(בריסל) – על האיחוד האירופי להשעות לאלתר את הסכם הסחר שלו עם ישראל כל עוד זו ממשיכה לבצע מעשי זוועה, כך אמרו ארגון Human Rights Watch ולמעלה מ-180 ארגונים ואיגודי עובדים בהצהרה משותפת ב-19 ביוני 2025. צעד כזה יהיה הצעד הראשון שהאיחוד האירופי נוקט בשנתיים האחרונות כדי להבטיח מתן דין וחשבון כלשהו על מעשי הזוועה שמבצעות רשויות ישראליות נגד פלסטינים.
שרי החוץ של האיחוד האירופי צפויים לדון בהסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל ב-23 ביוני, כאשר יקבלו הערכה בנוגע לשאלה עד כמה ישראל עומדת בדרישות סעיף 2 של ההסכם, המסייג כי "כבוד לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים" "במדיניות הפנים ובמדיניות הבינלאומית" הוא "יסוד חיוני" של ההסכם. הבחינה-מחדש של ההסכם יצאה לדרך ב-20 במאי, כאשר 17 מתוך 27 שרי החוץ של האיחוד האירופי תמכו בהצעה של ממשלת הולנד. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, והשעיית מרכיב הסחר מתוך ההסכם תביא להטלה-מחדש של מכסי-מגן על סחר דו-צדדי.
"כצדדים החתומים על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, כל מדינות האיחוד האירופי מחויבות 'להפעיל את כל האמצעים הסבירים' כדי לעצור את מעשי הזוועה שמבצעת ישראל, אך במקום זאת מדינות רבות המשתייכות לאיחוד האירופי עומדות מנגד, שותקות ומסתכנות בשותפות לדבר עבירה", אמר קלאודיו פרנקווילה, המנהל בפועל של מחלקת האיחוד האירופי בארגון Human Rights Watch. "אַל לשרי החוץ של האיחוד האירופי לאפשר למעשי האיבה המסלימים בין ישראל לאיראן להסיט את תשומת הלב מההשמדה ומהאפרטהייד המתמשכים נגד הפלסטינים; עליהם להשעות את מרכיב הסחר מתוך הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל ללא דיחוי נוסף".
הבחינה-מחדש של הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל מתקיימת בשעה שרשויות ישראליות ממשיכות את פעולותיהן הצבאיות ברצועת עזה, שבמהלכן הן מבצעות פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושותומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של השמדת עם. רשויות ישראליות אף ביזו שלושה צווים מחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שהוצאו במסגרת תביעתה של דרום אפריקה, הטוענת שישראל מפֵרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. הצווים של בית הדין כוללים דרישות מישראל למנוע רצח עם נגד פלסטינים ברצועת עזה, לאפשר אספקה של שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי, וכן למנוע הסתה לביצוע רצח עם ולהעניש בגינהּ.
ארגון Human Rights Watch קורא זה כבר למדינות להפעיל את מנופי הלחץ שבידיהן כדי לגרום לישראל לחדול מהפרות של המשפט הבינלאומי ולציית לצווי בית הדין הבינלאומי לצדק. כצדדים החתומים על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, כל מדינות האיחוד האירופי מחויבות "להפעיל באופן סביר את כל האמצעים העומדים לרשותן כדי למנוע ככל האפשר השמדת עם". חובה זו מתקיימת ברגע שמדינה מגלה, או שסביר להניח שהיה עליה לגלות, שיש סיכון חמור לביצוע השמדת עם. לא דרושה קביעה סופית שהשמדת עם כבר מתבצעת, כפי שציין ארגון Human Rights Watch באפריל 2025 בחוות הדעת הכתובה שהציג בדיון בבית המשפט בבריטניה בנוגע להנפקת רישיונות למכירת ציוד צבאי המשמש כוחות ישראליים ברצועת עזה.
יכולתהשל מדינה להשפיע על מי שעלולים לבצע השמדת עם נמדדת במידה רבה מאוד על פי ההערכה של בתי המשפט בשאלת אחריותה הבינלאומית של המדינה לאי-מניעת השמדת עם. בהערכה זו מובאים בחשבון גורמים כגון קִרבה גיאוגרפית, קשרים פוליטיים או אחרים, והאמצעים העומדים לרשות אותה מדינה כדי להפעיל השפעה. בשיקוליו בנוגע לאחריות זו קבע בית הדין הבינלאומי לצדק כי מדינות שבידיהן "אמצעים שסביר להניח שתהיה להם השפעה מרתיעה על אלה הנחשדים בתכנון השמדת עם, או שסביר לחשוד שיש להם כוונה ספציפית לעשות זאת", "חייבות להשתמש באמצעים אלה".
רשויות ישראליות גם לא צייתו לחובות שנקבעו בחוות הדעת המייעצת פורצת הדרך של בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי 2024 ובהחלטת העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2024, שאישרה במידה רבה את תוכנהּ. בית הדין הבינלאומי לצדק קבע שהכיבוש הישראלי של השטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי והוא נגוע בעוולות חמורות – לרבות אפרטהייד והפרדה על בסיס גזע – ופסק שיש לבטלו ולפרק את ההתנחלויות הישראליות הלא-חוקיות. דו"ח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם ממרץ 2025 תיעד התפשטות ניכרת של התנחלויות ישראליות בגדה המערבית, שם הגבירו כוחות ישראליים את הדיכוי, עקרו עשרות אלפי פלסטינים בהיקף שלא נראה שם מאז 1967 והרגו למעלה מ-930 מהם מאז אוקטובר 2023.
בחוות הדעת המייעצת שלו אִזכר בית הדין הבינלאומי לצדק גם את חובתן של כל המדינות החתומות על אמנת ג'נבה הרביעית, לרבות כל המדינות החברות באיחוד האירופי, "להבטיח שישראל תציית למשפט ההומניטרי הבינלאומי כפי שהוא מתגלם באמנה זו". חוות הדעת המייעצת גם קבעה שעל המדינות לנקוט צעדים למניעת יחסי סחר "המסייעים לתחזוקת המצב הלא-חוקי שיצרה ישראל" בשטחים הכבושים, לרבות בתחום של "יחסי כלכלה ומסחר".
שלא כמו צעדים הדורשים החלטה פה אחד – כגון סנקציות ייעודיות, אמברגו נשק מצד האיחוד האירופי כולו או השעיית הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל בשלמותו – השעיית מרכיב הסחר של ההסכם דורשת רק רוב מיוחס של המדינות החברות באיחוד האירופי. ההשעיה, שספרד ואירלנד ביקשו לראשונה בפברואר 2024, לא תגרום לחרם מלא על הסחר אלא תביא להטלה-מחדש של מכסי-מגן על סחר דו-צדדי.
בנובמבר קיבלו שרי החוץ של האיחוד האירופי דו"ח (שהודלף זה לא כבר) מאת מי שהיה אז הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לענייני זכויות אדם, אולוף סקוג, שקיבץ ממצאים של גופי או"ם עצמאיים ושל בתי משפט בינלאומיים בנוגע להפרות של ישראל ברחבי השטח הכבוש. זמן קצר לאחר מכן הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, וכן נגד מנהיג חמאס, שנהרג מאז.
באותו זמן, שרי החוץ של האיחוד האירופי יכלו לנקוט צעדים קונקרטיים, כגון בחינה-מחדש של הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל. במקום זאת הם כינסו-מחדש מפגש רשמי של מועצת ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל עם מקבילם הישראלי, גדעון סער.
במפגש זה, שנערך בפברואר, במהלך הפסקת אש שבירה ברצועת עזה, קרא האיחוד האירופי לממשלת ישראל לנקוט כמה פעולות, לרבות יישום הצווים המחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק שהורו לאפשר אספקת סיוע הומניטרי ללא הפרעה בהיקף רחב ברצועת עזה כולה וסיום מדיניות ההתנחלות הלא-חוקית של ישראל בגדה המערבית. רשויות ישראליות התעלמו מקריאות אלה ובמקום זאת הטילו מצור מלא על רצועת עזה ואישרו הקמת התנחלויות חדשות בגדה המערבית.
כנס של האו"ם על פתרון שתי המדינות והשכנת שלום במזרח התיכון, שהיה אמור להתקיים ב-17–20 ביוני, נדחה בשל מעשי האיבה המתמשכים בין ישראל לאיראן. במכתב מ-5 ביוני הפציר ארגון Human Rights Watch במדינות החברות באיחוד האירופי לנצל את הכנס כהזדמנות לא להסתפק בהצהרות חוזרות ונשנות על תמיכה בזכויות האדם ובמשפט הבינלאומי אלא לנקוט צעדים קונקרטיים ותחומים בזמן – כגון השעיית העברות נשק והסכמים דו-צדדיים והטלת איסור על סחר עם התנחלויות – כדי להבטיח את אכיפתם.
למעשה, למעט כמה יוזמות ראויות לציון של מדינות-חברות בודדות וסנקציות ייעודיות נגד כמה מתנחלים ישראלים אלימים, פעילותו של האיחוד האירופי שותקה במידה רבה בשל הסתייגותה של המועצה האירופית והתנגדותה של קבוצת-ליבה של ממשלות – בראשן ממשלות הונגריה, הרפובליקה הצ'כית, גרמניה, איטליה ואוסטריה, אך גם ממשלות יוון, קפריסין, קרואטיה, ליטא, בולגריה ורומניה – והדבר מעורר בקרב רשויות ישראליות תחושה של פטור מעונש.
הבחינה-מחדש המתמשכת של הסכם ההתאגדות היא הצעד הקרוב ביותר של האיחוד האירופי לדרישה מרשויות ישראליות לתת דין וחשבון; ואולם, לבדיקה-מחדש זו תהיה השפעה מעשית מועטה אם לא תבוא בעקבותיה השעיה של מרכיב הסחר, לדברי ארגון Human Rights Watch.
"זה כ-21 חודשים מביט האיחוד האירופי על מעשי זוועה הולכים וגוברים נגד פלסטינים בלי לנקוט אף אמצעי של ממש שיבטיח ציות למשפט הבינלאומי", אמר פרנקווילה. "הבחינה-מחדש של ההסכם והשעייתו הן הזדמנות לגוש להציל את מה שנותר מהאמינות של מחויבותו לזכויות האדם ולמשפט הבינלאומי ולנקוט סוף סוף פעולה בתגובה למעשים המתמשכים של רשויות ישראליות, הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם".
