(האג) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ממשלת ישראל אינה מצייתת לפחות לאחד מהסעדים שנקבעו בצו המחייב של בית הדין הבינלאומי לצדק בעתירה שהגישה דרום אפריקה בדבר רצח עם. ב-26 בינואר 2024 הורה בית הדין לישראל, בהסתמך על אזהרות בנוגע ל"תנאים קטסטרופליים" ברצועת עזה, "לנקוט צעדים מיידיים ויעילים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי הדרושים בדחיפות", ולדווח "בתוך חודש אחד" על עמידתה בהוראות הספציפיות.
ואולם, חודש לאחר מכן, ישראל ממשיכה לשבש את האספקה של שירותים בסיסיים ואת ההכנסה והחלוקה של דלק וסיוע מציל חיים ברחבי הרצועה – צעדי ענישה קולקטיבית שהם בגדר פשעי מלחמה והכוללים שימוש בהרעבת אזרחים כשיטת לחימה. לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בשבועות שחלפו מאז ההחלטה, פחות משאיות נכנסו לרצועה ופחות משלחות סיוע הורשו להגיע לצפונה מאשר בשבועות שקדמו להם.
לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, "ממשלת ישראל מרעיבה את 2.3 מיליון הפלסטינים ברצועת עזה ואף מעמידה אותם בסכנה גדולה יותר מזו שלפני הוצאת הצו המחייב של בית הדין הבינלאומי. ממשלת ישראל פשוט מתעלמת מפסיקת בית הדין ואף מעצימה את הדיכוי בכמה וכמה דרכים, לרבות חסימה מוגברת של סיוע מציל חיים".
לדברי ארגון Human Rights Watch, על מדינות אחרות להפעיל את השפעתן על ממשלת ישראל בכל האמצעים העומדים לרשותן, לרבות הטלת סנקציות ואמברגו, כדי שתציית לצווים המחייבים של בית הדין בעתירה בדבר רצח עם.
בדצמבר 2023 הגיע ארגון Human Rights Watch למסקנה כי הרשויות הישראליות משתמשות בהרעבה כשיטת לחימה ברצועה. כחלק ממדיניות שהִתוו בכירים ישראלים, והמבוצעת בידי כוחות ישראליים, הרשויות הישראליות חוסמות במכוון אספקת מים, מזון ודלק, מעכבות במכוון אספקת סיוע הומניטרי, הורסות ככל הנראה שטחים חקלאיים ושוללות מהאוכלוסייה האזרחית מוצרים החיוניים להישרדותה.
הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל שלהן לרצועת עזה מאז ההתקפות בראשות חמאס ב-7 באוקטובר. אשר לאספקת המים, לאחר שבתחילה ניתקה ישראל לחלוטין את כל אספקת המים לרצועת עזה, בכל שלושת הצינורות שדרכם הִזרימה אליה מים, היא חידשה את הזרם בשניים מהם. עם זאת, נכון ל-20 בפברואר, בשל קיצוץ האספקה וההרס הנרחב של תשתיות המים בפעולות בלתי פוסקות של ישראל מהאוויר ועל הקרקע, רק אחד מצינורות המים הללו עודנו פועל, ורק ב-47 אחוזים מתפוקתו קודם לכן. גורמים רשמיים בשירותי המים של יישובי החוף ברצועת עזה אמרו לארגון Human Rights Watch ב-20 בפברואר כי הרשויות הישראליות הכשילו מאמצים לשיקום תשתית המים.
על פי נתונים שפרסמו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א), בשבועות שלאחר פסיקת בית הדין בהאג, המספר הממוצע של המשאיות הנכנסות לרצועה מדי יום עם מזון, סיוע ותרופות הצטמצם ביותר משליש: 93 משאיות בין 27 בינואר ל-21 בפברואר 2024, לעומת 147 משאיות בין 1 בינואר ל-26 בינואר, ורק 57 משאיות בין 9 בפברואר ל-21 בפברואר. סקר שנערך בין 26 בינואר ל-15 בפברואר בנוגע לחסמים בפני הכנסת סיוע, שבהם נתקלו 24 ארגונים הומניטריים הפועלים ברצועה, הצביע על היעדר שקיפות בנוגע לאופן שבו משאיות סיוע יכולות להיכנס לרצועה, על עיכובים וחסימה במעברים ובנקודות בידוק שמפעילה ישראל ועל חשש לביטחון המשאיות.
לשם השוואה, לפני ההסלמה במעשי האיבה בחודש אוקטובר נכנסו לרצועת עזה 500 משאיות מזון וסחורות בממוצע מדי יום. באותה עת הוערך כי 1.2 מיליון בני אדם ברצועה מתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חמור ו-80 אחוזים מאוכלוסיית הרצועה מסתמכים על סיוע הומניטרי, על רקע הסגר הבלתי חוקי שהטילה ישראל ואשר נמשך למעלה מ-16 שנה.
בכירים ישראלים הצהירו על מדיניות של מניעת מזון, מים ודלק מאזרחים, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch. דובר ממשלת ישראל אמר לאחרונה כי "אין שום הגבלות" על הכנסת סיוע לרצועה, פרט לשיקולים ביטחוניים. כמה נושאי משרות ישראלים האשימו את האו"ם בעיכובים בחלוקת הסיוע, את חמאס בהסטת הסיוע מיעדיו ואת משטרת עזה בכך שאינה מאבטחת את השיירות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, ממשלת ישראל אינה יכולה להסיט מעצמה את האשמה כדי לחמוק מאחריות. ככוח כובש, מחובתה של ישראל להבטיח את רווחת האוכלוסייה הכבושה ברצועת עזה ולוודא שניתן מענה לצרכיה ההומניטריים. ארגון זכויות האדם הישראלי גישה ערער על טענות ממשלת ישראל לפיהן היא אינה חוסמת הכנסה או חלוקה של סיוע ואף קבע כי היא אינה מצייתת לצו של בית הדין הבינלאומי לצדק.
הרשויות הישראליות אף מנעו העברת סיוע שהוכנס לרצועה לאזורים בצפונה. הסקר שנערך בקרב ארגונים הומניטריים העלה כי "כמעט שום סיוע אינו מופץ מחוץ לרפיח", המחוז המִנהלי הדרומי ביותר של רצועת עזה. ב-20 בפברואר עצרה תכנית המזון העולמית משלוחים של מזון מציל החיים לצפון הרצועה, בטענה שלא ניתן לבצע אותם בביטחון. לדברי האו"ם ועל פי תיעוד של רשת CNN, ב-5 בפברואר תקפו כוחות ישראליים שיירת מזון.
בין 1 בפברואר ל-15 בפברואר אִפשרו הרשויות הישראליות רק 2 מ-21 המשימות המתוכננות של אספקת דלק לאזור שמצפון לוואדי עזה במרכז הרצועה, ואף לא אחת מ-16 המשימות המתוכננות לאספקת דלק או לביצוע אומדנים עבור תחנות לשאיבת מים ושפכים בצפון הרצועה. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בין 1 בינואר ל-15 בפברואר יצאו אל הפועל פחות מ-20 אחוזים מהמשימות המתוכננות להעברת דלק ולביצוע אומדנים מצפון לוואדי עזה, לעומת 86 אחוזים מהמשימות שתוכננו בחודשים אוקטובר–דצמבר.
לדברי שאקר, "כוחות היבשה של ישראל מסוגלים להגיע לכל חלקי הרצועה, ולכן ברור שהרשויות הישראליות יכולות לוודא שהסיוע יגיע לרצועה כולה".
מאז ניתן הצו של בית הדין הבינלאומי לצדק הרסו הרשויות הישראליות ככל הנראה גם את משרדיהם של לפחות שני ארגונים הומניטריים ברצועה ונקטו צעדים לשיבוש עבודתה של אונר"א, ספקית הסיוע ההומניטרי הגדולה ביותר ברצועה, שעליה מסתמכים יותר ממחצית הארגונים ההומניטריים האחרים לצורך פעילותם. ראש אונר"א, פיליפ לזריני, הודיע במכתב לנשיא העצרת הכללית של האו"ם ב-22 בפברואר כי הסוכנות הגיעה ל"נקודת שבר" לאחר שממשלות רבות הִשעו את המימון שהעניקו לה ועקב הקמפיין של ישראל לסגירתה.
ב-13 בפברואר אמר שר האוצר של ישראל, בצלאל סמוטריץ', כי חסם משלוח קמח לרצועה שמומן בידי ארצות הברית, משום שנועד לאונר"א. ישראל טוענת כי לפחות 12 מתוך 30,000 עובדי הסוכנות השתתפו בהתקפות ב-7 באוקטובר – טענה שהאו"ם בודק.
בסוף דצמבר קבעה (IPC) Integrated Food Security and Nutrition Phase Classification, יוזמה רבת משתתפים המפרסמת דרך קבע מידע על היקפם וחומרתם של חוסר הביטחון התזונתי ותת-התזונה בעולם, כי יותר מ-90 אחוזים מאוכלוסיית הרצועה שרויה במשבר של חוסר ביטחון תזונתי חריף, או אף גרוע מכך. לפי IPC, כמעט כל הפלסטינים ברצועה מדלגים על ארוחות מדי יום, ומבוגרים רבים נשארים רעבים כדי שילדיהם יוכלו לאכול. עוד ציינה IPC כי אם יימשכו התנאים הנוכחיים עלולה האוכלוסייה להגיע למצב של רעב המוני. לדברי הארגון, "זהו השיעור הגבוה ביותר של בני אדם המתמודדים עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף שסיווגה היוזמה אי פעם בנוגע לאזור או למדינה כלשהם".
ב-19 בפברואר מצאה סוכנות יוניסף כי 90 אחוזים מהילדים מתחת לגיל שנתיים ו-95 אחוזים מהנשים ההרות והמניקות ברצועה שרויים ב"עוני תזונתי חמור". ב-22 בפברואר אמר ארגון Save the Children כי משפחות ברצועה "נאלצות לחפש שיירי מזון שהותירו חולדות ולאכול עלים בניסיון נואש לשרוד", וציין כי "כל 1.1 מיליון הילדים ברצועה מתמודדים עם רעב".
בתגובה לבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים נוספים, בעקבות הוראת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לרשויות הישראליות לבחון תכנית אפשרית לפינוי רפיח לקראת פלישה קרקעית, אמר בית הדין הבינלאומי לצדק כי "המצב המסוכן דורש יישום מיידי ויעיל של הסעדים הזמניים" ברחבי הרצועה – אך לא סעדים חדשים – והדגיש כי מחובתה של ישראל להבטיח "את שלומם וביטחונם של הפלסטינים ברצועת עזה".
הסעדים בצו המחייב של בית הדין הבינלאומי לצדק דורשים מישראל לא רק לאפשר אספקה של שירותים בסיסיים וסיוע אלא גם למנוע רצח עם של הפלסטינים ברצועת עזה והסתה לביצוע רצח עם – ולהעניש בגינהּ. בית הדין הורה על סעדים אלה "כדי להגן על הזכויות שדרום אפריקה טוענת להן ואשר נמצאו סבירות", לרבות "זכותם של הפלסטינים ברצועת עזה להגנה מפני מעשים של רצח עם". אף על פי שבמהלך הדיונים בחודש ינואר בנוגע לסעדים הזמניים ביקשה דרום אפריקה מבית הדין, במסגרת טיעוניה בעל פה, לתת פומבי לכל דו"ח שהוא הורה לספק לו, בית הדין לא ציין כי עשה כך.
בין 26 בינואר ל-23 בפברואר נהרגו ברצועת עזה מעל 3,400 פלסטינים, כפי שעולה מנתוני משרד הבריאות בעזה, שקובצו בידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
העתירה של דרום אפריקה נגד ישראל בטענה לרצח עם היא הליך נפרד מן ההליך הנוגע להשלכות המשפטיות של הכיבוש הישראלי הנמשך 57 שנה, שהדיונים בו נפתחו בבית הדין הבינלאומי לצדק ב-19 בפברואר.
לדברי שאקר, "בהתעלמות הבוטה של ישראל מהצו של בית הדין הבינלאומי יש משום ערעור ישיר על הסדר הבינלאומי, המבוסס על כללים. אי היכולת להבטיח שישראל תציית לצו מעמידה בסכנה את חייהם של מיליוני פלסטינים ומאיימת לחתור תחת המוסדות המופקדים על שמירת כבודם של המשפט הבינלאומי ושל המערכת המבטיחה הגנה על אזרחים ברחבי העולם".
