(ביירות, 22באפריל 2026) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ההתקפות הישראליות והאיראניות על תשתיות אנרגיה חיוניות באמצע מרץ 2026 היו התקפות חסרות הבחנה ובוצעו בניגוד לחוק, וייתכן שיהיו להן השלכות כלכליות חמורות על מיליוני אנשים באזור וברחבי העולם. ההתקפות על המתקנים באיראן ובקטאר עשויות לעלות כדי פשעי מלחמה. ב-18 במרץ תקפו כוחות ישראליים את שדה הגז דרום פארס באיראן, מקור גז לאומי חשוב לצריכה המקומית במדינה. שעות ספורות לאחר מכן ב-18 במרץ, ושוב ב-19 במרץ, תקפו כוחות איראניים תשתית נפט וגז במתקן הגז הטבעי הנוזלי (LNG) בראס לפאן בקטאר, המספק חמישית מהצריכה העולמית של גז זה. התקפות הדדיות אלה הן חלק מסדרה של התקפות בלתי חוקיות על תשתיות אנרגיה מצד ישראל ואיראן מאז החל העימות האחרון במזרח התיכון, בפברואר.
לדברי ג'ואי שַׁי, חוקרת בכירה לענייני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות בארגון Human Rights Watch, "להתקפות בלתי חוקיות על תשתיות נפט ואנרגיה מרכזיות יש השפעות כלכליות עקיפות שניתן לצפות אותן מראש, והן עלולות לפגוע במיליוני אנשים [...] ההתקפה הישראלית על שדה הגז דרום פארס פגעה בתשתיות החיוניות להישרדותם של איראנים, ואילו ההתקפה האיראנית על תשתית הגז ראס לפאן בקטאר מאיימת על הביטחון התזונתי של מיליונים ברחבי העולם".
ארגון Human Rights Watch חקר את שתי ההתקפות וניתח הצהרות רשמיות של ממשלות וחברות, וכן תמונות לוויין וסרטונים של תוצאות ההתקפות. ב-26 במרץ פנה ארגון Human Rights Watch בכתב לשתי הממשלות וביקש הבהרות בנוגע להתקפות. הרשויות הישראליות השיבו ב-30 במרץ והצהירו כי "תהליכי קביעת המטרות שלהן נעשים במסגרת מוסדרת ומחייבת שנועדה להבטיח זיהוי מדויק של מטרות צבאיות חוקיות". הרשויות האיראניות לא הגיבו.
מניתוח של תמונות לוויין ברזולוציות מרחביות שונות שערך ארגון Human Rights Watch עולה כי ההתקפות הסבו נזק לשני המתקנים. נזק נרחב זוהה לפחות בארבעה אזורים בתוך שדה הגז דרום פארס, ושני אזורים בתוך עיר התעשייה ראס לפאן בקטאר ניזוקו גם הם.
על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי החל על העימות המזוין במזרח התיכון, נפט, גז ותשתיות אנרגיה אחרות נחשבים לאובייקטים אזרחיים, אך הם עשויים להיות מטרות צבאיות כאשר הם משמשים לתמיכה בצבא. עם זאת, תקיפתם תהיה בלתי מידתית באופן בלתי חוקי אם הפגיעה הצפויה באזרחים ובמבנים אזרחיים תעלה על התועלת הצבאית הצפויה. הפרות חמורות של דיני המלחמה, שההוראות לבצען ניתנו מתוך כוונה פלילית או שבוצעו מתוך כוונה כזו – כלומר, בכוונה תחילה או בפזיזות – הן פשעי מלחמה.
כשנשאל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים ב-19 במרץ אם הוא אישר את התקיפה ואם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ידע על התקיפה, הוא השיב כי "ישראל פעלה לבדה נגד מתחם הגז עסלויה".
בראיון לתקשורת, שהתקיים גם הוא ב-19 במרץ, אמר דובר שגרירות ישראל בלונדון כי שדה הגז דרום פארס "אינו רק תשתית אזרחית, אף על פי שהוא אכן כזה, הוא גם תשתית דו-שימושית המסייעת לכוחות של משמרות המהפכה האסלאמית באיראן (IRGC) לפתח את יכולותיהם, תוך התמקדות ספציפית בתוכנית הטילים הבליסטיים באיראן. בעזרת מתקן הגז הזה הם מחדשים את מלאי הטילים שלהם. לכן, זו לא רק תשתית אזרחית".
עם זאת, גם ישראל וגם איראן לא הוכיחו שהמתקנים שתקפו היו מטרות צבאיות. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע באיזו מידה שימש כל אחד מהמתקנים למטרות צבאיות.
על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, 80 אחוזים מהגז הטבעי של איראן מקורם בדרום פארס, ו-79 אחוזים מהחשמל המיוצר באיראן מתבססים על גז טבעי, והם משמשים בין היתר לצורכי חימום, תאורה, בישול ושימושים תעשייתיים. לפני העימות סיפקה עיר התעשייה ראס לפאן חמישית מהאספקה העולמית של גז טבעי נוזלי. קטאר אנרג'י, חברת הנפט והגז הלאומית של קטאר, המנהלת את ראס לפאן, היא יצרנית הגז הטבעי הנוזלי הגדולה בעולם, ומדינות באסיה תלויות במידה רבה מאוד באספקה המגיעה ממנה.
להתקפה זו, ולשיבוש הרחב יותר של אספקת גז טבעי נוזלי עקב חוסר הוודאות המתמשך בכל הנוגע למעבר ספינות במְצר הורמוז, עלולה להיות השפעה גלובלית רחבה יותר, בייחוד על הגישה למזון ועל קבלת מענה לצרכים חיוניים אחרים. גז טבעי הוא תשומה מרכזית בייצור דשנים מבוססי-חנקן, והוא משפיע על מחירי האנרגיה המקומיים ועל עלותם של מוצרי צריכה ושירותים יומיומיים רבים אחרים, כגון אמצעי תחבורה המשמשים כדי להגיע למקומות עבודה, לבתי ספר ולבתי חולים.
ארגון Human Rights Watch ניתח תמונות לוויין ברזולוציה נמוכה, שצולמו לפני ההתקפה על דרום פארס ואחריה, וזיהה נזק נרחב בלא פחות מארבעה אזורים במתחם.
בתמונה שצולמה ב-29 במרץ נראים נזקי אש שנגרמו למבנים רבים בתוך ארבעה בתי זיקוק – השלישי, הרביעי, החמישי והשישי – בדרום פארס. מבנים אלה נראו שלמים בתמונות שצולמו בשעות הבוקר המוקדמות של 18 במרץ.
חלק מהנזק הזה ניכר גם בסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות החל משעות אחר הצהריים המוקדמות של 18 במרץ והמציגים את תוצאות התקיפה. בסרטונים אלה, שאוכנו תחילה בידי קבוצת המתנדבים GeoConfirmed, ואחר כך אומתו בידי ארגון Human Rights Watch, נראות שריפות פעילות ועמודי עשן המיתמרים מלפחות שניים מבתי הזיקוק הללו, הרביעי והשישי.
נזקים לכמה קווי ייצור בבית הזיקוק השלישי ובזה הרביעי נראים בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה מאוד שצולמו ב-21 במרץ ואשר נכללו במאמר שפרסם כלי התקשורת הגרמני Wirtschaftwoche.
בהצהרה שפרסמה סוכנות הידיעות תסנים ב-18 במרץ מסרה חברת הגז הלאומית של איראן שההתקפה פגעה ב"חלק מיחידות הזיקוק" והוסיפה ששריפה במתקן דרום פארס כובתה ופעולות קירור הציוד בעיצומן. סוכנות הידיעות האיראנית פארס דיווחה שאסכנדר פסאלאר, מושל עסלויה, אמר שכמה שלבי ייצור הושבתו "כדי לשלוט במהירות האש ולמנוע את התפשטותה".
אחמד מוסא, דובר משרד החשמל של עיראק, אמר לסוכנות הידיעות העיראקית כי "עקב ההשלכות של ההתפתחויות באזור, זרימת הגז האיראני לעיראק הופסקה לחלוטין".
ארגון Human Rights Watch חקר גם את התקפותיה של איראן על עיר התעשייה ראס לפאן בקטאר ב-18 וב-19 במרץ ובחן תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה.
כלי התקשורת הגרמני Wirtschaftswoche פרסם הערכת נזקים שנגרמו בשני אזורים של מתחם התעשייה ראס לפאן, על סמך תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה מאוד שצולמו ב-22 במרץ. בתמונות נראה נזק חמור בשני אזורים המתויגים כמפעל להנזָלַת גז טבעי (LNG) וכמפעל Pearl GTL בעיר התעשייה ראס לפאן.
בניתוח של Wirtschaftswoche נראים נזקים שנגרמו בתוך המפעל להנזָלַת גז טבעי (LNG) לחלקים מקווי הייצור 4 ו-6, לרבות מגדל חילוף חום בקו 6 שנראה כי קרס.
בבניין הסמוך נראים בבירור סימני חריכה. נראה כי מגדל נוסף ניזוק קשות, וחלקיו העליונים חסרים. בתמונות לוויין שצולמו ב-22 במרץ ניכר נזק חמור לקו הייצור 2 במפעל Pearl GTL, וכן למפעל כימי. ארגון Human Rights Watch הִשווה תמונות אלה לתמונות ברזולוציה גבוהה שצולמו ב-10 וב-16 בפברואר ובהן לא נראים נזקים במפעל להנזָלַת הגז הטבעי (LNG) ולמפעל Pearl GTL.
על פי הצהרה של חברת קטאר אנרג'י מ-19 במרץ, קווי הייצור 4 ו-6 שניזוקו במפעל הנזָלַת הגז הטבעי (LNG) אחראים ליצוא של 12.8 מיליון טון בשנה – כ-17 אחוזים מהיצוא של קטאר. סעד אל-כעבי, שר האנרגיה של קטאר ומנכ"ל קטאר אנרג'י, אמר כי תיקון הנזק צפוי "לארוך עד חמש שנים, דבר שישפיע על האספקה לשווקים באירופה ובאסיה".
ב-19 במרץ הודיעה חברת שֶׁל (Shell), שותפתה של קטאר אנרג'י בבעלות על חברת Pearl GTL, כי "שריפה שפרצה במתקן Pearl GTL עקב האירוע כובתה במהירות". חברת שֶׁל מסרה כי מהערכה ראשונית עולה כי "תידרש כשנה לתיקון מלא של רכבת שתיים במתקן Pearl GTL (מגז-לנוזלים)".
מסופי גז טבעי נוזלי הם תשתיות רחבות היקף ומורכבות. לדברי חברת שֶׁל, Pearl Gas-to-Liquids היא מפעל ה-GTL הגדול בעולם ו"אחד מהפרויקטים הגדולים, המורכבים ביותר והמאתגרים בתחום האנרגיה שתוכננו אי פעם בעולם כולו".
לאחר ההתקפה הישראלית על דרום פארס איימה איראן לתקוף תשתיות אנרגיה במפרץ וציינה כמטרות בייחוד את בית הזיקוק סאמרף ואת מתחם הפטרוכימיה ג'ובייל בערב הסעודית, את שדה הגז אל-חסן באיחוד האמירויות הערביות, את מתחם הפטרוכימיה וחברת האחזקות מסיעיד בקטאר ואת בית הזיקוק ראס לפאן, גם הוא בקטאר. משמרות המהפכה אמרו כי מתקנים אלה "נעשו למטרות ישירות ולגיטימיות ויותקפו בשעות הקרובות".
פארס ניוז, כלי תקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה, אמר ב-18 במרץ כי "למעשה, מטוטלת המלחמה נעה ממצב של קרבות מוגבלים המתמקדים בבסיסים לעבר 'מלחמה כלכלית כוללת'". כלי התקשורת אמר עוד כי "אנו רואים בתקיפה של תשתיות הדלק, האנרגיה והגז של מדינת המקור מטרה לגיטימית עבורנו, ובהזדמנות הראשונה נגיב בחומרה מְרבית".
ההתקפות, הן של ישראל והן של איראן, מעלות סוגיות קריטיות בנוגע להשפעה בלתי מידתית וארוכת טווח. בהנחיות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום נקבע כי בעת הערכת מידתיות יש לשקול השפעות סביבתיות עקיפות "שניתן לצפות באופן סביר", לרבות השפעות ארוכות טווח או השפעות "מהדהדות" על מערכות המים והמזון של אזרחים ועל בריאותם. התקפות נגד מטרות צבאיות גם הן בלתי חוקיות אם הן צפויות לגרום נזק "נרחב, ארוך טווח וחמור" לסביבה הטבעית, שהשפעתו תימשך חודשים או שנים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי אף אוסר על צדדים לוחמים לתקוף, להרוס, לסלק או להוציא מכלל פעולה אובייקטים החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית; תשתית אנרגיה עשויה להיחשב כאובייקט כזה. בשל חשיבותו של שדה הגז דרום פארס לייצור החשמל המקומי באיראן הוא עשוי להיחשב לחיוני להישרדותה של אוכלוסיית איראן. לדברי ארגון Human Rights Watch, חשמל הוא מרכיב בסיסי כמעט בכל היבט של החיים וההשתתפות בחברה של ימינו, וגישה לחשמל היא אחת מזכויות האדם.
החובות שמטיל המשפט ההומניטרי הבינלאומי על צדדים לוחמים אינן מותנות בכך שהצד השני יעמוד בהן. לא ניתן להצדיק הפרות של צד אחד בכך שהצד השני לא עמד בחובותיו.
לדברי שַׁי, "איומים של בכירים ישראלים ואיראנים לתקוף במכוון תשתיות נפט וגז חיוניות התפתחו למציאות קודרת של תקיפת תשתיות אנרגיה קריטיות באופן העלול לפגוע במיליוני אנשים במזרח התיכון וברחבי העולם".
