(ביירות, 30 במרץ 2026) – בתקיפות נגד ישראל מאז 28 בפברואר 2026 השתמשה ממשלת איראן שוב ושוב בפצצות מצרר, שהן נשק חסר הבחנה במהותו המשוגר באמצעות טילים בליסטיים, כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. לפחות ארבעה אזרחים נהרגו בתקיפות האלה, המפרות את דיני המלחמה ועשויות לעלות כדי פשעי מלחמה.
ארגון Human Rights Watch אישר כי היו שלוש תקיפות איראניות שפגעו במרכזי אוכלוסייה בישראל שנעשה בהן שימוש בפצצות מצרר, לרבות שני אירועים שהסתיימו במותם של אזרחים סמוך לתל אביב: ב-9 במרץ נהרגו שני גברים ביהוד, וב-18 במרץ נהרגו גבר ואישה מבוגרים ברמת גן.
"השימוש שעושה איראן בפצצות מצרר באזורים מאוכלסים בישראל מציב סכנה צפויה ומתמשכת לאזרחים", אמר פטריק תומפסון, חוקר משברים, סכסוכים ונשק בארגון Human Rights Watch. "פצצות המשנה של פצצות המצרר מתפזרות על פני שטח רחב, תכונה העושה אותן חסרות הבחנה, ולכן הן אינן חוקיות ואסורות על פי דיני המלחמה".
פצצות מצרר משוגרות באמצעות רקטות, טילים וקליעים, או מושלחות מכלי טייס. בדרך כלל הן מתפזרות באוויר, וכך מפזרות ללא הבחנה עשרות פצצות משנה נפיצות על פני שטח נרחב. מכיוון שרבות מהן אינן מתפוצצות במגע ראשון, הן משאירות "נפלים", שכמו מוקשים, יכולים להרוג ולפצוע לאורך שנים, ואף עשורים, אם אינם מפונים ומושמדים.
ארגוןHuman Rights Watch ניתח 50 סרטוני וידיאו וחמישה תצלומים שפורסמו ברשתות בעקבות החשד לשימוש של איראן בפצצות מצרר בין 1 ל-20 במרץ, וכן שישה תצלומים של תת-תחמושות שלא התפוצצו ואותרו, ככל הנראה, בישראל ובגדה המערבית. ארגון Human Rights Watch גם ראיין עדים לתקיפות החשודות האלה. הארגון כתב לממשלת איראן ב-25 במרץ בנוגע לשימוש בפצצות מצרר. עד מועד הפרסום לא נתקבלה תגובה.
מאז פתחו ארצות הברית וישראל בהתקפתן על איראן ב-28 בפברואר, הגיבו כוחות איראניים בתקיפות באמצעות כטב"מים וטילים על ישראל, וכן על מדינות אחרות באזור, במיוחד במפרץ הפרסי. דיווחים בתקשורת הישראלית, וכן דיווחים של ממשלת ישראל, מסרו כי בעקבות ירי הטילים נהרגו 16 אזרחים בישראל וארבעה בגדה המערבית. תשעה מהקורבנות בישראל נהרגו בפגיעה של טיל בליסטי אחד בעיר בית שמש ב-1 במרץ, ובהם שלושה ילדים. עד 27 במרץ דיווח הצלב האדום האיראני על 1,900 הרוגים באיראן מאז פרוץ הסכסוך הנוכחי.
אף שאיראן לא הצטרפה לאמנה בדבר חימוש מצרר (2008), המטילה איסור גורף על כל אופני הייצור של כלי נשק האלה ועל השימוש בו, המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר תקיפות בלתי מובחנות. הפיזור הנרחב של פצצות המשנה על פני שטח מאוכלס מעיד על תקיפות שאינן יכולות להבחין בין אזרחים ללוחמים, ועשויות להיחשב פשעי מלחמה. פצצות משנה שלא התפוצצו הן סכנה מתמשכת לאזרחים גם זמן רב לאחר התקיפות.
ידוע כי יש ברשותה של איראן טילים בליסטיים המסוגלים לשגר תת-תחמושות. דובר צה"ל האשים את איראן בשימוש בתחמושות מצרר בפוסט שפרסם ברשת X ב‑28 בפברואר – שהיה השימוש המדווח הראשון בכלי הנשק האלה בסבב הלחימה הנוכחי. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת טענה זו, אבל ב‑1 במרץ החלו מקורות רבים לפרסם ברשתות החברתיות סרטונים ותצלומים של מה שנראה כחימושי מצרר שפוזרו על ידי טיל בליסטי איראני. לא ברור אם התמונות האלה הן מאירוע אחד או מכמה תקיפות נפרדות.
ארגון Human Rights Watch בחן 30 סרטונים דומים, שבהם נראים טילים בליסטיים צונחים כשהם מוקפים במספר רב של מה שנחשד להיות פצצות משנה הנופלות לעבר הקרקע. הסרטונים האלה מראים, ככל הנראה, שמונה תקריות נפרדות שאירעו בין 1 ל‑20במרץ. רובם מתעדים טילים בליסטיים שלאורך מסלולם נופלים בין 21 ל-25 עצמים.בשניים מהסרטונים נראים 65 עצמים לפחות. ארגון Human Rights Wathc לא הצליח לאמת היכן צולמו הסרטונים, אבל החוקרים לא מצאו פרסומים שלהם ברשת לפני חודש מרץ. בסרטונים שנבחנו אין עדות לכך שהטילים האלה יורטו. הצבא הישראלי מסר לכאורה כי הוא אינו מנסה ליירט חימושי מצרר כדי לחסוך במיירטים.
התקרית הראשונה שבה נעשה שימוש בחימושי מצרר, ושארגון Human Rights Watch אישר, התרחשה בעיר אור יהודה שבמרכז ישראל. ב‑6במרץ פרסם עמנואל פביאן, כתב צבאי בעיתון Times of Israel, ברשת X תיעוד ממצלמות אבטחה שבו נראית פצצת משנה שקל לזהותה פוגעת באזור אזרחי. ארגון Human Rights Watch איתר שמדובר באזור מסחרי באור יהודה. בסרטון, שחותמת הזמן שבו היא 4 במרץ בשעה 14:38, נראית פצצת משנה הפוגעת במרכזו של רחוב ריק וגורמת לפיצוץ.
התקיפה השנייה הייתה ב‑9 במרץ וגרמה למותם של שני גברים ולפציעתו של אדם אחד נוסף לפחות. ארגון Human Rights Watch אימת פגיעות בו‑זמניות כמעט באור יהודה, ביהוד, בבת ים ובחולון – כולן ערים סמוכות זו לזו באזור המטרופוליני של תל אביב. אזור זה הוא הצפוף ביותר בישראל ומתגוררים בו כ-45 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. מקורן של כל פצצות משנה האלה היה ככל הנראה טיל בליסטי אחד, שפגע באתרים המרוחקים זה מזה עד 13 קילומטרים – פיזור הממחיש את טיבם חסר ההבחנה של כלי נשק האלה.
בתקיפה ביהוד נהרגו שני פועלי בניין באתר בנייה. סרטון שפורסם בטלגרם ב‑9 במרץ סמוך לשעת הצוהריים ואומת על ידי Human Rights Watch נראות שתי גופות במרחק כמה מטרים זו מזו באתר בנייה, האחת בתוך שלולית דם. עד ראייה לתקיפה אמר: "אני עובד כאן באתר הבנייה שבו נהרגו האנשים. נכנסתי לרחוב [במכונית] בדרך לעבודה, ואז נשמעו האזעקות ושמעתי את הפיצוץ."
בו בזמן פגעה פצצת משנה נוספת במרחק כחמישה קילומטרים משם, באור יהודה, וגרמה לפציעתו הקשה של גבר. ארגון Human Rights Watch אימת תיעוד ממצלמות אבטחה שפורסם בטלגרם ואישר שהוא צולם באור יהודה; בתיעוד נראית פצצת משנה מתפוצצת על כביש בין מתחמי דירות חדשים, והולך רגל נופל פצוע אל הקרקע במרחק כמה מטרים משם.
ב-9 במרץ בשעה 11:30 בבוקר פרסם מגן דוד אדום – שירות החירום הלאומי של ישראל – הודעה בטלגרם, שלפיה הוא נקרא לכמה אירועים במרכז ישראל שנגרמו בהם פגיעות קשות. פביאן, כתב Times of Israel, דיווח כי הפגיעות נגרמו מפצצות משנה, וציטט מדברי המחלצים הראשונים.
ניתוח של ארגוןHuman Rights Watch בנוגע לפיצוצים ולנזק שנגרמו לאזורים מאוכלסים ביהוד, באור יהודה, בבת ים ובחולון מצביע גם הוא על שימוש בפצצות משנה, שמטען הנפץ שלהן קטן יחסית, ושעל כן נזקן קטן בהרבה מזה שגורמים טילים בליסטיים בעלי טווח בינוני ואמצעי, הנושאים מטעני נפץ כבדים, הגדולים פי כמה מפצצת משנה אחת. גם הנזק שנצפה לא תאם את הנזק הקינטי שגורמים שברי טילים.
בתקרית השלישית שאימת ארגון Human Rights Watch, שהתרחשה ב-18 במרץ בין חצות הלילה לשעה 1:00, פגעו פצצות משנה לכאורה בכמה אתרים. בשעה 00:12 הכריז הצבא הישראלי על שיגור טילים בליסטיים מאיראן, ובסביבות השעה 00:20 החלו להישמע אזעקות במרכז הארץ. מהשעה 00:22 החלו מקורות שונים להעלות סרטונים לטלגרם, שבהם נראו חימושי מצרר לכאורה, עם כיתובים שלפיהם הנפילות הן מעל מרכז הארץ. מכיוון שהסרטונים צולמו בלילה, לא היה אפשר לזהות בבירור היכן צולמו, אך נראה שהם לא הועלו לרשת לפני 18 במרץ.
מיד לאחר פרסום הסרטונים האלה דווח ברשתות החברתיות על פגיעות ברמת גן, בבני ברק ובפתח תקווה – כולן בתחום המטרופוליני של תל אביב.
זמן קצר לאחר הופעת הדיווחים על הפגיעות, דיווח מגן דוד אדום שגבר ואישה נהרגו ברמת גן מפציעות קשות של רסיסים. בסרטונים ובתצלומים מזירת הפגיעה, שאומתו על ידי ארגון Human Rights Watch, נראה נזק שנגרם לבניין מגורים בן שלוש קומות. דירת הגג שבה נהרגו בני הזוג ספגה נזק בחדר פנימי אחד לפחות ובחזית הבניין, בעוד יתר חלקי המבנה ספגו נזק מבני קל בלבד, כולל קריסת סככה. הנזק שנגרם לדירה תואם פגיעה של פצצת משנה, משום שראש נפץ גדול של טיל בליסטי היה גורם, ככל הנראה, נזק רב הרבה יותר.
עד ראייה ברמת גן סיפר: "היינו במקלט שלנו – אני, אימא שלי, אבא שלי ואחי – כשלפתע, אחרי האזעקה, שמענו פיצוץ. זה נשמע קרוב. פתחנו את החלון, הסתכלנו החוצה, וראינו שהדירה מעבר לרחוב נפגעה. [פצצה] חדרה דרך הגג ופגעה בשני אנשים מבוגרים, בשנות ה‑70 לחייהם, לפני שהספיקו להגיע למקלט."
ארגוןHuman Rights Watch אישר גם פגיעות בו-זמניות כמעט בפתח תקווה, ב-18 במרץ, שגם הן נגרמו ככל הנראה מפצצות משנה. צילום שמיקומו אושר על ידי הארגון מראה מכתש סמוך לרכב הפוך, התואם בגודלו ובעומקו מכתשים שנראו בסרטונים אחרים של פגיעות שגרמו פצצות משנה. בסרטון שאומת על ידי ארגון Human Rights Watch מהשעה 00:21 ב‑18 במרץ, נראה פיצוץ התואם פגיעה של פצצת משנה במרחק של כ‑815 מטרים צפונית‑מזרחית משם.
ב‑19 במרץ נהרגו ארבע נשים פלסטיניות בעיירה בית עוּוָא שבגדה המערבית. הצבא הישראלי קבע כי הן נפגעו מפצצת משנה, ואילו הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי נהרגו מרסיס שנפל מטיל. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמת את סוג התחמושת שהרגה אותן. הפלסטינים בגדה המערבית פגיעים יותר למתקפות טילים ולשברי יירוט נופלים בשל היעדר תשתיות מגן, כמו אזעקות ומקלטים.
ארגון Human Rights Watch בחן גם שישה תצלומים שפורסמו ברשתות בין 1 ל‑15במרץ, שבהם נראות פצצות משנה שלא התפוצצו, ולפי המדווח פגעו בישראל ובגדה המערבית. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לבסס את מיקומן של הפצצות האלה בשל מחסור בפרטים גאוגרפיים בתצלומים, אבל החוקרים לא מצאו את התיעודים במרשתת לפני מרץ. פצצות משנה אלו תואמות את החימושים שבהם השתמשה איראן ב"מלחמת 12 הימים" (המלחמה הראשונה עם איראן) ביוני 2025, והשימוש בהן לא תועד בעימותים אחרים.
המידע הטכני הזמין לציבור בנוגע לסוגי הנשק המדויקים ששימשו במתקפות מוגבל. עם זאת, איראן פרסמה בעבר מידע על טילים בליסטיים שביכולתם לשגר פצצות משנה. התקשורת האיראנית פרסמה מידע על טיל בליסטי מדגם "זלזאל", היכול לשאת עד 30 פצצות משנה בלתי מונחות במשקל של 17 ק"ג הדומות לאלה שזוהו על ידיארגון Human Rights Watch. מספר זה מתאים לרוב הסרטונים שנבחנו על ידי ארגון human Rights Watch, שבהם נצפה שימוש במה שנחשד להיות חימושי מצרר.
בעקבות ניסוי כושל בטיל שנעשה בשנת 2023 באיראן פגעו פצצות משנה דומות לאלה שזוהו על ידי ארגון Human Rights Watch בישראל בעיר גורגאן שבצפון-מזרח איראן. פצצות משנה אלו מצוידות במעטפת חום המגנה עליהן בצניחתן דרך האטמוספרה וגורמת להבזקי האור הנראים בסרטונים. כמו כן, ידוע שיש ברשותה של איראן טילים בליסטיים נוספים שלפי הדיווחים מסוגלים לשאת תת-תחמושות, לרבות גרסאות של הטילים "קאדר", "חורמשהר" ו"פאתח".
"על ממשלת איראן להפסיק מיד לשגר חימושי מצרר", אמר תומפסון. "חימושים אלו אינם רק חסרי הבחנה מטבעם בזמן השימוש בהם – פצצות משנה שלא התפוצצו ממשיכות להיות מסוכנות גם זמן רב לאחר מכן, עד שהן מסולקות או מושמדות."
