(האג) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שמן הראוי שהחלטת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר נגד מנהיגים בכירים בישראל ונגד בכיר חמאס תזכה לתמיכה בינלאומית, נוכח התנגדות חריפה – לרבות מצד ארצות הברית וישראל.
ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ונגד מוחמד דיאב איבראהים אל-מסרי (מוחמד דף), מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם.
"צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד מנהיגים ישראלים בכירים ונגד בכיר חמאס מנפצים את התפיסה לפיה אנשים מסוימים נמצאים מחוץ להישג ידו של החוק", אמרה בלקיס ג'ראח, מנהלת-שותפה של תחום הצדק הבינלאומי בארגון Human Rights Watch. "הדבר חשוב אף יותר נוכח הניסיונות חסרי הבושה לשבש את ההליך המשפטי בבית הדין. יכולתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לממש את המנדט שלו בהצלחה תלויה בנכונות של ממשלות לתמוך בצדק – ואחת היא היכן מתבצעות ההפרות ומי מבצע אותן".
שופטי בית הדין הגיעו למסקנה שיש יסוד סביר להאמין שנתניהו וגלנט אחראים לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות ברצועת עזה לפחות מאז 8 באוקטובר 2023, לרבות הרעבת אזרחים, תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית, רצח ורדיפה. השופטים קבעו שיש יסוד סביר להאמין שדף אחראי לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות בישראל וברצועת עזה לפחות מאז 7 באוקטובר 2023, לרבות השמדה, רצח ותפיסת בני ערובה.
התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, הודיע ב-20 במאי כי ביקש משופטי בית הדין להוציא צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט, דף, ראש חמאס ברצועת עזה דאז, יחיא סינוואר, וראש הלשכה המדינית לשעבר של חמאס , איסמאעיל הנייה. משרדו של קאן משך את הבקשה נגד הנייה לאחר שהלה נהרג ב-31 ביולי כשביקר בטהראן כדי להשתתף בהשבעה של נשיא איראן. השופטים גם אישרו למשוך את בקשתו של התובע נגד סינוואר, לאחר שדבר מותו אושר.
שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי דחו למועד מאוחר יותר את הדיון בבקשותיו של קאן לאחר שבריטניה ביקשה ב-10 ביוני רשות להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט" ולטעון כי הסכמי אוסלו משנת 1993 בין ישראל לארגון לשחרור פלסטין מונעים מבית הדין להפעיל את סמכותו השיפוטית על אזרחים ישראלים. נראה כי מטרת היוזמה הייתה לדחות את ההחלטה, שהרי הרכב נפרד של שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי כבר אישר קודם לכן את סמכותו של בית הדין, אמר ארגון Human Rights Watch.
השופטים נעתרו לבקשת בריטניה, ובהמשך התירו ל-63 פונים אחרים – ובכללם מדינות, ארגונים בין-ממשלתיים, אקדמאים, בכירים באו"ם וארגוני חברה אזרחית – להגיש גם הם בקשות להצטרף להליך במעמד של "ידידי בית המשפט". פלסטין השתתפה בתהליך, אבל ישראל לא הגישה בקשה באותו זמן.
בריטניה זנחה את יוזמתה בעקבות חילופי השלטון ביולי, אבל התהליך שהתחילה גרם בסופו של דבר לדחייה של החלטת השופטים בדבר צווי המעצר למועד מאוחר יותר. ביולי הפצירו הארגונים Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל ו-REDRESS בשר החוץ הבריטי החדש דייוויד לאמי לחזור מכוונתה של הממשלה הקודמת להגיש בקשה להצטרף כידידת בית המשפט.
באוגוסט הגישו גם הארגונים בקשה לקבלת מעמד של ידידי בית המשפט, ביחד עם ארגון Open Society Justice Initiative וארגון European Center for Constitutional and Human Rights, וטענו שהסכמי אוסלו אינם רלוונטיים להחלטה וכי ההסכמים אינם מונעים מבית הדין להפעיל את סמכותו השיפוטית.
ב-23 באוגוסט הגיש משרדו של קאן את תגובתו לכל הבקשות של ידידי בית המשפט וביקש משופטי בית הדין להכריע בבקשתו להוציא צווי מעצר "בדחיפות עליונה". ב-23 בספטמבר ערערה ישראל על הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי וביקשה משופטי בית הדין לדחות את הבקשות להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. משרדו של קאן הגיב ב-27 בספטמבר בקריאה לשופטי בית הדין לדחות את הסתייגותה של ישראל. ב-21 בנובמבר קבעו השופטים כי ערעור זה "מוקדם מדי" ודחו אותו.
ההרכב הקודם של שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי קבע בפברואר 2021 כי לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות שיפוטית בכל הקשור למצב בפלסטין, וזאת בעקבות בקשה מינואר 2020 של התובעת הקודמת, פאטו בנסודה, שביקשה הנחיה בנושא זה. משרדה של בנסודה סיים בדצמבר 2019 חקירה מקדמית בנוגע למצב בפלסטין, שנמשכה כמעט חמש שנים, וקבע כי מתקיימים כל התנאים הדרושים כדי להמשיך בחקירה רשמית. משרדה פתח בחקירה במארס 2021.
פלסטין חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי משנת 2015, והיא נתנה לבית הדין מנדט למפרע, החל מ-13 ביוני 2014, לחקור פשעים חמורים שבוצעו בשטחה או בידי אזרחיה מתאריך זה והלאה, כולל מעשי האיבה ברצועת עזה ב-2014. במאי 2018 פלסטין ביקשה רשמית מהתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור, ושבה והביעה את מחויבותה לשתף פעולה עם בית הדין. ישראל חתמה על אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי אך לא אִשררה אותה, ובשנת 2002 היא הודיעה שאין בכוונתה להיות חברה בבית הדין.
בנובמבר 2023 הפנו בנגלדש, בוליביה, איי קומורו, ג'יבוטי ודרום אפריקה – כולן מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי – את סוגיית המצב בפלסטין לתובע בבית הדין, כשהן מציינות שורה ארוכה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וכן את הפשע של רצח עם.
באותו חודש ביקשו כמה ארגונים פלסטיניים לא ממשלתיים מהתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי לשקול להכליל את פשעי האפרטהייד ורצח העם כחלק מחקירתו המתמשכת. בינואר 2024, גם מקסיקו וצ'ילה הפנו את סוגיית המצב בפלסטין לתובע בבית הדין.
ההחלטה להוציא את צווי המעצר מגיעה בתקופה שבה בית הדין נתון ללחצים חסרי תקדים, לדברי ארגון Human Rights Watch. באפריל, נוכח סברה שהצווים יוצאו בקרוב, איימו 12 סנטורים בארצות הברית להטיל סנקציות על קאן אם יקדם את התביעות נגד גורמים ישראליים בכירים. נתניהו קרא גם הוא לממשלות למנוע מבית הדין להוציא צווי מעצר. משרדו של קאן גינה את האיומים וציין שבית הדין הפלילי הבינלאומי יכול אף לתבוע אנשים על שיבוש הליכי משפט.
בסוף חודש מאי דיווחו העיתונים גארדיאן, +972 Magazine ושיחה מקומית שגורמים ישראליים ניהלו מעקב אחר בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי במשך תשע שנים כחלק ממבצע סודי לסיכול חקירת בית הדין בעניין פלסטין. ב-4 ביוני העביר בית הנבחרים של ארצות הברית הצעת חוק שמטרתה להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי, על נושאי תפקידים בו ועל מי שתומך בחקירות של בית הדין שמעורבים בהן אזרחים של ארצות הברית או של בעלות בריתה.
ב-14 ביוני הביעו 94 מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי את "תמיכתן הבלתי מסויגת" בבית הדין נוכח איומים אלה. ההצהרה המשותפת הגיעה לאחר הבעות תמיכה דומות מצד כמה מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי – לרבות מדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם – וכן מצד הנציג העליון של האיחוד האירופי, מומחים מטעם האו"ם וארגונים לא ממשלתיים. על מדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לאשר שוב את מחויבותן להגן על בית הדין, על נושאי תפקידים בו ועל מי שמשתף איתו פעולה מפני כל התערבות ולחץ פוליטיים, אמר ארגון Human Rights Watch.
ב-17 בנובמבר קרא המנהיג הנכנס של הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון, לקדם לאלתר את החקיקה בבית הנבחרים של ארצות הברית ונשבע שיקדם סנקציות, כ"עדיפות עליונה של הקונגרס הבא".
בנוסף לפרסום מסרים פוליטיים חזקים לשם הגנה על הצדק, על חברות בית הדין הפלילי הבינלאומי גם לנקוט צעדים קונקרטיים כדי להגביל, או, אם אפשר, כדי לבטל את ההשפעות של סנקציות אפשריות נגד בית הדין. מן הראוי שצעדים אלה יכללו אימוץ או יישום של חוקי חסימה לאומיים או אזוריים, דוגמת חוק החסימה של האיחוד האירופי.
היות שלבית הדין הפלילי הבינלאומי אין כוח שיטור משלו, עליו להסתמך על מדינות שיסייעו לו לבצע מעצרים. כל המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי מחויבות לשתף פעולה עם המעצר וההסגרה של אנשים המבוקשים על ידי בית הדין.
אי-נשיאה באחריות על פשעים שבוצעו בהקשר של מעשי איבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים מזין הפרות של המשפט הבינלאומי ברחבי המזרח התיכון, לרבות בלבנון ובתימן. על לבנון לתת בדחיפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי סמכות שיפוטית כדי לאפשר לתובע של בית הדין לחקור פשעים בינלאומיים חמורים שבוצעו בה, אמר ארגון Human Rights Watch.
"מן הראוי שצווי מעצר אלה יגרמו סוף סוף לקהילה הבינלאומית להתייחס למעשי זוועה ולהבטיח צדק לכל הקורבנות בפלסטין ובישראל", אמרה ג'ראח. "לאחר למעלה מחצי מאה של פטור גורף מעונש, מן הראוי שהאחראים לכמה מהפשעים החמורים ביותר ישלמו את המחיר כדי שהקורבנות והשורדים יוכלו לקבל מידה של צדק, שזה זמן רב חומק מהם".
הפרותשל המשפט הבינלאומי מאז 7 באוקטובר 2023
ב-7 באוקטובר 2023 תקפו ארגונים פלסטיניים חמושים בהנהגת חמאס את דרום ישראל, הרגו יותר מ-800 אזרחים ותפסו 251 אנשים כבני ערובה, תוך ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות; ארגונים אלה ממשיכים לשגר טילים ללא הבחנה לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל.
כוחות ישראליים תקפו בניגוד לחוק בנייני מגורים, מתקנים רפואיים ועובדי סיוע, כשהם מבצעים פשעי מלחמה לכאורה, הגבילו פינויים רפואיים, חסמו סיוע הומניטרי והשתמשו בהרעבה כנשק מלחמה ברצועת עזה – פעולות העולות לכדי פשע המלחמה של ענישה קולקטיבית. רשויות ישראליות גם גרמולעקירה בכפייה מסיבית ומכוונת של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה מאזחודש אוקטובר 2023, והן נושאות באחריות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות.לפחות 44,056 אנשים נהרגו ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023, על פי משרד הבריאות של עזה. רשויות ישראליות מחזיקות באלפי פלסטינים במעצר ללא קשר עם החוץ ומתעללות באלפי פלסטינים, לרבות עובדים פלסטינים של שירותי בריאות מרצועת עזה; דיווחים בלתי פוסקים אף מתארים עינויים.
בגדה המערבית הכבושה, כולל ירושלים המזרחית, ממשיכים כוחות ישראליים להשתמש בכוח מופרז, לרבות תקיפות אוויריות, שגרמו להריגתם של לפחות 736 פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023. התקיפות מצד מתנחלים הולכות וגוברות, והן כבר גרמו לעקירת קהילות פלסטיניות שלמות ולהריסת בתים ובתי ספר, בתמיכה לכאורה של חיילים ישראלים ושל רשויות ישראליות בכירות יותר, ולהפקעה בפועל של אדמות פלסטיניות.
הפרות אלה של המשפט הבינלאומי, אם ברצועת עזה ואם בגדה המערבית, מתרחשות במהלך הדיכוי המתמשך של הפלסטינים בידי ישראל, דיכוי המבוצע במסגרת מדיניות שנועדה לשמר את שליטתם של ישראלים יהודים בפלסטינים, והן מגיעות לכדי הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
פטור מעונש על פשעים חמורים לכאורה כאלה ואחרים עודנו בגדר נורמה. לדברי ארגון Human Rights Watch, הדבר מדגיש מזה זמן רב את חשיבותה של חקירה מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי, כדי לסגור את פער הנשיאה באחריות.
תגובות בינלאומיות נוספות בנוגע לנשיאה באחריות
הוועדה הבלתי תלויה של האו"ם לחקירת השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל, ציינה כי קיימות "ראיות ברורות" לפשעי מלחמה בישראל וברצועת עזה וכי היא תשתף מידע עם רשויות שיפוטיות הנוגעות בדבר, בייחוד בית הדין הפלילי הבינלאומי. הוועדה קבעה בדו"ח שפורסם באוקטובר שישראל מוציאה לפועל מדיניות מתוכננת להריסת מערכת הבריאות של רצועת עזה כחלק ממתקפה רחבה יותר על הרצועה, תוך ביצוע פשעי מלחמה והפשע נגד האנושות של השמדה. על ממשלות ללחוץ על רשויות ישראליות ופלסטיניות לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי ועם הוועדה.
החקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין פלסטין נבדלת מההליכים בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), הדן במחלוקות בין מדינות ומספק חווֹת דעת מייעצות על פי הדין הבינלאומי. בית הדין הבינלאומי לצדק דן כעת בתביעה שהגישה דרום אפריקה, לפיה ישראל מפֵרה את האמנה משנת 1948 בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
סביר להניח שהפסיקה בתביעה זו תארך שנים, אולם בית הדין הבינלאומי לצדק ציווה על ישראל שלוש פעמים לנקוט צעדים מסוימים, בין היתר לאפשר אספקת שירותים בסיסיים והכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. התחקיר של ארגון Human Rights Watch מראה כי ישראל ממשיכה להתעלם מצווי בית המשפט, דבר שיש לו תוצאות הרסניות לפלסטינים ברצועת עזה.
ביולי הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק גם חוות דעת מייעצת ובה ממצאים רבים בנוגע להשלכות המשפטיות של המדיניות ושל דפוסי הפעולה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים; על פי חוות דעת זו, הנוכחות הנמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים מנוגדת לחוק. לחוות הדעת יש השלכות משמעותיות על ההגנות על זכויות האדם בפלסטין תחת הכיבוש הישראלי, הנמשך 57 שנים. חוות הדעת נובעת מהבקשה של העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2022 לבדוק את ההשלכות המשפטיות של המדיניות ושל דפוסי הפעולה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
ממצאי בית הדין הבינלאומי לצדק משכנעים מבחינה משפטית ומוסרית ומטילים חובות על כל המדינות ועל האו"ם עצמו. שתיים ממסקנותיו החשובות נוגעות לאפרטהייד ולפיצויים. אמנם חוות הדעת העיקרית לא עסקה ישירות בפשעים בינלאומיים, אך על התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי להתייחס לממצאים העובדתיים והמשפטיים של בית הדין לצדק, ולכמה מההצהרות הנפרדות של שופטיו, בחקירת פשעים – לרבות אפרטהייד, רדיפה, עקירה בכפייה ופשעים הקשורים בהתנחלות לא חוקית בשטח כבוש.
