ארגון Human Rights Watch אמר היום כי בחודשים ספטמבר ונובמבר 2024 לא נקט חיזבאללה את אמצעי הזהירות הנדרשים להגנה על אזרחים. חיזבאללה תקף אזורים מיושבים בצפון ישראל בלי לפרסם אזהרות "יעילות" לאזרחים.
ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר סדרה של פשעי מלחמה לכאורה והתקפות בלתי חוקיות לכאורה שביצע הצבא הישראלי בלבנון. לפי הדיווחים, מאז הסכם הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024 נהרגו בהתקפות הישראליות בלבנון לפחות 59 איש.
"התקפות קטלניות ובלתי חוקיות של הצבא הישראלי בלבנון אינן מספקות לחיזבאללה אישור להעמיד אזרחים בסכנה על ידי שיגור רקטות לצפון ישראל", אמר אדם קוגל, סגן מנהל מחלקת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch. "חקירה בינלאומית בנוגע למידת הציות לחוקי המלחמה של ישראל ושל חיזבאללה היא צעד הכרחי לקראת הבטחת האחריותיות באשר לפשעים שהתבצעו לכאורה".
לפי נתונים שפרסם הצבא הישראלי ב-6 באוקטובר 2024, בין 7 באוקטובר 2023 ל-2 באוקטובר 2024 היו כ-12,400 שיגורים מלבנון לכיוון ישראל. לפי הדיווחים, הרקטות שנורו מלבנון הרגו לפחות 30 אזרחים. במתקפה על העיירה מג'דל שמס שברמת הגולן הכבושה ב-27 ביולי 2024 נהרגו 12 ילדים. ישראל טענה שהייתה זו מתקפת רקטות של חיזבאללה, אולם חיזבאללה הכחיש את אחריותו. על פי נתוני משרד הבריאות הלבנוני, בתקיפות ישראליות על לבנון באותה התקופה נהרגו יותר מ-4,000 בני אדם.
נראה שמאמצע ספטמבר ועד 27 בנובמבר 2024 העמיק חיזבאללה את מתקפות הרקטות שלו אל צפון ישראל, כיוון אל מעבר ל"תחום הפינוי" שלאורך אזור הגבול, וכמה מהרקטות פגעו באזורים מיושבים. הצהרות חיזבאללה הבהירו שההתקפות כוונו, בין היתר, ליישובים דלתון, כפר ורדים וקריית שמונה, בלי לציין מטרה צבאית כלשהי. בכמה מהיישובים האלה, כמו קריית שמונה, יש מתקנים צבאיים.
ב-26 באוקטובר 2024 פרסמה הזרוע הצבאית של חיזבאללה בטלגרם אזהרת פינוי שבה נקראו תושבי היישובים האלה ו-22 יישובים נוספים בצפון ישראל להתפנות מיד. חיזבאללה טען שהיישובים האלה שימשו "שטחי כינוס" של כוחות צבא האויב התוקפים את לבנון [ועל כן] הם מטרות צבאיות לגיטימיות למתקפות האוויריות ולשיגור הרקטות של ההתנגדות האסלאמית".
אולם על פי החוק הבינלאומי אזהרות שאינן מאפשרות לאזרחים די זמן לעבור לאזור בטוח יותר אינן יכולות להיחשב "יעילות". גם אזהרות רחבות היקף שאינן קשורות להתקפה קרובה כלשהי אינן יכולות להיחשב "יעילות" ועלולות אף לזרוע פחד.
על פי נתונים שאסף ארגון Human Rights Watch מדיווחים בתקשורת, בין סוף ספטמבר לנובמבר 2024 נהרגו בעקבות שיגורים של חיזבאללה לפחות 15 אזרחים ונפצעו עשרות. חלק מהאזורים שבהם נהרגו האזרחים לא נכללו באזהרת הפינוי של חיזבאללה ב-26 באוקטובר.
החקלאי משה ויינשטיין תיאר כיצד מצא את גופת בנו, עומר, ואת גופותיהם של ארבעה פועלים תאילנדים במטע תפוחים ליד מטולה, לאחר מתקפה של חיזבאללה ב-31 באוקטובר. "הגעתי וראיתי את הדבר הנורא ביותר שאפשר לראות", סיפר ויינשטיין לסוכנות רויטרס. "לא חשבתי שיש סיכוי של אחוז אחד שמישהו מאיתנו ייפגע, אבל בפועל, עומר שילם את המחיר."
עד אוקטובר 2023 העריכו רבים מחוקרי הצבא והביטחון על סמך נתונים גלויים, כי מערך הטילים והרקטות של חיזבאללה מורכב בעיקרו ממספר רב של רקטות קרקע-קרקע בלתי מונחות. בשנים האחרונות טען חיזבאללה שיש לו היכולת לצייד רקטות בלתי מונחות במערכות הנחיה, ובאוקטובר 2024 פרסם הארגון תצלומים של רקטות התומכים בטענה זו. ואולם, אין נתונים מספריים מהימנים או עצמאיים בנוגע למספר הכולל של רקטות שאולי הותקנו עליהן מערכות הנחיה. ארגוןHuman Rights Watch לא הצליח למצוא מידע מספק כדי לאשר שנעשה שימוש בארטילריה רקטית מונחית במתקפות שבהן נהרגו אזרחים בצפון ישראל בין ספטמבר לנובמבר 2024.
רקטות בלתי מונחות אינן ניתנות לשיגור מדויק המכוון למטרה יחידה; ולכן הן נורות בדרך כלל בצרורות. חיזבאללה אינו יכול לכוון את הרקטות הבלתי מונחות שלו בדיוק מספיק כדי לפגוע בבניין או במוצב מסוים, אך הוא יכול לכוונן לעבר עיירה, או אפילו שכונה, במידה מסוימת של דיוק.
מתקפות שאינן מבחינות בין מטרות צבאיות לבין אזרחים או אובייקטים אזרחיים מפרות את חוקי המלחמה. ארגון Human Rights Watch פנה לחיזבאללה ב-29 בינואר 2025 בבקשה לקבל מידע על תקיפותיו בצפון ישראל ועל הצעדים שננקטו כדי למזער פגיעה באזרחים, אך לא זכה למענה.
התקפות חיזבאללה עצרו את חיי היום-יום בחלק ניכר מצפון ישראל, שיתקו את הפעילות הכלכלית ושיבשו את שגרת החינוך של כ-16,000 תלמידים. ב-16 באוקטובר 2023 הורה הצבא הישראלי לתושביהם של 28 יישובים כפריים המרוחקים עד כשני קילומטרים מהגבול עם לבנון להתפנות. בהמשך הרחיבה ממשלת ישראל את תחולת הצו, ובעקבות זאת נעקרו מבתיהם יותר מ-60,000 אזרחים.
לדברי ראש מחוז הצפון במשרד החינוך של ישראל, 16,000 תלמידים פונו מצפון ישראל ויותר מ-90 בתי ספר באזור ניזוקו מירי רקטות או מפעילות צבאית אחרת. שני תלמידים מקצרין אמרו ל"טיימס אוף ישראל" שיותר משנה הם למדו "בקרוואנים, ובכל פעם שהייתה אזעקה התבקשנו ללכת למקום פתוח כי לא הייתה הגנה".
על פי דיווחים בתקשורת, בכמה יישובי גבול ישראליים נגרם נזק כבד לתשתיות. לפי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית Agence France-Presse, יותר מ-60 אחוזים מהמבנים במטולה נהרסו, וסוכנות הידיעות AP דיווחה כי שלושה רבעים מהמבנים בקיבוץ מנרה ניזוקו במהלך המלחמה. ה"טיימס אוף ישראל" דיווח כי 110 מתוך 155 מבנים בקיבוץ ניזוקו, לרבות קווי חשמל, ביוב וגז.
"אין לנו למה לחזור", אמרה גלית, תושבת מטולה שפונתה מביתה, ל"זמן ישראל". "הבית שלי נפגע כמה פעמים", סיפרה לכתב "טיימס אוף ישראל" תושבת מנרה, הגר ארליך. "הנזק שנגרם בקיבוץ לא ייאמן".
ארגון Human Rights Watch כבר תיעד סדרה של פשעי מלחמה והתקפות בלתי חוקיות לכאורה של הצבא הישראלי, לרבות תקיפות מכוונות לכאורה של עיתונאים, כוחות שמירת שלום, צוותים רפואיים ואובייקטים אזרחיים שונים. הצבא הישראלי גם עשה שימוש בלתי חוקי באבזרים ממולכדים, וכן שימוש נרחב ובלתי חוקי בזרחן לבן, בין השאר מעל אזורי מגורים מיושבים. בין אוקטובר 2023 לינואר 2025 נהרגו בלבנון יותר מ-4,000 בני אדם – ובהם יותר מ-316 ילדים, 240 עובדי בריאות והצלה ו-790 נשים.
לדברי המשרד לבריאות הציבור של לבנון, לפחות 17,371 בני אדם נפגעו בתקיפות בלבנון – ובהם 558 בני אדם שנהרגו ב-23 בספטמבר 2024 – יום אחד שבו תקפה ישראל יותר מ-1,000 תקיפות ברחבי לבנון. בשבועות שלאחר מכן נעקרו מבתיהם יותר ממיליון בני אדם, נהרסו אלפי בניינים ובתים, וכפרי גבול שלמים הוחרבו עד היסוד. אף שמרבית העקורים מדרום לבנון חזרו לאחר שהסכם הפסקת אש נכנס לתוקף, כמעט 100,000 בני אדם נותרו עקורים.
על האו"ם – בתמיכתן של מדינות החברות בו – להקים בדחיפות ועדת חקירה בינלאומית לבירור מעשי האיבה שנעשו בעת האחרונה בלבנון ובצפון ישראל, ולהבטיח שאנשיה יצאו מיד לאסוף מידע ולהסיק מסקנות בנוגע להפרות המשפט הבינלאומי, ויחוו דעתם באשר לאחריותם של גורמים שונים. על האו"ם ועל מדינות החברות בו להבטיח אחריותיות ותיעוד של הפרות דין של כל הצדדים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המכונה גם חוקי המלחמה, מחייב צדדים בסכסוך לנקוט משנה זהירות במהלך פעולות צבאיות כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית ו"לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים" כדי להימנע או למזער אובדן מקרי של חיי אזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים. בין אמצעי הזהירות האלה נמנים הדרישות לעשות ככל האפשר כדי להבטיח שמושאי תקיפה הם מטרות צבאיות ולא אזרחים או אובייקטים אזרחיים; להזהיר "אזהרה מוקדמת אפקטיבית" מפני תקיפות כאשר הנסיבות מאפשרות זאת; ולהימנע מתקיפה אם יש בה כדי להפר את דרישת המידתיות או לפגוע בה.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את כל הצדדים להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים ולתקוף מטרות צבאיות בלבד. יחידים המבצעים הפרות חמורות של חוקי המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר, בכוונה או בפזיזות – עשויים לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה.
על ישראל ולבנון לאשרר את ההצהרה בדבר ההגנה על אזרחים מפני ההשלכות ההומניטריות של השימוש בחומרי נפץ באזורים מיושבים משנת 2022. השימוש בחומרי נפץ בעלי השפעות רחבות היקף באזורים מיושבים – לרבות חומרים הנורים במקבצים גדולים, או ב"מטחים" – מעמיד אזרחים ואובייקטים אזרחיים בסיכון חמור ויש להימנע ממנו.
"כל עוד תרבות החסינות [מעונש] בעינה עומדת, התקווה שמעגל ההפרות יסתיים קטנה", אמר קוגל. "מדינות צריכות להבטיח שהאחראים להפרת החוק הבינלאומי וחוקי המלחמה ייחקרו".
