- כוחות צבא ישראליים גרמו למוות ולסבל מיותר של חולים פלסטינים בעת שהשתלטו על בתי חולים ברצועת עזה במהלך מעשי האיבה הנוכחיים – מעשים העולים כדי פשעי מלחמה.
- הצבא הישראלי מנע מים וחשמל והותיר חולים ופצועים למות, בשעה שחיילים התעללו בחולים ובעובדים של שירותי בריאות ועקרו אותם בכפייה, פגעו בבתי חולים והרסו אותם.
- רשויות ישראליות לא חקרו את ההפרות האיומות של המשפט הבינלאומי בידי כוחות ישראליים. יש למצות את הדין עם האחראים, לרבות בכירים ישראלים.
(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שכוחות צבא ישראליים גרמו למוות ולסבל מיותר של חולים פלסטינים בעת שהשתלטו על בתי חולים ברצועת עזה במהלך מעשי האיבה הנוכחיים – מעשים העולים כדי פשעי מלחמה.
עדים בשלושה בתי חולים אמרו לארגון Human Rights Watch שכוחות ישראליים מנעו מחולים חשמל, מים, מזון ותרופות; ירו באזרחים; התעללו בעובדים של שירותי בריאות והרסו בכוונה תחילה מתקנים רפואיים וציוד רפואי. פינויים כפויים לא חוקיים העמידו חיי חולים בסכנה גדולה והוציאו מכלל תפקוד בתי חולים הנחוצים נואשות.
"כוחות ישראליים הפגינו שוב ושוב אכזריות קטלנית כלפי חולים פלסטינים בבתי החולים שתפסו" אמר ביל ואן אסוולד, מנהל-עמית בחטיבת זכויות הילד בארגון Human Rights Watch. "מניעת מים וחשמל מצד הצבא הישראלי הותירה חולים ופצועים למות, בשעה שחיילים התעללו בחולים ובעובדים של שירותי בריאות ועקרו אותם בכפייה, פגעו בבתי חולים והרסו אותם".
רשויות ישראליות לא הודיעו על פתיחה בחקירות כלשהן של הטענות בדבר הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות פשעי מלחמה לכאורה, מצד כוחות יבשה ישראליים בזמן שהם שלטו בבתי חולים אלה ובאחרים. פינויים כפויים לא חוקיים של בתי חולים שבוצעו ביודעין כחלק ממדיניותה של ממשלת ישראל לעקור בכפייה פלסטינים ברצועת עזה עשויים לעלות כדי פשעים נגד האנושות.
ארגון Human Rights Watch ראיין תשעה חולים ושני עובדים של שירותי בריאות שנכחו בעת שכוחות ישראליים פשטו על המרכז הרפואי א-שיפאא בעיר עזה והשתלטו עליו בנובמבר 2023, ושוב במארס 2024; על בית החולים כמאל עדוואן בבית לאהייא בינואר 2024; ועל המרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס בפברואר 2024. משרד הבריאות של רצועת עזה דיווח כי 84 חולים, וייתכן שהרבה יותר, מתו מחוסר טיפול בשלושת בתי החולים במועדים אלה; מספר זה אינו כולל אנשים שנהרגו בהפגזות או בירי.
כוחות ישראליים שהשתלטו על בתי חולים התערבו קשות בטיפול במאושפזים חולים ופצועים. אנשי רפואה אמרו שכוחות ישראליים סירבו להפצרות של רופאים שביקשו להעביר לחולים תרופות ואספקה וחסמו את הגישה לבתי חולים ולאמבולנסים, ובכך הביאו למותם של פצועים ושל חולים כרוניים, ובהם ילדים המטופלים בדיאליזה.
אנסאם א-שריף, שאושפזה לאחר שרגלה נקטעה בתקיפה אווירית ישראלית ונזקקה לקביים כדי ללכת, אמרה שחיילים ישראלים הורו למאושפזים בבית החולים נאסר לישון בקומה העליונה אבל להימצא למטה מהשעה 07:00 עד השעה 21:00. "נשארנו שם ארבעה ימים ללא מזון, מים או תרופות", אמרה. בזמן זה הייתה א-שריף עדה למותם של ארבעה חולים מבוגרים.
כוחות ישראליים פינו בתי חולים בכפייה והעמידו חולים, עובדים של שירותי בריאות ועקורים בסכנה חמורה. הם הורו למאושפזים לעזוב בתי חולים ללא סיוע – לרבות אנשים ששכבו על אלונקות או ישבו בכיסאות גלגלים. רק לעיתים נדירות הם אִפשרו העברות למתקני בריאות אחרים, שלעיתים גם הם לא יכלו לספק טיפול. לאחר שכוחות ישראליים פינו כמה בניינים של בתי חולים הם העלו אותם באש או הרסו אותם, שלא כחוק.
חיילים ישראלים ביצעו הפרות של המשפט הבינלאומי נגד חולים, נגד עובדים של שירותי בריאות ונגד עקורים ששהו בבתי החולים. הם ירו באזרחים למוות, פתחו באש על עובדים של שירותי בריאות והתעללו באנשים שהיו במשמורתם.
ארגון Human Rights Watch דיווח בעבר על תקיפות ישראליות לא חוקיות על בתי חולים ועל אמבולנסים, וכן על מעצר שרירותי ועינויים של עובדים של שירותי בריאות. נכון לספטמבר 2024, רק ארבעה מתוך 36 בתי החולים של רצועת עזה לא ניזוקו או נהרסו בידי כוחות ישראליים, כך דיווח ארגון הבריאות העולמי (WHO). הדבר מעמיד את בריאות האוכלוסייה בסכנה חמורה בטווח הקצר ובטווח הארוך.
מאז התקיפות בהובלת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר 2023, רשויות ישראליות יצרו בכוונה תחילה תנאי חיים שנועדו להסב נזק קשה וקטלני לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, ובכלל זה מניעה מכוונת של מזון, מים ואובייקטים אחרים הנחוצים להישרדות, כגון תרופות. מעשים אלה עולים כדי הפשע נגד האנושות של הכחדה ומעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם.
מאז 2 במארס 2025 ממשלת ישראל חוסמת שוב הכנסה של כל סיוע לרצועת עזה, לרבות דלק, תוך הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ב-18 במארס פתח הצבא הישראלי בגל חדש של תקיפות אוויריות וירי ארטילרי ברחבי רצועת עזה והרג למעלה מ-400 איש, לפי משרד הבריאות של רצועת עזה.
"השתלטותו של הצבא הישראלי על בתי החולים של רצועת עזה הפכה אתרי החלמה והבראה למרכזי מוות והתעללות", אמר ואן אסוולד. "יש למצות את הדין עם האחראים להפרותאיומות אלה של המשפט הבינלאומי, לרבות בכירים ישראלים".
סטנדרטים משפטיים והשתלטות של כוחות ישראליים על בתי חולים
המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע שאין לתקוף במכוון בתי חולים וצוותים של בתי חולים. על צדדים לסכסוך לכבד בתי חולים בכל עת, להגן עליהם ולנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה בחולים, באנשי צוות ובמתקנים במהלך מעשי האיבה.
בתי חולים מוגנים מפני תקיפה אלא אם כן משתמשים בהם כדי לבצע מעשים המזיקים לאויב, ורק לאחר שאזהרה נאותה נענתה בהתעלמות. מעשים המזיקים לאויב עשויים לכלול מתן מחסה ללוחמים כשירים, למחסני נשק ותחמושת או למפקדות צבאיות. אבל נוכחות של לוחמים פצועים או חולים ושל הנשק הקל שלהם אין בה כדי להפוך בתי חולים למטרות לתקיפה.
כוח צבאי רשאי להיכנס לבית חולים לזמן מה בשל צורך צבאי, לרבות חקירה ומעצר של לוחמים פצועים או חולים, או כדי לוודא שהמתקן אינו משמש למטרות צבאיות. אסור שבדיקה כזו תתערב בטיפול הרפואי בחולים, ויש להביא בחשבון את ההשפעה ההומניטרית האפשרית שלה. אסור לאנשי צבא להישאר במתקן מעבר לזמן הנדרש.
כוח שהשתלט על בית חולים חייב לאפשר באופן פעיל העברה של אספקה וציוד רפואיים, ואסור לו למנוע מבית החולים משאבים חיוניים אחרים, כגון חשמל או מים.
השתלטות על בית חולים עשויה לפגוע בתפקוד המתקן ובטיפול בפצועים ובחולים, וכן להפוך את בית החולים למטרה צבאית – דבר שעלול לסכן את המאושפזים ואת אנשי הצוות. אסור לצדדים להתערב בעבודת בית החולים. אסור להורות למאושפזים ולאנשי צוות לפַנות בית חולים אלא כמוצא אחרון. אסור להרוס מתקנים או ציוד רפואי בכוונה תחילה; אם הדבר נעשה באופן לא חוקי או ללא צורך של ממש, זהו פשע מלחמה.
על פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, בעת שהכוחות הישראליים שלטו בפועל על בתי חולים הם גם היו מחויבים לכבד, להגן ולקיים את הזכות לבריאות ברמה הגבוהה ביותר שניתן להשיג. נציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR) קבעה שהפרת הזכות לבריאות במהלך סכסוך מזוין עשויה לכלול הרס של מערכת הבריאות; תקיפה ישירה של מאושפזים, של אנשי צוות ושל מתקנים ואמצעי תעבורה רפואיים; מניעת גישה לשירותי בריאות; הגבלת גישה לשירותי בריאות כצעד ענישה; ואיום על גורמים מגדירי בריאות או הגבלת הגישה אליהם.
המרכז הרפואי א-שיפאא
נובמבר 2023
צו הפינוי הכללי שהוציאה ישראל לתושבי צפון רצועת עזה ב-13 באוקטובר 2023 כלל את המרכז הרפואי א-שיפאא, אבל נכון לתחילת נובמבר 2023, כ-50,000 עקורים מצאו מחסה בא-שיפאא, על פי נציבות האו"ם לזכויות האדם. תמונות וסרטונים שצולמו בתוך המתחם ואומתו בידי ארגון Human Rights Watch הראו עשרות אוהלים ומאות אנשים בחצר בית החולים, לרבות משפחות, חובשים המטפלים בחולים וצוותי חירום. יום ולילה, אזרחים וצוותי חירום הביאו מאות פצועים והרוגים לבית החולים.
לאחר התקיפות ב-7 באוקטובר ניתקה ישראל את כל אספקת החשמל לרצועת עזה וחסמה הכנסת דלק לתוכה, וכתוצאה מכך, הדלק עבור הגנרטורים הראשיים בא-שיפאא אזל ב-21 באוקטובר. גנרטור קטן ששימש את היחידה לטיפול נמרץ נותר ללא דלק ב-11 בנובמבר, ולא ניתן היה למלא אותו מחדש. ד"ר ח'אלד אבו סמרה, בן 30, אמר לארגון Human Rights Watch שנכח בעת שאנשי צוות נאלצו לנתק חולה ממכונת הנשמה, בהיעדר חשמל. "לא היו מים או מזון", אמר.
הצבא הישראלי הודיע ב-8 בנובמבר כי "הזמן אוזל" לפינוי אזרחים מצפון רצועת עזה בנתיב העובר לאורך כביש סלאח א-דין. הצבא אמר שהוא השאיר את הכביש "פתוח" לכמה שעות בכל פעם, אבל לא היה נתיב מנוסה מבית החולים שבטיחותו מוּכחת. חמישה ימים קודם לכן פגעה תקיפה אווירית ישראלית באמבולנס, במרחק של מטרים ספורים מהכניסה העמוסה של בית החולים, וגרמה להרג או לפציעה של 21 אנשים, לפחות, בהם חמישה ילדים. זו הייתה אחת מכמה תקיפות על אמבולנסים שפינו חולים מא-שיפאא.
בנתונים של מערכת המידע על שריפות לניהול משאבים (FIRMS) של נאס"א מ-6 ו-9 בנובמבר, המבוססים על תצפיות לוויינים, נראות שריפות לאורך דרך עומר אל-מוח'תאר, הכביש המחבר בין א-שיפאא לבין נתיב הפינוי הראשי, כביש סלאח א-דין. בתמונות לוויין שצולמו ב-7 בנובמבר נראים כלי רכב משוריינים ישראליים על הכביש המחבר.
רידאנה זוח'רא, בת 25, אמרה שעזבה את א-שיפאא עם ילדיה, עם אחיה ועם בת דודתה כאשר כוחות ישראליים הורו לאנשים להתפנות. אף על פי שנשאו דגלים לבנים, טנק ירה על הקבוצה וגרם לפציעה קשה של בִּתה ר'זאל בת החמש; בשל הפציעה היה צורך לקטוע את רגלה של ר'זאל.
עד 12 בנובמבר כיתרו כוחות ישראליים את המרכז הרפואי א-שיפאא וחסמו את הגישה אליו. באותו זמן היו בבית החולים כ-600 מאושפזים, כולל פגים וחולים המטופלים בדיאליזה. אנשי מִנהלה בבית החולים אמרו כי בימים שבין 11 ל-17 בנובמבר מתו 40 חולים בא-שיפאא, בעיקר בשל הפסקות חשמל; מקרי מוות נוספים דווחו בין 17 ל-24 בנובמבר.
כוחות ישראליים פשטו על בית החולים והשתלטו עליו ב-15 בנובמבר. שאהד אל-קוטייטי, בת 23, הועברה לא-שיפאא לאחר שפריט תחמושת פגע ב-11 באוקטובר בבניין הדירות שהתגוררה בו בעיר עזה והרג את בעלה ואת חמותה, וקרוב משפחה נוסף. אל-קוטייטי נפצעה קשה והיה צורך לכרות את רגלה השמאלית. היא הייתה בחודש השביעי להריונה; ב-13 בנובמבר היא ילדה תינוקת בלידה שקטה.
ב-15 בנובמבר החלימה אל-קוטייטי מפציעתה בקומה הרביעית של בניין מחלקת היולדות, שהיה "מלא חולות". היא אמרה שחיילים ישראלים הטילו "רימון הלם ורימון עשן דרך החלונות ואילצו אנשים לרדת למטה". אביה ואחיה נשאו אותה בכיסא גלגלים.
הצבא הישראלי תִחקר חולים ואנשי צוות והורה להם לעזוב את א-שיפאא ב-17 בנובמבר. לדברי ד"ר אבו סמרה, בבית החולים נשארו כ-150 חולים שלא יכלו לעזוב, ובהם חולים הנמצאים בתרדמת, קטועי שתי גפיים ופגים, ואיתם עשרה אחים ושבעה רופאים.
ב-18 בנובמבר הורו כוחות ישראליים ל-2,500 העקורים שעדיין מצאו מחסה במרכז הרפואי לעזוב, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA). הכוחות אִפשרו למשלחת הערכה מטעם האו"ם להיכנס למשך שעה אחת, וזו דיווחה שהמסדרונות "מלאים פסולת רפואית ומוצקה". לדברי ד"ר אבו סמרה, מפקד צבאי התיר לצוות בית החולים לקבור חולים שמתו מאז 11 בנובמבר. לאחר שאנשי הצוות קברו כ-50 גופות, כוחות ישראליים פינו מהמקום 70 גופות נוספות.
גופי תקשורת וסוכנויות או"ם דיווחו כי בין 11 ל-19 בנובמבר מתו חמישה פגים בבית החולים ו-31 פונו, כולם חולים מאוד. כוחות ישראליים אִפשרו למאושפזים ולאנשי צוות נוספים להתפנות ב-22 בנובמבר, אבל 250 מהם נשארו. אנשי הצוות ביקשו 50 אמבולנסים כדי להתפנות, אולם ב-23 בנובמבר התירו הכוחות הישראליים להכניס 14 אמבולנסים ושני מיניבוסים, אמר ד"ר אבו סמרה. לפחות עשרה חולים שהיו מחוברים למכונות דיאליזה "סירבו לעזוב", לדבריו. "אין לי מושג מה קרה להם". רופאה סיפרה לתקשורת שאישה במחלקת יולדות מתה לאחר שפונתה לבית חולים אחר, שלא הייתה בו יחידה לטיפול נמרץ.
מארס 2024
בית החולים א-שיפאא חזר לספק שירותים מוגבלים בינואר 2024. באמצע מארס, כשבמרכז הרפואי היו כ-7,000 חולים, מטפלים, אנשי צוות ועקורים, פתחו כוחות ישראליים בהפגזה מסיבית בסמוך לו. ב-18 במארס הם פשטו על המתחם "בהפתעה", לדברי דובר צבא ישראלי, מפני "שמחבלי חמאס בכירים" "השתמשו בבית החולים כדי לפקד ממנו על תקיפות".
ב-17 במארס אמרו כוחות ישראליים ש"חולים ואנשי צוות רפואי אינם חייבים להתפנות", אולם ב-18 במארס הם הורו "לכל מי ... שבבית החולים א-שיפאא" "להתפנות מיד". רשת CNN דיווחה שעדים ובכירים פלסטינים אמרו שכאשר הכוחות הישראליים נסוגו, ב-1 באפריל, היו בשטח בית החולים בניינים הרוסים, וגופות היו פזורות בו. ארגון הבריאות העולמי (WHO) אמר שלפחות 21 חולים מתו וכי בית החולים נהרס ברובו.
ד"ר בדר ב', בן 28, שביקש לדבר בעילום שם למען ביטחונו, אמר שהחשמל בבית החולים נותק ב-18 במארס, בסביבות השעה 2:00. כוחות ישראליים שידרו הודעה לפיה אסור לאיש לעזוב, ולדבריו, הם ירו בארבעה עובדים של שירותי הבריאות ופצעו אותם ליד הכניסה. רופא סיפר לרשת BBC ששני חולים שהיו מחוברים למכשירים תומכי חיים מתו בשל ניתוק אספקת החשמל.
לדברי ד"ר ב', כוחות ישראליים השתלטו על המתחם עם "רכבים צבאיים, צלפים, קוואדקופטרים [כטב"מים], חיילים, הכול". כוחות ישראליים הורו ל-72 העובדים של שירותי הבריאות שנותרו בבית החולים להעביר כ-180 חולים מהקומות השלישית והרביעית של היחידה לטיפול נמרץ בבניין לניתוחים מיוחדים לקומת הקרקע, והזהירו שהם "יתחילו לירות על הקומות האלה" בתוך שעתיים. ד"ר ב' אמר שהם החלו "לירות בעודנו מפַנים את הקבוצה האחרונה, שלושה [חולים] על קביים והשאר בכיסאות גלגלים". אחר כך העבירו אנשי הצוות את החולים לבניין הקבלה של בית החולים.
אחד החולים, עבדאללה אל-חאג', בן 33, עובד סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), שרגליו נקטעו באופן טראומטי בתקיפה אווירית ישראלית, אמר שלאחר שאחים נשאו אותו מהיחידה לטיפול נמרץ לבניין הקבלה החלו כוחות ישראליים, לרבות טנקים, להפגיז את היחידה לטיפול נמרץ "ללא הפסקה".
חולים הוחזקו ללא מזון, מים ותרופות, וחולים פצועים אנושות שכבו על הרצפה, כך דיווח ארגון הבריאות העולמי ב-22 במארס. ד"ר ב' אמר שתשעה חולים מתו בבניין הקבלה בתוך כמה ימים, רובם קשישים וחולה אלצהיימר שנורה בראשו. רופא אחר אמר לתקשורת שכ-16 חולים מתו בבניין הקבלה.
אל-חאג' אמר שחייל ישראלי הכריח אדם שרגלו שבורה, לאחר ניתוח, לקום ולהתפשט בבניין הקבלה, למרות כאביו, ואיים לירות בו. הוא אמר שאחרי שחייל הורה לאדם אחר לצאת החוצה "שמענו יריות, והם החזירו אותו כגופה". חיילים סירבו לבקשות לקבור את ההרוגים, אמר אל-חאג'. ד"ר ח'ליל סכיכ סיפר ברשת חברתית שכאשר חזר מחקירה כשידיו כבולות וזרועותיו מונפות כלפי מעלה חייל ירה בו וקטע את בוהן יד ימינו.
ד"ר ב' אמר שחיילים ישראלים "סרקו" אותו, הכריחו אותו לכרוע בקור במשך שעות, אילצו אותו ללבוש סרבל הגנה לבן, אזקו את ידיו, כיסו את עיניו וחקרו אותו. שני חיילים אמרו לו שוב ושוב "יא הומו", והוא שמע אדם לידו "צועק מכאב כאשר חייל בועט בו". ד"ר ב' סיפר שכאשר נקרא לחקירה קצין הסיר ממנו את כיסוי העיניים, "והדבר הראשון שעשה היה לסטור לי בפרצוף".
מפקד ישראלי סיפר לאמצעי תקשורת שהצבא יצר "בקרהמאוד סדורה על הפרדה בין בית חולים לבין המחבלים" בא-שיפאא, באמצעות "כריזה, חציצה" ואמצעים נוספים. כוחות ישראליים חִייבו אנשי צוות וחולים לענוד צמידים מקודדים לפי צבעים.
הן ד"ר אבו סמרה והן ד"ר ב' אמרו שכוחות ישראליים השתמשו בהם כב"מגינים אנושיים" כדי לפתוח או לפרוץ דלתות וכדי להיכנס לחדרים ולבדוק אם הם ריקים.
בסביבות 24 במארס הורו כוחות ישראליים לעובדים של שירותי הבריאות להעביר חולים לבניין האמיר נאיף לאונקולוגיה, סיפר אל-חאג'. כ-20 חולים היו מסוגלים ללכת, אבל 150 לא היו מסוגלים לכך, לדבריו, ובכל זאת כוחות ישראליים ירו גז מדמיע והטילו רימוני עשן לתוך הבניין. הוא אמר שכאשר בניין הקבלה התרוקן, טנקים ישראליים הפגיזו אותו. בתמונות לוויין מ-25 במארס נראה עשן מיתמר מתוך מתחם בית החולים.
"שלושה או ארבעה חולים מתו בכל יום" בבניין נאיף, לדברי אל-חאג', ובהם זוג נשוי מבוגר. ד"ר ב' אמר ש-11 חולים מתו ביומיים הראשונים שם, לרבות אישה שנתקפה הלם, חולי לב, קשישים ונערה בת 14 חולת סוכרת, שהייתה לבדה.
חיילים ישראלים "לא אִפשרו להכניס מזון, מים [או] סיוע", אמר אל-חאג'. הפצעים שלו עצמו רחשו תולעים. ד"ר ב' אמר שכוחות ישראליים מנעו ממנו להביא אספקה לחולים ממקומות אחרים בבית החולים וסירבו לאשר למשלחות של ארגון הבריאות העולמי לבקר בבית החולים.
לדברי ד"ר ב', בסביבות 26 במארס הקימו כוחות ישראליים "מרפאה" בבניין משאבי אנוש ובה מים ומזון, וכעבור יומיים – חשמל, אך "ללא משככי כאבים, ללא אנטיביוטיקה, ללא נוזלי עירוי" או אפילו חיתולים. תחילה נשלחו לשם שישה עובדים של שירותי הבריאות ו-25 חולים. עד 31 במארס כבר היו למעלה מ-100 חולים, "בתנאי תברואה קשים ביותר וללא מים" ומזון, על פי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. אחר כך העלו כוחות ישראליים את בניין נאיף באש, אמרו אל-חאג' וד"ר ב'.
התקשורת דיווחה כי לאחר מכן חשפו פלסטינים קברי אחים בשטח בית החולים, שכמה מהם נחפרו בשנת 2023, ובהם נמצאו גם חולים עם קתטר.
טענות ישראליות בדבר שימוש צבאי בבתי חולים בידי ארגונים פלסטיניים חמושים
בנובמבר 2023 אמר הצבא הישראלי כי ארגונים פלסטיניים חמושים השתמשו במתקנים של א-שיפאא כמפקדה ופרסם תמונות של כלי נשק, סרטון ממצלמת אבטחה שבו נראים גברים חמושים ושני בני ערובה ישראלים נכנסים לבית החולים ב-7 באוקטובר, וסרטון וידיאו של מערכת מנהרות מתחת לבית החולים. הצבא אמר לאחר מכן שהוא סבור שהחמושים לא השתמשו במנהרות אלא בבנייני בית החולים.
במארס 2024 פרסם הצבא הישראלי תמונות המציגות, לדבריו, נשק מוסתר, וכן סרטון של לוחמים פלסטינים בתוך בית החולים, שעל פי דיווח של רשת Sky News מראה לחימה מחוץ למתחם. הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הכחישו שלחמו בתוך בית החולים אבל ציינו שתקפו מחוץ לבית החולים כוחות ישראליים בעת שהללו נסוגו, ב-31 במארס.
בכירי צבא ישראלים טענו חליפות כי הרגו בין "כ-40" או "כמה עשרות" לוחמים פלסטינים ל"170 ... בתוך או סביב" בית החולים, ועצרו 600 "מחבלים", לרבות כאלה שנטען שהם בכירי חמאס והג'יהאד האסלאמי. התקשורת דיווחה על עד ראייה שאמר שחמאס והג'יהאד האסלאמי החזיקו בבית החולים שני משרדים עבור הארגונים האזרחיים שלהם, וכי כשהפשיטה החלה נכחו במקום עשרות עובדים שאינם אנשי צבא, לרבות עובדים של המשטרה ושל ההגנה האזרחית, שהגיעו כדי לקבל את משכורותיהם.
איש מהחולים או מאנשי הצוות הרפואי ששוחחו עם ארגון Human Rights Watch לא אמר שראה לוחמים פלסטינים בתוך מתחם בית החולים במהלך פעולותיו של הצבא הישראלי. הדבר עולה בקנה אחד עם ראיונות דומים שפורסמו בתקשורת הבינלאומית.
בית החולים כמאל עדוואן
דצמבר 2023
כוחות ישראליים כיתרו את בית החולים כמאל עדוואן ב-11 בדצמבר ופשטו עליו ב-12 בדצמבר; 65 חולים, בהם 18 ילדים, ו-3,000 עקורים נותרו "לכודים ... תוך מחסור חמור במים, במזון ובחשמל", כך דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. עד 17 בדצמבר מתו לפחות שמונה חולים, בהם ילד בן תשע, לדברי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. הצבא הורה לחולים האחרונים לעזוב את בית החולים ב-27 בדצמבר.
אנסאם א-שריף, בת 20, מצאה מחסה בביתה במחנה הפליטים ג'באליא בצפון רצועת עזה ב-19 בנובמבר 2023, כאשר פריטי תחמושת רבים פגעו בבניין שלה. א-שריף אמרה שבמהלך התקיפה היא נפצעה ונכוותה, ורגלה נקטעה; עשרה קרובי משפחה שהיו איתה נפצעו, ארבעה אנשיםבבניין שלה נהרגו, ועוד 39 אנשים נהרגו בשלושה בניינים סמוכים. היא פונתה לבית החולים אל-עוודה, אבל לאחר שבתקיפה על בית החולים ב-21 בנובמבר נהרגו שלושה רופאים וחולים נפצעו, היא הועברה לבית החולים כמאל עדוואן.
רשת CNN ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווחו שב-11 בדצמבר פגע פגז של טנק במחלקת היולדות של בית החולים כמאל עדוואן, הרג שתי נשים ופצע אחרות. במהלך ההשתלטות של כוחות ישראליים על בית החולים הם סרקו את כל הגברים מגיל 16 ומעלה, עצרו עשרות עובדים של שירותי הבריאות והורו לחולים ולאנשי הצוות לעבור לבניין אחר, כך דיווחה רשת CNN.
משרד הבריאות של רצועת עזה דיווח ב-14 בדצמבר שכוחות ישראליים פינו 2,500 עקורים, ושני חולים שהיו מאושפזים בחדר המיון מתו.
רשת CNN ציטטה את מנהל מחלקת הילדים בבית החולים, שאמר שב-15 בדצמבר הוציאו דחפורים צבאיים ישראליים גופות שנקברו בשטח בית החולים ומחצו אותן. תמונות לוויין שצולמו ב-15 בדצמבר מראות את שטח בית החולים הרוס ועליו סימנים של דחפור, הרס, וכן סימנים שלא נראו בתמונה שצולמה ב-14 בדצמבר. רשת CNN גם דיווחה ששני רופאים ובן של רופא נורו ונפצעו, וכי רופא אחר אמר שחיילים ירו עליו בעת שניסה להגיע לאדם פצוע; הפצוע מת לאחר מכן.
הצבא הישראלי אמר שהוא סיים את פעילותו באזור ב-16 בדצמבר. ב-27 בדצמבר פשטו כוחות ישראליים שוב על בית החולים כמאל עדוואן והעלו באש מעבדה, יחידה כירורגית וכמה מחלקות, וגרמו להן נזק רב, לפי דיווח של ארגון הבריאות העולמי. כוחות ישראליים הורו לאנשי הצוות להעביר את כל החולים שנשארו ושלחו חלק מהם לבית החולים האינדונזי, שלא תִפקד באותו הזמן.
הצבא הישראלי אמר שבית החולים כמאל עדוואן שימש למטרות צבאיות, לרבות החזקה של חייל ישראלי, ושהוא מצא נשק, "ציוד טכני, ומסמכי מודיעין של חמאס". נציבות האו"ם לזכויות האדם דיווחה שהצבא עצר מאות אנשים בעת שפשט על בית החולים. הצבא הישראלי פרסם תצלומים של גברים ללא חולצות, ניצבים בשורה, נושאים רובים מעל לראשיהם, וטען שהם "פעילי טרור". אנשי צוות בית החולים אמרו שהנשק היה שייך למאבטחי בית החולים – דבר המותר על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי – וכי הוא נמסר לכוחות הישראליים כאשר הם הורו לעשות זאת. "בכלל לא היו חמושים בבית החולים", אמרה א-שריף, ובזמן ששהתה בבית החולים לא הייתה בו כל לחימה.
המרכז הרפואי נאסר
פברואר 2024
כוחות ישראליים כיתרו את בית החולים נאסר בח'אן יונס ב-21 בינואר 2024, בעת ש-850 חולים אושפזו בו ועד 10,000 עקורים מצאו בו מחסה, ופשטו עליו ב-15 בפברואר. עד שהכוחות נסוגו, ב-22 בפברואר, נגרם לבית החולים נזק קשה מאוד וצוותים רפואיים קברו 13 חולים שמתו, מהם בשל מחסור בחשמל ובחמצן, לדברי משרד הבריאות של רצועת עזה.
ארגון רופאים ללא גבולות (MSF) דיווח שב-21 בינואר הורו כוחות ישראליים לאנשים לעזוב את בית החולים, אבל רבים חזרו בתוך זמן קצר ואמרו שאנשים נפצעים ונהרגים ברחוב. ב-23 בינואר פרסם הצבא הישראלי צווי עקירה לאזורים שכללו את בית החולים נאסר ושני בתי חולים אחרים אבל מנעו גישת אמבולנסים אליהם, ואנשים לא יכלו לעזוב "בלי לסכן את חייהם", על פי ארגון רופאים ללא גבולות. ב-26 בינואר אמר הצבא הישראלי כי "אין חובה לפַנות" את בית החולים אבל שאנשים יוכלו לעשות זאת.
ארגון רופאים ללא גבולות ורשת BBC דיווחו על ירי בבית החולים, שגרם להרג של אח בתוך חדר הניתוח ב-8 בפברואר ולהרג ולפציעה של אחרים. רשת BBC אימתה סרטונים המראים ירי ושלוש גופות בחצר בית החולים.
הצבא הישראלי דחה בקשה של ארגון הבריאות העולמי לבקר בבית החולים ב-10 בפברואר. דעאא ד', שביקשה לדבר בעילום שם למען ביטחונה, אמרה שבנה מוחמד, בן 20, חולה כליות, אושפז באותו זמן בבית החולים נאסר וכי לא היו שם מזון טרי, מים נקיים או תרופות לטיפול בלחץ הדם הגבוה שמוחמד סובל ממנו. שני ילדיה הצעירים, שמצאו מחסה באוהל בחצר בית החולים, לא הצליחו לישון משום שפחדו. מוחמד אמר שבקושי יכול ללכת וכי איבד כמעט מחצית ממשקל גופו בשל הקאות ושלשולים. לדבריו, המים היו מזוהמים, ובגלל מחלותיו הכרוניות הוא לא הצליח לעכל את המזון המשומר.
ב-13 בפברואר ראתה דעאא את ג'מאל אבו אל-עולא, בן 25, שמצא מחסה בבית החולים, לבוש חליפת מגן לבנה נגד חומרים מסוכנים וידיו כבולות. רשת NBCוכלי תקשורת נוספים דיווחו שכוחות ישראליים עצרו והיכו אותו; הם הורו לו להזהיר את בית החולים ולהודיע שיש לפנותו, ואיימו להרוג אותו ואחרים אם לא יחזור. דעאא אמרה שאל-עולא מסר את האזהרה ועזב את בית החולים, אבל בתוך זמן קצר הוא הוחזר "ונורה, כשמזרקה של דם פורצת ממנו". עדים סיפרו לרשתות חדשות ותקשורת שכוחות ישראליים ירו בו והרגו אותו בסמוך לכניסה של בית החולים.
ב-15 בפברואר, בשעות הבוקר המוקדמות, פשטו כוחות ישראליים על בית החולים והורו לכולם לעזוב משום שהם "עומדים להרוס את הבניין כולו", אמרה דעאא. כוחות ישראליים השתמשו בדחפור כדי להרוס חלק מהמתחם ופגז ארטילריה פגע בבית החולים, אמר מוחמד. ארגון רופאים ללא גבולות דיווח שבתקיפה נהרג אדם אחד ושמונה נפצעו במחלקה האורתופדית. הצבא הודה כי "פגז תועה" פגע בבית החולים.
תמונות לוויין שצולמו ב-16 בפברואר מראות שחלקים ממתחם בית החולים שוטחו; בתמונות ניתן לראות עקבות של דחפור.
דעאא אמרה שראתה מספר גדול של גופות על הקרקע, מאחורי היחידה לטיפול במחלות כליה, וזכרה ריח "בלתי נסבל". "ראינו חתולים וכלבים אוכלים גופות", היא אמרה. "פעם כלבה הביאה יד של בן אדם לגורים שלה".
ב-18 בפברואר חדל בית החולים נאסר לתפקד. ב-19 וב-20 בפברואר פינו אמבולנסים 53 חולים, אבל 100 חולים ו-15 רופאים נשארו בו, לצד "הגופות הנרקבות של שמונה חולים ביחידה לטיפול נמרץ שמתו מחוסר חמצן", כך דיווח המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם.
צווי הפינוי של ישראל הפרידו את מוחמד ממשפחתו. כוחות ישראליים סרקו אותו והורו לו לעזוב את בית החולים ברגל.
שבעה בני ערובה ישראלים שארגונים פלסטיניים חמושים שחררו בהפסקת האש של נובמבר 2023 אמרו שהם הוחזקו בבית החולים נאסר, ברוב המקרים למשך כמה ימים. הצבא הישראלי אמר לפני הפשיטה שייתכן שגופות של בני ערובה ישראלים יימצאו בבית החולים נאסר, אך בבית החולים לא נמצאו גופות כאלה. לאחר מכן הוא אמר שכוחות שחיפשו גופות של בני ערובה פתחו קברי אחים שפלסטינים חפרו בבית החולים. נציבות זכויות האדם של האו"ם דיווחה באפריל 2024 שפלסטינים גילו 283 גופות "שנקברו ... וכוסו בפסולת" בבית החולים נאסר, כנראה בידי כוחות ישראליים – ובהן, על פי הטענה, גופות "שידיהן כבולות ... והן מופשטות מבגדיהן".
עובדים של שירותי בריאות בינלאומיים ומקומיים שהיו בבית החולים אמרו שלמיטב ידיעתם לא היו שם לוחמים. בעלה של דעאא, זאיד, אמר שארגונים פלסטיניים חמושים נלחמו באותו זמן בח'אן יונס "אבל לא ב[בית החולים] נאסר ... לא ראינו [לוחמי] התנגדות".
ב-22 בפברואר נסוג הצבא הישראלי והותיר את בית החולים נאסר פגוע קשות ולא מתפקד; במאי 2024 התחדשה בו פעילות מוגבלת.
