(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שכוחות ישראליים הרחיבו את פעילותם הקרקעית בדרום לבנון לאחר שהצהירו על כוונה לעקור תושבים בכפייה, להרוס בתי אזרחים ולבצע תקיפות העשויות להיות מכוונות נגד אזרחים. עקירה בכפייה, הרס שלא לצורך ותקיפות אזרחים בכוונה תחילה הם פשעי מלחמה. מדינות הממשיכות לספק לישראל נשק וסיוע צבאי מסתכנות בשותפות להפרות החוק החמורות שממשלת ישראל מבצעת בלבנון.
ב-22 במרץ פרסם שר הביטחון של ישראל, ישראל כ"ץ, הצהרה שבה הודיע כי הוא וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "הורו להאיץ את הרס הבתים הלבנונים בכפרי המגע כדי לסכל איומים על היישובים הישראלים – בהתאם למודל בית חאנון ורפיח ב[רצועת] עזה". ב-16 במרץ 2026 אמר כ"ץ כי "מאות אלפי תושבי דרום לבנון השיעים [...] לא יחזרו לבתיהם דרומית למרחב הליטני עד שלא יובטח שלומם של תושבי הצפון". בצווי פינוי שהוציא הצבא הישראלי לתושבי הרבעים הדרומיים של ביירות בין 11 ל-15 במרץ נאמר גם שהצבא הישראלי "לא יהסס לתקוף כל מי שנמצא סמוך לפעילי הארגון [חיזבאללה], למתקניו או לאמצעי הלחימה שלו".
"זה למעלה משנתיים, בעלות הברית של ישראל ומדינות אירופאיות המתיימרות לתמוך בזכויות אדם ולדגול בהן קוברות את ראשיהן בחול בשעה שזוועות נמשכות בלבנון וברצועת עזה", אמר רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch. "זוועות משגשגות כאשר יש פטור מעונש, ועל מדינות אחרות להפסיק לעמוד מנגד כשזוועות אלה נמשכות".
מאז ההסלמה האחרונה במעשי האיבה בין ישראל לחיזבאללה, ב-2 במרץ, נהרגו בתקיפות ישראליות לפחות 1,029 אנשים בלבנון, לרבות 118 ילדים ו-40 עובדי רפואה – נכון ל-22 במרץ, לפי משרד בריאות הציבור של לבנון. בימים האחרונים ירה חיזבאללה כ-150 טילים ביום בממוצע, לפי הצבא הישראלי. בתקיפות חיזבאללה נפצעו לפחות 15 אנשים בישראל, לפי דיווחים בתקשורת הישראלית.
ב-4 וב-5 במרץ הוציא הצבא הישראלי צווי פינוי לכל אוכלוסיית לבנון שמדרום לנהר הליטאני ולכל תושבי הרבעים הדרומיים של ביירות, שמספרם מגיע למאות אלפי אנשים. מאז 12 במרץ הרחיב הצבא הישראלי את האזורים שעליהם חלים צווי פינוי והורה לתושבי דרום לבנון להתפנות צפונה מנהר הזהראני, 15 קילומטרים מצפון לנהר הליטאני ו-40 קילומטרים מצפון לגבול הדרומי של לבנון עם ישראל. למעלה ממיליון אנשים נעקרו בלבנון עד כה.
הצהרת שר הביטחון של ישראל לפיה ייאסר על תושבים שיעים של דרום לבנון לחזור לבתיהם, עד שתובטח רמת ביטחון לא מוגדרת עבור תושבי צפון ישראל, מאותתת על כך שישראל תמנע מתושבים לחזור לבתיהם למשך זמן לא מוגדר. טבעם הגורף של צווי הפינוי, וההצהרות שאינן מתייחסות להגנה על האזרחים העקורים – כל אלה מעלים חשש לפשע המלחמה של עקירה בכפייה, אמר ארגון Human Rights Watch.
בידול התושבים השיעים גם מעיד על כך שישראל מטילה עליהם אמצעים כאלה בהתבסס על דתם – מעשה שיש בו משום הפרה של זכויות אדם – ואף מצביע על כך שביטחון התושבים אינו מטרת העקירה.
במתן הוראה לצבא הישראלי להאיץ את ההרס של בתים בלבנון יש כדי סכנה חמורה לביצוע פשע המלחמה של הרס שלא לצורך והפרה של האיסור הקבוע בחוק הבינלאומי על הרס מכוון של רכוש אזרחי, למעט כאשר הדבר נחוץ לצרכים צבאיים חוקיים. לפי דיני המלחמה, עצם האפשרות של שימוש צבאי בעתיד במבנים אזרחיים איזשהם בידי ארגונים חמושים אין בו כדי להצדיק הרס נרחב של בתים שלמים לאורך גבול לבנון.
בין 11 ל-15 במרץ פרסם דובר הצבא הישראלי בשפה הערבית לפחות חמישה צווי פינוי כמעט זהים זה לזה המיועדים לתושביהן של שבע שכונות ברבעים הדרומיים של ביירות, לאחר שתחילה פורסם צו פינוי גורף לכל הרבעים הדרומיים של ביירות ב-5 במרץ. ההצהרה הורתה לתושבים "לפַנות את האזור מייד" וקראה להם "לא לחזור לשכונות אלה עד להודעה חדשה".
הצווים גם ציינו שהצבא הישראלי "לא יהסס לתקוף כל מי שנמצא סמוך לפעילי הארגון [חיזבאללה], למתקניו או לאמצעי הלחימה שלו". נוסח זה שונה מצווים קודמים שהוצאו לתושבי הרבעים הדרומיים של ביירות, שבהם נאמר, לדוגמה, כי "כל מי שנמצא סמוך לפעילי הארגון, למתקניו או לאמצעי הלחימה שלו, מסכן את חייו".
ב-5 במרץ פרסם השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', היושב בקבינט הביטחוני ומכהן גם כשר האוצר של ישראל, סרטון וידיאו שבו הוא נראה עומד בגבול ישראל–לבנון ומצהיר כי "בקרוב מאוד תיראה הדאחיה [הרובע הדרומי של ביירות] כמו ח'אן יונס" ברצועת עזה. ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם שבוצעו בידי הצבא הישראלי ברצועת עזה.
הצהרות אלה, בצירוף דרכי ניהול המלחמה של כוחות ישראליים בלבנון בעבר, מעלות חשש חמור לכך שהצבא הישראלי עשוי לפגוע באזרחים במכוון, אך ורק בשל נוכחותם באזורים שבהם נמצא חיזבאללה או בסמוך להם.
מאז 7 באוקטובר 2023 ביצעו כוחות ישראליים הפרות רבות של דיני המלחמה ופשעי מלחמה לכאורה בלבנון – לרבות תקיפות מכוונות וחסרות הבחנה לכאורה נגד עיתונאים, אזרחים, חובשים, מוסדות פיננסיים, מתקנים הקשורים לשיקום וכוחות שמירה על השלום – כשהם פטורים כליל מעונש. הם גם השתמשו שלא כחוק בזרחן לבן באזורים מאוכלסים, בין שאר הפרות החוק. ארגון Human Rights Watch תיעד כמה תקיפות לא חוקיות בלבנון באמצעות כלי נשק מתוצרת ארצות הברית.
אזרחים שבחרו להישאר באזורים בדרום לבנון שצווי פינוי חלים עליהם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לניתוק מאספקת מזון ותרופות, וכן מסיוע אחר, לדברי ארגון Human Rights Watch.
בהודעה שהתפרסמה ב-18 במרץ אמר דובר הצבא הישראלי בשפה הערבית שישראל תתקוף את הגשרים שעל נהר הליטאני המובילים אל דרום לבנון "במטרה למנוע העברת תגבורות ואמצעי לחימה" לדרום לבנון. בין 13 ל-22 במרץ הודיע הצבא הישראלי כי הוא תקף לפחות ארבעה גשרים על נהר הליטאני.
על חיזבאללה לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים בפעולותיו בלבנון ובישראל.
אזרחים שאינם מתפנים בעקבות צווים עדיין זכאים להגנה מלאה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. עקירה בכפייה אסורה לפי דיני המלחמה, למעט במקרים הנוגעים לביטחון אזרחי או לצרכים צבאיים הכרחיים.
ניתן להעמיד לדין אדם המבצע הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר בכוונה תחילה או בפזיזות – בגין פשעי מלחמה. כמו כן, ניתן להטיל אחריות פלילית על יחידים בגין סיוע לביצוע פשע מלחמה או בגין מעשה שנועד לאפשר ביצוע פשע מלחמה אולהסית לביצועו.
מן הראוי שהרשויות המשפטיות של לבנון יפתחו בחקירות פנימיות של פשעים בינלאומיים חמורים, ושהממשלה תצטרף לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ותגיש הצהרה המקבלת את סמכות השיפוט של בית הדין לפני תאריך ההצטרפות – לפחות מאז 7 באוקטובר 2023.
מן הראוי שבעלות הברית הראשיות של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה וגרמניה, ישעו את תמיכתן הצבאית בישראל ואת מכירות הנשק לישראל ויטילו עיצומים ממוקדים על נושאי משרות האחראים, בסבירות גבוהה, להפרות חמורות מתמשכות. עליהן להפעיל לחץ נוסף על ישראל במטרה להבטיח שאזרחים שנעקרו מבתיהם יוכלו לשוב אליהם ברגע שיסתיימו מעשי האיבה או ברגע שהסיבות לעקירתם יחדלו להתקיים.
"אין זה בסמכותו של הצבא הישראלי להחליט מתי אזרחים מאבדים את ההגנות שהחוק הבינלאומי מעניק להם, ואסור להרשות לו למנוע מאזרחים שנעקרו לשוב לבתיהם בהתבסס על איזושהי רמת 'ביטחון' בלתי מוגדרת", אמר קייס. "פגיעה מכוונת באזרחים, באובייקטים אזרחיים ובאחרים המוגנים על ידי החוק הבינלאומי עשויה לעלות כדי פשע מלחמה, ועל מדינות המספקות נשק לישראל להבין שגם הן מסתכנות בשותפות לפשעי מלחמה".
