- תקיפותיו של הצבא הישראלי בלבנון ב-22 באפריל 2026, שגרמו להריגתה של עיתונאית ולפציעתה הקשה של עיתונאית אחרת, כללו ככל הנראה תקיפות שכוונו אל אזרחים, והן עלולות לעלות כדי פשעי מלחמה.
- המשך הריגתם של עיתונאים בידי כוחות ישראליים מלמד על נכונות לבצע מעשי זוועה בעזות מצח ובלא כל חשש מפני התוצאות.
- על ממשלת לבנון להצטרף לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המכירה בסמכות השיפוט של בית הדין, לכל הפחות החל מ-7 באוקטובר 2023. על מדינות אחרות לדרוש דין וחשבון מהרשויות הישראליות ולהפעיל את השפעתן עליהן, כדי למנוע פשעים נוספים.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watchאמר היום שתקיפותיו של הצבא הישראלי ב-22 באפריל 2026 בלבנון, שבהן נהרגה עיתונאית ונפצעה קשה עיתונאית נוספת, כללו תקיפות מכוונות לכאורה על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים – מעשים העלולים לעלות כדי פשעי מלחמה.
התקיפות בעיירה אל-טירי בדרום לבנון גרמו להריגתה של אמאל ח'ליל, שדיווחה על מעשי העוינות בדרום לבנון עבור העיתון היומי הלבנוני "אל-אח'באר", ולפציעתה הקשה של זינב פרג', עיתונאית לבנונית עצמאית, שליוותה את ח'ליל כצלמת.
"הצבא הישראלי טוען שהוא אינו מכוון את תקיפותיו לעבר עיתונאים, אבל העובדות והראיות מלמדות על כך שהוא עושה זאת פעם אחר פעם. אמאל ח'ליל וזינב פרג' הן הקורבנות האחרונים בסדרה ארוכה של תקיפות כאלה", אמר רמזי קייס, חוקר לענייני לבנון בארגון Human Rights Watch. "ההרג המתמשך של עיתונאים בידי כוחות ישראליים מעיד על נכונות לבצע מעשי זוועה בעזות מצח ובלא כל חשש מפני התוצאות".
ראיות מתצלומים ומסרטונים שנבחנו בידי ארגון Human Rights Watch, תצהירים של עדי ראייה ובקשה להפוגה בלחימה שהגיש הצלב האדום הלבנוני לצבא הישראלי כדי לאפשר לו גישה לאתר לאחר התקיפה הראשונה מהשלוש שבוצעו במקום באותו היום – כל אלה מעידים על כך שהצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת שח'ליל ופרג' היו אזרחיות.
התקיפה הראשונה, בשעה 14:30 בערך, פגעה במכונית שנסעה לפני מכוניתן של ח'ליל ופרג' והרגה שני אנשים שהן הכירו ונסעו לפניהן – עלי באזי ומוחמד אל-חוראני. התקיפה אילצה את פרג' וח'ליל לנטוש את רכבן ולחפש מחסה בקרבת בניין סמוך. בשעה 15:00 העביר הכוח הזמני של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) לצבא הישראלי את בקשתו של הצלב האדום לאפשר לו גישה לאתר כדי לחלץ את העיתונאיות הלכודות.
התקיפה השנייה, בין 15:21 ל-15:42, פגעה במכוניתן של ח'ליל ופרג', במרחק כמה מטרים ממקום המסתור שלהן, גרמה לפציעתה של ח'ליל ואילצה אותה ואת פרג' להיכנס אל תוך הבניין. התקיפה השלישית, בסביבות השעה 16:25, גרמה לפיצוץ הבניין והחריבה אותו. רחפני קוואדקופטר ישראליים עקבו ככל הנראה אחר פרג' וח'ליל בזמן שהסתתרו ואחר כך, בזמן שהותקפו.
הצבא הישראלי אף מנע ככל הנראה את מאמצי החילוץ, בין היתר באמצעות הפעלת רימון הלם שנישא על גבי רחפן, וכך – לדברי עדי ראייה – אילץ פרמדיקים של הצלב האדום הלבנוני שניהלו את מאמצי החילוץ לסגת כבר בהתחלה, בטרם חילצו את ח'ליל או העניקו לה טיפול שאולי היה מציל את חייה.
גם האמבולנס נפגע, ככל הנראה מירי של נשק קל, כפי שעולה מהצהרות של עדי ראייה ומתצלומי הנזק שנגרם לו, שנבחנו בידי ארגון Human Rights Watch.
דו"ח של בית החולים הממשלתי תבנין, שאליו הובאה גופתה של אמאל לאחר שחולצה באותו הערב, ואשר נבחן בידי ארגון Human Rights Watch, קבע כי ח'ליל מתה בסביבות השעה 19:00 מדום לב. הדו"ח גם ציין שח'ליל סבלה מפציעת ראש שגרמה לדימום כבד. דו"ח בית החולים, לצד ציר הזמן ששחזר ארגון Human Rights Watch בהתבסס על ניתוח המקרה, מלמדים כי סביר מאוד שח'ליל עדיין הייתה בחיים כאשר כוחות ישראליים אילצו את צוות הצלב האדום לסגת מהמקום.
בהצהרות שפרסם הצבא הישראלי לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת אש, ב-17 באפריל, לרבות הצהרה מ-21 באפריל, הורה הצבא הישראלי לתושבים לא לחזור לעשרות עיירות וכפרים מדרום לקו צהוב שסומן סמוך לגבול, ובכללם לאל-טירי. אבל אזרחים הנמצאים באזורים שעליהם חלים צווי פינוי אינם מאבדים את מעמדם האזרחי או את ההגנה שמעניק להם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ואין לתקוף אותם בכוונה תחילה רק משום שהם נמצאים באזורים אלה.
ב-7 במאי שלח ארגון Human Rights Watch מכתב ליוניפי"ל – כוח האו"ם המופקד על שמירת השלום בלבנון – אך לא קיבל מענה. ב-17 ביוני שלח ארגון Human Rights Watch מכתב גם לצבא הישראלי, ובו ביקש מידע על התקיפות. ב-24 ביוני סיפק הצבא הישראלי תשובה קצרה, אולם לא השיב לשאלות המשך.
לדברי ארגון Human Rights Watch, בתגובה להפרות של דיני המלחמה בידי ישראל בלבנון וברחבי האזור, על בעלות בריתה של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות באיחוד האירופי, להשעות לאלתר את כל העברות הנשק והסיוע הצבאי לישראל ולהטיל סנקציות ממוקדות על בכירים ישראלים האחראים להפרות מתמשכות. האיחוד האירופי נדרש להשעות לאלתר את מרכיב הסחר בהסכם ההתאגדות שלו עם ישראל, כל עוד פשעי הזוועה של ישראל נמשכים.
נוסח הסכם המסגרת שנחתם לאחרונה בין לבנון לישראל מעלה חששות כי רשויות לבנון עשויות לפעול לצמצום גישתם של קורבנות להשגת צדק בגין פשעים בינלאומיים חמורים, אמר ארגון Human Rights Watch. כדי להראות את מחויבותן למתן דין וחשבון, על הרשויות המשפטיות בלבנון לפתוח בחקירות פנימיות ועל הפרלמנט לפעול לחיזוק המסגרת המשפטית באמצעות אישור חקיקה המפלילה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם, בהתאם לאמות המידה הבינלאומיות.
כמו כן, על ממשלת לבנון להצטרף לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המכירה בסמכות בית הדין, לכל הפחות החל מ-7 באוקטובר 2023.
"הראיות מלמדות בבירור כי הצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת שפרג' וח'ליל היו אזרחיות אבל הוא תקף אותן בכל זאת, ואז מנע מפרמדיקים לחלצן במשך שעות", אמר קייס. "על לבנון לשים קץ לפטור מעונש הניתן לישראל בגין הפרות, ועל מדינות אחרות לדרוש מישראל מתן דין וחשבון על מעשיה ולהפעיל את השפעתן על הרשויות הישראליות, כדי למנוע פשעים נוספים".
