(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הריסת גשר קאסמייה בידי הצבא הישראלי ב-16 באפריל 2026, שעות אחדות לפני שהוכרזה הפסקת אש, מאיימת לנתק את שטח לבנון שמדרום לנהר הליטאני משאר המדינה. היות שהתקיפה, שבוצעה בכוונה תחילה, הרסה את המעבר הראשי הפעיל האחרון ששימש לתנועת אזרחים ולהעברת סיוע, ובשל הסיכוי שתקיפה כזו תחולל נזק אזרחי עצום, יש לחקור את האפשרות שהייתה זו תקיפה לא-מידתית נגד אזרחים, ואם כך, יש בה משום פשע מלחמה.
עשרות אלפי אזרחים נשארו באזורי לבנון שמדרום לנהר הליטאני, אמרו פקידים מקומיים לארגון Human Rights Watch. על המדינות התורמות לנקוט אמצעים לאלתר, לרבות תמיכה בהקמת מעברים זמניים בתקופת הפסקת האש, בניסיון להבטיח לאזרחים גישה בטוחה לפריטים החיוניים להישרדותם, כגון מים, מזון ותרופות. לאחר שיוקמו מעברים זמניים, על מדינות אחרות ללחוץ על ישראל לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולהבטיח שאזרחים יוכלו לעבור במעברים אלה בבִטחה.
"התקיפות השיטתיות והחוזרות ונשנות של הצבא הישראלי על גשרים, המאיימות לבודד אזרחים בדרום לבנון ולמנוע מהם גישה לאמצעי קיום, מפגינות זלזול בוטה ברווחתם של עשרות אלפי האנשים שעדיין גרים שם", אמר רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch. "על מדינות אחרות ללחוץ בדחיפות על הצבא הישראלי כדי שישים קץ להעמדת רווחתם של אזרחים בסכנה".
עד 16 באפריל הרס הצבא הישראלי בשיטתיות או פגע קשות בכל הגשרים הראשיים המחברים אזורים שמדרום לנהר הליטאני לשאר המדינה; גשר קאסמייה נותר המעבר הראשי הפעיל היחיד לשימוש אזרחי, אף על פי שגם הוא נפגע בתקיפה ב-8 באפריל.
התקיפות הקודמות כבר הגבילו במידה רבה מאוד את יכולתם של אזרחים לנוע בבִטחה ואת זו של מוסדות המדינה, ארגונים הומניטריים, בתי חולים ומתקני בריאות להגיש סיוע ולהעניק טיפול רפואי. ייתכן שנקודות מעבר אחרות, קטנות יותר, עדיין לא נפגעו, אבל הן נמצאות בשטחים קשים למעבר, מוגבלות בגודלן, ובכמה מקרים הן אינן מחוברות לרשתות כבישים. כל אלה עשויים להקשות על אזרחים, המבקשים להגיע לאזורים בטוחים יותר מצפון לנהר הליטאני, ולמנוע העברה בטוחה של סיוע הומניטרי.
ארגון Human Rights Watch אימת תמונות וסרטונים ששותפו על ידי עיתונאים באינטרנט והמראים את רגע התקיפה ואת תוצאותיה. סרטון מאומת אחד מראה לפחות שני פריטי תחמושת גדולים הפוגעים בגשר, ובעקבותיהם עולים ממנו תמרות עשן ושברי הריסות. ניתן לראות כלי רכב המתקרבים לגשר משני הכיוונים. בתמונות ובסרטונים נראה בצד הדרומי של הגשר מכתש גדול שהרס כליל את המעבר.
כמה שבועות לפני שהגשר הותקף אמרו פקידים מקומיים, עובדים של שירותי בריאות ועובד בכיר בבית חולים בצור לארגון Human Rights Watch שעשרות אלפי אנשים הגרים מדרום לנהר הליטאני נזקקים לגשר קאסמייה כדי לקבל גישה לסיוע הומניטרי, למזון ולציוד רפואי.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ודובר הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם הזהירו בעוד מועד כי תקיפות הגשרים בידי ישראל מבודדות אזרחים בדרום לבנון, מנתקות את הקשר בין אזורים שונים, מונעות העברת אספקה חיונית ומגבילות מאוד את הגישה לסיוע הומניטרי.
הצבא הישראלי האשים את חיזבאללה בשימוש בגשרים שמעל נהר הליטאני למטרות צבאיות, לרבות העברת ציוד לחימה ולוחמים לאזור שמדרום לנהר. הצבא הישראלי לא פרסם מייד לאחר התקיפה ב-16 באפריל הודעה המנמקת אותה, אך קודם לכן הודיע שתקיפת הגשרים נועדה "למנוע העברת תגבורת ואמצעי לחימה" לתוך דרום לבנון.
ואולם, גם אם מעברים על גשרים הם דו-שימושיים, וככאלה הם מטרות צבאיות – היינו, הם תורמים תרומה של ממש לפעילות צבאית – כל תקיפה עליהם עדיין כפופה לדרישות המידתיוּת. תקיפות לא-מידתיוֹת כוללות תקיפות שניתן לצפות שיגרמו נזק מופרז לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים, לעומת היתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי מהתקיפה.
מאחר שגשר קאסמייה היה המעבר הראשי הפעיל האחרון על נהר הליטאני, היה על ישראל לצפות שהנזק האפשרי לעשרות אלפי אזרחים יהיה רחב מאוד. לעומת זאת, לא ברור איזה יתרון צבאי קונקרטי וישיר היה צפוי בוודאות לישראל במידה המצדיקה נזק אזרחי שכזה.
יש לחקור את התקיפה כדי לקבוע אם גשר קאסמייה אכן היה מטרה צבאית, ואם כן, אם התקיפה הייתה לא-מידתית, ולכן פשע מלחמה, אמר ארגון Human Rights Watch. אם הגשר לא היה מטרה צבאית, התקיפה עולה כדי פגיעה מכוונת באובייקט אזרחי, שגם היא פשע מלחמה.
על פי משרד הבריאות של לבנון, בתקיפות הישראליות בלבנון נהרגו למעלה מ-2,196 אנשים, ובהם יותר מ-172 ילדים, 260 נשים ו-93 עובדי רפואה, נכון ל-7 באפריל. בתקיפות של חיזבאללה נהרגו לפחות שני אזרחים בישראל, לפי תאגיד השידור הבריטי BBC.
על המדינות התורמות לפעול ביחד עם ממשלת לבנון כדי להקים מחדש מעברים זמניים, שישמשו למעבר לאזורים שמדרום לנהר הליטאני, ולהתחייב להבטיח גישה בת קיימא וניתנת לחיזוי לסיוע הומניטרי עבור תושבי דרום לבנון. על כל הצדדים לסכסוך להבטיח שלאזרחים תהיה גישה לפריטים החיוניים להישרדותם, בנוסף למעבר בטוח לאלה מהם שבוחרים לעזוב.
על בעלות בריתה של ישראל, לרבות ארצות הברית, בריטניה, גרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי, להשעות את כל מכירות הנשק, העברת הנשק והסיוע הצבאי לישראל, ולהטיל סנקציות ממוקדות על בכירים שקיימים נגדם חשדות מבוססים למעורבות בפשעים חמורים ומתמשכים. על האיחוד האירופי להשעות לאלתר את מרכיב הסחר בהסכם ההתאגדות שלו עם ישראל, כל עוד ישראל ממשיכה לבצע פשעי מלחמה, אמר ארגון Human Rights Watch.
מן הראוי שהרשויות המשפטיות של לבנון יפתחו בחקירות פנימיות של פשעים בינלאומיים חמורים, ושהממשלה תצטרף לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי ותגיש הצהרה המקבלת את סמכות השיפוט של בית הדין לפני תאריך ההצטרפות – לפחות מאז 7 באוקטובר 2023.
"רק בפעולות קונקרטיות יכולות מדינות אחרות לאותת לישראל באפקטיביות על היעדר סובלנות כלפי פשעי מלחמה", אמר קייס. "עליהן להתחיל בהשעיית מכירות נשק והטלת סנקציות על בכירים המבצעים פשעים".
