(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי לאחר ההתקפות ב-7 באוקטובר, הרשויות בישראל כלאו אלפי עובדים מרצועת עזה למשך כמה שבועות, ללא קשר עם החוץ, והחזיקו לפחות חלק מהם בתנאים בלתי-אנושיים ומשפילים. אלפי עובדים נוספים נותרו בגדה המערבית הכבושה ללא מעמד חוקי תקף, חשופים לסכנת מעצר.
העובדים שנעצרו לאחר 7 באוקטובר הוחזקו בידי רשויות ישראליות בישראל ובגדה המערבית; חלקם, על פי דיווחים, נחקרו בגין קשר לכאורה להתקפות או מידע מוקדם עליהן. ב-3 בנובמבר שוחררו למעלה מ-3,000 עובדים פלסטינים ממעצר והועברו לרצועת עזה. הרשויות בישראל עדיין לא מסרו את מספרם הכולל של העובדים מהרצועה ששהו בישראל ב-7 באוקטובר, או את מספרם של העובדים שנעצרו או של אלה שעודם מוחזקים בידיהן. הרשויות גם לא ציינו אם מי מהעובדים מהרצועה הואשם בפשע כלשהו.
לדברי מישל רנדהאווא, אחראית בכירה לתחום זכויות פליטים ומהגרים בארגון Human Rights Watch, "הרשויות בישראל עצרו אלפי עובדים והחזיקו בהם למשך שבועות, ללא כתב אישום וללא קשר עם החוץ; חלקם, לפחות, נחשפו להתעללות משפילה [...] החיפוש אחר מבצעי ההתקפות ב-7 באוקטובר וסייעניהם אינו מצדיק התעללות בעובדים שקיבלו היתרים לעבודה בישראל".
לפי נתוני הרשויות בישראל, ב-7 באוקטובר נהרגו בהתקפות בראשות חמאס כ-1,200 בני אדם, רובם אזרחים. במהלך מעשי האיבה ברצועת עזה נהרגו לפי נתוני הרשויות בעזה למעלה מ-21,600 פלסטינים, בהם למעלה מ- 8,500 ילדים.
לפי הערכות, ב-7 באוקטובר החזיקו 18,500 עובדים מרצועת עזה בהיתרים לעבודה בישראל, אך לא ברור כמה מהם שהו בישראל באותו יום. כדי לקבל היתרים עוברים תושבי הרצועה בדיקות ביטחוניות מחמירות.
ב-19 וב-21 בדצמבר פנה ארגון Human Rights Watch בכתב לצבא ולשירות בתי הסוהר בישראל, הציג את ממצאיו וביקש תגובה אך לא זכה למענה, נכון למועד כתיבת שורות אלה.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם ארבעה עובדים מרצועת עזה שנעצרו בידי רשויות בישראל לאחר 7 באוקטובר. שלושה מהם היו חלק מקבוצה קטנה ששוחררה לגדה המערבית לפני 3 בנובמבר, ואחד שוחרר ב-3 בנובמבר לרצועת עזה.
אחד העובדים ניסה להגיע לגדה המערבית לאחר שהבין שהיתר העבודה שלו נמחק מאפליקציית אל-מונסיק, שבה נשמרים ההיתרים. לדבריו, בדרכו לגדה המערבית הוא נעצר במחסום, עיניו כוסו, ידיו נאזקו בחוזקה באזיקונים והוא הובל תחילה לכלא עופר ומשם למתקן אחר, לא ידוע, אשר בו, לדבריו, "הם [הכריחו אותי] להתפשט לגמרי [...] והם צילמו אותי [...] הם הִכו אותי מכות קשות, כשהייתי עירום, זה היה משפיל [...] החלק הכי נורא היה כשהכלבים תקפו [אותי]. העיניים שלי היו מכוסות והידיים אזוקות באזיקי מתכת ולא ידעתי אם מישהו שולט בכלבים או שפשוט עזבו אותם לתקוף אותי, פחדתי מאוד".
לפני ששוחרר ב-3 בנובמבר במעבר כרם שלום לרצועה האיש נחקר, נדרש להצביע על ביתו בתצלום אווירי של הרצועה ואף נשאל על אנשים ספציפיים.
עובד אחר אמר שלאחר ההתקפות ב-7 באוקטובר, משטרת ישראל עצרה אותו ברהט, ביחד עם עובדים נוספים מהרצועה, והם נלקחו לבסיס צבאי באופקים.
לדבריו, "[הכוחות הישראליים] הכריחו אותנו להתפשט [...] [היינו] עירומים לגמרי. הם נתנו לנו חיתולים ללבוש וסרבלים לבנים דקיקים [...] נשארנו מכוסי עיניים ואזוקים [באזיקונים בידיים וברגליים] במשך עשרה ימים [...] כל הזמן שאלנו למה אנחנו עצורים. אף פעם לא קיבלנו תשובה, רק אלימות מילולית ואיומי מוות".
האיש סיפר כי הוא הוכה במשך שעות ואז נגרר על חצץ כשפניו כלפי מטה, הוצמד בידיו האזוקות לקיר או לגדר והוכה שוב: "בכל פעם שנפלתי על הארץ הכריחו אותי לעמוד, ושוב חטפתי מכות ונפלתי על הקרקע. עם כל מכה ונפילה, אזיקוני הפלסטיק שעל הידיים שלי התהדקו והכאיבו לי יותר".
לאחר מכן הוא הועבר לכלא עופר, שם הוחזק למשך ארבעה או חמישה ימים נוספים, עד ששוחרר לגדה המערבית.
אדם נוסף שעבד ברהט סיפר כי הוא ועובדים נוספים נעצרו והובאו לתחנת המשטרה ברהט ב-9 באוקטובר או סמוך למועד זה. שם, כשעיניהם מכוסות וידיהם אזוקות לאחור, "כוחות ישראליים קיללו אותנו ללא הפסק [...] ואיימו להרוג אותנו [...] הוחזקנו 12 שעות. לא נתנו לנו מים ולא [גישה ל]שירותים".
כוחות ישראליים העבירו גם אותו לכלא עופר, שם נחקר, לדבריו, על חמאס ברצועת עזה. ב-22 באוקטובר שחררו אותו הרשויות הישראליות לידי פרמדיקים של הסהר האדום הפלסטיני, ואלה העבירו אותו באמבולנס לבית החולים הממשלתי ברמאללה, שם טיפל הצוות בפצעים שגרמו לו האזיקונים. ארגון Human Rights Watch בחן את הצלקות שעל פרקי ידיו.
דובר צה"ל אישר בפני עיתון הארץ כי שני עובדים מרצועת עזה, אחד מהם חולה סרטן והשני סוכרתי, מתו במשמורת ישראל; לדבריו, "השניים מתו עקב [...] מצב רפואי מורכב שהתפתח לפני שהגיעו למתקנים. נסיבות מותם נחקרות". שניהם נעצרו לאחר 7 באוקטובר. אחד העובדים שארגון Human Rights Watch רִאיין אמר כי במחנה עופר הוחזק עימו חולה סרטן, אך הלה מת בייסורים בתוך כמה ימים.
ארגוני זכויות האדם הישראליים, גישה והמוקד להגנת הפרט, אמרו לארגון Human Rights Watch כי משפחות ברצועה יצרו איתן קשר אחרי 7 באוקטובר, כאשר שלא שמעו דבר מיקיריהן שהחזיקו בהיתרי עבודה בישראל. שני הארגונים ביקשו היתר לבקר את העצורים, לשוחח איתם בטלפון ולקבל מידע על מצבם המשפטי, אך ללא הועיל.
נדיה דקה, עורכת דין מהמוקד להגנת הפרט, אמרה: "לא היה לנו שום קשר עם עובדים מרצועת עזה כשהם הוחזקו במעצר [...] אין ניתוק גדול מזה משאר העולם".
ב-23 באוקטובר הגישו שישה ארגוני זכויות אדם בישראל עתירה דחופה לבג"ץ ובה ציינו כי הרשויות בישראל מסרבות למסור כל מידע על מקום החזקתם של העובדים או להבהיר מכוח איזה חוק הם מוחזקים, ולכמה זמן.
ב-2 בנובמבר הגישו גישה והמוקד להגנת הפרט עתירה דחופה נוספת לבג"ץ בטענה כי "העצורים מוחזקים [...] ללא גישה לייצוג משפטי" וכי הם נחשפו, לכאורה, ל"אלימות פיזית ולהתעללות נפשית נרחבת, ושהתנאים שבהם הוחזקו הם בלתי-אנושיים".
ב-2 בנובמבר הצביע קבינט המלחמה של ישראל בעד החזרתם לרצועה של "הפועלים ששהו בישראל ביום פרוץ המלחמה". למחרת שחררו הרשויות הישראליות 3,026 עובדים פלסטינים לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום. ב-13 בנובמבר דחה בג"ץ את העתירה נוכח שחרור העובדים ב-3 בנובמבר.
העובדים הפלסטינים ששוחררו והתראיינו לכלי התקשורת תיארו מעשי התעללות ותנאי מעצר משפילים, לרבות מכות חשמל, הטלת שתן על גופם, תקיפה באמצעות כלבים ומניעת מזון ומים למשך כמה ימים. לארגון Human Rights Watch אין אפשרות לאמת דיווחים אלה. ארגון גישה רִאיין שני אחים שמסרו דיווחים דומים על כיסוי עיניהם, הכאתם והחזקתם ללא כל תקשורת עם משפחותיהם או עם עורכי דין.
ב-9 בנובמבר פרסמה ממשלת ישראל תקנת חירום שעניינה "משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי חבל עזה". התקנה קובעת כי מעתה, לעובדים מהרצועה אין בסיס חוקי לשהות בישראל – היות שהרשויות בישראל ביטלו את היתרי העבודה שלהם – והם יוחזקו במעצר עד להרחקתם. התקנה אמנם מגבילה את משך המעצר אך היא מאפשרת להאריכו, בהתאם לצורכי הביטחון של ישראל.
מצבם של אלפי עובדים מהרצועה שנמלטו לגדה המערבית או שוחררו לשטחה עדיין אינו ברור. רבים מתגוררים במקלטים זמניים שהרשות הפלסטינית וארגונים לא-ממשלתיים מספקים להם. מדיווחים מסוף חודש נובמבר עולה שכוחות הביטחון של ישראל עצרו עובדים מהרצועה ששהו בבתים פרטיים.
ב-10 בנובמבר העבירה ישראל לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, בתיאום עם הרשות הפלסטינית, קבוצה נוספת של 982 פועלים מהרצועה שמצאו מקלט בגדה.
ב-28 בנובמבר שחררה ישראל 300 עובדים פלסטינים לרצועה דרך מעבר כרם שלום. לדברי אסנת כהן-ליפשיץ, מנהלת המחלקה המשפטית בארגון גישה, עובדים אלה שוחררו מהבסיס הצבאי ענתות.
"על הרשויות בישראל לחשוף כמה עובדים מהרצועה שהו בישראל ב-7 באוקטובר, כמה נעצרו, האם יש עובדים שעדיין מוחזקים במעצר ומה הבסיס החוקי לכך", אומרת רנדהאווא. "עליהן לחקור דיווחים על התעללות במעצר ולהבטיח יחס אנושי לכל העצורים".
