- תקיפותיו של הצבא הישראלי בלבנון ב-22 באפריל 2026, שגרמו להריגתה של עיתונאית ולפציעתה הקשה של עיתונאית אחרת, כללו ככל הנראה תקיפות שכוונו אל אזרחים, והן עלולות לעלות כדי פשעי מלחמה.
- המשך הריגתם של עיתונאים בידי כוחות ישראליים מלמד על נכונות לבצע מעשי זוועה בעזות מצח ובלא כל חשש מפני התוצאות.
- על ממשלת לבנון להצטרף לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המכירה בסמכות השיפוט של בית הדין, לכל הפחות החל מ-7 באוקטובר 2023. על מדינות אחרות לדרוש דין וחשבון מהרשויות הישראליות ולהפעיל את השפעתן עליהן, כדי למנוע פשעים נוספים.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watchאמר היום שתקיפותיו של הצבא הישראלי ב-22 באפריל 2026 בלבנון, שבהן נהרגה עיתונאית ונפצעה קשה עיתונאית נוספת, כללו תקיפות מכוונות לכאורה על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים – מעשים העלולים לעלות כדי פשעי מלחמה.
התקיפות בעיירה אל-טירי בדרום לבנון גרמו להריגתה של אמאל ח'ליל, שדיווחה על מעשי העוינות בדרום לבנון עבור העיתון היומי הלבנוני "אל-אח'באר", ולפציעתה הקשה של זינב פרג', עיתונאית לבנונית עצמאית, שליוותה את ח'ליל כצלמת.
"הצבא הישראלי טוען שהוא אינו מכוון את תקיפותיו לעבר עיתונאים, אבל העובדות והראיות מלמדות על כך שהוא עושה זאת פעם אחר פעם. אמאל ח'ליל וזינב פרג' הן הקורבנות האחרונים בסדרה ארוכה של תקיפות כאלה", אמר רמזי קייס, חוקר לענייני לבנון בארגון Human Rights Watch. "ההרג המתמשך של עיתונאים בידי כוחות ישראליים מעיד על נכונות לבצע מעשי זוועה בעזות מצח ובלא כל חשש מפני התוצאות".
ראיות מתצלומים ומסרטונים שנבחנו בידי ארגון Human Rights Watch, תצהירים של עדי ראייה ובקשה להפוגה בלחימה שהגיש הצלב האדום הלבנוני לצבא הישראלי כדי לאפשר לו גישה לאתר לאחר התקיפה הראשונה מהשלוש שבוצעו במקום באותו היום – כל אלה מעידים על כך שהצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת שח'ליל ופרג' היו אזרחיות.
התקיפה הראשונה, בשעה 14:30 בערך, פגעה במכונית שנסעה לפני מכוניתן של ח'ליל ופרג' והרגה שני אנשים שהן הכירו ונסעו לפניהן – עלי באזי ומוחמד אל-חוראני. התקיפה אילצה את פרג' וח'ליל לנטוש את רכבן ולחפש מחסה בקרבת בניין סמוך. בשעה 15:00 העביר הכוח הזמני של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל) לצבא הישראלי את בקשתו של הצלב האדום לאפשר לו גישה לאתר כדי לחלץ את העיתונאיות הלכודות.
התקיפה השנייה, בין 15:21 ל-15:42, פגעה במכוניתן של ח'ליל ופרג', במרחק כמה מטרים ממקום המסתור שלהן, גרמה לפציעתה של ח'ליל ואילצה אותה ואת פרג' להיכנס אל תוך הבניין. התקיפה השלישית, בסביבות השעה 16:25, גרמה לפיצוץ הבניין והחריבה אותו. רחפני קוואדקופטר ישראליים עקבו ככל הנראה אחר פרג' וח'ליל בזמן שהסתתרו ואחר כך, בזמן שהותקפו.
הצבא הישראלי אף מנע ככל הנראה את מאמצי החילוץ, בין היתר באמצעות הפעלת רימון הלם שנישא על גבי רחפן, וכך – לדברי עדי ראייה – אילץ פרמדיקים של הצלב האדום הלבנוני שניהלו את מאמצי החילוץ לסגת כבר בהתחלה, בטרם חילצו את ח'ליל או העניקו לה טיפול שאולי היה מציל את חייה.
גם האמבולנס נפגע, ככל הנראה מירי של נשק קל, כפי שעולה מהצהרות של עדי ראייה ומתצלומי הנזק שנגרם לו, שנבחנו בידי ארגון Human Rights Watch.
דו"ח של בית החולים הממשלתי תבנין, שאליו הובאה גופתה של אמאל לאחר שחולצה באותו הערב, ואשר נבחן בידי ארגון Human Rights Watch, קבע כי ח'ליל מתה בסביבות השעה 19:00 מדום לב. הדו"ח גם ציין שח'ליל סבלה מפציעת ראש שגרמה לדימום כבד. דו"ח בית החולים, לצד ציר הזמן ששחזר ארגון Human Rights Watch בהתבסס על ניתוח המקרה, מלמדים כי סביר מאוד שח'ליל עדיין הייתה בחיים כאשר כוחות ישראליים אילצו את צוות הצלב האדום לסגת מהמקום.
בהצהרות שפרסם הצבא הישראלי לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת אש, ב-17 באפריל, לרבות הצהרה מ-21 באפריל, הורה הצבא הישראלי לתושבים לא לחזור לעשרות עיירות וכפרים מדרום לקו צהוב שסומן סמוך לגבול, ובכללם לאל-טירי. אבל אזרחים הנמצאים באזורים שעליהם חלים צווי פינוי אינם מאבדים את מעמדם האזרחי או את ההגנה שמעניק להם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ואין לתקוף אותם בכוונה תחילה רק משום שהם נמצאים באזורים אלה.
ב-7 במאי שלח ארגון Human Rights Watch מכתב ליוניפי"ל – כוח האו"ם המופקד על שמירת השלום בלבנון – אך לא קיבל מענה. ב-17 ביוני שלח ארגון Human Rights Watch מכתב גם לצבא הישראלי, ובו ביקש מידע על התקיפות. ב-24 ביוני סיפק הצבא הישראלי תשובה קצרה, אולם לא השיב לשאלות המשך.
לדברי ארגון Human Rights Watch, בתגובה להפרות של דיני המלחמה בידי ישראל בלבנון וברחבי האזור, על בעלות בריתה של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות באיחוד האירופי, להשעות לאלתר את כל העברות הנשק והסיוע הצבאי לישראל ולהטיל סנקציות ממוקדות על בכירים ישראלים האחראים להפרות מתמשכות. האיחוד האירופי נדרש להשעות לאלתר את מרכיב הסחר בהסכם ההתאגדות שלו עם ישראל, כל עוד פשעי הזוועה של ישראל נמשכים.
נוסח הסכם המסגרת שנחתם לאחרונה בין לבנון לישראל מעלה חששות כי רשויות לבנון עשויות לפעול לצמצום גישתם של קורבנות להשגת צדק בגין פשעים בינלאומיים חמורים, אמר ארגון Human Rights Watch. כדי להראות את מחויבותן למתן דין וחשבון, על הרשויות המשפטיות בלבנון לפתוח בחקירות פנימיות ועל הפרלמנט לפעול לחיזוק המסגרת המשפטית באמצעות אישור חקיקה המפלילה פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם, בהתאם לאמות המידה הבינלאומיות.
כמו כן, על ממשלת לבנון להצטרף לחוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולהגיש הצהרה המכירה בסמכות בית הדין, לכל הפחות החל מ-7 באוקטובר 2023.
"הראיות מלמדות בבירור כי הצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת שפרג' וח'ליל היו אזרחיות אבל הוא תקף אותן בכל זאת, ואז מנע מפרמדיקים לחלצן במשך שעות", אמר קייס. "על לבנון לשים קץ לפטור מעונש הניתן לישראל בגין הפרות, ועל מדינות אחרות לדרוש מישראל מתן דין וחשבון על מעשיה ולהפעיל את השפעתן על הרשויות הישראליות, כדי למנוע פשעים נוספים".
מתודולוגיה
ארגון Human Rights Watch ראיין שמונה אנשים, ובהם פרג', עמיתה של ח'ליל בעיתון אל-אח'באר, שהיא עצמה חוותה את התקיפה, וכן שני אנשי צוות הצלה, עיתונאי שהיה בקשר עם ח'ליל בזמן שהייתה לכודה באל-טירי ושלושה אנשים שהיו מעורבים בבקשתם של הפרמדיקים לקבל אישור גישה למקום. ארגון Human Rights Watch בחן את יומן שיחות הטלפון של אחד מאנשי צוות ההצלה שיצר קשר ישיר עם ח'ליל בין 14:36 ל-15:48 ביום התקיפה, וכן את יומן שיחות הטלפון של אחותה של ח'ליל, שדיברה איתה בפעם האחרונה בשעה 16:22, כמעט שלוש דקות לפני הפגיעה הקטלנית, הסופית.
ארגון Human Rights Watch אימת לפחות 35 תצלומים וסרטונים ששיתפו צוותי ההצלה ופרג', בין היתר מאתר התקיפה באותו היום וממחסום זמני שהציב הצבא הלבנוני ומיקומו אוכן בידי ארגון Human Rights Watch, מעט יותר מ-2.5 ק"מ מצפון-מערב לזירת התקיפה – שם המתינו כמה אנשי צוות הצלה לאישור להגיע לעיתונאיות הלכודות; ארגון Human Rights Watchגם בחן שמונה תצלומים של האמבולנס שניזוק.
ארגון Human Rights Watch בחן את הפרופילים ברשתות חברתיות של באזי ושל אל-חוראני, שנסעו עם ח'ליל ופרג', ופרסומים ברשתות חברתיות בנוגע למותם, וכן תמונות וסרטונים המתעדים את קבורתם של השניים, שגופותיהם נעטפו בדגלי חיזבאללה. החוקרים לא מצאו כרזות "חללים" של חיזבאללה עבור אף אחד מהם או ראיות אחרות המצביעות על כך שהיו לוחמים.
הנחיות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) קובעות כי מי שממלאים בארגונים חמושים רק תפקידים שאינם תפקידי לחימה, ובכלל זה תפקידים פוליטיים או מִנהליים, או מי שרק חברים בגופים פוליטיים שיש להם זרוע צבאית, כמו חיזבאללה, או קשורים בהם, אינם יעד לתקיפה בכל עת שהיא, אלא אם כן – כמו כל אזרח אחר – הם משתתפים במישרין במעשי האיבה, ורק בפרק הזמן שבו הם משתתפים בהם.
כרונולוגיה ופרטי התקיפות ב-22 באפריל
ב-22 באפריל נסעו ח'ליל ופרג' במכונית בדרום לבנון כדי לדווח על מעשי האיבה ועל המצב שם. לפני שנכנסו לאל-טירי הן נפגשו בבינת ג'בייל, הגובלת באל-טירי, עם קרוב משפחה של פרג', עלי נביל באזי, עובד-ציבור מקומי, ועם מכר נוסף, מוחמד אל-חוראני, מאמן אישי. השניים נסעו במכונית, לפני מכוניתן של ח'ליל ופרג'. בערך בשעה 14:30 תקף הצבא הישראלי את מכוניתם של הגברים והללו נהרגו מייד, סיפרה פרג'. ח'ליל ופרג' לא נפצעו.
"היה שקט", סיפרה פרג'. "צילמתי סרטון ופתאום שמעתי את אמאל צועקת 'הם פגעו בהם!'; הסתכלתי קדימה וראיתי את הפיצוץ [...] אמאל עצרה מייד את המכונית בצד. יצאנו ממנה והתחבאנו מתחת לגג רעפים קרוב".
לפרג' ולח'ליל היו אפודי עיתונות במכונית אך הן יצאו ממנה בריצה לפני שהספיקו לקחת אותם.
ארגון Human Rights Watch בחן שני תצלומי מסך של שיחת וידיאו בין פרג' לאחותה, בשעות 14:35 ו-14:49, שבהם נראית המכונית הבוערת לפני מכוניתה החונה של ח'ליל. ארגון Human Rights Watch איכן את מקום המסתור של העיתונאיות ואימת את קיומו של גגון רעפים לפני מחסן מזון.
מוסא שעלאן, איש צוות הצלה מטעם "ההגנה האזרחית הלבנונית", הראה לאנשי ארגון Human Rights Watch את יומן שיחות הטלפון שלו ב-22 באפריל, לרבות שיחה בת 20 שניות עם ח'ליל בשעה 14:36, שבמהלכה אמרה לו, לדבריו, שהמכונית שלפני זו שלהן הותקפה. ביומן השיחות של שעלאן נרשמו שיחות רבות שביצע בין 14:37 ל-14:50, ובהן שיחות לארגון "הגנה האזרחית הלבנונית", לצלב האדום הלבנוני ולאחיה של ח'ליל.
לאחר מכן שלח הצלב האדום הלבנוני באמצעות יוניפי"ל בקשה לקבל גישה למקום, כך סיפרו שלושה מקורות יודעי דבר. המקורות הוסיפו כי יוניפי"ל העביר את הבקשה לצבא הישראלי בשעה 15:00, ציין בה שיש עיתונאים בזירת התקיפה באל-טירי וצירף מסלול הגעה מפורט לזירה עבור כוחות החילוץ.
בין 14:30 ל-16:22 יצרו ח'ליל ופרג' קשר עם אנשים מהצלב האדום הלבנוני, עם כוחות צבא לבנון, עם צוות הצלה של "ההגנה האזרחית הלבנונית", עם אגודת הצופים האסלאמית ריסאלה ועם יוניפי"ל, וכן עם בני משפחה ועם עיתונאים עמיתים, וביקשו סיוע בפינויין – כך לדברי פרג', שעלאן ושני מקורות יודעי דבר.
שני אנשי צוות הצלה שרואיינו סיפרו שח'ליל אמרה להם כבר בשעה 15:00 כי היא רואה רחפני קוואדקופטר ישראליים חגים מעליה ומעל פרג' למשכי זמן ארוכים.
"היה סדק בגג, ויכולנו לראות את הקאוודקופטר ממש מעלינו, מציץ פנימה", אמרה פרג'. "במשך שעה שלמה חיכינו מתחת לגג הרעפים, וכל הזמן הזה היו מעלינו שני קוואדקופטרים. הקוואדקופטר עלה וירד. הוא עשה כך שוב ושוב".
ביומן שיחות הטלפון של שעלאן נרשמה שיחה בת 30 שניות עם ח'ליל בשעה 15:08, שבמהלכה אמר לה, לדבריו, שצוותי חילוץ ביקשו אישור גישה לאל-טירי, אבל הרשויות הישראליות טרם אישרו את הבקשה.
בשעה 15:21 התקשרה ח'ליל לשעלאן, ולדבריו, "היא אמרה, 'מוסא, מצבנו רע. הרחפן מעלינו'. אמרתי לה שעדיין לא קיבלנו את האישור להגיע אליהן. אמרתי לה שאשלח לה את המיקום שלי, ושהיא פשוט צריכה להגיע אליי". יומן השיחות של שעלאן מראה שיחה נכנסת מח'ליל בשעה 15:21. השיחה ארכה דקה ו-29 שניות.
פרג' אמרה שרכבן נפגע זמן קצר לאחר שיחת הטלפון של 15:21. "נעמדנו והתכוונו ללכת אבל החלטנו לא לעשות זאת. ואז, פתאום, התחזק הרעש של הרחפן והם פגעו במכונית. אמאל חיבקה אותי וגוננה עליי. היא אמרה, 'אני בסדר, ואת?'; אמרתי שכן, אבל אז החל הרכב לבעור". ח'ליל נפצעה מהפגיעה ברכב, אמרה פרג'.
לדברי פרג' ולפי תצלומים שאוכנו בידי ארגון Human Rights Watch, המכונית חנתה במרחק כמה מטרים בלבד ממקום מחבואן. לאחר הפגיעה השנייה הן נכנסו לתוך הבניין. "תפסתי את הפגוש של המכונית והשתמשתי בו כדי להגן עלינו מפני האש, אבל הוא היה חם מדי", אמרה. "אז פרצתי את דלת המוסך שמאחורינו ונכנסנו [לתוך הבניין]".
סרטון שצילמו חברי אגודת הצופים האסלאמית ריסאלה, ואשר אומת ואוכן בידי ארגון Human Rights Watch, מראה שני רכבים של ההגנה האזרחית מגיעים בשעה 15:27 למחסום של הצבא הלבנוני, 2.6 ק"מ מצפון לזירת התקיפה.
בין 15:29 ל-15:46 התקשר שעלאן לח'ליל ארבע פעמים, אך היא לא ענתה.
בשעה 15:42 התקשרה ח'ליל לצלב האדום הלבנוני ואמרה להם כי מכוניתה הותקפה וכי היא ופרג' מצאו מסתור בבניין סמוך, כך מסר מקור יודע דבר שהיה מעורב בבקשה לקבל גישה לזירה.
בשעה 15:48 התקשר שעלאן לח'ליל ודיבר עימה במשך 38 שניות, על פי יומן שיחות הטלפון שלו. "היא אמרה לי, 'מוסא, הם הפילו פצצה לידי… נפצעתי, אני לא יכולה להגיע אליך'", סיפר שעלאן. בין 16:10 ל-16:49 התקשר שעלאן לח'ליל שש פעמים אך היא לא ענתה, על פי יומן שיחות הטלפון שלו.
בשעה 16:22 התקשרה לח'ליל אחותה, זינב, ודיברה עימה 21 שניות, על פי יומן שיחות הטלפון שלה מאותו היום, שנבחן בידי ארגון Human Rights Watch.
סרטון שצילם חבר באגודת הצופים האסלאמית ריסאלה בקרבת המחסום שהקים הצבא הלבנוני מצפון לאל-טירי מעיד כי הצבא הישראלי תקף ככל הנראה את הבניין שבו הסתתרו ח'ליל ופרג' בסביבות השעה 16:25. על פי חותם הזמן המוטבע בסרטון, בדיוק באותו הזמן אפשר לשמוע קול נפץ חזק מכיוון העיירה.
בין השעות 15:00 ל-17:00 היה הצלב האדום הלבנוני בקשר גם עם אגף המבצעים של הכוחות המזוינים של לבנון, במאמץ לקבל אישור גישה לזירה באמצעות מנגנון הפיקוח ליישום הסכם הפסקת האש, הכולל נציגים לבנונים, ישראלים, צרפתים ואמריקאים, וכן אנשים מיוניפי"ל. הוועדה הלאומית של לבנון לענייני המשפט ההומניטרי הבינלאומי, גוף ממשלתי שבראשו עומד סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מיתרי, דיווחה כי "בין השעות 15:00 ל-16:00 המתינו צוותי ההצלה לאישור של הוועדה המוכרת בשם 'המנגנון' (מנגנון הפיקוח ליישום הסכם הפסקת האש), לאחר שפנו אליה בשעה 15:41".
אף על פי שהגיש כבר קודם לכן בקשה לקבל גישה לזירה, עלה בידי הצלב האדום הלבנוני להיכנס לעיירה רק בסביבות השעה 17:00, בערך כ-30 דקות לאחר שהצבא הישראלי תקף ככל הנראה את הבניין שח'ליל ופרג' מצאו בו מחסה. ארגון Human Rights Watch בחן תמונה שצילם צוות הצלה ובה נראה צוות של הצלב האדום הלבנוני מגיע בשני רכבים למחסום של הצבא הלבנוני בשעה 17:03.
ארגון Human Rights Watch אימת תצלומים וסרטונים שבהם נראה צוות הצלה בזירה כבר ב-17:08. אחד מאנשי הצוות שולף את חפירה מהמכונית ומתקרב לזירה. בסרטון זה, הבניין שבו חיפשו פרג' וח'ליל מחסה נראה הרוס, והכביש שלפניו מכוסה שברי אבנים. בסרטון אחר, שעל פי חותם הזמן צולם ב-17:21, נראים הבניין שהתמוטט ואחת משתי המכוניות שנפגעו קודם לכן בידי הצבא הישראלי.
ארגון Human Rights Watch אימת שלושה סרטונים אחרים ותצלום שבהם נראים שני עובדים של הצלב האדום הלבנוני חופרים בהריסות בידיהם וחושפים את פרג'. אפשר לשמוע את פרג' מדברת עם הפרמדיקים בעודם מנסים להוציאה. על פי מטא-דאטה שבחן ארגון Human Rights Watch, חותם הזמן הוא 17:40. בתצלום אחר שצולם בזירה לאחר חילוצה של פרג' מן ההריסות נראה פרמדיק האוחז בפרג' כשהיא מדממת מפציעות חמורות ברגליה, בידה, בראשה ובעינה.
זמן קצר לאחר שצוות הצלב האדום הלבנוני חילץ את פרג' מן ההריסות הותקף גם הוא – כך על פי משרד הבריאות הלבנוני, פרג' ועוד שני מקורות יודעי דבר – באמצעות מה שהיה, לדבריהם, רימון הלם שהושלך מרחפן קוואדקופטר. כתוצאה מכך נאלצו אנשי צוות ההצלה לסגת בסביבות השעה 17:53, בלי לחלץ את ח'ליל.
הצבא הישראלי משתמש שוב ושוב ברחפנים בכפרי הגבול בלבנון כדי להפעיל רימוני הלם, בדרך כלל במטרה לפזר אנשים או לאלצם לעזוב אזורים מסוימים, כך לפי דיווחים בתקשורת הישראלית והלבנונית, וכן לפי יוניפי"ל ולפי הצהרות שאסף ארגון Human Rights Watchמתשעה אנשים ואנשי-ציבור מקומיים בשלושה כפרי גבול.
עדים גם סיפרו כי שמעו פרצי ירי בזירת התקיפה, בין היתר במהלך פינוי הזירה.
ארגוןHuman Rights Watch בחן שמונה תמונות שצולמו לאחר שהאמבולנסים עזבו את הזירה ועדים שמעו ירי. בתמונות נראים שני חורים באחד האמבולנסים, בצד הנהג. הפרמדיקים גילו את החורים לאחר שהגיעו לבית החולים בתבנין, אך העדים לא יכלו לקבוע מתי בדיוק נפגע האמבולנס. צורתם של החורים וגודלם תואמים קליעים גליליים שנורו בעוצמה מספקת כדי לחדור את מעטפת הפלדה החיצונית של הרכב, ועל כן סביר להניח כי נגרמו מירי של נשק קל. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לזהות את גודל הקליעים בשל עיוות הפלדה וזווית החדירה.
בזמן שהעדים שמעו את הירי, האמבולנס היה על הכביש הראשי כשפניו צפונה, סמוך לבניין שבו הסתתרו ח'ליל ופרג'; צידו של האמבולנס, שאחר כך התברר שנפגע, היה מופנה מערבה, לדברי מקור יודע דבר, ומכאן שסביר להניח שהאמבולנס נפגע מכוחות מזוינים ממערב לזירה. ארגון Human Rights Watch ניתח תמונות לוויין שצולמו בשעה 11:43 בבוקר (שעון מקומי) ובהן נראים כלי רכב צבאיים של ישראל במרחק 1–1.2 ק"מ ממערב לזירה. על פי נתוני פני השטח באזור, כוחות שהוצבו במיקום זה לא יכלו לראות את האמבולנס במישרין, ללא הפרעה, אבל ייתכן שהכוחות הללו נעו ושינו את מיקומם.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע את מיקומם המדויק של כוחות ישראליים ביחס לאמבולנס בזמן שנשמע הירי, אבל הצבא הישראלי נכח באל-טירי ושלט בה, ובכל העיירות האחרות שממערב, ממזרח ומדרום לה – על פי הצהרה של הצבא הישראלי מיום 21 באפריל, יום לפני התקיפה.
בהצהרה זו ציין הצבא כי הוא "ממשיך להחזיק בעמדותיו בדרום לבנון" והציג מפה של "מרחב ההגנה הקדמי" שבו נמצא הצבא הישראלי, הכולל את אל-טירי ואת הכפרים סביבה.
אף על פי שארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע את השעה המדויקת שבה נורו הקליעים שפגעו באמבולנס, ואת המקום המדויק שממנו נורו, שליטת הצבא הישראלי באל-טירי ונוכחותו ממערב לזירת התקיפה שעות ספורות לפני המתקפה רומזות על כך שהצבא הישראלי היה האחראי להם.
ארגון Human Rights Watch ניתח גם תמונה שצולמה באותו זמן ובה נראית פרג' שוכבת על אלונקה בתוך האמבולנס של הצלב האדום.
"כשהם הכניסו אותי למכונית שמעתי פגיעה חזקה", אמרה. "נתקפתי חרדה מהפגיעה. והאנשים מסביב התחילו לומר 'הם פגעו בנו'".
צוות הצלב האדום הלבנוני נסע לבית החולים, הנמצא במרחק 6.5 ק"מ משם.
הם הגיעו לבית החולים בשעה 18:06 והגישו בקשה שנייה להיכנס לאל-טירי, סיפרו שני מקורות יודעי דבר. יוניפי"ל שלח את הבקשה זמן קצר לפני השעה 19:00, אך הצבא הישראלי אישר את הבקשה רק בשעה 20:15, כך העידו שני מקורות. באותו זמן, ח'ליל כבר מתה. רופא שבדק את גופתה באותו יום קבע שהיא מתה בסביבות השעה 19:00 מדום לב. הדו"ח גם ציין שח'ליל סבלה מפציעת ראש שגרמה לדימום חמור. צוותי ההצלה חילצו את גופתה בסביבות השעה 23:00.
בשעה 20:27 פרסם דובר הצבא הישראלי בערבית הצהרה שהתייחסה לח'ליל, לפרג' ולשני הגברים שנסעו לפניהן כאל "מחבלים". הצבא מסר כי כוחות ישראליים "זיהו שני כלי רכב באזור דרום לבנון שיצאו ממבנה צבאי ששימש את ארגון הטרור חיזבאללה", והוסיף כי המחבלים "חצו את קו החזית והתקרבו [לכוחות הצבא הישראלי] באופן שהיה בו משום איום מיידי".
בהמשך ההצהרה נכתב: "לאחר שנקבע שהם הפרו את הסכם הפסקת האש תקף חיל האוויר את אחד הרכבים, ואחר כך את המבנה אליו נמלטו המחבלים". בהצהרה נאמר ש"דווח על שני עיתונאים שנפגעו בתקיפה" ושהצבא הישראלי לא מנע מצוותי חילוץ להגיע לזירת הפגיעה "בפרק זמן זה", והתקרית נמצאת בחקירה.
לא ברור לאיזה "מבנה צבאי" מתייחסת הצהרת הצבא הישראלי. פרג' הכחישה את הטענה כי שתי המכוניות יצאו ממבנה צבאי ששימש את חיזבאללה. היא אמרה שהיא וח'ליל נפגשו עם חוראני ובאזי מול בית החולים הממשלתי בתבנין ומשם המשיכו לאל-טירי, דרך העיירה כונין. "בכלל לא נכנסנו לשום בניין", אמרה. ארגון Human Rights Watch הפנה לצבא הישראלי שאלה בדבר אופיו ומיקומו של המבנה הצבאי, אך לא קיבל מענה.
בשעה 21:28 הודיע חיזבאללה בטלגרם: "להגנת לבנון ותושביה, ובתגובה להפרת הפסקת האש בידי האויב הישראלי ולתקיפה המכוונת על מכונית בעיירה אל-טירי באמצעות רחפן של האויב, תקפו לוחמי ההתנגדות האסלאמית רכב פיקוד מסוג האמר השייך לצבא האויב הישראלי בעיירה אל-קנטרה בשעה 18:00...". אל-קנטרה נמצאת כעשרה ק"מ מצפון-מערב לאל-טירי.
נוכחותם של רחפנים שעקבו ככל הנראה אחר פרג' וח'ליל בעת שהיו לכודות באל-טירי, והגשת בקשה לצבא הישראלי לאשר הפוגה בלחימה בשל נוכחותם של עיתונאים בזירה כשעה וחצי לפני התקיפה הקטלנית שבה נהרגה ח'ליל, מלמדות על כך שהצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת שח'ליל ופרג' הן אזרחיות, אבל הוא תקף אותן לאחר מכן, ובכך ביצע פשע מלחמה לכאורה.
בדומה לכך, הצבא הישראלי ידע או היה אמור לדעת כי האמבולנס שעליו סמל הצלב האדום שנכח בזירת הפגיעה לאחר תקיפת הבניין שייך לצלב האדום הלבנוני. סרטונים ותמונות שצולמו בידי אנשי צוותי הצלה מראים לפחות שתי מכוניות ועליהן סמל הצלב האדום, סמל אמנת ג'נבה, חונות סמוך לזירת הפגיעה ואורות החירום שלהן מהבהבים.
הפרמדיקים לבשו סרבלים אדומים בהירים וחבשו קסדות לבנות מסומנות בסמל הצלב האדום מכל צדדיהן, והם נכחו בזירה קרוב ל-50 דקות לפני שהותקפו. ולמרות זאת, נראה שכוחות ישראליים מנעו מהם את השלמת משימתם ההומניטרית באמצעות השלכת רימון הלם. בנוסף, ראיה זמינה רומזת לכך שייתכן שהצבא הישראלי הוא האחראי לירי באמבולנס באמצעות נשק קל.
תשובתו של הצבא הישראלי לארגון Human Rights Watch לא סיפקה תשובות מפורטות לשאלות. נקבע בה ש"בדיקה ראשונית העלתה כי [ח'ליל] נהרגה במהלך רצף של אירועים שבו חוסלו שני פעילים צבאיים בזרוע הצבאית של חיזבאללה, עלי נביל באזי ומוחמד אל-חוראני". עוד נמסר כי "האירוע הועבר למנגנון ההערכה ובדיקת העובדות של המטה הכללי, שיבצע הערכה מקיפה של העובדות".
הצבא הישראלי לא השיב לשאלות המשך בנוגע לאופי הראיות ששימשו לביסוס הקביעה שחוראני ובאזי היו מטרות צבאיות לגיטימיות. בתגובתו ציין הצבא הישראלי כי הוא "אינו תוקף עיתונאים, והוא מכבד את חופש העיתונות ואת התפקיד החשוב שממלאים עיתונאים" .ארגון Human Rights Watchכבר תיעד בעבר תקיפות חוזרות ונשנות, ככל הנראה מכוונות, של הצבא הישראלי על עיתונאים בלבנון בשנים 2023 ו-2024. לדברי הוועד להגנה על עיתונאים, "ישראל הייתה אחראית לשני שלישים מכלל מקרי ההרג של אנשי תקשורת, הן ב-2025 והן ב-2024".
על פי דיני המלחמה, עיתונאים נהנים מההגנה הכללית הנתונה לאזרחים ואינם מטרות לתקיפה אלא אם הם משתתפים ישירות בלחימה. אדם המבצע הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר, בכוונה תחילה או בפזיזות – עשוי לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. גם יחידים עשויים לעמוד לדין פלילי אם הם מסיתים לביצוע פשע מלחמה, מסייעים לו, מאפשרים אותו או תומכים בו.
על פי דיני המלחמה, אנשי צוות רפואי גם הם אזרחים, והם מוגנים מפורשות במצבי סכסוך. יש לאפשר לאמבולנסים ולאמצעי תחבורה רפואיים אחרים למלא את תפקידם, ויש להגן עליהם בכל הנסיבות. הם עלולים לאבד את זכאותם להגנה רק אם הם משמשים, בלא קשר לתפקידם ההומניטרי, לביצוע "מעשים המזיקים לאויב", כגון הובלת תחמושת או לוחמים בריאים במהלך שירותם.
הכוח התוקף חייב לפרסם אזהרה המכוונת להפסקת שימוש לא ראוי זה, והוא רשאי לתקוף רק לאחר שאזהרה כזו לא נענתה. תקיפה מכוונת של עובדי רפואה ושל יחידות תחבורה רפואיות הנושאות את סמלי אמנות ג'נבה אסורה והיא עולה כדי פשע מלחמה. כל הצדדים לסכסוך חייבים להבטיח את חופש התנועה של צוותי סיוע הומניטרי, החיוני למילוי תפקידיהם. ניתן להגביל תנועה זו רק באופן זמני, ורק במקרה של צורך צבאי הכרחי.
