- מדינות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה ממשיכות למנוע מנשים לנוע בחופשיות בארצן שלהן או לנסוע לחו"ל ללא אישור מגבר-אפוטרופוס;
- נשים באזור נאבקות בכללים שהרשויות טוענות לעיתים קרובות כי נועדו להגנתן, אך למעשה שוללים את זכויותיהן ומאפשרים לגברים לשלוט ולהתעלל בהן כרצונם;
- על כל הרשויות במזרח התיכון ובצפון אפריקה לבטל כל הגבלה מפלה על חופש התנועה של נשים, לרבות כל הכללים בדבר אפוטרופסות של גברים.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watch כתב בדוח שהוא מפרסם היום כי מדינות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה ממשיכות למנוע מנשים לנוע בחופשיות בארצן שלהן או לנסוע לחו"ל ללא אישור מגבר-אפוטרופוס.
הדוח, המונה 119 עמודים [באנגלית], "לכודות: כיצד מדיניות האפוטרופסות הגברית מגבילה נסיעה ותנועה של נשים במזרח התיכון ובצפון אפריקה", קובע כי אף שפעילים לזכויות נשים הצליחו לאפשר לנשים ליהנות מחירויות רבות יותר במדינות רבות באזור, הגבלות נושנות וחדשות כופות עליהן לבקש רשות מגבר המוגדר כגבר-אפוטרופוס שלהן – בדרך כלל אביהן, אחיהן או בעליהן – כדי לנוע בתוך ארצן, להוציא דרכון או לנסוע לחו"ל. ארגון Human Rights Watch מצא גם כי בכמה מדינות, נשים אינן מורשות לנסוע לחו"ל עם ילדיהן באופן שווה לגברים.
לדברי רות'נה בגום, חוקרת בכירה לענייני נשים בארגון Human Rights Watch, "החל ביציאה מהבית וכלה ביציאה מהמדינה, הרשויות במזרח התיכון ובצפון אפריקה מטילות הגבלות שונות על זכותן של נשים לחופש תנועה". נשים באזור נאבקות בכללים שהרשויות טוענות לעיתים קרובות כי נועדו להגן עליהן, אך אשר למעשה שוללים את זכויותיהן ומאפשרים לגברים לשלוט ולהתעלל בהן כרצונם.
הדוח מבוסס על ניתוח השוואתי של עשרות חוקים ותקנות ושל מדיניות, כמו גם על מידע שמסרו עורכי דין, פעילים לזכויות נשים ונשים נוספות ב-20 מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
מדיניות האפוטרופסות הגברית באזור, המצויה גם מחוץ למזרח התיכון, הושפעה מהיסטוריה רחבה יותר של חוקים ומסורות ברחבי העולם, לרבות מסורות משפטיות אירופיות שהעניקו או עדיין מעניקות לגברים שליטה בחייהן של נשים.
15 מדינות באזור ממשיכות ליישם דיני מעמד אישי ומשפחה הכופים על נשים "לציית" לבעליהן, לחיות איתם או לבקש את רשותם לעזוב את הבית, לעבוד או לנסוע. לבתי המשפט סמכות להורות לנשים לשוב לביתן, שאם לא כן תאבדנה את זכותן למזונות מבן הזוג.
במדינות מסוימות, כללים אלה אף הולכים ומשתרשים. בחודש מרס 2022 חוקקה ערב הסעודית לראשונה חוק מעמד אישי המעגן את המסורת ארוכת השנים המחייבת נשים לציית לבעליהן "באופן סביר", ונקבע כי אם תסרבנה לחיות בבית "ללא עילה סבירה", תאבדנה את תמיכתם הכלכלית.
בירדן, הכוווית, הקטר ובערב הסעודית, כאשר אפוטרופוסים גברים מדווחים כי נשים "נעדרות", הרשויות עלולות לעכב אותן, לעצרן או לאלצן לשוב הביתה. בסעודיה ובתימן, נשים המשתחררות מהכלא עדיין אינן מורשות לצאת ממנו ללא אישור של גבר-אפוטרופוס.
במדינות שיש בהן סכסוכים, ארגונים חמושים מסוימים הטילו גם הם הגבלות של אפוטרופסות באזורים שבשליטתם. בחלקים של סוריה שבשליטת ארגונים חמושים מסוימים, נשים נדרשות לליווי של "מחרם" (בעל או גבר קרוב משפחה אחר). הרשויות החות'יות השולטות בחלקים מתימן, החמירו בהדרגה את הכללים המחייבים נשים בלווי של מחרם או בהצגת אישור בכתב מהגבר-אפוטרופוס שלהן. בתימן, כללים מסוג זה אילצו עובדות רבות בארגונים לא ממשלתיים ובסוכנויות או"ם לעזוב את מקומות עבודתן ולאבד הכנסה הנחוצה מאוד למשפחותיהן.
פעילים למען זכויות נשים באזור השיגו הישגים מסוימים, אולם הן ממשיכות להיאבק נגד הגבלות מפלות על תנועה. בשנת 2018 לאחר עשרות שנים של פעילות ציבורית ואקטיביזם, החליטה ערב הסעודית לאפשר לנשים לנהוג, אך הגבלות אחרות נותרו בתוקפן. נשים באיראן ממשיכות במאבקן בן עשרות השנים נגד החובה לעטות חיג'אב. מאבק זה מילא תפקיד מרכזי בהפגנות ברחבי המדינה תחת הכותרת "נשים, חיים, חירות" אשר פרצו לאחר מותה במעצר של מהסא (ג'ינה) אמיני בחודש ספטמבר 2022.
אוניברסיטאות ממלכתיות מסוימות, לרבות בבחריין, איראן, כווית, עומאן, קטר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, מחייבות נשים להציג אישור מגבר-אפוטרופוס כדי לצאת לסיורים לימודיים, לשהות במעונות או בשטח הקמפוס בכלל או לצאת מהם. במדינות מסוימות, נשים לא נשואות או שאין ברשותן אישור מגבר-אפוטרופוס, עלולות להיתקל באפליה גם בשכירת דירה או בלינה בבתי מלון.
בנימה חיובית, רוב הממשלות באזור מתירות כיום לנשים להוציא דרכונים ולנסוע לחו"ל מבלי להזדקק לאישור אפוטרופוס. באוגוסט 2019, לאחר מאבק ציבורי ממושך של פעילים סעודים למען זכויות נשים, שינו הרשויות הסעודיות את הכללים וכעת מותר לנשים מעל גיל 21 להוציא דרכונים ולנסוע ללא אישור אפוטרופוס, בדומה לגברים.
אולם איראן, קטר ותימן נותרו חריגות בהקשר זה. באיראן, נשים נשואות חייבות להציג אישורים מבעליהן כדי להוציא דרכון ולנסוע. בקטר, חוקי משרד הפנים כופים על נשים קטריות לא נשואות מתחת לגיל 25 להציג אישור מגבר-אפוטרופוס כדי לנסוע לחו"ל; ואילו גברים קטרים אינם נדרשים לכך החל מגיל 18. בתימן מיושמת בפועל מדיניות הכופה על נשים להציג אישור מגברים-אפוטרופוסים כדי להוציא דרכון.
קטר אף מאפשרת לגברים-אפוטרופוסים לפנות לבית משפט כדי שיטילו איסור נסיעה על כל אחת מקרובות משפחתם, לרבות נשותיהן. הרשויות באיראן, עזה (פלסטין), ערב הסעודית ותימן מאפשרות אף הן לגברים-אפוטרופוסים לאסור על נסיעתן של נשים לחו"ל.
מקצת ההגבלות חדשות יחסית. רשויות חמאס ברצועת עזה הטילו בחודש פברואר 2021 הגבלות המאפשרות למנוע מאישה לא נשואה לנסוע, מרגע שהגבר-אפוטרופוס שלה פונה לבית המשפט בבקשה לאסור על נסיעתה, אפילו אם מתאפשר לה לצאת מהרצועה במסגרת הגבלות התנועה הגורפות שישראל ומצרים מטילות. בחודש אוגוסט 2022 הרחיבו הרשויות החות'יות בתימן, השולטות בחלקים נרחבים של המדינה, את ההגבלות שהן מטילות, וכעת נשים אינן מורשות לנסוע ולצאת מאזורי מגוריהן במדינה או לנסוע לחו"ל ללא מחרם. הסוכנות לביטחון הפנים של לוב, גוף שקוּשר לממשלת האחדות הלאומית שבסיסה בטריפולי, אחת משתי ממשלות המתחרות על לגיטימציה ושליטה בלוב, החלה בחודש מאי לדרוש מנשים הנוסעות ללא גבר מלווה למלא טופס המפרט את הסיבות לנסיעתן ולנסיעותיהן בעבר.
נשים עלולות להיתקל בהגבלות מפלות גם בכל הנוגע לנסיעה לחו"ל עם ילדיהן. 14 מדינות באזור אינן מתירות לנשים להוציא דרכונים לילדיהן שלהן בדומה לגברים. תשע מדינות דורשות מנשים רשמית או בפועל לקבל אישור מאבי הילד כדי לנסוע לחו"ל עם ילדיהן, בעוד שלגברים לא מוצגת דרישה דומה.
לדברי בגום, "אפילו כאשר פעילים למען זכויות נשים מצליחים לקדם חירויות מסוימות, הרשויות פועלות לצמצום חירויות אחרות ומסיגות לאחור לא רק את זכויות הנשים, אלא פוגעות גם בילדים, במשפחות ובחברה". על כל הרשויות במזרח התיכון ובצפון אפריקה לבטל כל הגבלה מפלה על חופש התנועה של נשים, לרבות כל הכללים בדבר אפוטרופסות של גברים.
