(ביירות) – ארגון Human Rights Watch מסר היום שממשלת ישראל אישרה תוכנית בעלות של 334 מיליון דולר להעברת אלפי אזרחים ישראלים נוספים לרמת הגולן הסורית הכבושה. ההחלטה, שהתקבלה בממשלה ב-17 באפריל 2026, היא הצהרה ברורה על כוונה לבצע פשעי מלחמה.
לדברי היבה זיאדין, חוקרת בכירה בנושא סוריה בארגון Human Rights Watch, "ממשלת ישראל הקציבה כספי ציבור לביצוע פשע מלחמה בסוריה ובה בעת היא מאיצה מאוד את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית וממשיכה להעניק פטור מעונש על אלימות נגד פלסטינים באזור זה [...] העברת אוכלוסייה להתיישבות-קבע בשטח סוריה מפֵרה נורמות בינלאומיות ועלולות להיות לה השלכות חמורות על סורים העקורים זה זמן רב".
על האיחוד האירופי, על המדינות החברות בו ועל בריטניה ומדינות נוספות בעלות השפעה להגיב בהשעיה של הסכמי הסחר שלהם עם ישראל ובהטלת איסור על סחר ועל ניהול עסקים עם התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות – איסור שיחול על רמת הגולן ועל הגדה המערבית הכבושות. על מדינות להשעות גם את העברות הנשק לישראל. על תובעים במדינות שלישיות – בהן החוק המקומי מאפשר את הדבר – לפתוח, מכוח עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית, בחקירות פליליות נגד בעלי תפקידים ישראלים ונגד ישראלים אחרים שיש נגדם חשדות מבוססים למעורבות בהעברת אזרחים לשטח כבוש.
הממשלה אישרה את התוכנית לפיתוח ההתנחלות קצרין, שנוסדה בשנת 1977, לכדי מה שגורמים רשמיים תיארו כ"עיר הראשונה" בגולן, במטרה מוצהרת להעביר לשטח הכבוש 3,000 משפחות חדשות של מתנחלים ישראלים עד לשנת 2030.
התוכנית תממן תשתיות, דיור, שירותים ציבוריים ומוסדות אקדמיים בקצרין, לרבות שלוחה חדשה של אוניברסיטה ומתקנים רפואיים ייעודיים. מִנהלת "תנופה לצפון", גוף ממשלתי ישראלי שנוסד בשנת 2024 כדי להקל על שיקום ופיתוח אזורים בצפון ישראל שנפגעו ממעשי האיבה מאז 2023, תפקח על תיאום הפרויקט עם הרשויות המקומיות.
כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch בעבר, בהקשר של התנחלויות בגדה המערבית הכבושה, עסקים התורמים להעברת אזרחים לשטח כבוש, לרבות באמצעות בנייה בהתנחלויות או מתן שירותים להן, מסתכנים בשותפות להפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולפשעי מלחמה הקשורים בכך. לחברות המנהלות עסקים ברמת הגולן הכבושה או עם גורמים בשטח זה נשקף אותו סיכון.
ישראל כבשה את רמת הגולן בשנת 1967, ובשנת 1981 היא החילה עליה את החוק הישראלי – סיפוח דה פקטו – אך ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם המכירה בטענתה של ישראל כי השטח מסופח לה. על פי המשפט הבינלאומי, רמת הגולן נותרה שטח כבוש.
מאז 1967, הרשויות הישראליות מנעו מעקורים סורים, שלהם עומדת זכות השיבה, לחזור לבתיהם ברמת הגולן הכבושה והרסו מאות כפרים ומשקים חקלאיים סוריים בשטח זה. לדברי ממשלת סוריה, מספר העקורים, על צאצאיהם, עומד כיום על מאות אלפים.
החלטה 497 של מועצת הביטחון של האו"ם הכריזה כי הסיפוח בידי הרשויות הישראליות בטל ומבוטל, והוא חסר כל תוקף משפטי בינלאומי, וקבעה כי אמנת ג'נבה הרביעית ממשיכה לחול על השטח הכבוש. העצרת הכללית של האו"ם חיזקה עמדה זו בהחלטות שנתיות, האחרונה שבהן בדצמבר 2025. סעיף 49(6) באמנת ג'נבה הרביעית אוסר על כוח כובש להעביר חלק מאוכלוסייתו האזרחית לשטח כבוש, והעברה כזו היא בגדר פשע מלחמה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על ממשלת סוריה להתבסס על צעדים ראשוניים שננקטו, כדי לטפל בפשעים בינלאומיים חמורים שבוצעו בסוריה הן בתקופת אסד והן מאז, לרבות הקמת ועדה לאומית לצדק מעברי, כדי לייסד מסגרות משפטיות לחקירה ולהעמדה לדין ברמה המקומית.
כמו כן עומדות לרשותה דרכי פעולה לקידום מתן דין וחשבון ברמה הבינלאומית. למרות פגישות פומביות בין ממשלת סוריה לבין בעלי תפקידים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לאחר נפילתו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, לעת עתה סוריה אינה מדינה חברה בחוקת רומא של בית הדין הפלילי. רשויות תקופת המעבר הסוריות יכולות לפתוח ערוץ לקידום מתן דין וחשבון ברמה הבינלאומית באמצעות הצטרפות לחוקת רומא והגשת הצהרה לפי סעיף 12(3) המכירה בסמכות השיפוט של בית הדין על פשעים שבוצעו בשטח סוריה, לרבות אלה שבוצעו לפני תאריך ההצטרפות.
התוכנית מ-17 באפריל אושרה על רקע הרחבת השטחים שבשליטת הצבא הישראלי בדרום סוריה. מאז נפילת ממשלת אסד, כוחות ישראליים כבשו שטחים בסוריה שמעבר לקו הפרדת הכוחות מ-1974, הקימו עמדות צבאיות רבות בתוך סוריה וביצעו לעיתים קרובות פשיטות קרקעיות, תקיפות אוויריות ופעולות אחרות במחוזות קוניטרה, דרעא וא-סווידא.
במהלך מבצעים אלה תיעד ארגון Human Rights Watch הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי בידי הצבא הישראלי, לרבות עקירה בכפייה של תושבים סורים מכפרים בשטח שנכבש לאחרונה – מעשה העולה כדי פשע מלחמה. חיילים נכנסו לכפרים הסמוכים לקו הפרדת הכוחות, החזיקו משפחות באיומי נשק במשך שעות וכפו על התושבים לעזוב בלי לאפשר להם לקחת את חפציהם ובלי הסדרים כלשהם שיבטיחו להם מחסה, ביטחון או חזרה לבתיהם. בכמה כפרים, דחפורים ישראליים הרסו לאחר מכן בתים בן לילה ועקרו את המטעים והגנים שסביבם.
כוחות ישראליים בנו מתקני-קבע צבאיים בצמוד לכפרים שעליהם השתלטו והודיעו על כוונתם להישאר בהם ללא הגבלת זמן, כך שלא תתאפשר חזרה מקיפה של התושבים. הם גם גידרו אדמות חקלאיות, שטחי מרעה ומקורות מים, ובכך ניתקו משפחות ממקורות פרנסתן מזה דורות, והרסו חלקים נרחבים של שמורות יער בכפרים. כוחות ישראליים גם עצרו באופן שרירותי אזרחים סורים והעבירו אותם לישראל, שם הם מוחזקים ללא כתב אישום וללא קשר עם החוץ.
בה בעת מאיצה ישראל את הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית, על רקע גל הולך וגובר של אלימות מתנחלים. מוקדם יותר באפריל אישר הקבינט הישראלי את הקמתן של 34 התנחלויות חדשות – האישור היחיד הנרחב ביותר להקמת התנחלויות עד כה. מאז החלה כהונתה בשנת 2022 אישרה הממשלה הנוכחית 102 התנחלויות חדשות, מה שהגדיל את מספרן הכולל של ההתנחלויות הבלתי חוקיות ב-80 אחוזים, מ-127 ל-229.
גורמים רשמיים בישראל מצהירים באופן מפורש יותר ויותר כי אחד מיעדיה של ההתנחלות הבלתי חוקית הוא למחוק כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), התקפות מתנחלים הובילו ל-75 אחוזים מכלל מקרי העקירה שתועדו בשנת 2026. בית הדין הפלילי הבינלאומי מנהל חקירה מתמשכת בנוגע לפשעים שבוצעו בפלסטין.
דפוס דומה של עקירה המונית מתפתח בלבנון. מאות אלפי בני אדם עודם עקורים בעקבות צווי עקירה רבים שפרסמה ישראל בדרום לבנון החל ממרץ 2026, ועשרות כפרים לאורך הגבול עדיין כבושים בידי כוחות ישראליים. שר הביטחון של ישראל, ישראל כ"ץ, הצהיר ב-16 במרץ שהתושבים השיעים של דרום לבנון לא יורשו לחזור לבתיהם, וכי האיסור על חזרתם יחול לתקופה בלתי מוגבלת; ארגון Human Rights Watch קבע כי הדבר מלמד על כוונה לעקור בכוח את האוכלוסייה האזרחית בגין דתהּ.
האיחוד האירופי והמדינות החברות בו ממשיכים להכיר ברמת הגולן הסורית כשטח כבוש, בהתאם להחלטה 497 ולעמדה רבת-השנים של האיחוד האירופי. ביוני 2025 נמצאו בסקירה של האיחוד האירופי סימנים לכך שישראל הפֵרה את סעיף 2 להסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, הקובע כי כיבוד זכויות האדם הוא יסוד חיוני בהסכם.
בספטמבר 2025 הציעה הנציבות האירופית להשעות את הסעיפים הנוגעים לסחר בהסכם, אך הדבר לא נעשה. למרות פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2024, האיחוד האירופי גם ממשיך לסחור עם ההתנחלויות הבלתי חוקיות של ישראל, ורק ספרד אסרה על כך.
לדברי זיאדין, "לרשות האיחוד האירופי עומדים אמצעים רבי-עוצמה אך הוא מסרב להשתמש בהם [...] ארצות הברית מכחישה את העובדה שהגולן הוא שטח סורי כבוש". התוכנית של ישראל מ־17 באפריל היא תוצאה צפויה של מצב שבו כוח כובש משוכנע שהוא יכול להמשיך ולהסתמך על הפטור מעונש שניתן לו עד כה. הרשויות הסוריות יכולות לשנות זאת באמצעות נקיטת צעדים לקידום הצדק באזור והצטרפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי".
