(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מעשי הרשויות הישראליות, שאטמו בגדה המערבית את בתי משפחותיהם של שני פלסטינים החשודים בביצוע פיגועים נגד ישראלים, עולים כדי ענישה קולקטיבית, שהיא פשע מלחמה.
צעדי ענישה אלה, שהרשויות הישראליות הגדירו כצעד מקדים להריסת הבתים, ננקטו על רקע הסלמה במעשי האלימות בעת האחרונה, שעלתה מאז ה-1 בינואר 2023 בחייהם של 35 פלסטינים ו-6 ישראלים. מעשי האלימות כללו פשיטות של הצבא הישראלי, התוקף באופן בלתי-חוקי ערים ומחנות פליטים פלסטיניים, התקפות של פלסטינים על ישראלים והתקפות על פלסטינים ורכושם בידי מתנחלים ישראלים, הנדרשים רק לעיתים נדירות לתת את הדין על פשעיהם.
לדברי עומר שאקר, מנהל אזור ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, "התקפות מכוונות על אזרחים הן פשעים ראויים לגינוי [...] אך כפי ששום עוול לא יוכל להצדיק את הפגיעה המכוונת באזרחים בנווה יעקב, אין בהתקפות כאלה כדי להצדיק ענישה קולקטיבית מכוונת של משפחות חשודים פלסטינים בידי הרשויות הישראליות באמצעות הריסת בתיהן והשלכתן לרחוב".
ב-27 בינואר, ח'יירי עלקם, אחד התוקפים הפלסטינים לכאורה, פתח באש בהתנחלות הישראלית נווה יעקב במזרח ירושלים הכבושה, הרג שבעה אזרחים, לרבות ילד ואזרחית אוקראינית, ופצע שלושה בני אדם נוספים, לפני שנורה למוות על ידי כוחות הביטחון הישראליים. הפיגוע אירע יממה לאחר שכוחות ישראליים הרגו 10 פלסטינים, בהם שני ילדים ואישה בת 61, ופצעו לפחות 20, במהלך פשיטה על מחנה הפליטים ג'נין.
לפי משרד הבריאות הפלסטיני, כוחות ישראליים הרגו בינואר 35 פלסטינים, בהם 8 ילדים. האירוע עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר בחודש שזה היה הפשיטה על מחנה הפליטים ג'נין ב-26 בינואר. הרשויות הישראליות אמרו שכוחותיהן נכנסו לג'נין כדי לעצור חברים בארגונים פלסטיניים חמושים שביצעו לטענתם התקפות על ישראלים. עדים דיווחו על חילופי אש שבהם נהרגו הן לוחמים לכאורה והן אזרחים. הסהר האדום הפלסטיני אמר כי כוחות ישראליים מנעו מפרמדיקים להיכנס למחנה הפליטים ג'נין כדי לטפל בפצועים.
הפשיטה באה לאחר למעלה מעשרה חודשים שבהם הצבא הישראלי הגביר את תדירות פשיטותיו בגדה המערבית, בעקבות כמה פיגועים פלסטיניים קטלניים בתוך ישראל בחודש מארס 2022. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך שנת 2022 כוחות ישראליים הרגו 151 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 35 ילדים, יותר מבכל שנה אחרת מאז שנת 2005 שבה החל האו"ם בתיעוד שיטתי של מקרי הרג. כוחות ישראליים נוקטים כשגרה כוח קטלני מופרז או לא חיוני נגד אזרחים פלסטינים ורק לעיתים רחוקות הם נדרשים לתת על כך את הדין.
ב-28 בינואר, ילד פלסטיני בן 13 ירה ופצע באורח קשה שני ישראלים, אזרח וחייל בחופשה, בשכונת סילוואן במזרח ירושלים. הילד נפצע מירי אדם חמוש ואושפז בבית חולים. אף ארגון פלסטיני חמוש לא קיבל על עצמו את האחריות לפיגועים בנווה יעקב או בסילוואן.
משטרת ישראל מסרה כי בעקבות הפיגוע בנווה יעקב עצרה 42 בני אדם, רבים מהם קרובי משפחה ומכרים של עלקם. עורך דין המיצג את משפחת עלקם אמר לארגון Human Rights Watch ב-31 בינואר כי רובם שוחררו למחרת, אך מקצתם מוחזקים עדיין במעצר. הקבינט הביטחוני של ישראל אישר גם את אטימת בית משפחתו של עלקם, שבוצעה מיידית בידי הרשויות.
עורך דינו של הילד הפלסטיני שביצע לכאורה את הפיגוע בסילוואן אמר לארגון Human Rights Watch כי מאז הפיגוע הרשויות הישראליות עצרו את אמו, אביו ואחיו של הילד. הקבינט אישר גם את אטימת בית משפחתו של הילד. לפי ארגון זכויות האדם הישראלי המוקד להגנת הפרט, כוחות ישראליים השתלטו על הבית.
הרשויות הישראליות נקטו גם מגוון צעדים נוספים בתגובה לפיגוע בנווה יעקב. הן החריפו את צעדי הענישה נגד בעלי נכסים פלסטינים בגין "בנייה בלתי חוקית" במזרח ירושלים, החרפה שכבר הובילה להרס נכסים, לרבות בתיהם של פלסטינים, שכמעט בלתי אפשרי להשיג עבורם היתרי בנייה. הרשויות הישראליות גם אמרו שהן מתכננות "לחזק" את ההתנחלויות בגדה המערבית, שעצם קיומן מפר את המשפט הבינלאומי, והגישו הצעת חוק, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ב-31 בינואר, לשלילת אזרחות או תושבות קבע מכל מי שמשתתף ב"פעילות חבלנית".
מאז הפיגוע בנווה יעקב תיעדו ארגוני זכויות אדם ישראליים עלייה במעשי האלימות של מתנחלים בגדה המערבית. לפי ארגון זכויות האדם הישראלי "יש דין", בין השנים 2021-2005 סגרה משטרת ישראל 92 אחוז מתיקי החקירה נגד מתנחלים שתקפו פלסטינים מבלי שהוגשו כתבי אישום.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות תקנות האג משנת 1907 ואמנת ג'נבה הרביעית, אוסרים על ענישה קולקטיבית, ובכלל זה על פגיעה מכוונת בקרוביהם של אלה הנאשמים בביצוע פשעים, בכל נסיבות שהן. בתי משפט ברחבי העולם התייחסו לענישה קולקטיבית כאל פשע מלחמה. עם זאת, בית המשפט העליון של ישראל דחה בעקביות את הטענה לפיה דפוס הפעולה של ממשלת ישראל, של הריסה עונשית של בתים בשטח הפלסטיני הכבוש, עולה כדי ענישה קולקטיבית.
לדברי ארגון Human Rights Watch, סוגים שונים של ענישה קולקטיבית, לרבות הריסת בתים עונשית והגבלות גורפות על התנועה בין אזורים או יישובים בגין מעשיהם של מעטים, הם חלק מהמדיניות המשמשת את הרשויות הישראליות לדיכוי שיטתי של פלסטינים. ארגון Human Rights Watch מצא כי הדיכוי השיטתי שנוקטות הרשויות הישראליות, לצד המעשים הלא אנושיים שהן ביצעו נגד פלסטינים כחלק ממדיניות שנועדה לשמר את שליטתם של יהודים-ישראלים על פלסטינים, עולים כדי הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
