רצועת עזה: במהלך הלחימה בחודש מאי בוצעו לכאורה פשעי מלחמה

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי במהלך הלחימה במאי 2021, כוחות ישראליים וארגונים פלסטיניים חמושים ביצעו ברצועת עזה ובישראל התקפות שהפרו את דיני המלחמה ואשר עולות לכאורה כדי פשעי מלחמה. רשויות הצבא הישראלי והרשויות הפלסטיניות כושלות זה שנים בחקירת הפרות של דיני המלחמה שבוצעו ברצועת עזה או ממנה.

ארגון Human Rights Watch חקר שלוש התקפות ישראליות באתרים שלא היו בסביבתם מטרות צבאיות ברורות ושבהן נהרגו 62 אזרחים פלסטינים. ארגונים פלסטיניים חמושים ביצעו גם הם התקפות בלתי-חוקיות, וירו יותר מ-4,360 רקטות ופצצות מרגמה בלתי-מונחות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, אגב הפרה של האיסור על התקפות מכוונות או חסרות הבחנה על אזרחים. ארגון Human Rights Watch יפרסם בנפרד את ממצאיו בנוגע לירי רקטות על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.

לדברי ג'רי סימפסון, מנהל עמית לעניין משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch, "כוחות ישראליים התקיפו ברצועת עזה בחודש מאי אתרים ללא מטרה צבאית ברורה כלשהי ובכך הרסו משפחות שלמות". לדבריו, "חוסר הנכונות העקבי של הרשויות הישראליות לחקור ברצינות פשעי מלחמה לכאורה, כמו גם ירי הרקטות של הכוחות הפלסטיניים על מרכזי אוכלוסייה ישראליים, מדגישים את הצורך בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי".

האו"ם דיווח כי במהלך הלחימה במאי נהרגו בהתקפות של הצבא הישראלי 260 פלסטינים, בהם לפחות 129 אזרחים, מהם 66 ילדים. ממשרד הבריאות בעזה נמסר כי כוחות ישראליים פצעו 1,948 פלסטינים, בהם 610 ילדים. הרשויות הישראליות אמרו כי התקפות רקטות ופצצות מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים גרמו למותם של 12 אזרחים, בהם שני ילדים וחייל אחד ופצעו "כמה מאות אנשים". פלסטינים נוספים נהרגו ברצועה מפגיעת רקטות, שירו ארגונים פלסטיניים חמושים, אשר נחתו בתוך הרצועה.

מאז סוף מאי, ארגון Human Rights Watch ראיין באופן אישי 30 פלסטינים שהיו עדים להתקפות ישראליות, קרובי משפחה של אזרחים שנהרגו בהתקפות כאלה ותושבי אזורים שהותקפו. ארגוןHuman Rights Watch גם ביקר בזירותיהן של ארבע התקפות, בחן שיירי תחמושת וניתח תצלומי לוויין, קטעי וידיאו ותצלומים שצולמו לאחר ההתקפות.

התחקיר של ארגון Human Rights Watch התמקד בשלוש התקפות ישראליות שבהן נפגעו אזרחים רבים ושלהן לא הייתה מטרה צבאית ברורה. יש להניח שגם התקפות ישראליות אחרות במהלך העימות היו בלתי-חוקיות.

ב-10 במאי פגע טיל מונחה ישראלי סמוך לעיירה בית חאנון ליד ארבעה בתים של משפחת אל-מסרי והרג שמונה אזרחים, שישה מהם ילדים. ב-15 במאי הרסה פצצה מונחית בניין בן שלוש קומות במחנה הפליטים א-שאטי והרגה 10 אזרחים, שתי נשים ושמונה ילדים משתי משפחות הקשורות בקשרי משפחה; וב-16 במאי פגעה סדרה של תקיפות אוויריות ישראליות שארכה ארבע דקות ברחוב אל-ויחדה בעיר עזה וגרמה לקריסתם של שלושה בניינים רבי-קומות ולהרג של 44 אזרחים. הצבא הישראלי אמר כי תקף מנהרות ומפקדה תת-קרקעית ששימשו ארגונים חמושים, אך לא הציג שום מידע נוסף לביסוס טענה זו.

ב-13 ביולי ענה דובר צה"ל למכתב ששלח ארגון Human Rights Watch ב-4 ביוני ואשר הוצג בו סיכום של ממצאינו על המקרים המפורטים לעיל וביקשנו מידע ספציפי. הצבא הישראלי אמר בין השאר כי הוא "תוקף יעדים צבאיים בלבד, לאחר בחינה שהנזק האגבי הצפוי מתקיפתם אינו מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי [...] נוקט אמצעים רבים לצמצם הפגיעה בבלתי מעורבים [וכי] ברבות מתקיפותיו [במאי...] הוא נתן [...] כאשר הדבר התאפשר [...] לאזרחים הנמצאים במטרות צבאיות אזהרה מראש". כמו כן אמר הצבא כי הוא חוקר כמה התקפות במהלך הלחימה במאי כדי לקבוע "אם הייתה חריגה מהכללים המחייבים".

ב-30 במאי ביקש ארגון Human Rights Watch אישורי כניסה לרצועת עזה עבור חוקרים בכירים בארגון לצורך המשך התחקור של מעשי האיבה, אך הרשויות הישראליות דחו את הבקשה ב-26 ביולי. מאז שנת 2008 הרשויות הישראליות מסרבות לאפשר לאנשי הצוות הבינלאומי של ארגון Human Rights Watch גישה לרצועה, למעט ביקור בודד בשנת 2016. על בעלות הברית של ישראל להפעיל עליה לחץ כדי שלארגוני זכויות אדם תהיה גישה לרצועת עזה לצורך חקירה ותיעוד של הפרות של זכויות האדם.

על שותפותיה של ישראל, ובייחוד ארה"ב, המספקת לה סיוע צבאי ניכר ואשר כלי נשק מתוצרתה שימשו לפחות בשתיים מההתקפות שתחקר ארגון Human Rights Watch, להתנות סיוע ביטחוני עתידי לישראל בנקיטת צעדים קונקרטיים וניתנים לאימות כדי שתיטיב לכבד את דיני המלחמה ואת כללי משפט זכויות האדם הבינלאומי ושתחקור הפרות שבוצעו בעבר.

ארגון Human Rights Watch חוקר התקפות רקטות בלתי-חוקיות של ארגונים פלסטיניים חמושים שבהן נהרגו אזרחים בישראל וברצועת עזה בין ה-10 ל-21 במאי ויפרסם בנפרד את ממצאיו בנושא. בפרק זמן זה, נחתו בישראל, לדברי הצבא הישראלי, יותר מ-3,680 רקטות. הרקטות, שאינן מצוידות במערכות הנחיה, חסרות הבחנה מטבען ולכן אין לירות אותן לעבר אזורים שבהם חיים אזרחים.

הצבא הישראלי אמר כי עם קורבנותיהן של התקפות פלסטיניות באמצעות רקטות ופצצות מרגמה נמנים עידו אביגל בן החמש שנהרג בהתקפה בשדרות ב-12 במאי; ח'ליל עווד, בן 52, ובתו נדין, בת 16, שניהם פלסטינים אזרחי ישראל, שנהרגו ב-12 במאי בכפר דהמש; וגרשון פרנקו, בן 55, שנהרג ברמת גן מפגיעת רקטה ב-15 במאי, לאחר שבשל מצבו הבריאותי, לא עלה בידו להגיע למקלט עם הישמע האזעקה.

על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני המלחמה, צדדים לוחמים רשאים לכוון התקפות רק אל מטרות צבאיות. הם נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים, לרבות באמצעות מתן אזהרה מוקדמת יעילה בדבר ההתקפות. התקפות מכוונות על אזרחים ואובייקטים אזרחיים אסורות. דיני המלחמה אוסרים גם על התקפות חסרות הבחנה הכוללות התקפות שאינן מבחינות בין אזרחים לבין מטרות צבאיות והתקפות שאינן מכוונות אל מטרה צבאית. התקפות שבהן הנזק הצפוי לאזרחים ולרכוש האזרחי אינו מידתי בהשוואה לתועלת הצבאית הצפויה, אסורות גם הן. יחידים המבצעים הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בקלות דעת – נושאים באחריות לפשעי מלחמה.

ב-12 במאי הודיע משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כי הוא עוקב אחר המצב ברצועת עזה. על משרד התובע לכלול בחקירה שהוא מנהל לגבי המצב בפלסטין, התקפות ישראליות ברצועת עזה שהובילו להרג בלתי-חוקי לכאורה של אזרחים, כמו גם התקפות של רקטות פלסטיניות שפגעו במרכזי אוכלוסייה בישראל.

יש לראות את מעשי האיבה בחודש מאי כמו, בין היתר, אלה בשנת 2008, 2012, 2014, 2018, ו-2019, על רקע הסגר הגורף שישראל מטילה על רצועת עזה החל משנת 2007, ועל רקע המאמצים לפנות פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים הכבושה במסגרת מדיניותה המפלה. מדיניות ופרקטיקות אלה הן חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שישראל מבצעת, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch.

ב-27 במאי הקימה מועצת האו"ם לזכויות האדם ועדת חקירה כדי לבחון הפרות בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, לרבות באמצעות קידום מתן דין וחשבון מצד האחראים להן ועשיית צדק עם הקורבנות. על הוועדה לבחון התקפות בלתי-חוקיות של כוחות ישראליים ושל ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך הלחימה במאי. כמו כן עליה לבחון את ההקשר הרחב יותר, לרבות התנהלותה המפלה של ממשלת ישראל כלפי פלסטינים. לדברי ארגון Human Rights Watch, יש לחלוק את ממצאי הוועדה עם התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי ועם רשויות שיפוט אמינות אחרות הבוחנות את המצב.

נוסף על כך, על רשויות השיפוט המקומיות של מדינות אחרות לחקור ולהעמיד לדין אנשים שיש נגדם חשדות מבוססים בדבר מעורבות בפשעים חמורים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, מכוח עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית ובהתאם לחוקי מדינותיהן. על ממשלות גם לתמוך בהצהרה פוליטית תקיפה על הנזק שכלי נשק נפיצים מסיבים לאזרחים, ובמסגרתה יתחייבו מדינות להימנע משימוש בכלי נשק נפיצים המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים.

"ישראל והרשויות הפלסטיניות גילו עניין מועט, אם בכלל, בטיפול בהפרות של כוחותיהן, ולכן על מוסדות שיפוט בינלאומיים ולאומיים לפעול להפסקת מעגל הדמים של ההתקפות הבלתי-חוקיות ומתן פטור מעונש על פשעי המלחמה", אמר סימפסון. "על חקירות אלה להביא בחשבון את ההקשר הרחב יותר, כולל הסגר ההרסני של ממשלת ישראל על רצועת עזה ופשעי האפרטהייד שהיא מבצעת נגד מיליוני פלסטינים".

התקפות אוויריות ישראליות ברצועה, 21-10 במאי

העימות במאי 2021 פרץ בעקבות מאמציהם של ארגוני מתנחלים יהודים לפנות מבתיהם במזרח ירושלים דיירים פלסטינים ותיקים ולהחרים את רכושם. בתי המשפט בישראל אפשרו לארגוני מתנחלים יהודים להגיש תביעות בעלות להחזרת רכוש מלפני שנת 1948 במזרח ירושלים הכבושה, אף שכל הפלסטינים, לרבות אלה הצפויים להיעקר מבתיהם בעקבותיהן, מנועים על פי החוק הישראלי מלהגיש תביעות להחזרת הבעלות על רכוש שהוחרם מהם בישראל בשנת 1948. פלסטינים הפגינו ברחבי מזרח ירושלים, וכוחות ביטחון ישראליים ירו גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי פלדה מצופים גומי ופצעו מאות פלסטינים.

ב-10 במאי החלו ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה לירות רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל. הצבא הישראלי מצידו התקיף את רצועת עזה המאוכלסת בצפיפות באמצעות טילים, רקטות וארטילריה. רבות מההתקפות של הצבא הישראלי ושל ארגונים פלסטיניים חמושים בוצעו באמצעות כלי נשק המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים. ב-21 במאי 2021 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים.

ארגון Human Rights Watch חקר שלוש התקפות של הצבא הישראלי שבוצעו אגב הפרה של דיני המלחמה ושבהן נהרגו 62 אזרחים ועשרות נוספים נפצעו. ארגון Human Rights Watch בחן גם התקפה רביעית שבה נהרגו שני אזרחים ואשר ייתכן שכוונה ללוחם חמאס.

בית חאנון

מעט אחרי השעה 18:00 ב-10 במאי, פגע טיל מונחה בסמוך לעיירה בית חאנון והרג שמונה בני אדם, בהם שישה ילדים, כולם ככל הנראה אזרחים. לפי דיווחים, נפצעו בהתקפה 18 בני אדם נוספים. הטיל התפוצץ בגובה של כמטר מעל הקרקע במרחק של כעשרה מטרים מהבית הקרוב ביותר מבין ארבעה במתחם המגורים בבעלות ארבעת האחים לבית אל-מסרי – ערפאת, איבראהים, מוחמד עטאללה ויוסף. הבתים ממוקמים במרחק של כקילומטר ממזרח לבית חאנון שבקצה הצפון-מזרחי של רצועת עזה.

שמונה בני אדם נהרגו בהתקפה על בית חאנון ב-10 במאי 2021

אחמד מוחמד אל-מסרי, בן 21

איבראהים יוסף אל-מסרי, בן 11

מרוואן יוסף אל-מסרי, בן 7

רהף מוחמד אל-מסרי, בת 8

יזן סולטאן מוחמד אל-מסרי, בן 14 חודשים

איבראהים עבדאללה חסנין, בן 16

חוסיין מוניר חמד, בן 10

מוחמד עלי נוסייר, בן 23

שלושה מבני משפחת אל-מסרי, שחזו בפריט תחמושת מתקרב אליהם, שוחחו עם ארגוןHuman Rights Watch. כמו כן שוחחנו עם ארבעה בני משפחה נוספים ועם קרובת משפחתו של קורבן שלא נמנה עם המשפחה, על מה שראו במהלך ההתקפה ומייד אחריה. ארגון Human Rights Watch שוחח גם עם שלושה קרובי משפחה של שניים מההרוגים שלא ממשפחת אל-מסרי, שאחד מהם היה עד לתוצאות ההתקפה.

המרואיינים אמרו כי ההתקפה אירעה מעט אחרי השעה 18:00 בעת שבני המשפחה ארזו שעורה מעובדת בשקים כדי למכור אותה לסוחר המקומי מוחמד נוסייר. בסרטון, המציג את תוצאות ההתקפה ובתצלומים שצולמו למוחרת היום, נראים שקי שעורה ריקים והפוכים.

מוחמד מוחמד, בנו של מוחמד עטאללה, תיאר את פריט התחמושת שנע לעברם:

הייתי עם האחים שלי וארזנו שעורה בשקים. פתאום ראיתי משהו מתקרב אלינו מכיוון מזרח. בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא היה גבוה באוויר. ואז הוא איבד גובה ובהדרגה התקרב לעברנו. הוא התפוצץ במרחק של בערך מטר מהקרקע. משהו פגע בי בעיניים, בבטן וברגליים. עפתי באוויר ונחתי על האדמה. לא איבדתי את ההכרה. ראיתי שאחי אחמד, אחותי רהף ואחייני יזן מתים. הגופות שלהם היו מרוטשות לחלוטין. זה היה מחריד.

יוסף אל-מסרי ואחיו איבראהים היו במרחק של כ-200 מטרים מבתיהם בעת ההתקפה. לדבריו, שמע פיצוץ וראה עשן עולה מקרבת הבתים:

רצנו מייד לבתים שלנו. ראיתי את שני הבנים שלי, שכבר היו מתים, מרוואן ואיבראהים. דמיינו לעצמכם שאתם רואים את המוח של הילד שלכם על האדמה. דמיינו שאתם רואים את העיניים של הילדים שלכם מחוץ לראשים שלהם. דמיינו שאתם נושאים את הילד שלכם ומרגישים שהגוף שלו מתנפנף כי עמוד השדרה שלו שבור. עשן עלה מהפיות ומהבגדים של הילדים שלי. זה היה נורא.

שלושה אנשים אחרים אמרו שראו את פריט התחמושת מתקרב לאזור לפני שהתפוצץ. עאהד חסנין, בן 12, סיפר כי היה על גג ביתו כשראה "גוש גדול מגיע מכיוון אזור נחל עוז" בישראל, הנמצא במרחק של כ-7.5 קילומטרים מדרום מזרח לבית חאנון, לפני שהגוש התפוצץ בקרבת מקום. ר'סאן אל-מסרי, בן 24, שארז שעורה לצד האנשים שנהרגו ונפצעו בהתקפה, סיפר שפנה לכיוון מזרח וראה משהו מגיע מכיוון דרום מזרח ש"טס נמוך ובשקט לכיוון הקבוצה ואז התפוצץ באוויר קרוב לאדמה". איחסאן א-זעאנין, בתו בת ה-29 של ערפאת אל-מסרי, ישבה מחוץ לבית הוריה בעת ההתקפה. לדבריה, לפני הפיצוץ היא ראתה "טיל" מתקרב באוויר "ממזרח".

קרובי משפחה של הקורבנות אמרו לארגון Human Rights Watch כי בהתקפה נהרגו בניו של יוסף, איבראהים בן ה-11 ומרוואן בן ה-7; בנו של מוחמד עטאללה, אחמד, בן 21, בתו רהף, בת 8, ונכדו, יזן, בן 14 חודשים; שני ילדים ממשפחות שכנות, איבראהים עבדאללה חסנין, בן 16, וחוסיין מוניר חמד, בן 10, ושכן, הסוחר מוחמד עלי נוסייר, בן 23.

ארגון Human Rights Watch ביקר בזירת ההתקפה ב-26 במאי, ב-23 ביוני וב-26 ביוני ושוחח עם עדים להתקפה ולתוצאותיה. הארגון ניתח תצלומים של שיירי תחמושת שצולמו על ידי ארגון זכויות אדם אחר ואשר ארגון Human Rights Watch וידא באופן עצמאי כי צולמו בזירת ההתקפה בבוקר ה-11 במאי וכן קטעי וידיאו שצולמו מייד לאחר ההתקפה, ואשר ארגון Human Rights Watch וידא את אמינותם.

ההיקף המוגבל של נזקי הפיצוץ והרסיסים בזירה מרמזים על שימוש בפריט תחמושת הגורם לפיצוץ קטן. מהיעדרו של מכתש פגיעה עולה כי פריט התחמושת התפוצץ באוויר. שיירי תחמושת שצולמו בבוקר ה-11 במאי מלמדים שהנשק ששימש להתקפה היה סוג של טיל מונחה המשמש לתקיפת כלי רכב משוריינים, עמדות מבוצרות או אנשי כוח לוחם בשטח פתוח.

בהתבסס על ראיונות עם בני משפחת אל-מסרי ועל תצלומים גיאו-מרחביים, הסיק ארגוןHuman Rights Watch כי נזק משמעותי נוסף שספגו שניים מארבעת הבתים של משפחת אל-מסרי, נגרם במהלך תקיפה אחרת לאחר שהמשפחות עזבו את בתיהן, במועד כלשהו בין צוהרי ה-11 במאי ל-20 במאי.

כל המרואיינים אמרו שאיש מההרוגים בהתקפה או מהאנשים ששרדו אותה לא השתייך לשום ארגון חמוש. קרובי משפחתו של אחמד אל-מסרי, שנהרג בהתקפה, אמרו כי הוא היה חבר בפתח, המפלגה הפוליטית השלטת ברשות הפלסטינית, שלא השתתפה בלחימה ברצועת עזה. אף אחד מהארגונים החמושים ברצועת עזה לא הזכיר באתרי האינטרנט שלו איש מההרוגים כחברים בארגון, כפי שארגונים אלה נוהגים לעשות כשאחד מלוחמיהם נהרג. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיות לכך שמי מהנפגעים היה לוחם.

הטענות הרשמיות של ישראל אשר להתקפה היו מעורפלות וסותרות.

ב-11 במאי דיווח אתר החדשות הישראלי Ynet כי הצבא הישראלי אמר ששישה ילדים ברצועה נהרגו מ"שיגורים כושלים" של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

ב-16 במאי פרסם הצבא הישראלי כרזה ברשתות החברתיות שבה נראים גברים שהוא הציג כ"פעילים" פלסטינים שכוחות ישראליים הרגו ברצועת עזה מאז ה-10 במאי. אחד מהם היה "מוחמד עלי מוחמד נוסייר", אחד הגברים שנהרגו בהתקפה. בכרזה לא צוין מתי והיכן נהרגו. באותו יום דווח בידיעה באתר החדשות "וואלה!", כי לדברי הצבא הישראלי הוא הרג שמונה "פעילי" חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לרבות נוסייר, גם הפעם מבלי לציין מתי והיכן נהרגו.

שלושה אנשים – אחד מניצולי ההתקפה על בתי אל-מסרי, עיתונאי מקומי ואחד מאחיו של מוחמד – אמרו לארגון Human Rights Watch כי מוחמד נוסייר מופיע בתצלום שהוצג בכרזה של הצבא הישראלי. ארגון Human Rights Watch ביקר בביתו של נוסייר ושם ראה כרזה של פניו שהודבקה על הקיר החיצוני של הבית. בעקבות הביקור, הסיק הארגון כי מדובר באותו אדם המופיע בכרזה הישראלית.

ג'לאל, אחיו של נוסייר, ושלושה אנשים נוספים אמרו לארגון Human Rights Watch שהוא לא השתייך לשום ארגון חמוש וכי הוא היה סוחר שמכר וקנה שעורה כמספוא, ובאופן קבוע ממשפחת אל-מסרי, וכי מדי פעם הוא ביצע עבודות מזדמנות אחרות.

ג'לאל אמר כי נוסייר השתמש באופן קבוע בעגלה רתומה לסוס להובלת חומרים וסחורה לשיווק. לדבריו, ב-10 במאי נוסייר הגיע עם העגלה לבתי משפחת אל-מסרי כדי להעמיס שעורה למכירה בשוק. בנו של מוניר, חוסיין, שנהרג בהתקפה, הצטרף למוחמד על העגלה. שני אנשים אמרו כי אחת הסיבות למותם של ילדים רבים כל כך בהתקפה היא התאספותם סביב הסוס שהגיע לבתי אל-מסרי.

ארבעה עדים סיפרו כי זמן קצר לפני ההתקפה הם שמעו ירי של פריט תחמושת אחד או יותר מרצועת עזה לישראל, וכי הם לא ראו אותם ולא ידעו מהיכן נורו. בהתבסס על ראיונות עם אחד העדים ועל סקירה של קטעי וידיאו, ארגון Human Rights Watch קבע כי רקטה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פגעה מייד אחרי השעה 18:00 במכונית אזרחית בשטח ישראל במצפור הר גמל, המכונה גם גבעת ינצ'יק, במרחק של 2 קילומטרים ממערב לעיר שדרות וכ-2.6 קילומטרים ממזרח לבתי אל-מסרי, ופצעה אזרח שעמד בסמוך למכונית.

עם זאת, הרשויות הישראליות לא ניסו להצדיק את תקיפת בתי אל-מסרי כתגובה לירי הרקטה. ארגון Human Rights Watch לא מצא שום עדות לקשר בין ירי הרקטה להתקפה, מלבד סמיכות הזמנים.

ארגון Human Rights Watch לא מצא שום ראיות להימצאותה של מטרה צבאית באתר שהותקף או בסמיכות אליו. התקפה שאינה מכוונת אל מטרה צבאית ספציפית אינה חוקית. הצבא הישראלי לא סיפק מידע שיצדיק את ההתקפה. במסגרת חקירה של ההתקפה יש לבחון אם כוחות ישראלים כיוונו אותה אל מטרה צבאית. ואם אכן הייתה במקום מטרה צבאית לגיטימית, יש לבחון אם ננקטו כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים ואם התועלת הצבאית הצפויה עלתה על האובדן הצפוי של חיי אזרחים. התקפה בלתי-חוקית שבוצעה מתוך כוונה פלילית – במכוון או בקלות דעת – עולה כדי פשע מלחמה.

מחנה הפליטים א-שאטי

ההתקפה ב-15 במאי

ב-15 במאי בסביבות השעה 1:40 לפנות בוקר, נהרס בהתקפה ישראלית בניין בן שלוש קומות בבעלות עלאא אבו חטב במחנה הפליטים א-שאטי. במחנה, ששטחו כחצי קילומטר רבוע ואשר משתרע לאורך החוף בצפון הרצועה, גרים כ-90,000 בני אדם, רבים מהם בבניינים רבי-קומות. הוא נחשב לאחד האזורים הצפופים ביותר בעולם.

אבו חטב אמר לארגון Human Rights Watch כי הוא גר עם משפחתו בשתי הקומות הראשונות של הבניין מזה 30 שנה. לדבריו, את קומת הקרקע הוא השכיר למספרה, לקונדיטוריה ולחנות מכולת שהיו סגורים בעת ההתקפה. הוא סיפר:

יצאתי מהבית שלי ברגל בערך בשעה 1:30 לפנות בוקר כדי ללכת לכמה חנויות בשכונה, שהיו פתוחות עד מאוחר לקראת החג [עיד אל-פיטר הנחגג בסוף חודש רמדאן הקדוש], בשביל לקנות לילדים צעצועים וחטיפים לכבוד החג וגם כדי לקנות לנו אוכל כי היינו רעבים. לפני שיצאתי מהבית לא הייתה שום אזהרה שמשהו יקרה לבית שלנו. לא קיבלנו שיחת טלפון ולא הייתה תקיפת מל"ט כמו שהם עושים לפעמים כדי להזהיר אנשים שהם עומדים לתקוף את הבניין. לפחות זה היה מבהיל את הילדים, והם היו בורחים מהבית בזמן.

לדברי אבו חטב, כ-15 דקות לאחר צאתו מהבית הוא שמע "פיצוץ חזק מאוד שהרעיד את כל האזור":

רצתי חזרה לכיוון העשן וראיתי שזה הבית שלי. היו שם רק חורבות. הרגשתי שהכול מסתחרר סביבי. הייתי בהלם והתעלפתי. כשחזרתי להכרה ראיתי עובדי הצלה מחפשים גופות מתחת להריסות ומחלצים חלקי גופות. ההתקפה ריטשה את הגופות. חלקים אחרים נשארו מתחת לחורבות כי לא הצליחו למצוא אותם. לא היו חמושים בבית שלי או לידו ולא היו שם שום רקטות או משגרי רקטות. אני עדיין לא יודע למה הם הפציצו את הבית שלי והרגו את אשתי והילדים שלי ואת אחותי והילדים שלה. איזה חטא הם חטאו?

סאמי אבו חטב, בן דודו של עלאא אבו חטב שגר קרוב לביתו, שמע פיצוץ וזמן קצר לאחר מכן שמע בחדשות המקומיות כי ביתו של בן דודו נפגע. הוא רץ למקום וראה שהבניין כולו קרס. הוא סיפר:

בהתחלה מצאתי את הבת שלו, מאריא. היא הלכה ברחוב, עם פנים פצועות. מישהו אמר שהפיצוץ היה כל כך חזק, שהיא עפה מהחלון. ואז שמענו תינוק בוכה ומצאנו רווח בהריסות ברוחב של 50 סנטימטרים בערך. ראינו דרכו תינוק ואת אמא שלו. זו הייתה אחותו של עלאא שחיבקה את הילד שלה. ראיתי שהחלק האחורי של הגוף שלה מרוסק. אם היא לא הייתה מחבקת אותו, הוא היה נהרג. מאוחר יותר אמרו שהרגל של התינוק נשברה, וראיתי כמה פצעים אחרים בגוף ובפנים שלו.

סאמי סיפר כי המשיך לחפש מתחת לחורבות:

פתאום נגעתי ברגל. ואז מצאתי מוח. ואז ראיתי ילד וזיהיתי אותו כיאמן, אחד מהילדים של עלאא. אפשר היה לזהות כמה מתווי הפנים שלו. ואז מצאתי עוד אחד מהילדים של עלאא, יוסף. גם הוא מת. עבדנו עד השעה 7:00 בבוקר כדי לחלץ את הגופות. דחפור עזר לנו לחלץ חלק מהגופות של הילדים. לכולן היו חסרים חלקים: יד, רגל, קרקפת. אי-אפשר לתאר את מה שהלך שם. כשמנסים לדמיין את זה, תכף מתחילים לבכות.

בהתקפה נהרגו עשרה בני אדם – שתי נשים ושמונה מילדיהן. עם ההרוגים נמנו אשתו של אבו חטב, יאסמין חסן אבו חטב, בת 30, וארבעה מילדיהם, יוסף, בן 11, בילאל, בן 10, מרים, בת 8 ויאמן, בן 6. בתם בת ה-5, מאריא, נפצעה אך שרדה. בהתקפה נהרגו גם אחותו של אבו חטב, מהא אבו חטב אל-חדידי, בת 35, וארבעה מילדיה: סוהייב, בן 14, יחיא, בן 11, עבד א-רחמן, בן 8, ואוסאמה, בן 6. עומר, בנה בן חמשת החודשים, נפצע גם הוא, אך שרד. לא דווח על נפגעים אחרים בהתקפה.

עשרה בני אדם נהרגו בהתקפה על מחנה הפליטים א-שאטי ב-15 במאי 2021

יאסמין חסן אבו חטב, בת 30

יוסף אבו חטב, בן 11

בילאל אבו חטב, בן 10

מרים אבו חטב, בת 8

יאמן אבו חטב, בן 6

מהא אבו חטב אל-חדידי, בת 35

סוהייב אל-חדידי, בן 14

יחיא אל-חדידי, בן 11

עבד א-רחמן אל-חדידי, בן 8

אוסאמה אל-חדידי, בן 6

ארגון Human Rights Watch ביקר בזירת ההתקפה ב-23 במאי וב-12 ביוני, שוחח עם שבעה עדים לתוצאותיה, ומצא, צילם וניתח שיירי תחמושת על גג בית שכן שניצב ממש ליד בית משפחת אבו חטב. הארגון גם בחן תצלומים וקטעי וידיאו שפורסמו ברשתות החברתיות.

ארבעה אנשים אמרו כי כשהגיעו למקום דקות ספורות לאחר ההתקפה, בניין אבו חטב כבר קרס. בתצלומי לוויין שצולמו יום קודם לכן לא נראים סימנים לנזק כלשהו, ואילו בתמונות שצולמו ב-15 במאי בשעה 10:36 בבוקר רואים כי בניין אבו חטב כבר הרוס. בתצלומי לוויין ברזולוציה גבוהה שצולמו ב-20 במאי נראים גם נזקים חמורים לארבעת הבניינים שסביבו ושברי בניין בסמוך להם.

בהתבסס על בחינה של שיירי התחמושת שמצא ארגון Human Rights Watch ב-23 במאי, הסיק הארגון שהבניין ספג פגיעה ישירה מפצצה אווירית מונחית. מרעום ההשהיה של הפצצה אפשר את פיצוץ התחמושת באופן שהרס את עמודי התמך ושהוביל לקריסתו. ארה"ב מייצאת לישראל פצצה בעלת קוטר קטן מסוג GBU-39 מתוצרת בואינג.

הצבא הישראלי אמר כי בליל ה-15 במאי תקף בניין במחנה הפליטים א-שאטי משום ש"כמה בכירים בארגון הטרור חמאס היו בדירה ששימשה תשתית טרור" וכי בתקיפה נהרגו 10 בני אדם. הצבא הישראלי אמר עוד כי התקיפה, שכוונה לבונקר, הביאה לקריסת הבניין.

כל האנשים שראיין ארגון Human Rights Watch בנוגע להתקפה, אמרו שלא ידעו על פעילים חמושים כלשהם בבניין או בקרבתו בעת ההתקפה. ארגון Human Rights Watch לא מצא שום ראיות אחרות לנוכחות כלשהי של ארגונים פלסטיניים חמושים בבניין בזמן ההתקפה או להימצאותו של בונקר מתחת לבניין. מוחמד א-סייד, קרוב משפחתו של אבו חטב, בעל הבניין, שכר שטח בקומת הקרקע של הבניין במשך 14 שנה, ואמר כי לאבו חטב לא היה קשר לאף ארגון חמוש.

ארגון Human Rights Watch לא מצא שום ראיות להימצאותה של מטרה צבאית באתר שהותקף או בסמיכות אליו. התקפה שאינה מכוונת אל מטרה צבאית ספציפית אינה חוקית. הצבא הישראלי לא סיפק מידע שיצדיק את ההתקפה. במסגרת חקירה של ההתקפה, יש לבחון אם כוחות ישראלים כיוונו אותה אל מטרה צבאית ואם אכן הייתה במקום מטרה צבאית לגיטימית, יש לבחון אם ננקטו כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים ואם התועלת הצבאית הצפויה עלתה על האובדן הצפוי של חיי אזרחים. התקפה בלתי-חוקית שבוצעה מתוך כוונה פלילית – במכוון או בקלות דעת – עולה כדי פשע מלחמה.

ההתקפה ב-11 במאי

זמן קצר לאחר השעה 4:30 בבוקר ה-11 במאי, פגע פריט תחמושת שהוטל מהאוויר בבניין טִיבה בן שבע הקומות שניצב במרחק של 50 מטרים מבניין אבו חטב, שהותקף ארבעה ימים לאחר מכן. בהתקפה נהרגו שני אזרחים ועל פי דיווחים נפצעו שניים נוספים.

ראאיד בארוד, שתקרת דירתו בקומה החמישית בבניין נפגעה, אמר כי הבניין הותקף בעת שהוא התכונן לתפילת השחר. לדבריו, הוא לא שמע פיצוץ, ודירתו התמלאה פתאום בעשן שחור ובאבק.   

אחמד סלאח, שגר בסמוך לבניין טיבה, שמע פיצוץ בזמן שהתפלל את תפילות השחר במסגד א-סוסי הסמוך. הוא רץ לבניין ועלה עם תושבים מקומיים אחרים ועם אנשי ההגנה האזרחית לקומה השישית כדי לחפש ניצולים:

מצאנו את אום סובוח בחדר האמבטיה. היא התרחצה כדי להתכונן לתפילת השחר. חצי מהגוף שלה היה בתוך האמבטיה. החצי השני היה תלוי מחוץ לאמבטיה. כל הגוף שלה היה מכוסה ברסיסים. כיסינו את הגופה שלה בווילון המקלחת. חיפשנו הרבה זמן את הבן שלה, עבוד. מצאתי שמיכה ואז את אחד העקבים שלו, שהיה קר. הוא היה מתחת להריסות, שכב על הבטן, הראש שלו היה סדוק.

בהתקפה נהרגו אמירה עבד אל-פתאח סובוח, בת 58, ובנה עבד א-רחמן יוסף סובוח, בן 19, שחי עם שיתוק מוחין.

בביקוריו באתר ב-23 במאי וב-12 ביוני הבחין ארגון Human Rights Watch כי הפינה הדרום מזרחית בקומה השביעית של הבניין נהרסה כליל וכי אותה פינה בקומה השישית נפגעה באופן חלקי. ארגוןHuman Rights Watch ביקר גם בדירה שניזוקה בקומה החמישית, ואשר בתקרתה אפשר היה לראות חלק מפריט התחמושת ששימש להתקפה. את הנזק למבנה אפשר לראות גם בתצלומי לוויין ברזולוציה גבוהה שצולמו ב-14 במאי.

הנזק שנצפה במקום, תצלומי שיירי התחמושת שניתח ארגון Human Rights Watch והעובדה שפריט התחמושת לא התפוצץ ככל הנראה עם פגיעתו בבניין, מרמזים שההתקפה בוצעה באמצעות פריט תחמושת מונחה שהוטל מהאוויר ושהיה מצויד במרעום השהיה. מרעום זה אפשר לו לחדור למבנה במקום להתפוצץ מייד עם הפגיעה בו. הצבא הישראלי משתמש לעיתים קרובות בפריטי תחמושת מסוג זה.

אזרח שגר קרוב של לבניין שהותקף ואשר ביקש להישאר בעילום שם, אמר לארגון Human Rights Watch כי חבר בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, שהה בבניין בזמן ההתקפה. אף אחד מהאנשים שעימם שוחח ארגון Human Rights Watch על ההתקפה, לא הזכיר את האיש בין הנפגעים.

הרשויות הישראליות לא הציגו בפומבי מידע כלשהו על ההתקפה ב-11 במאי, לרבות מי או מה היו מטרותיה ואילו אמצעי זהירות נקטו כדי למזער את הפגיעה באזרחים.

רחוב אל-ויחדה, העיר עזה

ב-16 במאי זמן קצר לפני השעה 1:00 לפנות בוקר, פתח הצבא הישראלי בסדרת תקיפות שארכה ארבע דקות בלב העיר עזה.

עומר אבו אל-עוף היה היחיד ממשפחתו ששרד, לאחר שהבניין בן ארבע הקומות שבו גרה המשפחה קרס. אביו, איימן, ראש המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים א-שיפאא בעיר עזה, אמו, אחיו ואחותו נהרגו. הוא סיפר:

בסביבות השעה 1:00 לפנות בוקר ישבתי עם המשפחה שלי בחדר המגורים. אבא שלי, שהיה רופא, בדיוק חזר מהעבודה בבית החולים א-שיפאא. ואז שמענו פיצוצים חזקים. אחרי הפיצוץ הראשון, אמא שלי רצתה לברוח מהבניין, אבל אבא שלי סירב ואמר שלא יכול להיות שהם יתקפו אותנו כי אנחנו גרים באזור אזרחי.

ואז זעזעו את הבית שלנו ארבע פיצוצים. כולם קרו בתוך חמש שניות בערך. הבית התנדנד וחשבתי שהוא עומד להתמוטט. אחרי הפיצוץ השני הבית התחיל לרעוד. תפסתי את היד של אחותי, משכתי אותה למסדרון וחיבקתי אותה בניסיון להגן עליה. ואז שמעתי עוד פצצה, ראיתי אש מחוץ לחלון, וקיר המסדרון התמוטט ופתאום הרצפה נעלמה והכל התחיל ליפול עלינו. ואז הגיעה הפצצה האחרונה. היא הרסה אותנו לגמרי.

אחותי נשארה מתחת לזרוע שלי ועדיין נשמה במשך רבע שעה בערך. ביקשתי ממנה לומר את השהאדה [הצהרת האמונה] ואז היא הפכה לשהידה [היא מתה]. לא ידעתי איפה אבא שלי. שמעתי את אמא שלי אומרת את השהאדה ואז היא השתתקה. אח שלי היה עדיין בחיים.

לדברי עומר אבו אל-עוף, הוא נשאר מתחת להריסות במשך 12 שעות:

שמעתי את אנשי ההגנה האזרחית ואת האמבולנסים. צעקתי, אבל הם לא שמעו אותי. הרגשתי כמו מת. בסוף הם מצאו אותי.

למה הרגו את המשפחה שלי והשאירו אותי יתום? עד אותו יום היה לנו בית. הייתה לי משפחה. לכל אחד מבני המשפחה היה חלום. הכול נעלם בשנייה אחת.

עזאם אל-קולק גר עם משפחתו בקומה השלישית של בניין בצידו המזרחי של מתחם בנייני אל-קולק. הוא סיפר:

שמעתי פיצוץ חזק מאוד והרגשתי שהבניין רוטט. אחרי דקה בערך היה פיצוץ שני והחשמל התנתק, הקירות התחילו להיסדק, ונפל לנו אבק על הראש. אחרי עוד כמה שניות פיצוץ שלישי הפיל אותנו לרצפה. הרצפות והקירות ניזוקו קשה, הדלתות נעלמו ואנחנו נטינו לכיוון הרחוב. שמעתי את בני הדודים שלי והשכנים בחוץ אומרים, "צאו מכאן!" אשתי ואני תפסנו את הילדים ואנשי ההגנה האזרחית עזרו לנו לצאת.

דירת משפחתו נשארה שלמה ברובה, ואילו שתי הקומות שמתחתיה קרסו והרגו את שני אחיו, אחת מנשותיהם וחמישה מילדיהם:

בשלב הזה נכנסתי להלם. הדירה שלנו [בקומה השלישית] גלשה למפלס הרחוב, ואני זוכר רק שחשבתי, "איפה שאר הבניין?" כשמצאו את הגופה של אחי עיזת, בערך ארבע שעות אחר כך, הם מצאו גם את הבן שלו, עזיז, בן 11, שהיה בחיים בזרועותיו. שאלוהים יברך את הנשמה של אחי, הוא הגן עליו.

ארגון Human Rights Watch בחן תצלומי אוויר שפרסם הצבא הישראלי באינטרנט, תצלומים אחרים וסרטונים שפורסמו באינטרנט, תצלומים של חוקרים עצמאים שביקרו בזירת ההתקפה וכן תצלומי לוויין שצולמו ב-20 במאי. מהחומרים שנבחנו עולה כי ההתקפה שארכה ארבע דקות כללה בין 18 ל-34 תקיפות בנקודות שונות על פני רצף של כ-1,030 מטרים, לאורך חמישה רחובות בשטח של 0.7 קמ"ר. לפחות 11 מהתקיפות בוצעו לאורך כ-400 מטרים ברחוב אל-ויחדה.

הצבא הישראלי אמר כי תקף מנהרות ומפקדה תת-קרקעית ששימשו ארגונים חמושים. לדברי משרד הבריאות בעזה וקרובי משפחה של הנפגעים שראיין ארגון Human Rights Watch, נהרגו בתקיפות 44 אזרחים – 18 ילדים, 14 נשים ו-12 גברים – ועל-פי דיווחים נפצעו בהן 50 בני אדם, לאחר ששלושה בניינים קרסו. 22 מההרוגים היו ממשפחת אל-קולק. עשרים מ-22 ההרוגים בחלקים של בניין אבו אל-עוף שנחרבו, היו 11 ממשפחת אבו אל-עוף, חמישה ממשפחת אישכונתנא וארבעה ממשפחת אל-איפרנג'י. התקיפות הסבו נזק גם לכמה מבנים סמוכים.

44 אנשים בני אדם נהרגו בהתקפה על רחוב אל-ויחדה ב-16 במאי 2021
ההרוגים בבניין אל-קולק המזרחי	ההרוגים בבניין אל-קולק המערבי	ההרוגים בחלקו המזרחי של בניין אבו אל-עוף	ההרוגים בחלקו המערבי של בניין אבו אל-עוף
עיזת מועין אל-קולק (אבו עזיז), בן 44	סעידה  יוסף אל-קולק (אום פאיז), בת 86	סובחייה איסמאעיל אבו אל-עוף, בת 68	תוופיק איסמאעיל אבו אל-עוף, בן 80
דועאא עומר אל-קולק, (אום עזיז), בת 39	פוואז אמין אל-קולק, בן 63 (אבו וסים)	דיאנא אבו אל-עוף (מתה ב-3 ביוני), בת 46	מג'דייה אבו אל-עוף, בת 82
מוחמד מועין אל-קולק, בן 39	בהאא אמין אל-קולק, בן 50	שימאא עלאא אבו אל-עוף, בת 21	איימן תוופיק אבו אל-עוף, בן 50
חלא מוחמד אל-קולק, בת 13	אמל ג'מיל אל-קולק, בת 42	רוואן עלאא אבו אל-עוף, בן 18	רים אבו אל-עוף, בת 40
יארא מוחמד אל-קולק, בת 10	ריהאם פוואז אל-קולק, בת 32	רג'אא סובחי אבו אל-עוף, בת 41	תוופיק איימן אבו אל-עוף, בן 17
זייד עיזת אל-קולק, בן 6	סאמח פוואז אל-קולק (אבו קוסיי), בן 29	דימא ראמי אל-איפרנג'י, בת 16	תאלה איימן אבו אל-עוף, בת 13
רולא מוחמד אל-קולק, בת 6	טאהר שוכרי אל-קולק, בן 24	יזן ראמי אל-איפרנג'י, בן 14	עביר נימר אישכונתנא, בת 30
אדם עיזת אל-קולק, בן 4	עבד אל-חמיד פוואז אל-קולק, בן 23	מירא ראמי אל-איפרנג'י, בת 12	דאנא ריאד אישכונתנא, בת 9
	איאת איבראהים אל-קולק (אום קוסיי), בת 19	אמיר ראמי אל-איפרנג'י, בן 10	יחיא ריאד אישכונתנא, בן 5
	אחמד שוכרי אל-קולק, בן 16	מוחמד אחמד איכי, בן 40	לאנא ריאד אישכונתנא, בת 6
	הנאא שוכרי אל-קולק, בת 15		זיין ריאד אישכונתנא, בן שנתיים
	אמין מוחמד אל-קולק (אבו פאיז), בן 93		חאזם עאדל אל-קומוע, בן 48
	ח'יתאם סלים אל-קולק, בת 50
	קוסיי סאמח אל-קולק, בן שנה (5 חודשים  )

ארגון Human Rights Watch ביקר בזירת ההתקפה ב-27 במאי, ב-12 ביוני וב-6 ביולי ושוחח עם עשרה שכנים שגרו בסמוך לבניינים שנפגעו ושהיו עדים לתקיפות ולתוצאותיהן. הארגון גם ניתח תצלומי לוויין, צילם את זירות התקיפות ואת המבנים ההרוסים וניתח תצלומים וסרטונים של תוצאות התקיפות, כמו גם תצלומים וסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות.

בתצלומי לוויין שצולמו ב-20 במאי, נראים אזורים רבים שנפגעו בתקיפות לאורך רחוב אל-ויחדה והרחובות הסמוכים לו. שלושת הבניינים שנחרבו ניצבו לאורך קטע רחוב של כ-150 מטרים ברחוב אל-ויחדה בין שני רחובות שחצו אותם: רחוב עבד אל-קאדר אל-חוסייני ורחוב סעיד אל-עאס. שני עדים לתוצאות התקיפות אמרו לארגון Human Rights Watch כי ראו מכתשים ברחוב מול בניין אבו אל-עוף.

אנשים שראיין ארגון Human Rights Watch אמרו כי כל 44 ההרוגים היו בתוך שלושת הבניינים בזמן התקיפות. 

שניים משלושת הבניינים שנחרבו היו בבעלות משפחת אל-קולק. עזאם אל-קולק, ששרד באחד מבנייני אל-קולק, אמר כי הבניין שלו לא נפגע ישירות, אך על אף זאת התמוטט. עומר אבו אל-עוף, בן 17, אמר כי אחד הבניינים, שהיה בעל שלושה אגפים, היה בבעלות משפחתו. לדבריו, אנשים מתו בשניים מאגפיו של הבניין. על פי תיאור שמסר ניצול אחר של ההתקפה שעימו שוחח ארגון Human Rights Watch וכן לדברי מומחים שעימם נועץ עיתון הניו יורק טיימס, לפחות אחד משני האגפים לא נפגע ישירות, אלא קרס לאחר שתקיפות פגעו ברחוב או במדרכה הסמוכים לו.

ב-9 ביוני אמר גורם צבאי רשמי לעיתון האינדפנדנט כי ברחוב אל-ויחדה הותקפה תשתית תת-קרקעית באמצעות "תחמושת מסוג רגיל" שפגעה ברחוב בזווית והתפוצצה בעומק של "כמה מטרים" מתחת לקרקע כדי להבטיח "נזק אגבי מינימלי לכל מה שנמצא על פני הקרקע". הוא אמר גם שחיל האוויר הישראלי סבור – אך עדיין לא מצא ראיות לכך – כי ייתכן שחומרי נפץ או פריטי תחמושת אוחסנו מתחת לפני הקרקע וכי הם שגרמו לקריסת הבניינים. הצבא הישראלי גם אמר לניו יורק טיימס כי תִכנת מרעומים באופן שיאפשר לפצצות להתפוצץ בעומק האדמה, כדי להגביר את הנזק למנהרות ולמזער את הנזק על פני הקרקע.

ב-9 ביוני אמר הצבא הישראלי לניו יורק טיימס כי למעשה ההתקפה על רחוב אל-ויחדה כוונה אל מפקדה תת-קרקעית. הצבא לא ציין מה משמעות הדבר. הצבא גם הודה כי אינו יודע מה היו גודלה של המפקדה ומיקומה בעת ההתקפה. אם הצבא אכן תקף "מפקדה תת-קרקעית", היקף התקיפות על רחוב אל-ויחדה ועל ארבעת הרחובות האחרים בשטח שכלל קטעי רחוב באורך של כ-1,000 מטרים, מלמד שהוא סבר שהמפקדה נמצאת במקום כלשהו לאורך קטעי הרחובות הללו.

בהתבסס על קטעי וידיאו של הצבא הישראלי מההתקפה ועל תצלומים של שיירי תחמושת שהמשטרה הפלסטינית בעזה אמרה כי אספה ברחוב אל-ויחדה ב-16 במאי ושאותם הציגה בפני הניו יורק טיימס, הסיק ארגון Human Rights Watch כי בתקיפות על רחוב אל-ויחדה השתמשו בפצצות אוויריות במשקל 1,000 קילוגרם מסדרת GBU-31. על פצצות אלה מותקנת ערכת הנחיה תוצרת בואינג מסוגJoint Joint Direct Attack Munition (JDAM), המיוצאת מארצות הברית לישראל.

איש מהעדים שראיין ארגון Human Rights Watch לא אמר כי קיבל אזהרה כלשהי או ששמע על אזהרה כלשהי לפני ההתקפות ששיגרו הרשויות הישראליות לפינוי של בנייני המגורים.

הצבא הישראלי לא הציג שום מידע שיעיד על הימצאותן של מנהרות או של מפקדה תת-קרקעית באזור זו ולא הוכיח כי התועלת הצבאית הצפויה מההתקפה עולה על הנזק הצפוי לאזרחים ולרכוש אזרחי. הצבא גם לא אמר מדוע הנסיבות לא אפשרו מתן אזהרה מוקדמת יעילה לתושבים לפני ההתקפה לפנות את בתיהם ברחוב אל-ויחדה.

השימוש בתחמושת נפיצה המתפרסת על שטח נרחב כמו פצצות GBU-31 באזור צפוף זה, גרם לפגיעה צפויה מראש באזרחים ובאובייקטים אזרחיים.

ארגון Human Rights Watch לא מצא שום ראיות להימצאותה של מטרה צבאית באתר שהותקף או בסמיכות אליו, לרבות מנהרות או מפקדה תת-קרקעית תחת רחוב אל-ויחדה או בבניינים סמוכים. התקפה שאינה מכוונת אל מטרה צבאית ספציפית אינה חוקית. במסגרת חקירת ההתקפה, יש לבדוק אם כוחות ישראלים כיוונו את התקיפה אל מטרה צבאית. ואם אכן הייתה במקום מטרה צבאית לגיטימית, יש לבדוק אם התועלת הצבאית הצפויה עלתה על האובדן הצפוי של חיי אזרחים ושל רכוש אזרחי. כמו כן יש לבחון אם ננקטו כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים, לרבות הצפי הסביר שההתקפות על הרחוב עלולות לגרום לקריסתם של מבנים רבי-קומות סמוכים על מאות דייריהם. התקפה בלתי-חוקית שבוצעה מתוך כוונה פלילית – במכוון או בקלות דעת – עולה כדי פשע מלחמה.