(האג) – ארגון Human Rights Watch הודיע היום שמדינות וארגונים בינלאומיים במספר חסר תקדים צפויים להשתתף בדיונים בעל פה בשאלת הכיבוש הישראלי, שייפתחו ב-19 בפברואר 2024 בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). 52 מדינות ושלושה ארגונים בינלאומיים ישתתפו בהליכים בעל פה – יותר מאשר בכל תיק אחר מאז שהחל בית הדין הבינלאומי הגבוה ביותר לפעול בשנת 1946.
ההשתתפות הנרחבת בדיונים ומספרן הרב של ההצהרות בכתב שהוגשו לבית הדין משקפים נטייה גלובלית הולכת וגוברת לתקן את המחדל בן עשרות השנים ולהבטיח שהדין הבינלאומי יכובד בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
"בפעם הראשונה עומד בית הדין הבינלאומי לצדק לשקול בהרחבה את ההשלכות המשפטיות של הכיבוש הישראלי ושל ההתעמרות בעם הפלסטיני מזה כשישה עשורים", אמר קלייב בולדווין, יועץ משפטי בכיר בארגון Human Rights Watch. "על הממשלות המציגות את טיעוניהן לבית הדין לנצל את הדיונים ההיסטוריים האלה כדי לשפוך אור על העוולות החמורות שישראל מבצעת נגד הפלסטינים, כולל הפשעים נגד האנושות – אפרטהייד ורדיפה".
ההליכים בעל פה נובעים מבקשתה של העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2022 לקבל מבית המשפט חוות דעת מייעצת בנוגע להשלכות המשפטיות של מדיניותה ושל מעשיה של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים. לבית המשפט ניתנת ההזדמנות לדון בכיבוש הממושך, לשקול את התנהלותה ומדיניותה של ישראל, שיש בהן משום הפרה של איסורים המוטלים בדין הבינלאומי על אפליה גזעית, כולל הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה, ולאמוד את האחריות המשפטית של מדינות אחרות ושל האו"ם לדון בהפרות של הדין הבינלאומי העולות מהכיבוש.
הגם שחווֹת הדעת המייעצות של בית הדין הבינלאומי לצדק אינן מחייבות עשויה להיות להן סמכות מוסרית ומשפטית ניכרת, והן עשויות להיות בסופו של דבר לחלק מהמשפט הבינלאומי המִנהגי, המחייב מדינות מבחינה משפטית.
הליכים אלה, שיימשכו שישה ימים, נבדלים מהתביעה שהגישה דרום אפריקה לאותו בית דין בטענה כי במהלך מעשי האיבה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, שהסלימו בעקבות התקיפות בהנהגת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל מפֵרה את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
בדצמבר 2003 פנתה העצרת הכללית לראשונה לבית הדין הבינלאומי לצדק בבקשה לקבל חוות דעת מייעצת בנוגע לשטחים הפלסטיניים הכבושים. ביולי 2004 קבעה חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק כי בתוואי מכשול ההפרדה שהקימה ישראל יש משום הפרה של הדין הבינלאומי, ויש לפרקו.
הבקשה שהוגשה לבית הדין בדצמבר 2022 רחבה יותר בהיקפה. העצרת הכללית ביקשה מבית הדין לחוות את דעתו בדבר "ההשלכות המשפטיות העולות מההפרה הנמשכת מצד ישראל של זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, מהכיבוש הממושך, מההתנחלויות ומהסיפוח" של השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות "חקיקה ואמצעים מפלים שישראל אימצה בהקשר זה". כמו כן ביקשה העצרת הכללית שבית הדין יחווה את דעתו בדבר ההשלכות המשפטיות של הכיבוש ושל התנהלותה של ישראל על כל המדינות ועל האו"ם.
הבקשה נותנת לבית הדין הזדמנות להעריך את המצב שני עשורים לאחר חוות הדעת המייעצת הקודמת שלו בשאלת השטח הפלסטיני הכבוש, ולספק הנחיות בנוגע לחוק, לרבות המשך היישום של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני זכויות האדם. בית הדין עשוי גם להעריך את התנהלותה של ישראל על פי דיני זכויות האדם הבינלאומיים, כולל האיסורים על אפליה גזעית, ועל פי המשפט הפלילי הבינלאומי, כולל הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
בית הדין הבינלאומי לצדק שופט במחלוקות בין מדינות ומספק חווֹת דעת מייעצות על פי הדין הבינלאומי. אין לבית הדין סמכות שיפוטית בכל הקשור להתנהלות של ארגונים חמושים לא-מדינתיים, כמו חמאס. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), לעומת זאת, דן בחשדות לפשעים בינלאומיים חמורים שבוצעו בידי פרטים, כולל חברים בארגונים חמושים. התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי אישר כי מאז מארס 2021 מנהל משרדו חקירה בדבר חשדות לפשעי זוועה שבוצעו ברצועת עזה ובגדה המערבית החל משנת 2014, וכי לבית המשפט יש סמכות שיפוטית לדון בפשעים בינלאומיים שמבצעים כל הצדדים במעשי האיבה המתרחשים כעת בין ישראל לבין ארגונים פלסטיניים חמושים.
ארגון Human Rights Watch מתעד פשעים נגד האנושות – אפרטהייד ורדיפה – שהרשויות הישראליות מבצעות נגד פלסטינים. בהינתן שהאחריות של מעצמה כובשת לזכויותיה של האוכלוסייה הכבושה הולכת וגוברת עם הזמן, ארגון Human Rights Watch גם קורא לישראל לספק לפלסטינים בשטחים הכבושים זכויות לפחות שוות לאלה שהיא מעניקה לאזרחיה-שלה, בנוסף על ההגנות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בית הדין הבינלאומי לצדק מורכב מ-15 שופטים שנבחרו בידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם לתקופות כהונה של תשע שנים. 57 מדינות וארגונים בינלאומיים הגישו הצהרה בכתב בנוגע להליכים אלה ביולי 2023, עוד לפני ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר. 15 מדינות וארגונים בינלאומיים הגישו הערות נוספות בכתב באוקטובר ובנובמבר 2023. בהליכים המשפטיים ישתתפו, בין היתר, פלסטין, דרום אפריקה, בלגיה, ברזיל, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, סין, נמיביה, פקיסטן, אינדונזיה, בריטניה, שוויץ והאיחוד האפריקאי. ישראל הגישה הצהרה בכתב ובחרה לא להשתתף בדיונים בעל פה.
בית הדין הבינלאומי לצדק יפרסם את חוות דעתו המשפטית במועד שטרם נקבע. על סמך ניסיון העבר ניתן לצפות שחוות הדעת תתפרסם לפני סוף שנת 2024.
