Israelis clean up debris in an apartment damaged after a rocket, fired from Gaza, landed in the southern city of Kiryat Malachi on November 15, 2012.

© 2012 Reuters

 עזה: רקטות פלסטיניות כוונו על אזרחים ישראלים בניגוד לחוק
תושבים תיארו הרג והרס מפגיעת רקטות

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה הפרו את דיני המלחמה במהלך הלחימה בחודש נובמבר 2012 כאשר ירו מאות רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל.

בין 14 ל-21 בנובמבר נורו לעבר ישראל, על-פי דיווח של צה"ל, כ-1,500 רקטות. 800 לפחות נפלו בשטח ישראל, ושישים מתוכן פגעו באזורים מיושבים.

מירי הרקטות נהרגו שלושה אזרחים ישראלים, ולפחות 38 נפצעו, כמה מהם באורח קשה. לראשונה פגעו רקטות גם בגוש דן ובאזור ירושלים. מפגיעת הרקטות נהרס רכוש אזרחי. ארגון Human Rights Watchאמר כי לפחות שני פלסטינים נהרגו ברצועת עזה מפגיעת רקטות שלא הגיעו עד ישראל.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ארגונים פלסטיניים חמושים הצהירו באופן ברור שבכוונתם לפגוע באזרחים. אין שום הצדקה משפטית לירי רקטות על אזורים מיושבים".

על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, הקרוי גם דיני המלחמה, אסור לתקוף אזרחים ומבנים אזרחיים במכוון או ללא הבחנה בין אזרחים לבין מטרות צבאיות. כל אדם המבצע הפרות קשות של דיני המלחמה במכוון או מתוך פזיזות נושא באחריות לפשעי מלחמה.

במהלך הלחימה בחודש נובמבר ואחריה ראיין ארגון Human Rights Watchעדי ראייה, נפגעים וקרובי משפחה של אנשים שנהרגו או נפצעו מפגיעת רקטות בישראל, וכן גורמים ישראלים רשמיים משני יישובים שנפגעו מירי הרקטות ודובר מטעם ארגון מגן דוד אדום.

מחקר שארגון Human Rights Watchערך ברצועת עזה העלה כי ארגונים חמושים ירו רקטות באופן חוזר ונשנה מתוך אזורים צפופי אוכלוסין, מקרבת בתים, בתי עסק ובית מלון, וכך העמידו ללא צורך אזרחים ששהו בסמוך בסכנה כי ייפגעו מהאש הנגדית של ישראל.

הארגונים הפלסטיניים החמושים שידוע כי ירו רקטות על ישראל – גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, גדודי סראיא אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי וגדודי נאסר סלאח א-דין של ועדות ההתנגדות העממית – אמרו בהזדמנויות שונות שהתקפותיהם נודעו לפגוע באזרחים או לחלופין ניסו להצדיק את ההתקפות באמצעות הגדרתן כפעולות תגמול על הרג אזרחים בעזה בידי ישראל.

למשל, ב-18 בנובמבר הודיעו גדודי עז א-דין אל-קסאם כי ירו על תל אביב רקטה מדגם פג'ר 5 "כתגובה על התוקפנות המתמשכת כלפי העם הפלסטיני". ב-10 בנובמבר הצהירו גדודי נאסר סלאח א-דין כי הם ירו ארבע רקטות על יישובים ישראליים בקרבת הרצועה כ"חשבונית נקמה" על הרג ארבעה אזרחים פלסטינים בהפגזה ישראלית.

ארגון Human Rights Watchאמר כי דיני המלחמה אוסרים על פעולות תגמול נגד אזרחים, ללא תלות בכך שהצד השני ביצע התקפות לא חוקיות. הצהרות שפרסמו ארגונים חמושים על כך שהם פגעו במכוון בעיר ישראלית או באזרחים ישראלים מוכיחות שהייתה להם כוונה לבצע פשעי מלחמה.

ארגון Human Rights Watchאמר כי חמאס, כסמכות השלטונית בעזה, מחויב לכבד את דיני המלחמה וכי עליו להשית עונשים ראויים על האחראים להפרות קשות.

במהלך הלחימה של חודש נובמבר ירו הארגונים הפלסטיניים החמושים רקטות למרחק רב יותר מאי פעם בתוך שטח ישראל. דווח כי שמונה מתוכן פגעו או יורטו בגוש דן ושלוש באזור ירושלים. גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס הודיעו ב-22 בנובמבר כי ארגונים חמושים ירו במהלך הלחימה 12 רקטות ארוכות טווח, בהן אחת לעבר העיר הרצליה ושלוש לכיוון ירושלים.

לדברי השב"כ, כמחצית מהרקטות שנורו לשטח ישראל היו לטווח קצר (עד 20 ק"מ), מעט פחות ממחציתן היו לטווח בינוני (60-20 ק"מ) ופחות מאחוז מהן היו לטווח ארוך (יותר מ-60 ק"מ).

לדברי צה"ל, במהלך הלחימה של חודש נובמבר יירטה מערכת "כיפת ברזל" יותר מ-400 רקטות. רוב רובן של הרקטות שפגעו בישראל נפלו בשטחים פתוחים, כך שלא היו נפגעים ולא נגרם נזק.

בנוסף לרקטות קסאם מתוצרת מקומית ולרקטות גראד שתוכננו בידי ברית המועצות, שני דגמים הנמצאים בשימושם של ארגונים פלסטיניים חמושים זה זמן רב, גדודי עז א-דין אל-קסאם הודיעו שירו רקטה גדולה יותר המכונה M-75, גם היא מתוצרת מקומית, ורקטות מדגם פג'ר 5 מתוצרת איראן. גורמים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי אמרו שאיראן סיפקה תמיכה צבאית לארגונים פלסטיניים חמושים.

עיתון הגרדיאן הבריטי ציטט הצהרה שמסר לעיתונות האיראנית גורם בצבא איראן, ולפיה מדינתו לא סיפקה רקטות לארגונים פלסטיניים חמושים אך מסרה להם מידע טכני שאפשר להם לבנות בעצמם רקטות מדגם פג'ר 5. על-פי דיווחים, לרקטת פג'ר 5 טווח של 75 ק"מ, והיא יכולה להגיע מעזה לגוש דן כשראש החץ שלה טעון ב-90 ק"ג חומר נפץ.

אספקת נשק לצד בסכסוך בידיעה שסביר שישמש לביצוע פשעי מלחמה נחשבת לסיוע לפשעי מלחמה ועידודם, כפי שהוכח בהרשעתו מחודש אפריל של נשיא ליבריה לשעבר צ'ארלס טיילור בבית הדין המיוחד לפשעי מלחמה בסיירה לאון.

אזרחים שנפגעו

שלושת האזרחים הישראלים שנהרגו – אהרון סמדג'ה, בן 48, מירה שארף, בת 25, ויצחק אמסלם, בן 24 – נפגעו כולם ב-15 בנובמבר, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, מרקטה אחת שפגעה בבניין דירות בקריית מלאכי, הסמוכה לאשדוד. שני גברים ותינוק בן שמונה חודשים נפצעו.

בהצהרה שפרסמו גדודי עז א-דין אל-קסאם, הם נטלו אחריות על ירי חמש רקטות גראד על קריית מלאכי באותו היום בשעה 7:50 בבוקר.

שירות רפואת החירום הישראלי מגן דוד אדום אמר שבמהלך הלחימה של חודש נובמבר טיפלו אנשיו ב-38 אזרחים שנפצעו מפגיעת רקטות, בהם שלושה שנפצעו באורח קשה וארבעה באורח בינוני. עם הנפגעים נמנו גבר בן חמישים שכף רגלו נקטעה מפיצוץ רקטה בעיר אשקלון; גבר שנפצע קשה מפגיעת רקטה במכונית שבה נסע באופקים; וגבר בן 43 שנפצע קשה באזור צאלים מפגיעת רסיס בפלג גופו העליון.

כפיר רוזן, עובד עירייה בן 26, תיאר כיצד נפצע ב-20 בנובמבר בכתפו וברגלו מפיצוץ רקטה:

הדברים בבית עפו לכל עבר, דלתות נתלשו ממקומן, כל הבניין רעד. רסיס מהרקטה שפשף את הצוואר שלי. אחרי הפיצוץ לא ראינו כלום; הכול היה מלא בעשן ואבק. לבנה מלמעלה פגעה בכתף שלי, ולבנה אחרת פגעה לי בחלק האחורי של הירך.

מפגיעת הרקטות נהרס גם רכוש אזרחי, לרבות בתי מגורים ובתי ספר. ב-20 בנובמבר נעקר ממקומו חלק מגג של בית ספר באשקלון מפגיעת רקטה.

חלק מהרקטות שנורו בידי ארגונים פלסטיניים חמושים לא הגיעו ליעדן ונפלו בשטח הרצועה. ב-16 בנובמבר נהרגו גבר בן 23 וילד בן ארבע, וחמישה בני אדם נוספים נפצעו מפגיעת רקטה, שככל הנראה נורתה מתוך הרצועה, ברחוב סואן בעיירה ג'באליא שבעזה.

ירי מתוך שכונות מגורים

ארגון Human Rights Watchראיין ארבעה עדי ראייה לירי רקטות מתוך אזורים צפופי אוכלוסין בתוך עזה, וקיבל ידיעות מכלי שני על מקרים רבים נוספים מסוג זה. בשונה מסבבי לחימה קודמים, נראה כי ארגונים חמושים ירו רקטות רבות מתוך מנהרות תת-קרקעיות, תוך שהם פותחים בהן צוהר לצורך שיגור התחמושת.

רקטה אחת נורתה ב-20 בנובמבר, בסביבות השעה 13:30, ממקום סמוך לרחוב אל-וחדה בעיר עזה, כמאה מטר מבניין "שָוָוא וחוּסָרי", שבו פועלים משרדים של כלי תקשורת פלסטיניים ובינלאומיים רבים. לדברי אחד העדים, "ראיתי את זה [את הרקטה] עולה ושמעתי את זה, ואז היה עשן במשרד".

אדם אחר אמר שראה שיגור רקטה מחצר בית ליד מלון א-דַיְרָה שבמרכז העיר עזה, אם כי לא עלה בידו להיזכר בתאריך האירוע.

עיתונאים זרים ופלסטינים שנסעו ברחבי עזה במהלך הלחימה סיפרו לארגון Human Rights Watchשכלל לא ראו לוחמים פלסטינים נעים בגלוי, והדבר מרמז על כך שחמאס פיתח רשת מנהרות לתנועת צוותים ואולי אף לשינוע רקטות.

על-פי דיני המלחמה, הצדדים לעימות מזוין נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים הנתונים לשליטתם מפני השפעותיהן של התקפות ולהימנע מהצבת מטרות צבאיות באזורים צפופי אוכלוסין או בקרבתם. ארגון Human Rights Watchלא הצליח לאתר מקרה כלשהו במהלך הלחימה של חודש נובמבר שבו ארגון פלסטיני חמוש הזהיר אזרחים כי עליהם לפנות אזור כזה או אחר לקראת ירי רקטות.

לדברי ארגון Human Rights Watch, לא ניתן לכוון את הרקטות המשוגרות בידי ארגונים פלסטיניים ברמת דיוק שדי בה כדי לפגוע במטרות צבאיות הממוקמות בתוך אזור אזרחי או בקרבתו. לפיכך, לפי דיני המלחמה, כלי נשק אלה הם חסרי הבחנה כאשר משתמשים בהם לפגיעה במטרות שנמצאות בתוך ריכוזי אוכלוסייה. היעדרם של כוחות צבא ישראליים באזורים שבהם פגעו הרקטות, כמו-גם הצהרות שהשמיעו מנהיגי הארגונים הפלסטיניים החמושים ולפיהן ירי רקטות אכן כוון על ריכוזי אוכלוסייה, מצביעים על כך שהארגונים החמושים התקיפו במכוון אזרחים ישראלים ואובייקטים אזרחיים.

ארגון Human Rights Watchגינה פעם אחר פעם ירי חסר הבחנה של רקטות על ריכוזי אוכלוסייה בישראל. הארגון אף גינה את הימנעותו הגורפת של חמאס ממיצוי הדין עם האחראים להתקפות אלה. ארגון Human Rights Watchשב וגינה את דפוסי הפעולה הללו.

מעשי האיבה שהתחוללו מ-14 ועד 21 בנובמבר בין ישראל לבין חמאס וארגונים חמושים בעזה כללו התקפות לא חוקיות של שני הצדדים על אזרחים. ארבעה אזרחים ישראלים ולפחות 103 אזרחים פלסטינים נהרגו במהלך הלחימה. האזרח הישראלי הרביעי, בדואי ישראלי בן 33 בשם עליאן סאלם א-נבארי, נהרג ב-20 בנובמבר מפגיעת פצצת מרגמה במועצה האזורית אשכול, בהתקפה שבה נפצעו על-פי דיווחים כמה חיילים. לדברי משרד החוץ של ישראל, ההרוג ליווה את בן דודו המועסק בחברה שמקימה אוהלים עבור הצבא.

לדברי ויטסון, "מאגר נשק מוגבל המסתמך במידה רבה על רקטות לא מבחינות אינו מצדיק אי-כיבוד של דיני המלחמה. דינים אלה חלים על כל הצדדים לסכסוך בלי קשר ליכולותיהם הצבאיות. חמאס הוא הגורם השולט בעזה, ולפיכך חובה עליו להפסיק התקפות לא חוקיות ולהעניש את האחראים עליהן".

לפרטים נוספים על אירועי ירי הרקטות ראו להלן.

אירועים של ירי רקטות

קריית מלאכי

ב-15 בנובמבר, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, פגעה רקטת גראד בשתי הקומות העליונות של בניין דירות בן ארבע קומות בעיירה קריית מלאכי, השוכנת במרחק של 25 ק"מ מצפון לעזה ואוכלוסייתה מונה 20 אלף תושבים. מפגיעת הרקטה נהרגו אהרון סמדג'ה, בן 48, מירה שארף, בת 25, ויצחק אמסלם, בן 24. בפיצוץ הרקטה נפצעו בעלה של שארף, שמואל, ובנם, תינוק בן שמונה חודשים. כמו כן, נפצע מפגיעת הרקטה בוריס צ'ורנה, בן 52, מוביל במקצועו, שעמד מחוץ לבניין.

סמדג'ה, שהיה רב, גר בקומה השלישית של הבניין עם אשתו וארבעת ילדיהם, כפי שסיפרה לארגון Human Rights Watchבת דודתו רחל גואטה. בת הדודה דיברה עם דיירי הבניין וסיפרה שנשמעה אזעקת "צבע אדום", המתריעה מפני ירי רקטות. לדבריה, סמדג'ה, אשתו וילדיהם ירדו למרחב מוגן בקומה נמוכה יותר בבניין. בהמשך עלה סמדג'ה במדרגות כדי להביא את אמסלם, הצעיר ממנו, לאחר ששמע את אמו קוראת לבנה לבוא למרחב המוגן. דווח כי שני הגברים נהרגו בשעה שעמדו ליד חלון בדירתו של אמסלם.

"הרקטה פגעה בקומה הרביעית וחדרה לשלישית", סיפרה גואטה לארגון Human Rights Watch. לדבריה, מפגיעת הרקטה נהרסה דירתם של בני משפחת סמדג'ה. "השוטרים נתנו [לאשתו של סמדג'ה] לחזור לדירה פעם אחת כדי לקחת כמה בגדים. הילדים שלה אמרו 'חזרת עם בגדים, אבל לא עם אבא'".

גואטה סיפרה שבשל הפיצוץ נמצאה גופתו של סמדג'ה כשהיא מושחתת. "ההלוויה הייתה איומה ונוראה. הניילון שהיה אמור לכסות את הגופה לא היה סגור כמו שצריך. ושמענו שתי אזעקות במהלך ההלוויה. היינו צריכים לרוץ אל [המרחב המוגן שבתוך] בית הכנסת".

צ'ורנה, מוביל רהיטים מטבריה, עמד מחוץ לבניין הדירות ברגע הפגיעה. כלתו רוקסנה סיפרה לארגון Human Rights Watchשרסיסי הרקטה גדעו את ידו כמעט לחלוטין בשעה שהוא "חיכה ליד המשאית". לדבריה, רופאים "הצילו את היד שלו, אבל היא לא מתפקדת". רוקסנה הוסיפה וסיפרה כי "רסיס רקטה פגע בעצב. הוא לא יכול לעבוד. הוא תלוי בעזרה של אשתו כדי להתקלח ולאכול". מפיצוץ הרקטה נגרם גם נזק קשה למשאית.

דובר עיריית קריית מלאכי יוסי פרץ אמר לארגון Human Rights Watchשרקטה זו הייתה היחידה שפגעה בעיירה.

ראשון לציון

ב-20 בנובמבר, בסביבות השעה 18:00, פגעה רקטה בשתי הקומות העליונות של בניין בן שבע קומות בעיר ראשון לציון. כלי התקשורת הישראליים תיארו אותה כרקטה מסוג פג'ר 5 מתוצרת איראן. ראשון לציון, המונה כ-220 אלף תושבים, שוכנת במרחק של כשישים קילומטר מצפון-מזרח לרצועת עזה.

קובי מרדכי, בן 31, מתדלק בתחנת דלק, גר עם אשתו ושלושת ילדיו הקטנים בדירה בקומה השישית בבניין. בעת שנשמעה האזעקה היו בני המשפחה בבית ביחד עם חבר:

רצנו למקלט [בפרוזדור, מחוץ לדירה], כל השישה. ואז שמענו פיצוץ אדיר. יצאתי מהמקלט אבל לא יכולתי לראות כלום. החשמל נותק, והכול היה מלא עשן ונראה כמו שרפה, אז חזרנו פנימה. רק כשמישהו בא לקרוא לנו ויצאנו מהבניין הבנתי שזאת הייתה הדירה שלי. הרקטה הייתה בבית שלי. היא פגעה בבית שלי באופן ישיר. כל המקום היה הרוס. לא נשאר כמעט כלום. הצלחנו להוציא רק כמה דברים. הילדים ראו את הבית שלנו בטלוויזיה. הם ראו את המקלט שלהם, את הצעצועים שלהם. הם שאלו את סבתא שלהם, "סבתא, עוד מעט גם לך לא יהיה בית?"

כפיר רוזן, בן 26, עובד בעיריית ראשון לציון, גר עם הוריו ואחיו בקומה השנייה של הבניין. הוריו לא היו בבית באותה העת. רוזן אמר לארגון Human Rights Watchכי שמע את אזעקת "צבע אדום" והזהיר את אחיו שהם צריכים ללכת למקלט, אבל אחיו אמר שהוא רוצה לראות כיצד "כיפת ברזל", מערכת הטילים הישראלית להגנה מפני רקטות, מבצעת את היירוט. הוא אמר לארגון Human Rights Watch: "שאלתי את עצמי, 'מה הסיכויים שהרקטה באמת תיפול דווקא עליי מכל המקומות?' ונשארנו על המרפסת. האזעקה נפסקה, ואחרי עשרים שניות בערך שמענו בום אדיר". לדבריו, חלקים מהמבנה פגעו בו בכתף ובירך.

לדברי רוזן, הרקטה "עשתה חור גדול במרפסת של הקומה השלישית, מעל הקומה שלי, ואז נפלה למטה למדשאה של השכנים. אפילו הדירות בבניין השכן נפגעו מהפיצוץ". לדבריו, השוטרים "נתנו לנו רק כמה דקות לקחת כמה דברים" מהבניין, כי "הם אמרו שהקומות העליונות עלולות ליפול, המבנה לא בטוח". רוזן ומשפחתו מתגוררים כעת במלון ואילו המבנה נמצא בשיקום.

הארגון החמוש שירה את הרקטה מילא אותה ככל הנראה ברסיסים נגד-אדם. לדברי רוזן, עם פגיעתה "המון כדורים קטנים שהיו בתוך הרקטה עפו לכל עבר". קיר הבניין וקיר של מבנה נוסף מעברו השני של הרחוב נוקבו בחורים קטנים שמקורם לדבריו ברסיסים.

אשדוד

ב-17 בנובמבר, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, פגעה רקטה בבית פרטי באשדוד בעת שחמישה אנשים שהו בו. הרקטה גרמה נזק חמור לבית ופצעה את אם המשפחה. בתה בת ה-22, שלא הייתה בבית בעת האירוע, אמרה כי אביה, אמה, אחותה בת ה-14, גיסה ואחייניתה בת השנתיים היו בבית בעת פגיעת הרקטה. האישה אמרה כי ראתה את הבית כמה שעות לאחר הפיצוץ:

אין לנו מקלט בבית, אז כולם התחבאו בחדר שלי, שהוא בקומת הקרקע ויש לו פחות קירות חיצוניים. היו לנו שתי קומות, והקומה העליונה היא מה שהציל את המשפחה שלי. קורת ברזל עצרה את הרקטה. היא התפוצצה בקומה העליונה. לבנה עפה ופגעה בראש של אימא שלי. כשהגעתי הביתה, זה היה נורא. לא ידעתי שזה מה שרקטה עושה לבית. בחדשות לא באמת מראים את זה. לחדר של אחותי הקטנה כבר אין תקרה. האחיינית שלי התחילה להרטיב במיטה. אחרי שזה קרה, כשהיו אזעקות, היא הייתה הולכת למקלט רועדת ובוכה.

במהלך הלחימה פגעו רקטות באשדוד שוב ושוב. בין היתר פגעו רקטות באזור מגורים ב-16 בנובמבר ובחנות ב-20 בנובמבר.

שדרות

שדרות, הסמוכה לגבול עזה, הותקפה לראשונה ברקטות מהרצועה בשנת 2002. תושבי העיירה תיארו כיצד כמעט נפגעו מרקטות שהתפוצצו במהלך שמונת ימי העימות.

שירלי סיידלר, עיתונאית בת 25 מ"ידיעות דרום" הגרה בשדרות, אמרה לארגון Human Rights Watch: "לא יכולנו לצאת מהבתים שלנו במשך שבוע. היינו כל הזמן במקלטים". לדבריה, לאחר שנשמעת האזעקה יש לתושבים שהות של עשר עד 15 שניות כדי להיכנס למרחב מוגן.

אחת הרקטות פגעה בבית סמוך לביתה בשדרות, מעברו השני של הרחוב:

רצנו למקלט כששמענו את האזעקה, ואז שמענו שני פיצוצים חזקים שהרעידו את הבית. זה פגע בבית שמעבר לרחוב. במקום שהרקטות נפלו בו היו בלוני גז, וחשבנו שנצטרך להתפנות. התרוצצנו יחפים בפיג'מות שלנו, והיו כמה דקות של בהלה של ממש, עם אמבולנסים, שוטרים, חבלני משטרה ודחפורים שחפרו והוציאו את הרקטות.

רבים מתושבי שדרות עזבו אותה בשל הפחד מפני ירי רקטות. סיידלר אמרה: "אני מכירה הרבה אנשים עם ילדים שקמו ועזבו" במהלך הלחימה.

רותם אוחנה, עובד מכללת ספיר בן 25, אמר כי רקטה פגעה במגרש הכדורסל שמול ביתו, מעבר לרחוב. בנוסף, ב-16 בנובמבר הוא היה עד לכמה יירוטים של "כיפת ברזל", המערכת הישראלית להגנה מפני רקטות, בעת שנהג במכונית בסמוך לצומת עד הלום, מחוץ לאשדוד. לדבריו:

התחילו אזעקות, אז עצרתי את המכונית, והיו שם אוטובוס ועוד שתי מכוניות פרטיות שגם עצרו בצד הדרך יחד אתי. היו ארבע אזעקות ברצף, וראינו את כל היירוטים מעל הראש שלנו. ראיתי שני ילדים רצים ממקום למקום ואימא היסטרית מנסה לתפוס אותם. אחרי שהאזעקות נפסקו, חזרתי למכונית כדי להגיע למקלט, ורסיס מהיירוט נפל ושבר את השמשה הקדמית שלי, בצד של הנהג. אחרי זה לא יצאתי מהבית שוב עד שהכול נרגע. זה גרם לי להבין כמה גרוע זה בטח בצד השני [עבור תושבי עזה], שאין בו אזעקות או מקלטים.

אשקלון

בתגובה לשאלות שהציג ארגון Human Rights Watchאמר דובר עיריית אשקלון כי במהלך הלחימה בחודש נובמבר פגעו בעיר 36 רקטות, וכי מערכת "כיפת ברזל" של ישראל יירטה שישים רקטות נוספות שהיו פוגעות בעיר אמלא כן.

רקטות גרמו נזק חמור לבתי הספר מקיף ב' ואורט רונסון באזור קריית החינוך, שבמרכז העיר. כף רגלו של אדם נקטעה סמוך לבית ציפורה, מבנה הנמצא מול בית הספר הדתי רמב"ם, מפגיעת רסיסי רקטות. דובר העירייה סיפר כי רסיסים חדרו גם למכונית שבה נהג וגרמו לה נזק.