26 ביולי, 2023
לכבוד
חואן תומאס, יו"ר
מארק שיקמן, יועץ בכיר
פולה שפירו, מנהלת
לשכת עורכי הדין של ארה"ב, המדור לזכויות האזרח וצדק חברתי
כב' בנס ז' אלדנה (שופט בדימ'), יו"ר
סקיפ הרש, מנהל
אן ברין-גרקו
ועדת לשכת עורכי הדין של ארה"ב לנטייה מינית וזהות מגדרית
טוואנדה טרנר-הוקינס, יו"ר
סלינה תומאס, מנהלת
קואליציית לשכת עורכי הדין של ארה"ב לצדק גזעי ואתני
פרייה פוראנדרה, מנכ"לית
נבדיפ סינג, מנהל מדיניות בפועל
ונדי שיבא, נשיאה לשעבר, חברת מועצת לשכת עורכי הדין של ארה"ב
לשכת עורכי הדין הלאומית של אמריקאים מאסיה הפסיפית
ג'יימס ל' שוורץ, יו"ר
ריצ'רד מ' לסלי, יו"ר נבחר
ג'ק יאנג, חבר מועצת לשכת עורכי הדין של ארה"ב
חטיבת עורכי הדין הבכירים
מרקוס ריוס, יו"ר
דוד שוורץ, יו"ר נבחר
מישל ג'ייקובסון, קצינת מדיניות
מדור המשפט הבינלאומי בלשכת עורכי הדין של ארה"ב
העתק: דבורה אניקס-רוס, נשיאת לשכת עורכי הדין של ארה"ב
פאלמר ג'ין ואנס השני, יו"ר מועצת לשכת עורכי הדין של ארה"ב
שותפים נכבדים להצעת החלטה מס' 514 של לשכת עורכי הדין של ארה"ב בנושא אנטישמיות,
ארגון Human Rights Watch מבקש להביע את חששותיו בנוגע להפניה ל"הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA)" בהצעת החלטה מס' 514 של לשכת עורכי הדין של ארה"ב בנושא אנטישמיות.
אנטישמיות היא אידיאולוגיה ממאירה הגורמת נזק ממשי לקהילות יהודיות בארצות הברית, באירופה ובמקומות אחרים, והמאבק בה מצריך פעולה נחרצת. ארגון Human Rights Watch קרא למנהיגים לגנות בחריפות שנאה כזו ולנקוט צעדים להגנה על קהילות יהודיות, לרבות מיצוי הדין עם חשודים בפלילים.
מאמצים מתמשכים לעגן את הגדרת IHRA בחוק ולהטמיע אותה במדיניות, לרבות בלשכת עורכי הדין של ארה"ב, ממוסגרים כחלק מהמאבק באנטישמיות. אולם בפועל, "הגדרת העבודה" של הברית (שאופיינה על ידיה כלא מחייבת מבחינה משפטית) שימשה לעיתים קרובות לתיוג מחאה לא אלימה, אקטיביזם וביקורת על ישראל ועל הציונות כאנטישמיים, ובכך לצנן אותם ולעיתים אף לדכאם, לרבות בארה"ב ובאירופה.
המשתמשים בדרך זו בהגדרה שאימצה IHRA בשנת 2016, נוטים להסתמך על רשימת ה"דוגמאות לאנטישמיות" שצורפה אליה. הדוגמאות, המוצגות כ"המחשות" אפשריות שנועדו "להנחות את IHRA במלאכתה" בכל הנוגע לזיהוי אנטישמיות, כוללות:
- "הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בטענה שקיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני";
- "החלת סטנדרטים כפולים באמצעות דרישה שישראל תפגין התנהגות שאינה מצופה או נדרשת מכל אומה דמוקרטית אחרת".
IHRA סייגה את הדוגמאות בציינה כי "ביקורת על ישראל הדומה לזו הנמתחת על כל מדינה אחרת, לא תוכל להיחשב כאנטישמיות" [...] וכי בכל ממצא הנוגע לאנטישמיות יש "להביא בחשבון את ההקשר הכולל". עם זאת, בפועל לא הצליחו הסתייגויות אלה למנוע את השימוש בהגדרת IHRA כדי להשתיק התבטאויות ופעילות של המבקרים את התנהלותה של ישראל בתחום זכויות האדם או של תומכי זכויות הפלסטינים.
נוסח הדוגמה הראשונה ל"מעשים גזעניים" פותח פתח לתיוגן של טענות הגורסות שמדיניותה והתנהלותה של ישראל מפרות את האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית –כטענות אנטישמיות. הנוסח פותח גם פתח לתיוג ממצאיהם של ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלסטיניים, ובינלאומיים בולטים המצביעים על הרשויות הישראליות כמבצעות את הפשע נגד האנושות של אפרטהייד נגד פלסטינים – כמסקנות הנגועות באנטישמיות. דוגמה זו יכולה לשמש גם לתיוגו של תיעוד המוכיח כי הקמתה של ישראל לוותה בנישולם של פלסטינים רבים; או של קריאותיהם של כמה מחברי כנסת, בין היתר, להפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה רב-אתנית השייכת באופן שווה לכל אזרחיה, כלומר, מדינה המבוססת על זהות אזרחית ולא על זהות אתנית –כמסקנה אנטישמית.
הדוגמה הנוגעת ל"החלת סטנדרטים כפולים" פותחת פתח לתיוג כל מי שמתמקד בהפרותיה של ישראל כאנטישמי, כל עוד גורסים שישנן הפרות חמורות יותר במקומות אחרים. לפי היגיון זה, אפשר להאשים אדם המקדיש עצמו להגנה על זכויות הטיבטים בגזענות אנטי-סינית. דוגמה זו מרמזת גם שכל אמירה שישראל אינה דמוקרטיה, היא אנטישמית, אפילו כאשר בוחנים את מעשיה בשטח הפלסטיני הכבוש. זה למעלה מיובל, ישראל שולטת בשטח זה במיליוני פלסטינים שאין להם שום השפעה על הסוגיות המשמעותיות ביותר לחייהם ושזכויות האזרח הבסיסיות ביותר נשללו מהם.
האשמות באנטישמיות בהתבסס על הגדרת IHRA הוטחו בין היתר בסטודנטים ובפרופסורים באוניברסיטאות, בפעילי שטח, בארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח, בארגונים הומניטריים ובחברי הקונגרס של ארה"ב שתיעדו את מדיניות ישראל, מתחו עליה ביקורת והתבטאו למען זכויות האדם של הפלסטינים.
לאחר שממשלת בריטניה אימצה את הגדרת האנטישמיות של IHRA, לפחות שתי אוניברסיטאות בבריטניה אסרו בשנת 2017 על פעילויות מסוימות שתוכננו עבור "שבוע האפרטהייד הישראלי". אחת מהן, אוניברסיטת מרכז לנקשייר, אסרה על קיום דיון פומבי שתכנן ארגון "ידידי פלסטין" על החרם על ישראל. דובר מטעם האוניברסיטה הצהיר כי "אנו מאמינים שהדיון המוצע סותר את הגדרת האנטישמיות" [של IHRA] ש"אומצה רשמית" על ידי הממשלה.
בארה"ב יצאו ארגוני הסברה ישראליים בפברואר 2020 נגד תמיכתן של מכללות פיצר ופמונה בהקרנת סרט על הפגנות פלסטיניות ברצועת עזה נגד הדיכוי הישראלי ובדיון פומבי על "מכללות והסכסוך הישראלי-פלסטיני: נקודות מבט", בהשתתפות האמריקאי-יהודי פיטר ביינרט והאמריקאי-פלסטיני יוסף מונאייר, בהנחיית ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP)". ארגוני ההסברה הישראליים טענו כי עמדות ארגון SJP, כמו תמיכתו בתנועה לחרם, מניעת השקעות ועיצומים (BDS), הן "סמנים ברורים לאנטישמיות על פי הדוגמאות שפורטו בהגדרת IHRA". בחודש ינואר 2020, קראו ארגוני הסברה ישראליים לאוניברסיטת מישיגן לבחון מחדש את סדר היום של הכנס של ארגון "צעירים למען פלסטין" שהתמקד באקטיביזם סטודנטיאלי ובהתארגנות קהילתית בנושא פלסטין, ל"השוות אותו להגדרת IHRA" ולשקול את ביטול הכנס בשל החשש שהוא ילבה אנטישמיות.
מקצת תומכי הגדרת IHRA הציגו אותה כמי שמבטאת "הסכמה כללית" ושאינה שנויה במחלוקת. אולם רבים מקרב המומחים לאנטישמיות, חוקרי מדעי היהדות, חוקרי השואה ומומחים לחופש הביטוי ולמאבק בגזענות ערערו על הקביעה. מאז אימצה הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA) את ההגדרה, הוצעו לפחות שתי הגדרות חלופיות – "הצהרת ירושלים על אנטישמיות" של קבוצת חוקרים מתחומי תולדות השואה, היהדות והמזרח התיכון" ומסמך נקסוס של צוות משימה בנושא ישראל ואנטישמיות המזוהה עם תוכניות לימוד במכללת בארד ובאוניברסיטת דרום קליפורניה – שניסו להגדיר מתי הביקורת על ישראל חוצה את הגבול.
כידוע לכם היטב, בדצמבר 2022 דחק קנת' סטרן, מי שהוביל את ניסוח הגדרת IHRA, בלשכת עורכי הדין של ארה"ב בהצהרה מצולמת שלא לכלול בהחלטתה הפניה להגדרת הברית. סטרן הסביר כי ההגדרה נוסחה בעיקר ככלי שנועד לשרת גופים העוסקים באיסוף נתונים, ולא ככזו שיש לעגן בחוק או בתקנות שיחולו על התבטאויות ויפעלו כ"כלי ניפוי רחב מדי שישמש לתיוגו של כל אדם כאנטישמי". הוא סיכם את דבריו בהציגו ללשכת עורכי הדין של ארה"ב את השאלה: "מה חשוב יותר? לבסס הסכמה רחבה סביב הצורך לטפל באנטישמיות באמצעות הצהרה שיוכלו לתמוך בה אנשים, יהיו אשר יהיו דעותיהם בנושא ישראל-פלסטין או בשאלה המורכבת של מקומה של ישראל בזהות היהודית? או הצהרה התומכת בהגדרת IHRA, הבוחרת צד במאבק פוליטי שנוי במחלוקת וללא ספק החותרת תחת מה שאתם מנסים להשיג"?
הצעת החלטה מס' 514 של לשכת עורכי הדין של ארה"ב, המפנה במשפט הראשון שלה להגדרת IHRA ולא לשום הגדרה אחרת, קוראת לממשלות לחוקק חוקים "התומכים בחקיקה הנאבקת באנטישמיות ומגנה אותה [... ] ולנקוט מדיניות וצעדים המגנים אנטישמיות ומבערים אותה". אימוצה של עמדה זו עשוי להפוך את לשכת עורכי הדין של ארה"ב שותפה למאמצים המתמשכים לעגן את הגדרת IHRA בחקיקה באופן שיאיים על הזכויות לחופש הביטוי וההתאגדות.
על לשכת עורכי הדין של ארה"ב, כארגון המחויב לקידום שלטון החוק וזכויות האדם, להבטיח שמאמציה הכנים להיאבק באנטישמיות לא יעודדו בשגגה מדיניות וחוקים הפוגעים בזכויות האדם הבסיסיות החיוניות לדמוקרטיה בריאה, לרבות הזכות להתבטא ולהתארגן למען זכויות הפלסטינים ולבקר את מדיניותה הבלתי-חוקית של ממשלת ישראל.
לפיכך, אנו קוראים לכם לתקן את החלטה מס' 514 של לשכת עורכי הדין של ארה"ב כך שהגדרת IHRA לא תופיע בה עוד כהגדרה לאנטישמיות. נודה על ההזדמנות להיפגש ולהמשיך את הדיון בסוגיות אלה.
בכבוד רב,
אריק גולדשטיין
סגן מנהל
חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה
