(ביירות, 9 בספטמבר 2026) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שחיזבאללה שיגר בניגוד לחוק תחמושת מצרר, שחל איסור נרחב על השימוש בה, לתוך יישוב בצפון ישראל ב-4 במרץ 2026 ושוב ב-15 במרץ.
התקיפות, שלא גבו קורבנות אזרחיים, אירעו במהלך הסלמה חדה בסכסוך בין ישראל לחיזבאללה שהחלה ב-2 במרץ כחלק מהמלחמה הנרחבת יותר באזור, שבה מעורבות איראן וארצות הברית.
"השימוש בתחמושת מצרר אסור לחלוטין, בכל הנסיבות, והוא עלול לעלות כדי פשע מלחמה", אמר פטריק תומפסון, חוקר במחלקה לענייני משברים, סכסוכים ונשק בארגון Human Rights Watch. "לא רק שתחמושת כזו, במהותה, פוגעת ללא הבחנה, אלא שתחמושת-משנה שלא התפוצצה עלולה להרוג ולפצוע אזרחים זמן רב לאחר שוך מעשי האיבה".
תחמושת מצרר משוגרת באמצעות רקטות, טילים וקליעים, או מוטלת מכלי טיס. בדרך כלל היא מתפוצצת באוויר ומפזרת ללא הבחנה עשרות תחמושות-משנה נפיצות, או פצצונות, על פני שטח גדול. רבות מתחמושות-המשנה אינן מתפוצצות בפגיעה הראשונה, והן מותירות נפלים שעלולים להרוג ולפצוע, כמו מוקשים יבשתיים, במשך שנים ואף עשורים, אלא אם כן הם מפונים ומושמדים.
חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch שביקרו במטולה בחודש מאי אישרו שנעשה שימוש בתחמושת מצרר, ניתחו את אתרי הפגיעות וראיינו ארבעה עדים. חיזבאללה קיבל עליו אחריות ברשת חברתית לתקיפות טילים על מטולה ב-4 וב-15 במרץ, אבל בתגובה לפניית Human Rights Watch הכחיש הארגון שהשתמש בתחמושת מצרר ואף טען שאין ברשותו תחמושת כזו.
מאז החלה ההסלמה, וחרף הפסקות אש שנכנסו לתוקף ב-17 באפריל וב-20 ביוני, נהרגו בתקיפות ישראליות בלבנון לפחות 4,381 אנשים, לרבות 261 ילדים, 399 נשים ו-135 עובדי רפואה, על פי משרד הבריאות של לבנון. ישראל ממשיכה לפרסם צווים הקוראים לאזרחים לבנונים לעזוב את בתיהם, וכבר עקרה למעלה ממיליון אנשים – דבר שעשוי לעלות כדי פשע המלחמה של עקירה בכפייה.
שני אזרחים נהרגו בתקיפות רקטות של חיזבאללה בצפון ישראל בין מרץ ליוני, כך דיווח אתר התקשורת Times of Israel ב-30 ביוני. חיזבאללה גם שיגר רקטות לא מונְחות לתוך אזורים מאוכלסים בישראל, על פי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם. השימוש בנשק זה, שאינו יכול להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים, אינו חוקי, ויש בו משום סכנה ניתנת לחיזוי וארוכת טווח לאזרחים, תוך הפרת דיני המלחמה.
ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר את השימוש הנרחב של ישראל בתחמושת מצרר בדרום לבנון ואת השימוש של חיזבאללה בתחמושת זו בישראל. העיתון The Guardian דיווח שבשנת 2025 ישראל השתמשה שוב בתחמושת מצרר בלבנון.
התקיפה ב-4 במרץ פגעה ברחוב מגורים בחלק הדרומי של מטולה, ליד בית העלמין. חגי, בן 57, הגר בעיירה עם אשתו ושני ילדיהם, ואשר שמו המלא אינו מובא כאן לשם שמירה על ביטחונו, אמר לחוקרים שכאשר הוא ומשפחתו שמעו אזעקה בסביבות השעה 16:00, הם רצו למקלט שמחוץ לביתם. מייד לאחר שסגרו את הדלת שמעו התפוצצויות רבות מחוץ לה.
הם המתינו עשר דקות לפני שיצאו מהמקלט, בהתאם להנחיות הרשויות הישראליות, אבל חיילים שהיו בחוץ הורו להם להישאר בפנים עד למחרת משום שהם מפַנים מהמקום תחמושת-משנה.
תחמושת-משנה פגעה בשתי המכוניות של חגי, ללא כל אפשרות לתקן את הנזק שנגרם להן, ותחמושת-משנה נחתה על גג ביתו. 12 חלונות ניזוקו, ותחמושת-משנה קטעה שני צינורות מים. הוא חושש לביטחון ילדיו.
"הבן שלי משחק כאן כדורסל", אמר. "אם הכדור מתגלגל במורד לתוך הדשא, אני אומר לו לעזוב אותו. הם בדקו את כל האזור בחיפוש נפלים של פצצות, אבל מי יודע, אני לא יודע באיזו יסודיות הם יכולים לבדוק בין השיחים".
הוא אמר שהצבא ספר כ-50 מכתשים שנגרמו כתוצאה מפגיעות. כאשר הגיעו חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch למקום כבר נסלל הכביש מחדש, אבל הם זיהו שבעה מכתשים שנגרמו בשל פגיעות והעולים בקנה אחד עם פגיעות של תחמושת-משנה, לאור ממדיהם הקטנים-יחסית ודפוס פיזורם.
ארגון Human Rights Watch ניתח תמונות שעיתונאי צילם לפני שהכביש נסלל מחדש ובהן נראים מכתשים נוספים מחוץ לביתו של חגי. רסיסים של תחמושת-משנה פגעו גם בבית נוסף, במרחק כ-50 מטרים, וגרמו נזק לחלונות. בעלת הבית, שביקשה להישאר בעילום שם, אמרה שמחוץ לביתה היו הרבה תחמושות-משנה שלא התפוצצו.
ב-4 במרץ דיווח דובר של משטרת ישראל ממטולה שפצצת מצרר נפלה בצפון ישראל. לדיווח נִלווה תצלום של מה שנראה כתחמושת-משנה מסוג BRB1, שלא התפוצצה. תחמושת-משנה זו משוגרת מרקטה בקוטר 122 מ"מ, שעל פי דיווחים מכילה 45–56 תחמושות-משנה מסוג BRB1.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת את המקום שבו צולמה התמונה, אבל חוקרים לא מצאו באינטרנט גרסה שלה שפורסמה לפני 4 במרץ. דיווחי עדים על כ-50 פגיעות של תחמושת-משנה במטולה ב-4 במרץ עולים בקנה אחד עם מספר הפריטים שמערכת השיגור של BRB1 מכילה, על פי דיווחים, וכך גם המכתשים שבחן ארגון Human Rights Watch. תחמושת-משנה זו זוהתה בעבר בדרום לבנון בספטמבר 2024. הצהרה של הקואליציה למאבק בפצצות מצרר מאותו זמן העלתה את האפשרות שהתחמושת נורתה ממתקן אחסון שהותקף.
התקיפה ב-15 במרץ פגעה ליד שער הכניסה ליישוב. תושבת שגרה בקרבת מקום אמרה ששמעה פיצוצים רבים כמעט בעת ובעונה אחת. רשויות המקום הודיעו בקבוצת וואטסאפ לענייני ביטחון התושבים שנפלה פצצת מצרר. העֵדה סיפרה שהצבא אמר לתושבים לא לעזוב את בתיהם למשך 24 שעות, בזמן שהם מפַנים תחמושת שעלולה להתפוצץ.
בעת שאנשי ארגון Human Rights Watch ביקרו במקום כבר נסלל הכביש מחדש, אבל החוקרים מצאו מכתש שעלה בקנה אחד עם פגיעה של תחמושת-משנה. חוקרים איכנו סרטון וידיאו שפורסם בערוץ טלגרם ב-15 במרץ והראה כ-30 פיצוצים קטנים מסביב לשער הכניסה, העולים בקנה אחד עם תקיפה באמצעות תחמושת מצרר. החוקרים הצליחו לזהות את האזור כמקום שעדים דיווחו שראו בו את פגיעת תחמושת המצרר. לא היו דיווחים על נפגעים אזרחיים או על נזק קשה לתשתיות.
האמנה משנת 2008 בדבר תחמושת מצרר, ש-112 מדינות הן צד לה ו-12 מדינות נוספות חתמו עליה, אוסרת לחלוטין על השימוש בנשק זה ודורשת לפַנות נפלים מאזורים נגועים ולסייע לקורבנות. אף על פי שלבנון היא צד לאמנה, האמנה אינה מחייבת באופן רשמי את חיזבאללה, שהוא ארגון חמוש לא-מדינתי.
עם זאת, חיזבאללה מחויב למשפט ההומניטרי הבינלאומי, הידוע גם כדיני המלחמה. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך להקפיד תמיד להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית במהלך פעולות צבאיות ו"לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים" כדי למנוע או למַזער אובדן אגבי של חיי אזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי גם דורש מכל הצדדים להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים, ולכוון למטרות צבאיות בלבד. אנשים המבצעים הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – היינו, במכוון או בפזיזות – עלולים לעמוד לדין בשל פשעי מלחמה.
מאחר שתחמושת מצרר מפזרת תחמושת-משנה על פני שטח רחב, ותחמושת-משנה שלא התפוצצה מהווה סכנה זמן רב לאחר שוך מעשי האיבה, השימוש בתחמושת מצרר באזורים אזרחיים עולה כדי הפרה של עקרונות הזהירות וההבחנה. הצבת אוכלוסייה אזרחית כמטרה לתקיפות כאלה היא פשע מלחמה.
ישראל אינה צד לאמנה בדבר תחמושת מצרר. עליה להצטרף לאלתר לאמנה ולחדול מייצור, מהעברה או משימוש בתחמושת מצרר, וכן להתחייב לפַנות תחמושת מצרר שלא התפוצצה בכל האזורים שתחת שליטתה בפועל.
"השימוש בתחמושת מצרר באזורים אזרחיים הוא הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי", אמר תומפסון. "על חיזבאללה ועל כל הצדדים לסכסוך לציית לדיני המלחמה".
