוכניות שלנו, קבצים, חוות דעת ומסמכים. היו לנו מדפסות וציוד לצילום מפות”. סולטאן אמר שהם נאלצו להפסיק את העבודה על כל הפרויקטים הנוכחיים עד שיעלה בידם לקנות ציוד חדש.
ח'אלד מאג'ד אבו רחמה, בן 30, עובד עם אביו בחברת אל-בורג' לייעוץ הנדסי ולעיצוב ששכנה במגדל אל-ג'לאא מזה 15 שנה. לדבריו, משרדם מכין תוכניות הנדסיות ומעסיק עשרה מהנדסים, ובהם מומחים להנדסה אזרחית, לאדריכלות, להנדסת מכונות ולהנדסת חשמל. המשרד השתתף בתכנון בתים, וילות ובניינים רבי קומות ברצועה. הוא אמר: "איבדנו הכול – כל המשרד, הריהוט, התיקים". "לא לקחנו כלום".
אבו רחמה העריך את שווי הדירה שהייתה בבעלותם ב-72 אלף דולר ואת שווי הציוד והריהוט שאבד במעט יותר מ-19 אלף דולר. כל עשרת המהנדסים איבדו את משרותיהם עקב ההתקפה.
בהתקפה ניזוקו גם מבנים אזרחיים שהיו סביב הבניין. לדברי מהדי: "הבניינים והבתים שמסביב ספגו הרבה נזק, חלקם נהרסו [...] בניין אל-מושתהא שלידנו ספג את הנזק הכי כבד". לדבריו, נגרם נזק גם לחזית של בניין סמוך בבעלות משפחת ענאן.
אל-ר'ול סיפר כי גם בניינים סמוכים למגדל ובהם מגדל אל-וטן ובניין ענאן, וכן בניינים ממול, ניזוקו.
לדברי אל-דחדוח כל הבלוק פונה, וכאשר דיירי בניינים אחרים ניסו לחזור לבתיהם, הם גילו כי הם ניזוקו ולכן אינם יכולים לשוב אליהם באופן מיידי.
הרס מגדל אל-ג'לאא הותיר את שלושים המשפחות שחיו בו ללא קורת גג, והן נאלצו לבקש מחסה במקומות אחרים. לדברי מהדי, "המשפחה שלנו התפצלה – כל אחד מאיתנו הלך לבית אחר. מצאנו שני בתים להשכרה – אנחנו מחכים לעוד חמישה בתים כדי שנוכל כולנו להיות ביחד”.
השלכות ארוכות טווח והסגר על רצועת עזה
נוסף על הרס המגדלים והנזק שנגרם לדירותיהם של הדיירים ולמשרדיהם, להתקפות תהיינה מטבע הדברים גם “השלכות ארוכות טווח” שונות – נזקים שאינם ישירים או מידיים שהסבה ההתקפה לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים, הכוללים עקירה, ירידה ברמת החיים ופגיעה בגישה למחסה, לשירותי בריאות ולשירותים בסיסיים כמו חשמל, וכולם פוגעים בזכויות אדם בסיסיות.
ההשלכות הללו אף מורגשות ביתר שאת בעזה בשל הסגר הכללי שישראל מטילה על הרצועה מאז 2007 – מדיניות שמצרים, הגובלת ברצועה מדרום ומטילה גם היא הגבלות בגבולה, אינה עושה רבות כדי להקל את תוצאותיה. הסגר הישראלי, בשילוב עם ההגבלות שמצרים מטילה, הרסו את כלכלת הרצועה. שמונים אחוז מתושבי הרצועה מסתמכים על סיוע הומניטרי, ויותר ממחצית האוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. בשנת 2020 עמד שיעור האבטלה על למעלה מ-40 אחוז.
הרשויות הישראליות מצדיקות את הסגר על הרצועה בנימוקים ביטחוניים. אך איסורי התנועה המוטלים על יותר משני מיליון בני אדם למעט חריגים צרים בהתבסס על איום כללי וההגבלות הגורפות על כניסה ויציאה של סחורות, מפרים על פי משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט הבינלאומי ההומניטרי, את חובותיה של ישראל להבטיח מענה לצרכיה של האוכלוסייה.
הרשויות הישראליות מטילות למשל הגבלות מחמירות על כניסת פריטים שהן מגדירות כ"דו-שימושיים", כלומר העלולים לשמש למטרה צבאית כגון בניית מנהרות או ביצורים. אולם רשימת הפריטים ה"דו-שימושיים" כוללת הן קטגוריות רחבות מדי והן פריטים החיוניים לצורכי אוכלוסיית הרצועה, ובכלל זה "ציוד תקשורת", "אלמנט ו\או מוצרי קונסטרוקציה מפלדה", "ציוד קידוח", "דשנים" וכן סוגים מסוימים של ציוד רפואי.
הגבלות אלה צמצמו במידה ניכרת את הגישה של האוכלוסייה לחומרי בניין ולסחורות אחרות החיוניות לשיקום הרצועה ותשתיותיה. הצבא הישראלי טוען כי ארגונים חמושים ברצועה משתמשים במלט לבניית מנהרות ומעריך כי בניית מנהרה באורך של קילומטר מצריכה כמה מאות טון של מלט. אבל תושבי הרצועה זקוקים ליותר ממיליון טון מלט מדי שנה כדי לבנות ולתחזק בתים, בתי ספר, מרפאות וכן את מערכת אספקת המים ותשתיות חיוניות אחרות.
ההרס והנזקים שגרמו ההתקפות הישראליות האחרונות לעשרות אלפי בנייני מגורים, מבני תעשייה ותשתיות מחריפים את הצורך בחומרי בניין לשיקומם ולבנייתם מחדש. לרשויות הישראליות אסור להגביל את הכנסתן של סחורות אזרחיות בעיקרן אשר דרושות מאוד לצורך בנייה מחדש, רק משום שארגונים חמושים עלולים להשתמש בחלק מזערי מהן לבניית מנהרות או לצרכים צבאיים אחרים.
היות שככלל חומרי הבניין אינם זמינים, יידרש זמן רב להשלמתו של מאמץ שיקום כלשהו. במסגרת ראיונות עם משקיעים בשלושה מארבעת המגדלים ועם בעלי הבניינים, אמרו כולם שבשל הסגר הישראלי הקמתם מחדש תארך שנים. כמה בעלי עסקים, הנסמכים על ציוד מיוחד שעל הכנסתו מוטלות הגבלות חמורות כגון ציוד שידור, הביעו חשש כי הקמתם מחדש תהיה סבוכה ואיטית.
ב-13 באוגוסט הודיע הצבא הישראלי כי לאור המצב הביטחוני היציב כרגע הוא ירחיב את רשימת הסחורות שהוא מתיר להכניס לרצועה, לרבות "סחורות וציוד לפרויקטים הומניטריים". הרשויות הפלסטיניות אמרו ב-17 באוגוסט כי על פי מידע שקיבלו מהרשויות הישראליות, הפריטים שהכנסתם לרצועה תותר יכללו "חומרי בנייה למגזר הפרטי הקשורים לפרויקטים הומניטריים בלבד". על פי הדיווחים, הרשויות הישראליות התירו את הכנסתם של פריטים מסוימים ב-19 באוגוסט, אך לא ברור עדיין עד כמה הדבר מלמד על שינוי במדיניות ולמשך כמה זמן יהיו השינויים הללו בתוקף.
על ממשלת ישראל לאפשר להכניס לרצועה בטון וחומרים אחרים הדרושים לבנייה מחדש של התשתיות האזרחיות, ולהטיל, לכל היותר, הגבלות מצומצמות המבוססות על הערכות ביטחוניות ספציפיות.
אם לא יוסר הסגר ואף לא יוקל משמעותית, יוחרפו ההשלכות ארוכות הטווח של הרס המגדלים ותשתיות אזרחיות אחרות.
היעדר דין וחשבון
הרשויות הישראליות והרשויות הפלסטיניות כושלות זה שנים בחקירת הפרות של דיני המלחמה שכוחותיהן ביצעו לכאורה ברצועת עזה או ממנה. ב-12 במאי הודיע משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כי הוא עוקב אחר המצב ברצועה. על משרד התובע לכלול בחקירה שהוא מנהל לגבי המצב בפלסטין, התקפות ישראליות על הרצועה שהיו ככל הנראה בלתי-חוקיות, כמו גם ירי רקטות פלסטיני שפגע במרכזי אוכלוסייה בישראל.
על רשויות השיפוט המקומיות של מדינות אחרות לחקור ולהעמיד לדין אנשים שיש נגדם חשדות מבוססים בדבר מעורבות בפשעים חמורים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, מכוח עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית ובהתאם לחוקי מדינותיהן.
על הצדדים הלוחמים להימנע משימוש בכלי נשק נפיצים המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים, בשל הפגיעה הצפויה מראש וחסרת ההבחנה באזרחים. על מדינות גם לתמוך בהצהרה פוליטית תקיפה כנגד הנזק שכלי נשק נפיצים מסיבים לאזרחים, ולהתחייב להימנע משימוש בכלי נשק נפיצים המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים.
