(בריסל) - ארגון Human Rights Watch מסר היום כי בדיאלוג רם הדרג עם הרשות הפלסטינית ב-14 באפריל 2025 על הנציגה העליונה של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ושרי החוץ שלו להתמקד בהגנה על זכויות הפלסטינים.
בחודשים האחרונים הסלימה הרשות הפלסטינית את דיכוי ההתנגדות, והיא עוצרת שרירותית ומענה את מבקריה ומתנגדיה מבלי שתידרש לתת על כך את הדין. לאחר ישיבת מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל ב-24 בפברואר הגבירו הרשויות הישראליות את דיכוי הפלסטינים בגדה המערבית, כחלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שהן מבצעות, והן ממשיכות במעשים הנכללים בהגדרה של רצח עם ברצועת עזה.
לדברי קלאודיו פרנקווילה, מנהל שותף לענייני האיחוד האירופי בארגון Human Rights Watch , "הזוועות שמבצעות הרשויות הישראליות אינן מעניקות לרשות הפלסטינית פטור ממתן דין וחשבון בכל הנוגע למעצרים ולעינויים של מבקריה ומתנגדיה". "על האיחוד האירופי להוקיע את הפרות זכויות האדם של הרשות הפלסטינית, אך גינוי כזה לא יזכה להתייחסות רצינית כל עוד הוא ימשיך במדיניות של איפה ואיפה ולא יפעל בנוגע לאפרטהייד הישראלי ולמעשים הנכללים בהגדרה של רצח עם שישראל מבצעת נגד הפלסטינים".
על האיחוד, בהיותו התורם העיקרי לרשות הפלסטינית, ללחוץ עליה להפסיק את המעצרים השרירותיים, את ההתעללות ואת העינויים. כוחות הביטחון הפלסטיניים עוצרים מבקרים ומתנגדים במעצרים שרירותיים, מתעללים בעצורים, מכים ומענים אותם, בלי לתת על כך את הדין, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch בהרחבה.
חמזה זביידאת, בן 40, אמר לארגון Human Rights Watch כי כוחות המשטרה של הרשות הפלסטינית עצרו אותו בביתו במחנה הפליטים א-דוהיישה שליד בית לחם ב-20 בפברואר, שעות ספורות לאחר שקרא לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס להתפטר בפוסט בפייסבוק. לדבריו, כוחות הרשות "הכו אותי ללא הפסק בכל חלקי הגוף, קיללו אותי וצעקו עליי, 'יא כלב, יא חיה, נחנך אותך'". הוא סיפר כי הם הכניסו אותו לתא צפוף ושפכו עליו מים קרים ביום קר מאוד. חוקרים שאלו אותו על הפוסט ותובעים האשימו אותו בהעלבת "בכירים" מכוח חוק הפשיעה המקוונת המגביל של הרשות, וכן בתקיפת שוטר במהלך מעצרו, כפי שעולה ממסמכי בית המשפט. הרשות הפלסטינית מרבה להשתמש בסעיף האישום של העלבת "בכירים", כפי שנהגה גם לאחר מעצרו של זביידאת ב-2021, כשהאשימה אותו בהשתתפות במחאה על הריגת פעיל בולט בידי כוחות הרשות ובסעיפי אישום נלווים כדי להפליל התנגדות לא אלימה. זביידאת שוחרר ב-28 בפברואר, אך האישום נגדו נותר תלוי ועומד.
בשנת 2024 קיבלה הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (PICHR) 231 תלונות על מעצרים שרירותיים, לרבות מעצרים ללא משפט או כתב אישום, וכן 124 תלונות על עינויים והתעללות במהלך מעצר בידי הרשות הפלסטינית. בדו"ח מאפריל 2024 כתבה הנציבות כי בשנים 2022-2018 היא קיבלה 1,148 תלונות נגד הרשות הפלסטינית על עינויים והתעללות, 766 מהן נגד המשטרה הפלסטינית, והדגישה את הפטור הנרחב מעונש בגין הפרות זכויות האדם האלה.
ב-27 בפברואר פנה ארגון Human Rights Watch בכתב לראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד מוסטפא וביקש מידע מעודכן על מעצרים ועל היחס לעצורים, אך לא קיבל תשובה עניינית.
בין 5 בדצמבר 2024 ל-21 בינואר 2025 ביצעה הרשות הפלסטינית פעולות ביטחוניות במחנה הפליטים ג'נין, ובהן נהרגו, בדצמבר לבדו, לפחות 11 בני אדם. הנציבות דיווחה כי בין ההרוגים היו גם אנשי כוחות הביטחון, אך גם שני ילדים לפחות, סטודנטית לעיתונות ותושב לא חמוש שרכב על אופנוע. שבעה מתושבי המחנה אמרו לארגון Human Rights Watch כי לעיתים קרובות, במהלך הפעולות האלה, הם לא יכלו להיכנס ולצאת בבטחה מהמחנה, הגישה למזון, לחשמל ולמים הייתה מוגבלת ובתים רבים ניזוקו. הארגון המשפטי הפלסטיני "עורכי דין למען הצדק" תיעד למעלה מ-200 מעצרים והפרות זכויות אדם, לרבות מעצר שרירותי, הגבלות על גישה לעורכי דין ועל התקשורת עם בני משפחה, וכן עינויים.
הצבא הישראלי שולט במחנה הפליטים ג'נין מאז פשט עליו ב-21 בינואר, וכבר עקר למעלה מ-16,000 מתושביו מבתיהם, הרס תשתיות חיוניות והרג 25 פלסטינים.
ב-1 בינואר, בעת שרשת אל-ג'זירה דיווחה על פעולות הרשות בג'נין, השעה התובע הכללי הפלסטיני את שידורי הרשת הבינלאומית מהשטח הכבוש, בעקבות הערכה של ועדת שרים כי היא שידרה חומר "מסית" וכי שידוריה כללו "מידע שגוי, הסתה והתערבות בענייני פנים-פלסטיניים".
ב-5 בינואר הגביל בית משפט פלסטיני את הגישה מהגדה המערבית לכמה אתרי אינטרנט של רשת אל-ג'זירה, בטענה שהדיווחים בהם "מאיימים על הביטחון הלאומי ומסיתים לביצוע פשעים". ממשלת ישראל אסרה גם היא על שידורי אל-ג'זירה בישראל וסגרה את משרדה ברמאללה. לדברי ארגון Human Rights Watch, האיסורים על פעולת רשת אל-ג'זירה הם הסלמה מדאיגה בהגבלות שמטילות הרשויות הישראליות והפלסטיניות על חופש התקשורת ועל הפצת המידע בדבר הפרות חמורות של זכויות האדם בישראל ובפלסטין.
בינואר פנתה מועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים בכתב לנשיא עבאס בנוגע ל"הפרות הרבות" של כוחות הביטחון הפלסטיניים שתיעדה, לרבות "עינויים, התעללות, הפרות של חופש הדעה והביטוי, מעצרים שרירותיים ומעצרים כאמצעי ענישה, ענישה קולקטיבית, לרבות החזקה באזרחים כבני ערובה, סגירת עיתונים, אמצעי תקשורת ואתרי אינטרנט... פרסום החלטות מנהליות שנועדו לזרוע פחד בקרב אזרחים, ואי-כיבוד ויישום החלטות שיפוטיות".
במארס תיעדה נציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR) "דפוס של מעצר שרירותי, עינוי עצירים והתעללות בהם, לרבות מי שנחשבים מתנגדים בגדה המערבית... עיתונאים, מגיני זכויות אדם ואנשים אחרים שהרשות הפלסטינית רואה בהם מבקרים". הנציבות הדגישה דיווחים של גברים ונערים על "מכות קשות" ועל "החזקה ממושכת בתנוחות מכאיבות, איומים ובידוד".
במהלך פגישת מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל עם שר החוץ של ישראל גדעון סער ב-24 בפברואר ביטאו שרי החוץ של האיחוד האירופי חשש מהפרות זכויות האדם של ישראל נגד פלסטינים, אך קריאותיהם נותרו ללא מענה. הרשויות הישראליות מנעו הכנסה של כל סיוע שהוא לרצועת עזה, מעשה שהוא הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי ונכלל בהגדרת הפשע של רצח עם, חידשו את התקיפות האוויריות והרגו בהן מאות אזרחים, לרבות נשים וילדים, עיתונאים ופרמדיקים. במתקפתה ההולכת ומסלימה בצפון הגדה המערבית ישראל מגבירה את השימוש בטקטיקות פוגעניות המועתקות מרצועת עזה.
בפסיקה פורצת דרך של בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי 2024 נקבע כי הכיבוש הישראלי בשטח הפלסטיני הכבוש אינו חוקי, וכי ישראל נושאת באחריות להפרדה גזעית ולאפרטהייד – אישוש של הקונצנזוס השורר בתנועה למען זכויות האדם. בית הדין קבע כי יש לפרק את ההתנחלויות הישראליות, וכי שום מדינה – לרבות האיחוד האירופי והמדינות החברות בו – אינה צריכה להכיר בכיבוש הישראלי או לתמוך בו, לרבות מסחר עם התנחלויות או השקעה בהן.
בפברואר קראו 163 ארגונים ואיגודים מקצועיים, ובכללם ארגון Human Rights Watch, לאיחוד האירופי לאסור על סחר ועל ניהול עסקים עם ההתנחלויות. הארגונים לא זכו עדיין למענה לקריאתם, ובקשותיהם לפגישות עם מנהיגי האיחוד האירופי כדי לדון בנושא – נדחו.
לנוכח מעשי הזוועה של ישראל ברצועת עזה, האיצו ממשלות ספרד ואירלנד, ארגונים רבים, לרבות ארגון Human Rights Watch, וחברים בפרלמנט האירופי באיחוד האירופי לבחון את הסכם ההתאגדות של האיחוד האירופי-ישראל במגמה להשעותו. דרישות אחרות שארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים תומכים בהן כוללות דרישה להשעיה של העברות נשק לישראל, לנוכח הסיכון הרב בשותפות בפשעים חמורים ולתמיכה בבית הדין הפלילי הבינלאומי וביישום כל צווי המעצר שלו. עם זאת, המדינות החברות באיחוד האירופי חלוקות מאוד בנושא, ונציבות האיחוד האירופי נרתעת מחיוב הרשויות הישראליות במתן דין וחשבון על מעשיהן.
לדברי פרנקווילה, "הפלסטינים מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן, והאיחוד האירופי תומך בשתי הרשויות הדכאניות". "אם לאיחוד האירופי באמת אכפת מזכויות האדם של הפלסטינים, עליו לנקוט את הצעדים הנדרשים כבר מזמן כדי לחייב את הרשויות הישראליות לתת דין וחשבון על מעשיהן ולהפסיק לממן את מנגנון הדיכוי של הרשות הפלסטינית".
