(ניו יורק, 26 במרץ 2026) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שההתפשטות הגיאוגרפית, מהירות ההסלמה וההתעלמות הגלויה של כל הצדדים מנורמות בינלאומיות, כחודש לאחר פרוץ הסכסוך במזרח התיכון, מעמידות במבחן מכריע את הסדר המשפטי הבינלאומי שנוצר כדי להגן על אזרחים במהלך סכסוכים מזוינים.
הצהרות של בכירים בארצות הברית, בישראל ובאיראן מעידות על נכונות להפר הגנות יסודיות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, חושפות זלזול בוטה בחיי אזרחים וברכושם ומאותתות על כך שהאנשים בשלטון אינם רואים את עצמם כפופים לחוק. על כל מנהיגי העולם לצאת בדחיפות להגנת הכללים השומרים על אזרחים באשר הם, לגנות בחריפות הפרות של כללים אלה ולדרוש מהאחראים להפרתם מתן דין וחשבון.
"ככל שהסכסוך במזרח התיכון מתפשט ומחריף, כך גם הרטוריקה המסוכנת של מנהיגים מכל הצדדים, לרבות איומים גלויים בביצוע פשעי מלחמה, מתפשטת ומחריפה", אמר פיליפ בולופיון, מנכ"ל ארגון Human Rights Watch. "שילוב נפיץ זה, הנשען על הכישלון רב השנים של מנהיגי העולם בתביעת דין וחשבון מהאחראים להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי, מאיים על הסדר המבוסס על כללים והחותר זה זמן רב להגנה על אזרחים".
מאז שארצות הברית וישראל פתחו במתקפתן על איראן ב-28 בפברואר 2026, וככל שאיראן הגיבה וישראל החריפה את תקיפותיה בלבנון, היו כל הצדדים לסכסוך אחראים להפרות חמורות של דיני המלחמה, לרבות מעשים העלולים לעלות כדי פשעי מלחמה. ההצהרות הפומביות המתלהמות של בכירים כללו איומים גלויים בהרג אזרחים ובהרס תשתיות אזרחיות חיוניות, רמיזות לכך שהפרות חוק שמבצע צד אחד מצדיקות הפרות חוק שמבצע הצד האחר, וזלזול במשפט הבינלאומי ובהוראות הפתיחה באש.
בחודש האחרון בלבד פרסמו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושר ההגנה פיט הגסת' הצהרות פומביות רבות המביעות זלזול במשפט ההומניטרי הבינלאומי, הקרוי גם דיני המלחמה.
הגסת' הצהיר ב-13 במרץ כי "אין רחמים" על "אויבינו" באיראן. הצהרה על כך שאין רחמים – הסירוב לשמור על חיי לוחמי האויב על ידי קבלת כניעתם – היא פשע מלחמה.
ב-21 במרץ הזהיר הנשיא טראמפ בפוסט ברשת חברתית, הכתוב בחלקו באותיות גדולות, כי אם איראן לא "תפתח לגמרי, ללא איום, את מְצר הורמוז, בתוך 48 שעות", ארצות הברית "תפגע בתחנות הכוח השונות שלה ותשמיד אותן, החל בגדוֹלה שבהן". לאחר מכן השעה טראמפ את איומו אך לא ביטל אותו.
דיני המלחמה מגינים על תשתיות אזרחיות ועל אובייקטים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית מפני תקיפה. תשתיות ואובייקטים אלה עשויים להיות תחנות כוח, מתקני גז ונפט ומתקני התפלה. תקיפת מתקנים אלה עשויה לעלות כדי פשע מלחמה. גם אם תשתיות כאלה משמשות בחלקן למטרות צבאיות, תקיפתן תהיה בסבירות גבוהה בלתי מידתית ולכן לא חוקית.
תשובת איראן להצהרת טראמפ מצביעה על נכונותה לבצע הפרות דומות. אבראהים זולפקארי, דובר המפקדה המרכזית של הצבא האיראני, ח'אתם אל-אנביא, הגיב לפוסט של טראמפ בהצהרה שאם תשתית הדלק והאנרגיה של איראן תותקף, "אזי תבוצע פגיעה נרחבת בכל תחנות הכוח, תשתיות האנרגיה ומערכות טכנולוגיית המידע של המשטר הציוני באזור... כל תשתית כזאת שיש לה בעלי מניות אמריקאים תושמד לחלוטין... כל תחנות הכוח במדינות האזור שיש בהן בסיסים אמריקאיים יהיו מטרות לגיטימיות".
בכירים איראניים גם טענו שחברות, בנקים וספינות מסחריות של מדינה – כל אלה הם מטרות צבאיות. טענה זו מפֵֵרה את ההנחה בדיני המלחמה, לפיה כל אלה הם אובייקטים אזרחיים מוגנים.
רשויות איראניות גם איימו לבצע הפרות נוספות של זכויות אדם נגד אוכלוסייתן-הן, כפי שעשו שוב ושוב, בין היתר בינואר, כאשר כוחות ביטחון טבחו במפגינים ובעוברי אורח ברחבי המדינה.
אחמד-רזא רדאן, מפקד משטרת איראן, אמר לטלוויזיה הממלכתית בתוכנית ששודרה ב-10 במרץ שאם אנשים יֵצאו לרחובות "בהתאם לרצון האויב, לא נראה בהם מפגינים או משהו אחר; נראה בהם אויבים ונעשה להם מה שאנחנו עושים לאויבים... כל האנשים שלנו כבר מוכנים עם אצבעותיהם על ההדק כדי להגן על המהפכה שלהם, לגבות את העם ואת המדינה". למחרת פרסם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית הצהרה המזהירה שכל הפגנה תיענה "בתגובה קשה [אף] יותר מזו של 8 בינואר".
נושאי משרות ואנשי צבא ישראלים בכירים פרסמו גם הם לא מעט הצהרות בעייתיות, לרבות איומים בביצוע תקיפות לא חוקיות באיראן ובלבנון. דובר הצבא הישראלי בערבית פרסם ב-3 במרץ הודעה ברשת X הקוראת לנציגי ממשלת איראן לעזוב את לבנון לפני שיהיו למטרות.
תקיפות המכוונות נגד מנהיגים פוליטיים או בכירי שלטון אסורות, אלא אם כן המנהיג חבר בכוחות המזוינים או שהוא אזרח המשתתף ישירות במעשי איבה. בתקיפת אזרח בכוונה תחילה יש משום הפרה של דיני המלחמה, והיא עולה כדי פשע מלחמה.
הצהרות של בכירים ישראלים בנוגע ללבנון מצביעות אף הן על כוונה לעקור תושבים בכפייה, להרוס בתי אזרחים ולבצע תקיפות העשויות לפגוע באזרחים. כל המעשים האלה הם בגדר הפרות של דיני המלחמה.
במהלך סכסוך מזוין, אזהרות מעין אלה, איומים בביצוע פשעים חמורים ורטוריקה מסוכנת אחרת מובילים לפעולה צבאית המפֵרה את דיני המלחמה ויש לה השלכות קשות על אזרחים ברחבי האזור.
ההפרות החמורות של דיני המלחמה שבוצעו בחודש הראשון לסכסוך כוללות:
- תקיפה של ארצות הברית על בית ספר יסודי במינאב בדרום איראן שבה נהרגו עשרות אזרחים, בהם ילדים רבים;
- שימוש של ישראל בזרחן לבן מעל בתים ותקיפת מוסדות פיננסיים בלבנון;
- תקיפות איראניות על בתי מלון, בנייני מגורים, מרכזים פיננסיים ושדות תעופה במפרץ;
- תקיפות איראניות על ספינות מסחריות במְצר הורמוז;
- תקיפות ישראליות ואיראניות על תשתיות נפט וגז; וכן
- שימוש של איראן בתחמושת מצרר בתקיפות נגד ישראל – שימוש שחל עליו איסור בינלאומי.
התקיפות על ספינות מסחריות במְצר הורמוז ועל מתקני נפט וגז טבעי באיראן ובמדינות המפרץ, וכן האיום בתקיפות כאלה, אף תרמו ככל הנראה לעלייה חדה במחיר האנרגיה בכל רחבי העולם, והם עשויים להוביל גם לעליית מחירים של מזון, של חומרי דישון החיוניים לחקלאות ושל תחבורה בעולם כולו, וכן לנזק סביבתי חמור.
כל אלה עשויים לגרום לאסון כלכלי ולחוסר ביטחון תזונתי בקרב אזרחים באיראן וברחבי המפרץ, וכן בקרב אנשים פגיעים מבחינה כלכלית ברחבי העולם. להערכת תוכנית המזון העולמית, כמעט 45 מיליון אנשים נוספים עשויים להידרדר למצב של חוסר ביטחון תזונתי חמור, או גרוע מכך, אם הסכסוך יימשך עד אמצע השנה ואם מחירי הנפט יישארו מעל 100 דולר לחבית.
המחיר שהסכסוך גבה עד כה מאזרחים והיקף המעשים שיש בהם משום הפרת זכויות, ואולי אף פשע מלחמה, אינם ידועים, במידת-מה בשל צנזורה שמטילות הממשלות המעורבות בסכסוך. באיראן, הממשלה חסמה לחלוטין את האינטרנט, בניגוד לחוק, ועצרה מאות אנשים בגין קשר לכאורה עם גופי תקשורת מחוץ לאיראן, צילום אתרי תקיפה ושליחת סרטונים מסוג זה לתקשורת.
בארצות הברית תקפו טראמפ והגסת' את התקשורת בשל הדרך שהיא מכסה את הנושא האיראני, ויושב-ראש רשות התקשורת הפדרלית, ברנדן קאר, האשים גופי תקשורת בפרסום "חדשות כוזבות" ואיים לשלול מהם רישיונות שידור.
בכירים ישראלים אסרו על שידור חי של תמונות של קו הרקיע של ערים, אסרו לדווח על המיקום המדויק של פגיעת טילים או רקטות ועצרו עיתונאים שנטען שהפרו הגבלות אלה.
מדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, לרבות בחריין, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות, עצרו גם הן אנשים שהעלו לכאורה תמונות וסרטונים של תקיפות לרשתות החברתיות.
בלבנון, הארגון החמוש חיזבאללה, המגובה בידי איראן, אסר "באיסור חמור" לצלם סרטונים ברבעים הדרומיים של ביירות.
לנוכח התעלמות זו מהמשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולנוכח הפוטנציאל להשלכות מרחיקות לכת של סכסוך זה על אזרחים ברחבי העולם, על מנהיגי העולם – בהם מנהיגים של בעלות בריתן של ארצות הברית, ישראל ואיראן – להעלות על נס את הכורח לכבד את זכויות האדם הבינלאומיות ואת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לגנות בחריפות הפרות חוק, לעמוד על מתן דין וחשבון ולהבטיח שמדינותיהם אינן שותפות להפרות חמורות מצד הצדדים הנלחמים.
סעיף 1 המשותף לאמנוֹת ג'נבה משנת 1949 קובע שעל מדינות "לכבד" את האמנות האלה "ולהבטיח את כיבודן בכל הנסיבות". חובה זו חלה על הצדדים לסכסוך במזרח התיכון – עליהן לכבד את האמנות ולהבטיח שהן יכובדו על ידי כוחותיהם המזוינים בכל עת, ואחת היא איך הצדדים האחרים מתנהלים.
הפרשנות הסמכותית של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לאמנות ג'נבה קובעת כי כדי "להבטיח את כיבודן", על המדינות החברות לאמנות "לנקוט צעדים מעשיים" במטרה לשים קץ להפרות של האמנות ו"להחזיר צד לסכסוך הנוהג כך לגישה של כבוד לאמנות, בעיקר באמצעות שימוש בהשפעתן על צד זה". הדבר כולל את החובה "למנוע הפרות כאשר ניתן לצפות סיכון לכך שהן יבוצעו". המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי קובע גם הוא שעל מדינות להפעיל את השפעתן, במידת האפשר, במטרה לשים קץ להפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
הסכסוך הנוכחי במזרח התיכון מתחולל בהקשר של התמשכותם של פשעי מלחמה, של פשעים נגד האנושות ושל מעשים הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם ברצועת עזה – המבוצעים בידי ישראל עם תמיכה חזקה של ארצות הברית מאז 7 באוקטובר 2023 – ופשעים נגד האנושות שאיראן מבצעת נגד אוכלוסייתה-היא. הפטור מעונש על פשעים אלה וכישלונן של מדינות לאכוף בעקביות את המשפט ההומניטרי הבינלאומי במקומות אחרים, לרבות בסודאן ובאוקראינה, תרמו להתעלמות המסוכנת מהחוקים שנועדו להגן על אזרחים במלחמה המתחוללת היום.
"לדבריהם של מנהיגים יש חשיבות מיוחדת בשעת מלחמה", אמר בולופיון. "רטוריקה המלגלגת על דיני המלחמה או מזלזלת בהם מחלישה אותם במידה מסוכנת וניתן לראותה כמעודדת ביצוע הפרות חמורות הפוגעות בהכרח באזרחים. מתברר והולך שעל ממשלות אחרות להשמיע את קולן בדחיפות ולדרוש הגנה רבה יותר על אזרחים".
אמירות מדאיגות נוספות של בכירים אמריקאים, שכמה מהן מאיימות בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כוללות:
- ב-2 במרץ אמר הגסת' שארצות הברית נלחמת באיראן "ללא הוראות פתיחה באש מטומטמות", אמירה המשקפת דברים שאמר במהלך שנת 2025 על הוראות פתיחה באש "מכבידות" ו"מעיקות" ועל "חוקיות פושרת", וכן דברים שאמר בשנת 2024, לפיהם על ארצות הברית "להילחם לפי החוקים שלה-עצמה" ולא "לפי חוקים שנכתבו בידי גברים מכובדים... לפני 80 שנה".
- ב-9 במרץ אמר טראמפ שחיל הים של ארצות הברית הטביע ספינת קרב של איראן מול חופי סרי-לנקה כי "יותר כיף" להטביע ספינות מאשר ללכוד אותן.
- ב-9 במרץ טראמפ גם אמר שארצות הברית יכולה לתקוף "כך שאיראן למעשה לא תוכל להיבנות שוב כאומה אי פעם – מוות, אש וזעם יומטרו עליהם".
- ב-13 במרץ הצהיר טראמפ שארצות הברית "הרסה" את האי ח'ארג, אי קטן החיוני לתשתית ייצוא הנפט של איראן, אך היא עשויה לתקוף "עוד כמה פעמים, סתם בשביל הכיף".
- ב-13 במרץ טראמפ גם אמר שארצות הברית "בחרה עד כה לא לעשות זאת", אולם היא יכולה לתקוף "תחנות כוח שמפיקות חשמל, שיוצרות את המים... אנחנו יכולים לעשות דברים שיהיו כל כך קשים שהם לעולם לא יוכלו להשתקם שוב כאומה".
אמירות מדאיגות נוספות של בכירים איראנים, שחלקן מאיימות בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כוללות:
- דובר מטעם המפקדה המרכזית של הצבא האיראני, ח'אתם אל-אנביא, אמר ב-8 במרץ כי "כל נקודה המשמשת כמקור לתוקפנות נגד איראן היא מטרה לגיטימית".
- ב-14 במרץ הצהיר גוף תקשורת הקשור למשמרות המהפכה האסלאמית של איראן כי "חברות אמריקאיות יהיו מטרות לגיטימיות לכוחות המזוינים של איראן", ומנה כמה חברות אמריקאיות לייעוץ ניהולי ולהשקעות.
- ב-14 במרץ פרסם גם דובר של משמרות המהפכה הודעה לפיה "התקיפה על סניפי בנקים אמריקאיים בוצעה בתגובה לתקיפת האויב על שני בנקים איראניים. אם האויב יחזור על מעשיו, כל סניפי הבנקים האמריקאיים באזור יהיו מטרות לגיטימיות שלנו".
- ב-16 במרץ הצהיר בריגדיר-גנרל עלי מוחמד נאיני, דובר משמרות המהפכה האסלאמית, שלפי דיווחים נהרג בהתקפה של ישראל ב-20 במרץ, כי כוחות איראניים תקפו את כל כלי השיט בבעלותן של ישויות אמריקאיות או ישראליות, ללא קשר לדגלים שהן מניפות.
אמירות מדאיגות נוספות של בכירים ישראלים, שחלקן מאיימות בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כוללות:
- שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר ב-16 במרץ כי "מאות אלפי תושבי דרום לבנון השיעים... לא יחזרו לבתיהם דרומית למרחב הליטני עד שלא יובטח שלומם של תושבי הצפון".
- בסרטון שהעלה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בחשבון X שלו ב-17 במרץ מתבדחים נתניהו ושגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי ומדברים על "כרטיסיית ניקוב" המציינת אנשים שהישראלים תוקפים באיראן. נתניהו אומר: "אנחנו מחסלים אותם", והאקבי אומר: "אני אוהב את זה".
- ב-22 במרץ איים כ"ץ "להכות את איראן כל כך חזק שהיא תחזור עשרות שנים לאחור" ולהנהיג מדיניות של הרס בתים בכפרים ברחבי הגבול הדרומי של לבנון, כדוגמת אלה שהונהגו ברצועת עזה.
- דובר הצבא הישראלי בערבית פרסם שוב ושוב ברשת X צווים המיועדים לתושבי לבנון והמציינים כי הצבא הישראלי "לא יהסס לתקוף כל מי שנמצא סמוך לפעילי חיזבאללה, למתקניו או לאמצעי הלחימה שלו" ברבעים הדרומיים של ביירות.
