(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי החלטת ממשלת ישראל לאסור על העברת דלק לרצועה עלולה להוביל בקרוב מאוד לניתוק מוחלט של התקשורת עם הרצועה ובתוכה, אלא אם כן ייעשה דבר ובדחיפות. ניתוק זה יחריף את הסכנה הנשקפת לחיי האוכלוסייה ברצועה. על ישראל לאפשר את העברתו של הדלק, הנחוץ נואשות ברצועה, ולהימנע מהשבתה או מהרס מכוונים של מערכות תקשורת שתגרום לפגיעה בלתי-מידתית באזרחים.
הפלסטינים ברצועה סובלים כבר למעלה מחודש משיבושים מתמשכים של התקשורת בטלפון ובאינטרנט עקב תקיפות אוויריות בלתי-פוסקות של ישראל. פעולות הרשויות הישראליות כוללות פגיעה בתשתיות תקשורת מרכזיות, ניתוקי חשמל, איסור על הכנסת דלק וככל הנראה גם השבתות מכוונות באמצעים טכניים.
לדברי דבורה בראון, חוקרת טכנולוגיה בכירה ב-Human Rights Watch, "ניתוק או הגבלה מכוונים וגורפים של הגישה לאינטרנט מפירים זכויות שונות ובמהלך משברים עלולות להיות להם תוצאות קטלניות [...] ניתוקים ממושכים ומוחלטים של תקשורת, כמו אלו שהתמודדו עימם תושבי הרצועה, עלולים לשמש להסתרת מעשי זוועה ולהוביל למתן פטור מעונש בגינם אגב סיכון חיי אדם ופגיעה נוספת בפעילות ההומניטרית".
זמן קצר לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר 2023, הכריזו הרשויות הישראליות על "מצור מוחלט" על רצועת עזה, ניתקו את זרם החשמל והפסיקו אספקה של מוצרים חיוניים אחרים – מעשים העולים כדי ענישה קולקטיבית בלתי-חוקית, שהיא פשע מלחמה. מחסור בחשמל מעמיד אזרחים פלסטינים בסיכון חמור ותורם לניתוקי תקשורת. ב-11 באוקטובר, אזל הדלק בתחנת הכוח היחידה של רצועת עזה.
קבוצת פלטל, הכוללת את חברות התקשורת ג'וואל וחדארה, היא אחת מספקיות השירות הבודדות הפועלות עדיין ברצועה. בתשובה לפנייה מארגון Human Rights Watch, מסרה פלטל כי לנוכח המחסור הנוכחי בדלק, התקשורת צפויה להתנתק עד סוף השבוע, לאחר שיכלה הדלק שנותר בידיה ומעט הגנרטורים הפועלים עדיין, יושבתו.
השיבושים בשירותי התקשורת ברצועת עזה החלו כמעט מייד לאחר 7 באוקטובר. ב-8 באוקטובר הרסה ישראל את מגדל אל-ווטן בתקיפות אוויריות. במגדל שכנה לפחות חברת תקשורת אחת שדיווחה כי שירותיה הופסקו עקב החרבתו. ב-9 באוקטובר הרסה ישראל בתקיפות אוויריות משרד של פלטל, חברת התקשורת הפלסטינית המרכזית.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), ב-10 באוקטובר הותקפו אווירית כמה מתקני טלקומוניקציה, ושניים משלושת קווי התקשורת הסלולרית העיקריים נהרסו. בעקבות זאת נותרו תושבי הרצועה תלויים בקו אחד בלבד עבור חיבורי סלולר ואינטרנט, והדבר הוביל לשיבושים בשני התחומים.
החל ב-9 באוקטובר, הופחתה חדות תעבורת האינטרנט ברצועת עזה. נכון ל-23 באוקטובר, זיהה ארגון RIPE NCC, רשם האינטרנט האזורי, כי שמונה רשתות פלסטיניות חדלו לתקשר עם רשת האינטרנט הגלובלית. לפי דוח של ארגון Access Now מ-10 בנובמבר, נכון ל-31 באוקטובר, 15 מ-19 הספקים ברצועת עזה עמדו בפני השבתה מוחלטת של שירותי הסלולר והפס הרחב, וארבעת הנותרים התמודדו עם שיבושים ניכרים ברמות שונות.
ב-27 באוקטובר, עם ראשיתה של הפלישה הקרקעית של ישראל לרצועה, התקשורת האיטית והמקרטעת נותקה לחלוטין, והרצועה נותרה מנותקת לחלוטין למשך כ-34 שעות – הניתוק הארוך ביותר במהלך המשבר הנוכחי.
פלטל אישרה בפני ארגון Human Rights Watch כי "כשהשירות התחדש ללא התערבותנו, זה היה ברור למדי שהשיבושים הללו נבעו מפעולות מכוונות של הרשויות הישראליות, וזה קרה שוב פעמיים לאחר מכן". פלטל הסבירה כי מייד לאחר הניתוק המוחלט, היא ביקשה אישור תנועה כדי לוודא היכן נקטעו הסיבים שהובילו לדעתה לניתוק, אך בקשתה לא נענתה.
כמה כלי תקשורת ציטטו נושאי משרה אנונימיים בארה"ב שגרסו כי ישראל אחראית לניתוק, כמו גם לחידוש מסוים של התקשורת בעקבות לחץ של ממשלת ארה"ב.
נושאי משרה בישראל סירבו להגיב ישירות על שאלות מכלי התקשורת בנוגע לאחריותה של ישראל לניתוק. משרד התקשורת הישראלי דיווח ב-17 באוקטובר כי "מתקיימת בחינה והיערכות לקראת סגירת תקשורת סלולארית ואינטרנט לעזה". כשנשאל אם ישראל הפילה את שירותי התקשורת בתחילת המתקפה הקרקעית, אמר דובר צה"ל: "אנחנו עושים מה שנדרש כדי לדאוג לביטחון של כוחותינו וכל זמן שזה נדרש, באופן זמני או קבוע. ולא נגיד על כך שום דבר נוסף".
לאחר מכן נותקה ברצועת עזה התקשורת לחלוטין פעמיים נוספות, ב-1 בנובמבר למשך למעלה מ-8 שעות, וב-5 בנובמבר, למשך למעלה מ-15 שעות. פלטל ייחסה את שניהם לישראל ששיבשה את הגישה לכבלים המחברים את רצועת עזה לרשת האינטרנט הגלובלית. ניתוק מוחלט נוסף ב-29 באוקטובר, שהשפיע על צפון הרצועה, יוחס על ידי פלטל לכשל בגנרטור, בעקבות תקיפות אוויריות של ישראל.
ניתוקי תקשורת עלולים לשמש להסתרת מעשי זוועה. משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם קבע כי היעדר היכולת להשתמש באמצעים לתיעוד מהיר של הפרות של זכויות האדם ולדיווח מהיר עליהן עלול להוביל למעשי אלימות וזוועה נוספים. דווח האו"ם המיוחד לחופש הביטוי ציין כי ייתכנו השבתות תקשורת שנועדו לטייח הפרות של זכויות האדם. לפי מקור שחלק מידע על התקיפות הישראליות, ביומיים שלאחר השבתת התקשורת שהחלה ב-27 באוקטובר, מועד התחלת הפלישה הקרקעית של ישראל, היא הגבירה באופן ניכר את תקיפותיה האוויריות. שיבושים וניתוקים של תקשורת מונעים מארגונים אזרחיים, הומניטריים וארגוני חברה אזרחית לתעד את ההרג ולזהות את ההרוגים.
ניתוק התקשורת עלול לתרום גם למתן לפטור מעונש בגין הפרות של זכויות האדם. כאשר אי אפשר לתעד ולשתף ראיות חיוניות, נפגעת עבודה חשובה לקידום מתן דין וחשבון. המדיה החברתית הפכה לכלי חיוני לשיתוף ראיות מצולמות בווידיאו ובסטילס עבור עדים להפרות של זכויות האדם ולכלי חיוני לתיעודן עבור ארגונים לזכויות האדם ועיתונאים. עבודה זו כוללת העמדה לדין בגין פשעי מלחמה ופשעים בינלאומיים אחרים, לרבות בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
ניתוקי תקשורת אלה החמירו עוד יותר את המצב ההומניטרי הקשה מלכתחילה ושללו מאנשים גישה למידע אמין הנוגע לבטיחותם, לשירותי חירום רפואיים ולקשר עם בני משפחה וחברים ברצועה ומחוצה לה. לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, היעדר התקשורת "הביא לעצירה מוחלטת של אספקת הסיוע ההומניטרי, שנתקלה גם קודם לכן בקשיים, ושלל מאנשים מידע מציל חיים". האגודה הפלסטינית של הסהר האדום תיארה כיצד בהיעדר שירותי תקשורת, שיגרה אמבולנסים בהסתמך על קולות הפיצוצים או מיקומם.
בעת השבתה של האינטרנט במהלך סכסוך מזוין, יש להביא בחשבון את עקרונות היסוד של דיני המלחמה, לרבות כורח ומידתיות. עקרון המידתיות אוסר על פעולות שהפגיעה הצפויה מהן לאזרחים מופרזת ביחס ליתרון הצבאי הצפוי.
לפי משפט זכויות האדם הבינלאומי, מחובתן של ממשלות לוודא שההגבלות על האינטרנט מעוגנות בחוק והן תגובה הכרחית ומידתית לחשש ביטחוני ספציפי. לפי עקרונות אלה, אפילו במהלך עימות, אי אפשר לעולם להצדיק השבתה של חלק ניכר ממערכות התקשורת.
עשרות שנים של שליטה ודיכוי ישראליים הותירו את תשתית התקשורת ברצועה ריכוזית, מפוקחת וחשופה לשיבושים באמצעות נזק פיזי והתערבות טכנית מצד ישראל. ממשלת ישראל מגבילה מאוד את השירותים שחברות תקשורת רשאיות לספק ברצועה ואת דרכי ההתקשרות של רשתות פלסטיניות לשאר העולם.
היות שכל התעבורה הקווית חייבת לעבור דרך ישראל לפני ההתחברות לרשת העולמית, ממשלת ישראל יכולה לנתק את הרצועה מהרשת באמצעים טכניים. נוסף על כך, ספקי שירות רבים ברצועה מסתמכים על אותן רשתות פיזיות כדי לספק גישה, ולכן אפשר לשבש את כל רשת התקשורת בקלות באמצעות נזק פיזי.
בסבבים קודמים של מעשי איבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים, שובשה התקשורת קשות עקב ניתוק החשמל ונזקים פיזיים ונהרסו תשתיות התקשורת. נזקים אלה הובילו לעיכובים בפיתוח הרשת ולהעמקת הפער הדיגיטלי בין הרצועה לשאר העולם. הגבלות מתמשכות על יבוא פגעו גם הן ביכולתן של רשתות התקשורת ברצועה להתאושש מהחורבן ולהרחיב את שירותיהן.
חברת פלטל אמרה לארגון Human Rights Watch כי כל רכיבי התשתית שלה נפגעו וכי היא אינה יכולה לבצע תיקונים נרחבים או אפילו להעריך אילו תיקונים נדרשים היות שהתיקון מצריך מכשור, ציוד, חלקי חילוף, משאבי אנוש וחופש תנועה. לדברי החברה, "במהלך מלחמה הצוותים שלנו יכולים לנוע רק בזמן הפסקת אש ואם יובטח להם שיוכלו לנוע ללא פגע [...] במהלך המלחמה הנוכחית זה לא קרה למעט בהזדמנות אחת, כשהוקצבו לצוותים שלנו שעתיים לתיקן חתך בסיב מרכזי שמונה ימים לאחר שאירע".
לדברי ארגון Human Rights Watch, על איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי להקצות בוועידת תקשורת הרדיו העולמית הקרובה משאבים נוספים לשיקום תשתית התקשורת הפלסטינית. כמו כן עליו ליישם החלטות קודמות בנושא סיוע לפלסטין ותמיכה בה, לרבות סיוע בהקמת פורטלים בינלאומיים עצמאיים לרשת הפלסטינית, בהעברת מקשתת הרדיו הפלסטיני לניהול פלסטיני ובמודרניזציה של תשתית האינטרנט שלה.
לדברי בראון, "על ממשלת ישראל לאפשר הכנסת דלק לרצועה כדי להימנע מהעמקת ניתוקה של האוכלוסייה האזרחית ולהפסיק את הענשתה הקולקטיבית".
