(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי נראה שהתקפות הרקטות על ישראל הן חסרות הבחנה או מכוונות אל ריכוזי אוכלוסייה אזרחית, דבר המהווה פשע מלחמה, ואילו תקיפות ישראליות המכוונות לבתי מגורים עלולות לעלות לכדי ענישה קולקטיבית אסורה.

ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה ירו מאז ה-13 ביוני 2014 מספר רב של רקטות לשטח ישראל. ירי חסר הבחנה של רקטות כאלה או ירי המכוון לריכוז אוכלוסיה ישראליים – כפי שנראה היה הירי מעזה – הם הפרות קשות של דיני הסכסוך המזוין. ישראל ביצעה עשרות תקיפות אוויריות ברצועת עזה, לרבות התקפות שהרסו חמישה בתים, שבאחד מהם נהרגו שבעה בני אדם, בהם לפחות שלושה ילדים. התקפות על בתיהם של לוחמים שאינן משרתות מטרה צבאית מידית – כפי שנראה כי כמה מן ההתקפות הללו היו – הן בגדר ענישה קולקטיבית, האסורה על-פי דיני המלחמה.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ללא קשר לשאלה מי התחיל את הסבב האחרון, התקפות המכוונות אל אזרחים מפרות נורמות הומניטאריות בסיסיות. כל התקפה שנועדה לפגוע באזרחים או פוגעת בהם באורח חסר הבחנה, לרבות פעולות תגמול, היא אסורה על-פי דיני המלחמה. נקודה".

בהצהרות שיוחסו לארגון חמוש נאמר כי התקפות רקטות שבוצעו ב-7 ביולי כוונו לעיירות וערים ישראליות כמעשה תגמול על הפרות ישראליות, אולם לדברי ארגון Human Rights Watch, הפרות שמבצע צד אחד לסכסוך לא יוכלו לעולם להצדיק הפרות של הצד שמנגד.

גורמים ישראליים רשמיים טענו כי בבתים שהותקפו חיו לוחמים פלסטינים. בשני מקרים דווח כי כוחות ישראליים הזהירו את תושבי הבתים במחוזות רפיח וח'אן יונס שבדרום הרצועה והורו להם להתפנות דקות ספורות לפני שתקפו את המבנים. כיוון שניתן להניח כי כל לוחם הנמצא בבית יעזוב אותו לאחר אזהרה כזאת, נראה כי ההתקפות נועדו להרוס את הבתים עצמם, בהם חיים בני משפחה שאין להם דבר וחצי דבר עם ארגון חמוש. דובר צה"ל הצהיר ב-8 ביולי כי הצבא תקף "4 בתי פעילים בארגון הטרור חמא"ס אשר מעורבים בפעילויות טרור".

לפי מקור ישראלי, בין ה-13 ביוני ל-1 ביולי ארגונים חמושים ברצועת עזה ירו 47 רקטות שנחתו בישראל או יורטו על-ידי מערכת יירוט הטילים הישראלית "כיפת ברזל", ומאז ירו עוד רקטות רבות. האו"ם דיווח כי 160 רקטות שוגרו מרצועת עזה ב-7 וב-8 ביולי, אף כי אין זה ברור כמה מהן פגעו בשטח ישראל.

רקטה ששוגרה מרצועת עזה ב-24 ביוני החטיאה את מטרתה – בישראל – פגעה בבית לאהיא, הרגה ילדה בת שלוש ופצעה שלושה ילדים אחרים. לפי דיווחים בתקשורת רקטה שנורתה מרצועת עזה ב-28 ביוני גרמה להתלקחות שריפה שבה נפצעו ארבעה אזרחים ישראלים כשנחתה במפעל למוצרי פלסטיק בעיירה הישראלית שדרות. רקטה אחרת פגעה ב-3 ביולי במבנה המשמש כמעון לתינוקות בשדרות, אך איש לא נפגע.

האו"ם דיווח כי בין ה-11 ביוני ל-6 ביולי נהרגו ברצועת עזה בתקיפות אוויריות ובהפגזות טנקים ישראליות 12 אנשים שהשתייכו על-פי הטענה לארגונים פלסטיניים חמושים וילד אחד. בהתקפות אלה נפצעו על-פי הדיווח שלושים בני אדם ונגרם נזק ל-11 בתי ספר, לבאר המשרתת 15,000 אנשים ולמרכז לשירותי בריאות ולמחסן שנוהלו על-ידי סוכנות אונר"א. לפי דו"חות מעקב של האו"ם, תקיפות אוויריות ישראליות שבוצעו במהלך תקופה זו, ב-24 וב-25 ביוני, ואשר כוונו לדברי הצבא אל אתרים שהיו בשימוש ארגונים פלסטיניים חמושים, פצעו עשרה אזרחים והסבו נזק לשמונה בתי מגורים ולשני בתי מלאכה. לפי דיווחי האו"ם ב-27 ביוני נפצעו בתקיפות אוויריות ובהפגזות ימיות ישראליות שמונה אזרחים בח'אן יונס, וב-26 וב-28 ביוני כוחות ישראליים המוצבים לאורך גדר המערכת של רצועת עזה ירו ופצעו שלושה אזרחים באזור זה.

לדברי ארגונים לזכויות האדם ומשרד הבריאות הפלסטיני נהרגו ברצועת עזה בתקיפות ישראליות מאז תחילת המבצע הצבאי ב-7 ביולי ועד ה-9 ביולי 35 בני אדם, לרבות תשעה ילדים, ולמעלה מ-100 בני אדם נפצעו. עדיי ראייה שצוטטו בדיווחי חדשות וארגונים לזכויות האדם זיהו עד כה שמונה מתוך 15 הפלסטינים שנהרגו ב-7 וב-8 ביולי כחברים בארגונים פלסטיניים חמושים.

בתקיפה אווירית שכוונה ב-8 ביולי אל ביתו של חבר לכאורה בארגון פלסטיני חמוש בח'אן יונס נהרגו שבעה בני אדם, כשישה מהם ילדים ו-25 בני אדם נפצעו, כך על-פי דיווחים בתקשורת ודו"ח של הארגון הפלסטיני לזכויות האדם אל-מיזאן. ארגונים לזכויות האדם וכלי תקשורת דיווחו כי עם הקרבנות נמנו אזרחים אחרים מתושבי ח'אן יונס שהתאספו בבניין כדי למנוע תקיפה אווירית ישראלית לאחר שהכוחות הישראליים ירו טיל קטן על המבנה כאזהרה.

ארגון Human Rights Watch אמר כי אזהרה, היכולה לסייע בהימנעות מפגיעה באזרחים, אינה פוטרת את הגוף התוקף מהכלל המתיר לתקוף רק מטרות צבאיות או מהחובה להימנע מכל התקפה אם הפגיעה הצפויה באזרחים או הנזק הצפוי לרכוש אזרחי בנסיבות האמיתיות של התקיפה הם בלתי מידתיים ביחס לתועלת הצבאית שלה ניתן לצפות.

פלסטינים המשתתפים בלחימה במסגרת הסכסוך המזוין עם ישראל עשויים להיחשב ללוחמים ובתים שבהם משתמשים ארגונים חמושים לאחסון כלי נשק ולמטרות צבאיות אחרות עשויים להיחשב למטרות צבאיות, אולם התקפות המכוונות אל מטרות צבאיות צריכות להיות מידתיות ומבחינות. לאחר התקיפות האוויריות של ישראל על בתים לא דווח על פיצוצי משנה כלשהם שהיו עשויים להצביע על כך שארגונים חמושים אחסנו בבתים אלה חומרי נפץ או רקטות. ישראל לא הסבירה איזו תועלת צבאית היא מפיקה מתקיפת הבתים.

הן הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית והן גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, קיבלו על עצמם אחריות להתקפות רקטות. ב-7 ביולי שלחו גדודי אל-קסאם לעיתונאים ברצועת עזה הודעת דואר אלקטרוני שבה נאמר: "גדודי אל-קסאם תוקפים את העיירות הישראליות אשדוד, אשקלון ונתיבות באמצעות עשרות רקטות בתגובה לתוקפנות הציונית". סוכנות הידיעות AFP דיווחה על הצהרה אחרת של גדודי אל-קסאם שבה קיבל הארגון אחריות על ירי רקטות שכוון לעיירה הישראלית אופקים.

ארגון Human Rights Watch אמר כי הרקטות הלא-מונחות שיורים ארגונים פלסטיניים חמושים הן חסרות הבחנה מטבען ולא ניתן לכוונן על מטרות צבאיות אפשריות בתוך ריכוזי אוכלוסייה ישראליים או בסמוך להם. דיני הסכסוך המזוין אוסרים על התקפות חסרות הבחנה, כמו גם על התקפות מכוונות על אזרחים.

בהצהרות שפורסמו בחשבון טוויטר המצהיר על עצמו כשייך לגדודי אל-קסאם נאמר כי ירי רקטות שבוצע ב-7 ביולי היה פעולת תגמול על הפרות ישראליות של זכויות פלסטינים בגדה המערבית.

שנים של הגבלות ישראליות עונשיות על יבוא דלק, חשמל וציוד הנחוץ לתיקון רשת החשמל של רצועת עזה, בשילוב עם הסירוב המצרי להגביר את משלוחי הסחורות לעזה דרך גבול מצרים, הותירו את המתקנים והסגל הרפואיים ברצועה במצב שאינו מאפשר התמודדות עם מספר רב של נפגעים.  

מחמוד ד'אהר, העומד בראש המשרד של ארגון הבריאות העולמי בעזה, אמר לארגון Human Rights Watch כי עתודות הדלק בבתי החולים יספיקו להפעלת הגנראטורים, שבהם הם תלויים במהלך הפסקות באספקת החשמל, למשך שבועיים בלבד. לדברי ד'אהר בתי החולים ביטלו את כל הניתוחים האלקטיביים. בנוסף, לדברי משרד הבריאות של רצועת עזה, במלאי הציוד הרפואי ברצועה חסרים 30% מרשימה של 122 פריטים רפואיים חיוניים ו-53% מפריטי הציוד החד פעמיים.

ד'אהר הוסיף כי "מגזר הבריאות בפלסטין נמצא ברמת המוכנות הנמוכה ביותר אי פעם. כל הסלמה במצב תגרום לקריסה" ובתי החולים בעזה לא יהיו מסוגלים להתמודד עם מספר רב של פצועים.

לדברי ארגון Human Rights Watch אם תחול הסלמה בלחימה, על ישראל ומצרים לאפשר משלוחים של ציוד רפואי ודלק לבתי החולים, ולהבטיח את יכולתם של פלסטינים הנזקקים לטיפול רפואי מחוץ לרצועה לצאת את גבולותיה.

הצבא הישראלי הכריז ב-6 ביולי כי הוא מצמצם ב-50% את האזור בו מורשים דייגי עזה לדוג, משישה לשלושה מייל ימי, וזאת מבלי לספק לכך הסבר. ישראל לא טענה כי דייגים נושאים באורח כלשהו באחריות להתקפות רקטות או כי נשקף מהם סיכון ביטחוני, והדבר מעורר חשש כי ההגבלות עולות לכדי ענישה קולקטיבית.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "מאז שנת 2008 איש לא ניתן את הדין על עשרות תקיפות ישראליות בלתי חוקיות על רצועת עזה שתועדו היטב, בעוד ארגונים חמושים ברצועה ממשיכים לבצע התקפות רקטות בלתי חוקיות ונהנים מפטור מעונש. הן ישראל והן פלסטין צריכות לחתור להרתעה מפני ביצוע פשעי מלחמה באמצעות פנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בבקשה שיחיל את סמכות השיפוט שלו".