(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ביותר מ-100 תקיפות ישראליות ברחבי לבנון ב-8 באפריל 2026, לרבות תקיפות של שכונות צפופות בביירות, נהרגו יותר מ-300 בני אדם ונגרם נזק לגשר הראשי האחרון המקשר בין דרום לבנון לשאר המדינה. תקיפות ישראליות המוציאות מכלל שימוש את הגשרים על נהר הליטאני עלולות לחסום את גישתם של עשרות אלפי אנשים בדרום לבנון לסיוע הומניטרי, למזון ולטיפול רפואי.
"בשנתיים האחרונות המיטו ההפרות המחרידות של המשפט הבינלאומי ופשעי המלחמה של הצבא הישראלי בלבנון וברצועת עזה חורבן על אזרחים, בעת שהזרמת הנשק המתמשכת לישראל ושתיקתן של מדינות אחרות רק עודדו את הצבא הישראלי לבצע מעשי זוועה", אמר רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch. "ניתוק דרום לבנון משאר המדינה יוביל לאסון הומניטרי ויגרום נזק חמור לעשרות אלפי האנשים שנותרו שם".
ב-31 במרץ ביקרו חוקרי ארגון Human Rights Watch בעיר צור שבדרום לבנון וראיינו שמונה אנשים, בהם ארבעה פקידי עירייה, וגם אנשים המשתייכים לארגון ההגנה האזרחית הלבנונית וחברי ועדת הבריאות האסלאמית – ארגון הגנה אזרחית ואמבולנסים המזוהה עם חיזבאללה, וכן בעל תפקיד מבית החולים ג'בל אמל, אחד מבתי החולים המרכזיים בעיר צור.
"אם הם יתקפו את הגשר, לאן נלך?" "אין לאן ללכת", אמר חסן חאמיה, תושב עקור שנמלט לצור מהעיירה בית ליף שבדרום לבנון.
ב-8 באפריל הודיע הצבא הישראלי כי תקף יותר מ-100 תקיפות "בתוך 10 דקות, ובכמה אזורים במקביל", לרבות באזורים צפופי אוכלוסין בביירות, ולפי משרד הבריאות הלבנוני הרג לפחות 303 בני אדם ופצע למעלה מ-1,150 ביום הקטלני ביותר בלבנון מאז ההסלמה בפעולות האיבה בין ישראל לחיזבאללה ב-2 במרץ.
מאוחר יותר באותו היום דיווחו כוחות הביטחון הלבנוניים כי פינו את גשר אל-קאסמיה הסמוך לצור, נקודת המעבר העיקרית האחרונה לאזור שמדרום לנהר הליטאני.
תצלומים וסרטונים שצילמו עיתונאים בזירה ואומתו על ידי ארגון Human Rights Watch מראים כי תקיפות ישראליות הרסו גשר להולכי רגל הסמוך לגשר הראשי, וקטע גדול ומרוסק מהגשר שנהרס נחת על הגשר הראשי וחסם זמנית את המעבר בצד אחד של הכביש. ב-9 באפריל הודיע הצבא הישראלי כי "תקף שני מעברים מרכזיים" מעל נהר הליטאני, והאשים את חיזבאללה בשימוש במעברים להעברת לוחמים ונשק.
לפי משרד הבריאות הלבנוני, מ-2 במרץ ועד 7 באפריל נהרגו בתקיפות ישראליות בלבנון יותר מ-1,888 בני אדם, ובהם יותר מ-130 ילדים, 102 נשים ו-57 עובדי רפואה. סוכנות רויטרס דיווחה כי בהתקפות של חיזבאללה נהרגו בישראל לפחות שני בני אדם.
בין 12 במרץ ל-8 באפריל הרסו כוחות ישראליים בשיטתיות את כל הגשרים הראשיים המחברים/המקשרים בין האזורים שמדרום לנהר ליטאני לשאר המדינה או הסבו להם נזק חמור, וגשר אל-קאסמיה נותר המעבר העיקרי השמיש היחיד. התקפות אלו כללו תקיפות של תשעה גשרים על נהר הליטאני ויובלו, שחלקם הותקפו שוב ושוב, וכן פגיעה בכביש הראשי המוביל לגשר אל-ח'רדלי.
ארגון Human Rights Watch ניתח סרטונים שפורסמו ברשת המציגים את הרגע שבו הותקפו שלושה מהגשרים, ותצלומים וסרטונים של נזקי התקיפה של תשעת הגשרים ושל הכביש המוביל לגשר אל-ח'רדלי. בן ואן דר מרווה, כתב סקיי ניוז, איכן סרטונים רבים, והם אומתו בידי חוקרי ארגון Human Rights Watch.
תקיפות אלו הגבילו במידה ניכרת את יכולתם של אזרחים לנוע בבטחה ואת יכולתם של מוסדות מדינה, ארגונים הומניטריים, בתי חולים ומתקני בריאות לספק סיוע וטיפול רפואי. למרות נזק מסוים שנגרם לגשר אל-קאסמיה והרס הגשר להולכי רגל המקביל לו, הגשר עודנו פעיל ומשמש עורק החיים היחיד עבור עשרות אלפי התושבים שנותרו מדרום לנהר הליטאני.
על מדינות אחרות ללחוץ על ישראל שלא לנתק את תושבי דרום לבנון משאר המדינה, ולוודא שיש להם גישה סדירה ויציבה לסיוע הומניטרי ושלא תישלל מהם הגישה לאספקה החיונית להישרדותם, כגון אספקת מים, מזון ותרופות. עליהן גם לדאוג למעבר בטוח של מי שבוחרים לעזוב.
על בעלות בריתה של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי, להשעות את כל מכירות הנשק, העברות הנשק והסיוע הצבאי לישראל ולהטיל סנקציות ממוקדות על מי שיש נגדם חשדות אמינים למעורבות בפשעים מתמשכים. לדברי ארגון Human Rights Watch על האיחוד האירופי להשעות לאלתר את הנדבך המסחרי בהסכם ההתאגדות שלו עם ישראל כל עוד נמשכים פשעי הזוועה של ישראל.
הצבא הישראלי הצהיר כי תקיפות הגשרים נועדו "למנוע העברת תגבורת ונשק" לדרום לבנון, והאשים את חיזבאללה בשימוש בגשרים למטרות צבאיות.
גם אם גשרים נהפכו למטרות צבאיות – כלומר אם הם תורמים תרומה יעילה לפעולה צבאית – מותר לתקוף אותם רק בכפוף לכללי המידתיות. התקפות בלתי-מידתיוות כוללות כאלה שניתן לצפות כי יגרמו לפגיעה מופרזת באזרחים ובאובייקטים אזרחיים ביחס ליתרון הצבאי הממשי והישיר הצפוי מההתקפה. התקפות כאלה אסורות לפי דיני המלחמה.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) הצהיר ב-23 במרץ כי החרבתם של גשרים מרכזיים "שיבשה מאוד את התנועה ואת הגישה ההומניטרית", שכן התקיפות "ניתקו את הקשר" בין צור לא-נבטיה, ו"הגבילו את התנועה בין דרום לבנון למערב בקעת הלבנון, לרבות מרג' עיון וחַאסְבַּיַא".
לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, "הרס גשרים מרכזיים ניתק מחוזות, בודד למעלה מ-150,000 נפש והגביל קשות את הגישה לסיוע הומניטרי". הארגון הוסיף כי הנזק לנתיבי תחבורה מרכזיים "פוגע גם בהעברת אספקה חיונית ומגביל את יכולתם של אזרחים לנוע בבטחה".
מורתדא מוהאנה, מנהל היחידה להפחתה וניהול סיכוני אסונות באיגוד הרשויות המקומיות בצור, הכולל לפחות 55 רשויות מקומיות, אמר כי נכון ל-8 באפריל נותרו בצור ובעיירות והכפרים הסובבים אותה כ-71,000 בני אדם.
ת'אמין אל-ח'יטאן, דובר הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, אמר ב-17 במרץ כי "מי שנותרו בדרום לבנון מתמודדים כעת עם בידוד מוגבר ועם מכשולים גוברים בגישה לסיוע הומניטרי לאחר שתקיפות אוויריות ישראליות הרסו גשרים המחברים את הדרום עם שאר המדינה".
הרשויות המקומיות בצור אמרו לארגון Human Rights Watch כי אם הגשר האחרון שנותר יותקף ויוצא מכלל פעולה יספיק המזון העומד לרשותן לשבוע בלבד. לדברי אלוואן שרף א-דין, סגן ראש עיריית צור, "שום דבר אינו יכול להיכנס דרך הים או האוויר [...] "הגשר הזה הוא עורק חיים. מלאי המזון שלנו כמעט אזל כי כל מה שמגיע, אנחנו מחלקים".
שרף א-דין אמר עוד כי "חמשת הסופרמרקטים הגדולים בעיר ובאזורים הסובבים אותה נסגרו", רק חמש מאפיות עדיין פועלות בעיר, ובתי המרקחת נסגרו גם הם, ואת התרופות מספקים כעת רשויות מקומיות וארגונים לא-ממשלתיים.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מסר כי "נראה שהשווקים מדרום לנהר הליטאני הפסיקו לפעול ברובם, חנויות רבות שבדקנו נסגרו או פונו, ואספקת הסחורה פחתה מאוד".
איש צוות רפואה ובעל תפקיד רשמי בבית חולים בצור אמרו כי הגישה לטיפול רפואי, לתרופות ולאספקה רפואית נפגעה קשה גם היא עקב הפצצת הגשרים.
בעל תפקיד בבית החולים ג'בל אמל בצור אמר שכל הרופאים ואנשי הצוות שעדיין עובדים בבית החולים גרים במקום משום שהנסיעה לבית החולים וממנו נעשתה מסוכנת. ארגון רופאים ללא גבולות (MSF) והוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) דיווחו כי כך עושים גם אנשי הצוותים של בתי החולים בא-נבטיה ובמרג' עיון שבדרום לבנון.
לדברי בעל התפקיד, גם חולי דיאליזה נאלצו לעבור לגור בבית החולים עקב הקושי להגיע למקום והסכנה שינותקו לחלוטין מבית החולים. הוא אמר גם כי חלק מהרופאים נאלצו לבצע ניתוחים הדורשים בדרך כלל מכשירים רפואיים, כגון מקדחות אורתופדיות המשמשות לניתוחי מוח, בעזרת מקדחות ידניות, משום שהצוות מתקשה להחליף כלים שהתקלקלו או לשלוח אותם לתיקון.
הוא הוסיף ואמר ש"כדי להשיג אספקה רפואית אנחנו צריכים לקחת כלי רכב של בית חולים, לנסוע לצידון [יותר מ-30 קילומטרים צפונה], להשיג את האספקה הרפואית ולחזור [...] אבל זה מסוכן כי לפעמים אנחנו צריכים לנסוע מאוחר בלילה [...] אם הגשר [האחרון] יותקף, נהיה מבודדים לחלוטין". ארגון הבריאות העולמי מסר כי לפחות שישה בתי חולים בלבנון נאלצו להיסגר מאז ה-2 במרץ, שלושה מהם מדרום לנהר הליטאני.
מ-4 במרץ הוציא הצבא הישראלי שוב ושוב צווי פינוי לכלל אוכלוסיית לבנון שמדרום לנהר הליטאני, הכוללת את מחוז צור. מ-12 במרץ הרחיב הצבא הישראלי את האזורים שעליהם חלים צווי הפינוי והורה לתושבים לעבור צפונה לנהר הזהראני – כ-15 קילומטרים מצפון לנהר הליטאני ו-40 קילומטרים מצפון לגבולה הדרומי של לבנון עם ישראל.
על פי המשפט ההומניטריהבינלאומי, צדדיםלסכסוך חייבים לאפשר מעברמהיר וללא הפרעה שלסיוע הומניטרי לאוכלוסייה הזקוקה לו. עליהם לכבד עובדי סיוע, מחסנים ואובייקטים אחרים המשמשים לפעולות סיוע ולהגן עליהם.
אזרחים שאינם מתפנים בעקבות אזהרות זכאים בכל זאת להגנה מלאה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. דיני המלחמה אוסרים על עקירה כפויה, למעט במקרים שבהם היא חיונית לשם הגנה על האזרחים הנוגעים בדבר או מסיבות צבאיות הכרחיות. כל אדם המפר הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בחוסר זהירות – עשוי לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. כמו כן אפשר להטיל אחריות פלילית על מי שקידם פשעי מלחמה, סייע לביצועם או אפשר אותם.
מאוקטובר 2023 הפרו כוחות ישראליים את דיני המלחמה בלבנון פעמים רבות בלי לתת את הדין על כך, לרבות בהתקפות מכוונות או חסרות הבחנה לכאורה על עיתונאים, אזרחים, אנשי רפואה, מוסדות פיננסיים, מתקנים הקשורים לשיקום, וכוחות לשמירת השלום.
ארגון Human Rights Watch קבע גם שישראל הפרה צווים של בית הדין הבינלאומי לצדק המחייבים אותה לאפשר מתן שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לפלסטינים ברצועת עזה. בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בין היתר בגין שימוש בהרעבת אזרחים כשיטת לוחמה, בשל השלילה השיטית של אובייקטים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה בידי ישראל, לרבות באמצעות שיבוש חלוקת הסיוע ותקיפות והרג של עובדי סיוע.
על הרשויות השיפוטיות בלבנון לפתוח בחקירות פנימיות בנוגע לפשעים בינלאומיים חמורים, ועל ממשלת לבנון להצטרף לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המקבלת את סמכות השיפוט של בית הדין בדיעבד, לרבות ביחס לאירועים שהתרחשו מ-7 באוקטובר 2023 לכל המאוחר.
לדברי קייס, "כדי למנוע אסון הומניטרי, על הקהילה הבינלאומית לפעול מיד ולדרוש הגנה על אזרחים ברחבי לבנון, וכן לדרוש שהגשר הפעיל האחרון המחבר את האזור שמדרום לנהר הליטאני לשאר לבנון יישאר תקין [...] אזרחים משלמים את מחיר שתיקתה של הקהילה הבינלאומית וחוסר נכונותה למצות את הדין עם בעלי תפקידים בישראל".
