(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הצבא הישראלי תוקף שוב ושוב עובדי רפואה ומתקני בריאות בלבנון. ארגון Human Rights Watch תיעד שלוש התקפות שבהן בוצעו לכאורה פשעי מלחמה ובמהלכן כוחות ישראליים תקפו בניגוד לחוק צוותים רפואיים, כלי תחבורה רפואיים ומתקנים רפואיים, ואף פרמדיקים, במרכז להגנה אזרחית בלב ביירות ב-3 באוקטובר 2024, וכן אמבולנס ובית חולים בדרום לבנון ב-4 באוקטובר, והרגו 14 פרמדיקים.
על פי המשרד לבריאות הציבור של לבנון, במהלך השנה האחרונה – נכון ל-25 באוקטובר – הרגו התקפות ישראליות לפחות 163 מאנשיהם של צוותי בריאות והצלה ברחבי לבנון והסבו נזק ל-158 אמבולנסים ול-55 בתי חולים. על הצבא הישראלי להפסיק לאלתר את ההתקפות הבלתי חוקיות על עובדי רפואה ועל מתקני בריאות, ועל בעלות בריתה של ישראל להשעות את העברת הנשק לישראל נוכח הסיכון הממשי כי הוא ישמש לביצוע הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
לדברי רמזי קייס, חוקר לענייני לבנון בארגון Human Rights Watch, "ההתקפות הבלתי חוקיות של הצבא הישראלי על עובדי רפואה ועל בתי חולים הורסות את מערכת הבריאות של לבנון, הפגיעה ממילא, ומעמידות עובדי רפואה בסיכון חמור". לדבריו, "התקפות על עובדי רפואה ועל מתקני בריאות גם מחמירות את הסיכונים הנשקפים לאזרחים פצועים ופוגעות קשות ביכולתם לקבל טיפול רפואי הנחוץ להם בדחיפות".
על האו"ם לפתוח בדחיפות בחקירה בינלאומית של מעשי האיבה האחרונים בלבנון ובצפון ישראל ולהבטיח כי חוקרים מטעמו ישוגרו לאלתר כדי לאסוף מידע, להגיע לממצאים בנוגע להפרות של המשפט הבינלאומי ולגבש המלצות בדבר מתן דין וחשבון – ועל המדינות החברות באו"ם לתמוך בחקירה זו.
ארגון Human Rights Watch ראיין שמונה אנשים, ובהם פרמדיקים, אנשי הגנה אזרחית ובעלי תפקידים בבתי חולים, וביקר באתר של ההתקפה על מרכז ההגנה האזרחית של ועדת הבריאות האסלאמית, שם ראיין גם שלושה תושבים ועֵדים להתקפה. ארגון Human Rights Watch גם ניתח תמונות, סרטונים ותצלומי לוויין שתיעדו את ההתקפות. ב-7 באוקטובר שלח ארגון Human Rights Watch לצבא הישראלי מכתב שבו פירט את ממצאיו והציג שאלות, אך לא זכה למענה. ב-21 באוקטובר שלח ארגון Human Rights Watch לוועדת הבריאות האסלאמית מכתב שבו פירט את ממצאי התחקיר שערך והציג שאלות; מענה לשאלות אלה התקבל ב-23 באוקטובר.
ב-3 באוקטובר, בשעות הלילה, תקפה ישראל מרכז להגנה אזרחית בשכונת בַּשּׁוּרָה שבמרכז ביירות והרגה שבעה פרמדיקים. המרכז השתייך לוועדת הבריאות האסלאמית, ארגון להגנה אזרחית ולשירותי אמבולנסים המזוהה עם חיזבאללה. בלבנון, ההגנה האזרחית היא גוף אזרחי שתפקידיו כוללים מתן שירותי רפואה והצלה במצבי חירום וסיוע בפינוי אוכלוסייה אזרחית. ב-4 באוקטובר תקף הצבא הישראלי אמבולנס של ועדת הבריאות האסלאמית סמוך לכניסה לבית החולים מרג' עיון שבדרום לבנון, הרג שבעה פרמדיקים נוספים ואילץ את בית החולים להשבית את פעילותו ולפַנות את צוותו. באותו יום תקף הצבא הישראלי את בית החולים סלאח ר'נדור בעיירה בינת ג'בייל שבדרום לבנון, כשעתיים וחצי לאחר שהודיע לגורמים רשמיים מקומיים, באמצעות הטלפון, כי יש לפנות את בית החולים.
ממשלת ישראל מאשימה את חיזבאללה בשימוש באמבולנסים להובלת לוחמים ובבתי חולים להסתרת נשק וציוד. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיה לכך ששלושת המתקנים הללו שימשו למטרות צבאיות בעת שהותקפו, באופן שיצדיק את שלילת מעמדם המוגן מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בהיעדר הצדקה צבאית לתקיפת המתקנים, ההתקפות אינן חוקיות. התקפות כאלה, המכוונות נגד מתקנים רפואיים, כאשר הן מבוצעות מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בפזיזות – הן פשעי מלחמה.
השתייכות או זיקה לחיזבאללה, או לתנועות פוליטיות אחרות שיש להן זרועות צבאיות, אינן בסיס מספיק לקביעה כי אדם הוא מטרה צבאית חוקית. על פי הנחיות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מי שממלאים בארגונים חמושים תפקידים שבמובהק אינם תפקידי לחימה, ובכלל זה תפקידים פוליטיים ומִנהליים, או מי שרק חברים בגופים פוליטיים שיש להם זרוע צבאית, כמו חיזבאללה, או שיש להם זיקה לגופים כאלה, אינם יעד להתקפה בכל עת שהיא, אלא אם כן – כמו כל אזרח אחר – הם משתתפים במישרין במעשי האיבה, ורק בפרק הזמן שבו הם משתתפים בהם. צוותי רפואה שיש להם זיקה לחיזבאללה, לרבות אלה המוצבים בארגוני הגנה אזרחית, מוגנים על פי דיני המלחמה.
ב-21 באוקטובר, תקיפה ליד בית החולים האוניברסיטאי רפיק חרירי הרגה, על פי דיווחים, 18 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, והסבה נזק לבית החולים.
על פי דיני המלחמה יש לאפשר לרופאים, לאחים, לפרמדיקים ולצוותי רפואה ובריאות אחרים לבצע את עבודתם, והם זכאים להגנה בכל מצב. הם מאבדים את ההגנה המוקנית להם רק כאשר הם חורגים מתפקידם ההומניטרי ומבצעים "מעשים הפוגעים באויב".
כמו כן, יש לאפשר לאמבולנסים ולאמצעי תחבורה רפואיים אחרים לתפקד, והם זכאים להגנה בכל מצב. הם עלולים לאבד את ההגנה המוקנית להם רק כאשר הם משמשים לביצוע "מעשים הפוגעים באויב", כגון הובלת תחמושת או הסעת לוחמים בריאים, בהיותם בתפקיד. על הכוח התוקף למסור אזהרה להפסקת שימוש-לרעה זה, והוא רשאי לתקוף רק לאחר שלא נשמעו לאזהרתו.
על פי דיני המלחמה, על כל הצדדים לסכסוך להבחין בכל עת בין לוחמים לבין אזרחים ולתקוף אך ורק לוחמים. יחידים המבצעים הפרה חמורה של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בפזיזות – עשויים לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. כמו כן, אפשר להטיל על יחידים אחריות פלילית אם הם סייעו לביצוע פשע מלחמה, אִפשרו אותו או הסיתו לביצועו. על כל הממשלות שהן צד לסכסוך מזוין חלה חובה לחקור פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בידי חברי הכוחות המזוינים שלהן.
בנובמבר 2023, ארגון Human Rights Watch קרא לחקור את ההתקפות החוזרות ונשנות, חסרות ההבחנה, לכאורה, של הצבא הישראלי על מתקנים רפואיים ברצועת עזה. הארגון קרא לבעלות בריתה המרכזיות של ישראל להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל נוכח הסיכון הממשי כי הם ישמשו לביצוע הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
לדברי קייס, "נוכח הריגתם של למעלה ממאה עובדי בריאות, ההתקפות הישראליות בלבנון מעמידות אזרחים, לרבות עובדי רפואה, בסכנה חמורה כי ייפגעו". לדבריו, "יש להגן על עובדי רפואה, ועל מדינות לפעול למניעת מעשי זוועה נוספים, בין היתר באמצעות השעיה של מכירת נשק וסיוע צבאי לישראל".
