בשבוע שעבר, נכנסו לישראל לוחמים בהנהגת חמאס וטבחו באזרחים ישראלים, הרגו מאות וחטפו עשרות בני ערובה, כולל ילדים, אנשים עם מוגבלויות ומבוגרים. החמושים ארבו לחוגגים במסיבה, ירו במשפחות והציתו בתים. חמאס וארגונים חמושים אחרים בעזה שיגרו, ללא הבחנה, אלפי רקטות לעבר יישובים ישראליים והרגו ופצעו רבים. חמאס ביצע פשעי מלחמה רבים, לרבות תפיסת בני ערובה.
אבל פשעי מלחמה של צד אחד אינם מצדיקים פשעי מלחמה של הצד שכנגד. ביום שישי הורה הצבא הישראלי ליותר ממיליון בני אדם – מחצית מאוכלוסיית הרצועה – לעזוב את צפון עזה תוך 24 שעות, לקראת מבצע צבאי קרקעי קרוב. אף כי מועד זה חלף, ההוראה מדליקה נורות אזהרה הן בהיבט החוקי הן בהיבט ההומניטרי ומעלה חשש לביטחון האזרחים.
בתגובה להתקפות שהוביל חמאס, תקפו הרשויות הישראליות אווירית שכונות מאוכלסות בצפיפות בעזה במסיביות והרגו למעלה מ-2,400 בני אדם. משרד הבריאות בעזה מסר בשבת כי בין ההרוגים למעלה מ-700 ילדים. ישראל חסמה את אספקת המזון, הדלק והחשמל לרצועה ואינה מאפשרת הכנסת סיוע. כפי שהצהיר האו"ם, צעדים אלה עולים כדי ענישה קולקטיבית המהווה פשע מלחמה וכמו כן אסורה על פי אמנת ג'נבה הרביעית.
אומנם הכוחות הישראליים טוענים שהתקיפות האוויריות נועדו לפגוע בנכסי חמאס, אולם הפצצת אזורים צפופי אוכלוסין צפויה לפגוע משמעותית באזרחים ומעלה חשש להתקפות חסרות הבחנה. ברצועת עזה, ששטחה מקביל לשטח של פילדלפיה, חיים למעלה מ-2.2 מיליון בני אדם, קרוב למחציתם ילדים. הרצועה סגורה לעולם החיצון באמצעות גדרות, חומות ובאמצעות חיל הים הישראלי שמפטרל במימיה.
אם לא די בקושי הכרוך בפינוי של יותר ממיליון בני אדם באזור מאוכלס בצפיפות, מעברי הגבול של הרצועה עם ישראל ומצרים סגורים, כך שהאפשרות היחידה הפתוחה בפני המפונים, היא לעבור לבתיהם הצפופים של קרובי משפחה וחברים בדרום הרצועה. הכבישים זרועים הריסות, יש מחסור בדלק, ועבור מבוגרים רבים, אנשים עם מוגבלויות וחולים המאושפזים בבתי חולים, פינוי אינו בגדר אפשרות.
לפחות עשרות אלפי בני אדם נמלטו מצפון הרצועה בנתיבים שסימן הצבא הישראלי, אך התקיפות האוויריות וירי הרקטות נמשכים ללא הרף. על פי משרד הבריאות הפלסטיני, 70 בני אדם, רובם נשים וילדים, כבר נהרגו בזמן שהתפנו. בית החולים הראשי בעזה, א-שיפא, שהגיעו אליו רוב הפצועים הפלסטינים – עד כה מספרם הכולל עולה על 9,000 – מתקשה לטפל בהם, ופינוי החולים המאושפזים במוסד אינו אפשרי.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני המלחמה מטילים על צדדים לסכסוך חובות כלפי אזרחים ללא תלות במעשי הצד שכנגד. פגיעתם של לוחמים בהנהגת חמאס באזרחים אינה מתירה לצבא הישראלי לפגוע באזרחים ולהתנער מחובתו להגן עליהם.
הוראת הפינוי מעלה חששות לפחות לגבי שלושה היבטים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי:
ראשית, צדדים לסכסוך נדרשים לתת לאזרחים אזהרות אפקטיביות, כלומר אזהרות שיכולות לסייע בידם להישמר מפגיעה. אולם הוראה לברוח כשאין מקום בטוח לברוח אליו או דרך להגיע אליו בבטחה, אינה מספקת, ולמעשה אינה מגינה על הנסים. אזרחים שנותרים במקום לאחר הוראה להתפנות, לרבות החוששים מהמסע המסוכן לדרום ומהתנאים שם, אינם מאבדים את ההגנות שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מעניק להם. אין זה משנה מה תהיה הבחירה הבלתי-אפשרית של משפחות בעזה – אסור לצבא הישראלי בשום פנים לפגוע במכוון באזרחים ובתשתיות אזרחיות, ועליו לנקוט את כל האמצעים כדי למזער את הפגיעה באזרחים ובמתקנים אזרחיים כגון בתים, בתי ספר ובתי חולים.
שנית, דיני המלחמה אוסרים על "איומים באלימות שמטרתם העיקרית היא האוכלוסייה האזרחית". קריאות להתפנות שאינן אזהרות אמיתיות, אלא נועדו בראש ובראשונה לייצר בהלה בקרב התושבים או לאלץ אותם לעזוב את בתיהם מסיבות אחרות מלבד ביטחונם, אסורות. אופיה הגורף של ההוראה שפרסמה ממשלת ישראל וחוסר האפשרות להישמע לה בבטחה מעלים חשש כי המטרה אינה להגן על אזרחים, אלא להלך עליהם אימים כדי שיעזבו את בתיהם. ההצהרה מטעמו של דובר צה"ל שמי שעזב את צפון הרצועה, "עשה את הדבר החכם", מחריפה את החששות לגבי ההתנהלות העתידית של הכוחות הישראלים כלפי האזרחים שלא עזבו.
שלישית, ההוראה עלולה לעלות כדי העברה בכפייה, שהיא פשע מלחמה. כ-70% מתושבי עזה הם פליטים (או צאצאיהם) שברחו בשנת 1948 מבתיהם, במה שכיום הוא שטח ישראל. רבים מתושביה המבוגרים של צפון הרצועה זוכרים היטב את מנוסתם מפני הצבא הישראלי לפני 75 שנה ואת סירובה של ישראל לאחר מכן לאפשר את חזרתם. התבטאויות של גורמים ישראליים שקראו לתושבי הרצועה לברוח למצרים, מחזקות את חששם של פליטים פלסטינים רבים בעזה כי הם עומדים לאבד את בתיהם שוב.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי להוראה למאות אלפי אנשים להתפנות בהתראה קצרה ובהיעדר יעד בטוח, יהיו השלכות הומניטריות הרסניות. ארגונים הומניטריים בינלאומיים מסכימים עם הצהרתו.
על הממשל האמריקני, המספק לישראל סיוע צבאי בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בשנה, לדרוש בדחיפות מממשלת ישראל לבטל את ההוראה, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה ולמלא חובתה להגן על אזרחים, לרבות הנותרים בצפון הרצועה. אין זה משנה מה חמאס עשה, אין הצדקה לשלול מהאזרחים ברצועה את ההגנות הקבועות בדיני המלחמה.
