לאחר למעלה מחודש של מצור בלתי-חוקי של ממשלת ישראל על הרצועה, שכלל קיצוץ קטסטרופלי באספקת המים, הדלק והחשמל, כמו גם משלוחים מוגבלים מאוד של מזון, מים ואספקה רפואית, המחסור במים נקיים מעורר בקרב מומחים לבריאות הציבור דאגה עמוקה להתפרצות קרובה של מחלות זיהומיות, לרבות מחלות הנישאות במים כמו כולרה וטיפוס.
ב-11 בנובמבר אמר ראש סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א): "כל ילדה וילד שפגשתי במקלט של אונר"א [ברצועה] ביקשו ממני לחם ומים".
לאחר ה-7 באוקטובר סגרה ממשלת ישראל את הזרם בצינורות המספקים מים לרצועה. מאז היא חידשה את הזרמת המים לאזורים מסוימים בדרום הרצועה וכמות מסוימת של מים הוכנסה לרצועה דרך מצרים, אך אספקת זו אינה מגיעה לכל התושבים ורחוקה מלענות על צרכי האוכלוסייה. עקב כך, נאלצים רבים להסתמך על אספקת המים המקומית על אף שלפי האו"ם, למעלה מ-96 אחוז ממי התהום ברצועה אינם "ראויים לשתייה". באמצע חודש אוקטובר הושבתו מתקנים לטיפול בשפכים ולהתפלת מים עקב המחסור בדלק ובחשמל ומאז, לדברי רשות המים הפלסטינית, לא ניתן להפעיל את רובם.
המחסור במים והשימוש במים מזוהמים מאז תחילת המצור פגעו קשות בגישה לשירותי בריאות, גרמו לאנשים לחלות, הובילו להתפרצות מחלות, ויצרו משבר בתחום בריאות הציבור.
שירותי בריאות אינם יכולים לפעול ללא מים נקיים. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי "עקב פגיעה במערכות מים ותברואה והידלדלות המלאי של חומרי הניקוי, בלתי-אפשרי כמעט לנקוט צעדים בסיסיים למניעת זיהומים והתפשטותם" במתקני בריאות, וצריכת מים מזוהמים העלתה משמעותית את הסיכון לזיהומים חיידקיים כמו שלשול. יותר ממחצית המקרים של זיהומים כאלה דווחו בקרב ילדים מתחת לגיל חמש. ב-14 בנובמבר שוחח ארגון Human Rights Watch עם רופא בבית החולים אל-אקצא שדיווח כי חלה עלייה חדה במקרי ההתייבשות. הרופא הוסיף כי "ישנם אינספור מקרים של דלקות במערכת העיכול".
קרן האו״ם לילדים (יוניסף), הביעה גם היא דאגה כי "מניין ההרוגים יגדל באופן אקספוננציאלי [...] אם ילדים ימשיכו לשתות מים שאינם ראויים לשתייה וייוותרו בלי גישה לתרופות כשיחלו".
על ממשלת ישראל להפסיק לאלתר את המצור המוחלט שלה על רצועת עזה, שהוא בגדר ענישה קולקטיבית ופשע מלחמה, לחדש את אספקת המים והחשמל לרצועה ולאפשר להכניס אליה מזון, סיוע רפואי ודלק הנחוצים נואשות, לרבות דרך מעבר כרם שלום שבשליטתה.
